ב"ה, כ"ג ניסן, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מכ"ט אדר, שנתקבל זה עתה, בו כותב ראשי פרקים ממצב המשפחתי ואופן פרנסתו עתה.
ומובן וגם פשוט שאין כל מקום כלל לומר כאילו גזירה ח"ו על איש מבני ישראל, שתהי' פרנסתו דוקא באופן היפך מהוראות תורתנו תורת חיים, ועל אחת כמה וכמה כשהמדובר נמצא בארץ הקדושה, תבנה ותכונן, אשר עלי' נאמר, עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, אלא שמטעם הידוע לבורא עולם ומנהיגו, אין אתנו יודע עד מה, הרי לאיש ואשה הישראלים לפעמים ממציאים להם נסיון, וכשמחליטים בתוקף לעמוד בנסיון, הרי הקב"ה עוזרו, כמבואר בדברי רז"ל בכ"מ, ובטח בהנוגע אליו, הקישוים מעטים מאשר במקום אחר, כיון שכפי הכתבת דר הוא בבני ברק, הידועה ומפורסמת בשמירת השבת קדש אשר בה, ובעניני תומ"צ בכלל, וכיון שנאמר ותשועה ברוב יועץ, הנה עליו להתייעץ עם ידידיו לאחרי שיפרט להם המצב, ואשר עבר עליו עד עתה, והשי"ת יתן להם הרעיון הנכון איך לייעצו, ובפרט שבאים הננו מזמן חירותינו, שזהו חירות מכל ענינים המבלבלים מעבודת השי"ת.
כיון שהנ"ל מורה גם על חסרון בבטחון וכו', מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתו שתהיינה כולן כשרות כדין, ובכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה.
ויהי רצון שיתחזק בבטחונו בהשי"ת המשגיח על כאו"א בהשגחה פרטית, והחלטתו לטובה בכל הנ"ל תמשיך ברכת השי"ת בהמצטרך.
בברכה לבשו"ט בכל האמור,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר