ב"ה, ח"י כסלו, תשט"ו
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ מוה"ר יעקב יצחק שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מג' ויצא, בו מעורר על מנהג כ"ק אדמו"ר (מוהרש"ב) נ"ע (ובטח נהגו כן בבית הרב דור אחר דור) לתת שמן בנר חנוכה שידלק לפחות חמשים מינוטין ושואל הסברה בזה.
והנה בפירוש לא שמעתי טעמו. ובדרך אפשר יש לומר אשר כיון שישנן דיעות חלוקות בזמן ההדלקה אם הוא קודם תפלת מעריב או לאחרי' לכן מהדרין לעשות כשתי הדיעות, היינו להדליק לאחר תפלת מנחה ובאופן שיהי' שמן בנרות כדי כל השיעור לאחר מעריב, ואין הזמן גרמא לעיין באריכות בזה. וראה פרמ"ג סתרע"ב א"א סק"ג ובמשנ"ב שם. סדר הכנסת שבת שבסי' רבנו הזקן.
בברכה.
בענין נשתנו הטבעים: ראה בס' שנסמנו בשדי חמד כללים ט, ה.
מנהגי דחנוכה בבית-הרב - אלו שיש בהם חידוש, נרשמו בסוף הקונטרס ברוך שעשה נסים (קה"ת, תשי"א).