שלום וברכה!
[כ"ג טבת תשכ"ה]
... רואה אני חובה להדגיש הפרצה הגדולה השוררת בשטח הענינים עליהם מדובר בסימני שו"ע אבן העזר אלו, עקב חסרון הידיעה בזה בין המוני עם בנ"י. שלכן ודאי שעל ידי פרסום חומר הענין יזהרו כמה וכמה בזה ויתקנו כפי הדרוש. ואציע נקודות אחדות לתשומת לבם:
(א) בנוגע לניתוח הפרוסטטה, רובם ככולם של הרופאים כורתים (או מנתקים באופן אחר) כמה משבילי הזרע, ולא עוד אלא שמתחילים בזה (ניתוק השבילים) עוד קודם להניתוח עצמו. ובדברי עם כמה רבנים בעלי הוראה לא ידעו אשר יש כאן מקום לשאלה. ואף אם כי בכרך ראשון של אוצר הפוסקים בסופו נגעו בהאמור, הנה מפני שבא בחלק ההערות ולא קבעו מדור לענין זה בפני עצמו כי אם ביחד עם ענינים אחרים, מעטים ביותר היודעים ע"ד השקו"ט אשר שם, וגם אלו היודעים אין בידם מסקנא ברורה בנוגע לפועל.
צריך עיון אם רוב הרופאים המנתחים יסכימו שלא לנתק כלל את שבילי הזרע, אבל בודאי רובם יסכימו שיבוא הניתוק בסיום הטיפול, אלא כדי שיתפרסם הדבר צריכה לבוא מסקנא ובאופן דקביעת מקום בפ"ע, ולא בסוף כרך ובתוככי כו"כ ענינים, כי אם במקום מתאים, ואולי גם בהוראה על זה במפתח כללי ובמפתח ענינים וכולי.
ועוד להוסיף, שבאם יבואו רופאים מנתחים בעדות שעשו הטיפול האמור בלי ניתוק שבילי הזרע והצליחו, קרוב לומר שזה ישפיע על כמה רופאים אחרים שלא ינתקו כלל. והרי אפילו משום ספק ספקא כדאי הפרסום.
(ב) מעין האמור ובהמשך לזה, כמה וכמה מקרים ישנם שביצה אחת נמצאת שלא במקומה והרופאים מטפלים בהורדתה לכיס, ויש עוד טיפול לבחון איפה נמצאת הביצה השני' וכו', אשר לפעמים גם במקרים אלו מנתחים ואופן הניתוח לפעמים תכופות קשור באיסור דאורייתא דכרות ונתוק וכו', אף שהטיפול אפשר שייעשה באופן אחר, ובכמה מקרים באופן המותר גם לכתחילה. אלא שאין ההורים יודעים שיש כאן מקום לספק ולשאלת רב. ומה שנוגע עוד יותר הוא שכמה רבנים מורי הוראה אינם יודעים הפרטים האמורים. וגם בזה פרסום בכרך הבא במקום מתאים בודאי שיועיל למנוע מכשול.
כל האמור הוא גם בנוגע לטיפול בשבר שבכיס, בהוספה שזה נוגע לא רק לקטנים אלא גם לגדולים וכולי.
(ג) עוד בעי' והיא קרובה ועקרית, ולא עוד אלא שמזמן לזמן מתגדלת התקלה, והיא בשאלת אימוץ ילדים. מספר המשתדלים לאמץ ילדים הולך ורב, וכפי שראיתי בכמה וכמה מקרים של זוגות המקפידים אפילו בדקדוק קל של דברי סופרים, לא שמים לב כלל שכל עניני איסור יחוד חיבוק ונישוק וכו' וכו' קיימים בתקפם בנוגע לילדים המאומצים, ראיתי בכמה ספרים וחוברות שמטפלים בבעי' איך להבטיח שלא ישא אח את אחותו וכו' וכן יש שדנים בנוגע לשאלת ירושה וכו'; אבל הרי כל זה בא לאחרי כמה שנות אימוץ, והם בגדר ספק, וכמה רק בעניני ממונות, משא"כ איסורים הנ"ל (יחוד וכו') הם בגדר ודאי ומתחילים כו"כ שנים לפני שמגיעים הילדים לפרקם.
פשוט שאין האמור לעיל דומה לענין גידול יתום ויתומה שהי' נפוץ בין בנ"י, כיון שבשנים אלו כוונת המאמצים היא להעלים מהילד המאומץ שאינם הוריו האמתיים, ומשתדלים ומדייקים בזה שלא להראות כל תנועה וענין שיעוררו חשד בלב הילד המאומץ שהיחס אליו אינו דומה להיחס לחבריו מצד הוריהם הם, ולא עוד אלא שכמה מהמוסדות המחלקים ילדים לאימוץ מקבלים (או גם דורשים) הבטחה מראש שהילד יגדל ללא כל סיבוכים והפרעות, זאת אומרת שיהי' היחס אליו בכל הפרטים כמו לבן ובת מבטן ומלידה, ובאים ומוסיפים רופאים ופסיכולוגים שמוכרח יחס כזה כדי שיהי' החינוך בלי תקלות, ובודאי לדכוותייהו האריכות אך למותר, ורק להוסיף אשר מספר הילדים המאומצים הוא כמה פעמים ככה מאשר משערים או מודיעים בעלי הסטטיסטיקה, כיון שכמה מהמאמצים ועוד יותר כמה מהמוסרים ילדיהם
לאימוץ - אינם רוצים כלל בפירסום מכו"כ טעמים*.
ולכן כל הפרסום וכל האזהרות על דבר חומר הענין וכו' שיתנו בכרך הבא, הלואי שיספיק להביא התיקון המוכרח סו"ס לבוא בענין האמור, ואף שלכאורה המקום לפרסום האמור צריך להיות בספר הנקרא על ידי בעלי-בתים ואותם הרוצים לאמץ ילדים, אבל ההתחלה בזה ראוי' שתבוא בספר כאוצר הפוסקים וכיו"ב, בהדגשה מתאימה על האיסור ואשר נשנה האיסור בכל יום ויום, ובתנאי תקופתנו כמעט שאי אפשר להזהר ממנו, כי אם על ידי השתדלות קפדנית ומתמידה, ואפילו אם יהיו מאמצי הילדים יראי השם.
ופשוט שביד מערכת אוצר הפוסקים, בתור קובץ למורי הוראה בישראל, לדרוש מירחונים ושבועונים ומכתבי עתים לפרסם ענין האמור, ויש מקום לומר שימלאו בקשתם ודרישתם בזה.
בכבוד ובברכה אשר יצליח ה' מלאכתם בקדש להורות לעם ה' דרך המלך היא דרכו של ממה["מ ה]קב"ה באורח חייהם, וכנ"ל - בדברים אשר תוצאותיהם עד סוף כל הדורות.
מ. שניאורסאהן
ח'תתקכד
האגרת הוא להנהלת אוצר הפוסקים. חלקה נדפס באוצר הפוסקים אה"ע ח"ט (ירושלים תשכ"ה) ע' קל בלקו"ש חי"ב ע' 212 וע' 193 והושלמה עפ"י הנדפס ב"המאור" חוברת קנד (תמוז תשכ"ה).
לניתוח הפרוסטטה: ראה גם לעיל ח"כ אגרת ז'תרלג, ובהנסמן בהערות שם.
בשאלת אימוץ ילדים: ראה גם לעיל אגרת ח'תש, ובהנסמן בהערות שם.
שביד מערכת אוצר הפוסקים: ראה גם לקמן אגרת ח'תתקנד.
*) אם שייך כהנ"ל גם במי שנושא אשה שיש לה בנות מבעל אחר או אשה שנושאת איש שיש לו בנים מאשה אחרת, העיר כ"ק האדמו"ר שליט"א:
צודק ששייך, אלא שבהנ"ל - ע"ד המגדל יתום כו' ששיבוחוהו חז"ל - אין מעלימים שאין זה בתה (או בנו) ובמילא שניהם נזהרים (ולא ברשיעי עסקינן), משא"כ בנדו"ד שמשתדלים להעלים והרגל נעשה טבע וכו'.