ב"ה, י"א סיון, תשכ"א
ברוקלין, נ.י.
לכבוד מר אליעזר שי' שטיינמן
שלום וברכה!
מקבל אני ידיעות מכ' על ידי הרב חנוך שי' גליצנשטיין, ושמחתי להידיעות שכ' כבר בביתו ומתכונן להמשיך עבודתו הספרותית, ובענין הפנימי שבה, הפצת בארות החסידות.
וכיון שנקודת החסידות היא - עבודת ה' בשמחה ובטוב לבב, והוא באמת פסק דין ברור ברמב"ם הלכות לולב (בסופן), ומיוסד על מקרא מלא שבכתוב כמובא ברמב"ם שם, יהי רצון שימשיך כ' בעבודתו האמורה מתוך שמחה אמתית, זאת אומרת שגם הגוף לא יבלבל, ואדרבה ישתתף בשמחה גם הוא.
והרי זהו גם מעניני חג השבועות, זמן מתן תורתנו, דאזלינן מני', ובלשון רבינו הזקן בעל התניא בשולחנו, סי' תצ"ד, סעיף י"ח, יום שניתנה בו התורה צריך לאכול ולשמוח בו להראות שנוח ומקובל לישראל יום שניתנה בו התורה.
מצורף לזה העתק מכתב ושיחה כלליים שתקותי שיענינו את כ'.
בברכה לבריאות הנכונה ולבשורות טובות ובכבוד
מ. שניאורסאהן
לכבוד.. שטיינמן: אגרות נוספות אליו - לעיל חי"ח ו'תקסג, ובהנסמן בהערות שם.
לקמן ז'תשלד.
י"ב בחדש: רבנו הזקן בסידורו (לפני ובא לציון גואל). ודלא כי"א דגם בי"ג משום ספיקא דיומא (הובא בשע"ת או"ח סקל"א סקי"ט). וי"ל טעמי' דאדה"ז, מפני דכל ענין התשלומין אלו הוא בענין הקרבנות, ולית תמן ספיקא דיומא.
חג הם: שו"ע אדה"ז סתקכ"ט ס"ו. וראה מ"מ לשו"ע שלו ר"ס רמב דלענין קרבנות (שזהו ענין התשלומין) גם קרוי מקרא קדש.
חול גמור: תוד"ה תשלומין (חגיגה ט, א).
דיום העצרת: מל' "תשלומין כל שבעה" (חגיגה יז, א) משמע דגם ביום הא' (וכן בחהמ"צ וחה"ס) ישנו הענין דתשלומין (ואכמ"ל). וא"כ גם בזה - עד י"ב בחדש משתווה ליום דעצרת.
הוראת רבנו: וראה ג"כ שו"ע יו"ד סשצ"ט ס"ח.
B"H, 11 Sivan, 5721.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I receive your updates through Rabbi Chanoch Galitzstein, and I was pleased to hear that you are already at home and preparing to continue your literary work—especially its inner aspect: spreading the wellsprings of Chassidus.
Since the essence of Chassidus is serving Hashem with joy and gladness of heart—which is a clear ruling in Rambam's Hilchos Lulav (at the end), based on an explicit verse as cited there—may it be G‑d's will that you continue this work with genuine joy. This means that even your body should not be a distraction; on the contrary, it too should participate in the joy.
This is also connected to Shavuos, the time of the giving of our Torah, from which we draw inspiration. In the words of our master, the Alter Rebbe, author of Tanya (Shulchan Aruch, Siman 494:18): "The day on which the Torah was given must be celebrated with eating and rejoicing to show that it is pleasant and acceptable to Israel—the day on which the Torah was given."
Enclosed is a copy of a general letter and talk which I hope will interest you.
Blessings for proper health and good news.
Summary
The Rebbe teaches that spreading Chassidus should be done with authentic joy that involves both soul and body. He links this approach to Shavuos, emphasizing that receiving Torah is meant to be celebrated joyfully by every Jew.