ב"ה, ט"ז מרחשון, ה'תשכ"ז
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
תקותי שלעת קבלת מכתבי זה כבר קבל פ"ש מכאן על ידי האורחים שי' מאה"ק ת"ו שבקרו כאן (שהביאו פ"ש ממר ות"ח עוה"פ). וחזקה שליח עושה שליחותו וימסרו לא רק פ"ש מכאן אלא גם נקודות עכ"פ ממה שנדבר כאן בחודש השביעי, אשר כדרשת רז"ל משובע הוא בכל.
ועל של עתה באתי, שנודעתי ז"ע פרטים אודות אחד מגדולי המעש בצדקה בכלל ובצדקה הקשורה בהפצת התורה ומצוותי' בפרט, בעל מדות ורב פעלים וכו' יצחק שי' פולק, רח' שפינוזה 22, ת"א, שבודאי אין צורך להאריך בעצם הענין, כיון שעל פי הצילומים שנשלחו לי - כבר פנו לכ' כו"כ מאחב"י, הן מסוג מארי תורה והן מסוג מארי עובדין טבין, בבקשה לבבית ונפשית להמציא לו חנינה בהקדם האפשרי ובמדה מאקסימלית. ולא רק על יסוד העבר שלו, כי אם - בטוחני בתוקף - גם על יסוד העתיד שלו, כוונתי שלא רק שימשיך בפעולותיו הטובות האמורות, כי אם גם בהנוגע לצדקתו והנהגתו הטובה בענינים שבין אדם לחברו נוסף על ענינים שבין אדם למקום.
וכיון שמצב בריאותו ג"כ אינו בסדר, הרי נוסף לכל הענין הזה עוד צד לחסד ולרחמים, לרחמים רבים וגדולים.
מובן שאיני נכנס בעצם ענין המשפט והנהלתו וכולי וכולי, ובפרט שרבים אחרים שפנו לכ' כתבו בזה ובפרטיות; כי אם בנוגע לפועל, ובל' החסידות בהנוגע צו דעם "בכן", שחרורו של הנ"ל מבית האסורים וחזרתו לביתו ולמשפחתו בשעה אחת קודם, שעה טובה ומוצלחת.
אולי אין הנ"ל כתוב מתאים לפרטיכל, אבל בודאי זוכר כ' שיטתי אשר הענינים שמבחוץ לפרטיכל לפעמים הכי תכופות מצליחים יותר מאשר אלו שבפרטיכל, ובמיוחד בנוגע לכ' ולעניניו.
נצטערתי להידיעה מלפני זמן, אשר נכנס כ' לבית הרופאים (אינני "גורס" השם בית החולים, ובפרט שזהו היפך מטרת הבית ותכליתו, כי אם מתאר מצב האדם קודם שנכנס לבית ולטיפולו), ואף שהידיעה היתה בתוספת ביאור שזהו לבדיקות, אבל הרי גם זה לכאורה מיותר הוא, שיש להעמיד אדם על חזקתו שהוא בריא וכשר וישר וכולי. אלא שהיגעתני הידיעה כבר איזה ימים שכבר חזר כ' לביתו ולעבודתו, ות[קו]תי שגם לבריאות השלימה.
ויהי רצון - כמו שאדם יוצא ידי חובתו בקבלת צדקה ר"ל על כל השנה, על ידי בקשת וקבלת לעקאך בערב יוהכ"פ, הרי גם כבודו יצא ידי הענין דקבלת עזר מהרופאים על כל השנה הבאה עלינו לטובה בכניסה ויציאה האמורות.
בהוקרה ובכבוד ובברכה
מ. שניאורסאהן
נ.ב. כהמשך להנהגה ממעל לפרטיכל שנזכרה לעיל, שמחתי להיוודע ימים אלו מתייר אחד מבנ"י האמריקאים שהי' בשבת נחמו ובשבת שלאחריו במוסקבה והתפלל שם בביהכ"נ, שסיפר למכיריו מסיח לפי תומו איך שבשבת נחמו דברו עמו (לאחרי שראו שאין לחשדו וכולי) ע"ד ביקורו של כ' בנויא[רק] ובידידות ובלבביות וכולי, ובשבת שלאחרי זה המשיכו השיחה עמו ע"ד בקורו של מר כאן במוצש"ק נחמו, או כלשונם "בליובאוויטש", וגודל שמחתם על האמור וכולי. ועוד להוסיף, אשר תחילת ההיכרות של כמה ממתפללי ביהכ"נ עם הנ"ל היתה כרגיל שם, על ידי שעברו בחיפזון על ידו ומלים נזרקות מפיהם - "פון וואנעט?" - "א ניו-יארקער". "א ליובאוויטשער?" - "ניין" (אינני מכירו), "אבער געהערט" וכו'. והתייר עומד עד היום תחת רושם שמחת המתפללים על ביקור כ' במסיבת ליובאוויטש וכולי.
מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.
וחזקה שליח עושה שליחותו: עירובין לא, סע"ב. וש"נ.
כדרשת רז"ל משובע הוא בכל: ויק"ר פכ"ט, ח. וראה סה"מ תש"י בתחילתו.
ובל' החסידות בהנוגע צו דעם "בכן": ראה סה"מ ה'ש"ת ע' יא. ועוד.
אינני "גורס" השם בית החולים: ראה גם לעיל חכ"א אגרת ח'ריג, ובהנסמן בהערות שם.
על ידי בקשת וקבלת לעקאך בערב יוהכ"פ: ראה תורת מנחם - התוועדויות ח"ב ע' 9. וש"נ.
ע"ד ביקורו של כ': אצל רבינו במוצש"ק נחמו, י"ג מנחם-אב, כדלעיל אגרת ט'קצ.