With the help of Heaven, 9 Iyar, 5718, Brooklyn. Greetings and blessings!

In response to your letter from the 28th of Nissan, in which you write about the situation in your community regarding registration and the upcoming school year, especially concerning the possibility of opening a Chabad school there:

In general, you surely know the Chabad approach: their conduct is not based on fear. On the other hand, it is not their role to waste energy and effort on battles with politicians from any group, especially when these same energies can be used for essential matters that are their direct responsibility. It is obvious that even in this matter, when our people have the choice to work in a place where, according to natural circumstances, their work will proceed without excessive interference and with double or more the number of children, or to choose another place where the number of children will be half or a third, and even that only through struggle—it is certainly your opinion as well that they should focus on the first place.

Additionally, since even a village head is appointed from Heaven, and all the more so a rabbi and halachic authority in Israel, and since the Holy One, blessed be He, does not make unreasonable demands of His creations, surely the abilities and opportunities to fulfill your true role have been given to you from the outset. That is, to instill awe of God and love of God, Torah study with reverence, and the observance of mitzvot in a beautiful manner among all the people of the place.

Our Sages (Sanhedrin 37a) taught in our Torah of life that even the troublemakers in the neighborhood of Rabbi Zeira and their affairs were his responsibility. As is known, the saying of our master the Alter Rebbe, that the rabbi of a place is, in the most literal sense, the master of the house over all matters of the place.

As you requested at the conclusion of your letter—and since everything follows the conclusion—I will mention you at the holy resting place of my revered father-in-law, the Rebbe of blessed memory. My strong hope is that from this mention will come action, practical deeds regarding your community, and certainly regarding yourself, to continue to ascend from strength to strength in the levels of becoming a chassid.

I mean to infuse the light of Chassidus—the light and vitality within it—into all matters of Torah and mitzvah, and in the conduct of “In all your ways, know Him,” which encompasses the three lines: matters of damages (the prohibitive and negative commandments), matters of the Fathers (the middle line—Torah study, for from the days of our ancestors, the yeshiva never ceased from them, and furthermore, Torah study is the only mitzvah for which a father is biblically obligated to educate his son; see the beginning of chapter 1 of the Alter Rebbe’s laws of Torah study and the rulings of the Tzemach Tzedek on Maimonides’ laws of Torah study), and matters of blessings (and drawing down), the line of positive commandments—doing good, drawing down light and abundance into the worlds and also upon one’s soul (see the beginning of chapter 1 of Iggeret HaTeshuvah).

Blessings for good news in all the above, and especially in the central point—to make your place a dwelling for Him, as explained in Chassidic teachings: just as in a worldly kingdom, the king is present in his dwelling with all his essence and being, so too is it with the dwelling that the Holy One, blessed be He, the King of the world, desired to have in the lower realms.

With honor and esteem.

Summary

True leadership means focusing on essential responsibilities, using one’s strengths where they are most effective, and infusing every aspect of community life with the light and vitality of Chassidus and Torah, making one’s environment a true dwelling place for the Divine.

Hebrew

בעזרת השם, ט׳ אייר תשי״ח, ברוקלין. שלום וברכה!

במענה על מכתב כת״ר מכ״ח ניסן, בו כותב אודות המצב במחנו בקשר עם הרישום וזמן הלימודים הבעל״ט, ובפרט בהנוגע לאפשרות פתיחת בית־ספר חב״די שם:

והנה בכלל, בטח ידוע לכת״ר שיטת חב״ד, שאין הנהגתם בקו הפחד. אבל לאידך גיסא, אין זה מתפקידם לבזבז כוחות ומרץ על מלחמות עם פוליטיקאים מאיזה חוג שיהיה, בה בשעה שיש לנצל כוחות אלו עצמם בעניינים מוכרחים והמוטלים על שכמם באופן ישיר. והרי פשיטא שגם בזה הענין, שכאשר יש בפני אנ״ש הברירה להתעסק במקום פלוני שלפי הטבע תהיה שם עבודתם מבלי הפרעות יתירות ומספר הילדים כפלים ועוד יותר מזה, או לבחור במקום השני ששם מספר הילדים יהיה למחצה ולשליש וגם זה מתוך מלחמה — הרי ודאי שגם דעת כת״ר שבראשון המקום עליהם להתעסק.

וזאת להוסיף, אשר כיון שאפילו ראש גרגותא משמים ממנים אותו, ועל אחת כמה וכמה רב מורה הוראה בישראל, ואין הקב״ה בא בטרוניה עם בריותיו — בודאי שניתנו מראש הכוחות והאפשרויות למלאות תפקידו האמיתי. כלומר, להחדיר יראת ה׳ ואהבת ה׳, תלמוד תורה ביראת שמים, וקיום המצוות בהידור בכל אנשי המקום.

והרי סיפרו רז״ל (סנהדרין לז, א) בתורתנו תורת חיים, שאפילו בריוני דבשיבבותא דר׳ זירא וענייניהם עליו מוטלים. וכידוע פתגם רבנו הזקן, שהרב מרא דאתרא הוא כפשוטו בעל הבית על כל ענייני המקום.

כבקשתו בסיום מכתבו — והרי הכל הולך אחר החיתום — להזכירו על הציון הק׳ של כ״ק מו״ח אדמו״ר זצוקללה״ה נבג״מ זי״ע, אזכירנו. ותקוותי חזקה שמהזכירה תבוא עשייה, מעשה בפועל בהנוגע לקהילתו, ופשיטא בהנוגע לעצמו, להוסיף ולעלות מחיל אל חיל, בהדרגות דלמהוי חסידא.

כוונתי להחדיר את המאור שבחסידות — האור והחיות שבה — בכל ענייני התורה והמצווה, ובהנהגה ד״בכל דרכיך דעהו״, שכללותם שלושת הקווים: מילי דנזיקין (ענייני לא תעשה וסור מרע), מילי דאבות (הקו האמצעי — לימוד התורה, שמימיהם של אבותינו לא פסקה ישיבה מהם, ועוד זאת שתלמוד תורה היא המצווה היחידה שהאב מחויב לחנך את בנו מדאורייתא; עיין הלכות תלמוד תורה לרבנו הזקן ריש פרק א׳ ובפסקי דינים להצ״צ על הרמב״ם הלכות תלמוד תורה), ומילי דברכות (והמשכות) — הקו דמצוות עשה, עשה טוב, המשכת אור ושפע בעולמות וגם על נפשו (עיין אגרת התשובה ריש פרק א׳).

בברכה לבשורות טובות בכל האמור, ובנקודה התיכונה — לעשות מקומו דירה לו יתברך, וכביאור תורת החסידות, אשר כמו במלכותא דארעא המלך נמצא בדירתו בכל עצמותו ומהותו וענייניו, כן הוא גם בהדירה שנתאווה הקב״ה, מלכו של עולם, להיות לו בתחתונים.

בכבוד והוקרה.