ב"ה, ט"ו אלול, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
ז"ע קבלתי מכתבו מיו"ד לחדש אלול חדש הרחמים. ולתוכן המכתב - עונה הנני עליו תיכף מבלי לחכות על התור, וכמובן כוונתי להנקודה דהפצת המעינות חוצה, וממהר אני בכדי לנצל הזמן וימים האחדים דשנת הסגולה - המאתים להסתלקות הילולא של מורנו הבעש"ט ז"ל, ותשובתו על מה שכתבתי הוא, בסגנון חז"ל, טענו חטין והודה לו בשעורין.
מה שכתבתי ותמיהני וגם מצער, שאינו מנצל כשרונותיו והיכולת שבידו להפצת המעינות, ומה שעונה לי - שפב"פ אינו בסדר ופב"פ אינו מסייעו וכו' - שאין זה ממין הטענה. ואת"ל - אדרבה זה עוד מחזק הטענה מצדי, כי אם, כדבריו, כו"כ אינם בסדר, ה"ז מגדיל מכסת העבודה אשר על שכם כל אלו שעליהם להיות בסדר, והרי תקותי ובטחוני שבודאי הוא בכללם, ולפשיטות הענין בודאי שאין צורך באריכות וכן בטח אין צורך להראותו הבמה בה יכול להשתמש להנ"ל, שהרי נדפסו כמה מאמריו וכתביו בכו"כ מקומות וגם בפ"ע, ואף שלכאורה כבר מתקרבים לסיום השנה האמורה, הנה נוסף על העיקר - שגם בשנת המאתים ואחת, הרי הציווי להפצת המעינות בתקפו הוא, אף שאינו תאריך יובל, הנה גם בשנה זו עצמה כמה ימים עד לסיומה וכו"כ שעות ורגעים, והרי בשעתא חדא וברגעא חדא - יכולים לחולל גדולות ונצורות, באם מביאים בפועל כל הכחות והאוצרות אשר בנפש יהודי פנימה, ובלשון רבנו הזקן, כשמתגלה לא רק הארת נקודת הלב אלא גם עצמיות נקודת הלב (לקו"ת, ד"ה השני כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו ה' אלקיך בידיך, סעיף ג') והרי התחלת כל חלקי הטורים חלק או"ח הוא: הוי כו' כצבי כו' לעשות רצון אביך שבשמים.
ויהי רצון שאתבשר טוב בכל האמור, וכנ"ל - שנשלח המכתב מהיר דחוף.
בכבוד ובברכה לבשו"ט ולכוח"ט.