ב"ה, ח' תמוז, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
לאחרי הפסק ארוך נתקבל מכתבו מה' תמוז עם המוסגר בו, ובמה שכותב סיבת ההפסק, מפני שלא יכול להגיד מעלות וכו' מובן שזה עוד מגדיל התמי' שהרי ידוע ציווי תוה"ק כל יומא ויומא עביד עבידתי' וכמש"נ ימים יוצרו ולוא אחד בהם, אשר כל יום צ"ל ממולא בתוכן דתורה ומצות המיוחד ליום זה.
ויהי רצון שעכ"פ מכאן ולהבא יהי' ע"פ הנ"ל, ובפרט שידוע שעצם הענין שהתורה מצוה, ה"ז גם נתינת כח והבטחה אשר סו"ס יהי' כן וכמבואר בספרים שזהו ג"כ הטעם שכל המצות שבתורה הם גם לשון הבטחה, וכמו ואהבת גו' (שהאהבה היא שרש לכל רמ"ח מצות עשה שמהם היא גם מצות היראה שהיא שרש לשס"ה ל"ת) לשון ציווי וגם לשון הבטחה, סופך לאהוב.
במ"ש אודות גידי הרגלים של זוגתו שתליט"א. - לפלא שאינו מזכיר אם ציוה הרופא ללבוש פוזמקים של ראבער וכן אשר תפסיק תכופות בהילוכה או בעמידתה ותשכב לנוח איזה רגעים.
והשי"ת ימלא ימי הריון זוגתו תחי' כשורה ובנקל ותלד זחו"ק בעתה ובזמנה כשורה ובקל.
בברכת חג הגאולה שבודאי ישתתף בהתועדות זו ולבשו"ט בכל האמור.