ב"ה, כ"ג ניסן, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מי"ח ניסן, בו כותב אודות ענין שידוך והעיקר חסר במכתבו מתאים להוראות תורתנו תורת חיים, שעיקר הוא אשר תהי' כמ"ש, אשה יראת ה' היא תתהלל, ז.א. מצב המדוברת ביהדות ומצות בהנוגע לחיי היום יומים בפועל, שהרי הנהגת הבית ובמדה חשובה גם הנהגת הבעל תלוי ביחס עקרת הבית, ז.א. האשה, לענינים אלו, ועוד מובן שאין לעשות ענין של שידוך ונשואין ולערב בזה ענין של חינוך, לשנות את האשה והשקפתה, כי שני ענינים נבדלים הם, ואין לערב את האחד בהשני, כן אין ברור במכתבו האם הבטיח לה ברורות בהנ"ל או שעדיין לא דברו בזה בהחלטיות.
וכיון שכנראה ממכתבו, אינו אוביקטיבי בדבר כ"כ, וגם אין פלא בדבר, מהנכון שיבקש את ידידיו לברר הכתוב בתחלת מכתבי זה, ז.א. בהנוגע לדתיות של המדוברת, ויראה איך להמשיך.
ויהי רצון מהשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית שינחהו בטוב לפניו בכל הנ"ל.
מובן שכל ענין זקוק לסייעתא דשמיא, וברכת השי"ת, ומדתו של הקב"ה היא מדה כנגד מדה אלא שכמה פעמים ככה, מהנכון ביותר שינצל הזמן שצריך עוד להיות בסביבתו עתה, להפיץ שם את היהדות ועניני', ומתאים להוראת חז"ל המעשה הוא העיקר, ז.א. קיום מצות מעשיות, ועי"ז שיוסיף בברכות השי"ת למושפעיו (ע"י קירוב לבם לאבינו שבשמים) יתוסף בברכות השי"ת בעניניו הוא.
מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו (באם לא נעשה כזה במשך שנים עשר חדש האחרונים), וכן אשר בכל יום חול קודם הנחת התפילין יפריש פרוטות אחדות לצדקה.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
ענין של חינוך: ראה גם לעיל אגרת ז'קכב, ובהנסמן בהערות שם.