משום הבערה.
משום הבערה - שהיא מלאכה לעצמה. קא סבר יש חלוק מלאכות ליום טוב ללקות שתים על שתי מלאכות משום יום טוב:
א"ל: פוק תני לברא.
הבערה ובשול
הבערה ובשול - דיום טוב אינה משנה ללקות עליהן דמתוך שהותרו לצורך הותרו נמי שלא לצורך מן התורה:
אינה משנה.
אינה משנה - לא נשנית מעולם בבית המדרש:
ואם תמצא לומר משנה,
ואם תמצא לומר משנה - אם יאמרו תנאים שנשנית - ודאי בית שמאי שנאוה:
ב"ש היא. דאמרי לא אמרינן מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך, ה"נ לא אמרינן מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך.
דאי ב"ה כיון דאמרי מתוך שהותרה הוצאה לצורך הותרה נמי שלא לצורך הכא נמי מתוך שהותרה הבערה לצורך הותרה נמי שלא לצורך:
משנה
בש"א אין מוליכין חלה
אין מוליכין חלה - אע"פ שמותר בהפרשתה לא שרו ליה הולכתה אלא תקון לתקן עיסתו התירו לו ולא יותר:
ומתנות
מתנות - הזרוע והלחיים והקיבה, אף הן הרמתן הותרה לו. שהרי נצטוה להרימן והיאך יאכל שאר הבשר? ואע"פ שאין טובלין כשאר טבל לאסור הבשר באכילה? מיהו אם לא פירש שאר הבשר מהן, הרי הוא אוכלן ועובר בעשה, הלכך הרמתן התירו ולא הולכתן. וכולן משום גזרה דאין מגביהין אותם:[1]
לכהן, ביום טוב.
בין שהורמו מאמש בין שהורמו מהיום.
וב"ה מתירין[2].
אמרו להם ב"ש: גזרה שוה
גזרה שוה - לאו דוקא. דכולה מדרבנן גזור אלא דומיא דגזרה שוה בדרבנן:
חלה ומתנות - מתנה לכהן,
מתנה לכהן - מעשרים וארבע מתנות כהונה הן:
ותרומה - מתנה לכהן,
כשם שאין מוליכין את התרומה
כשם שאין מוליכין - דבהא מודיתו לן, שהרי מאתמול הוגבהה:
כך אין מוליכין את המתנות.
אמרו להם ב"ה: לא, אם אמרתם בתרומה, שאינו זכאי בהרמתה,
שאינו זכאי - רשאי לא נתנו חכמים לאדם כח וזכות בהפרשתה:
תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן:
גמרא
קא סלקא דעתך[3] שהורמו מהיום, ושנשחטו מהיום[4].
ושהורמו מאמש[5], ושנשחטו מאמש.
מני מתני' לא רבי יוסי[2] ולא ר' יהודה אלא אחרים.
לא ר' יוסי ולא רבי יהודה אלא אחרים גרסינן:
דתניא.
אמר רבי יהודה: לא נחלקו בית שמאי ובית הלל על המתנות[6] שהורמו מערב יו"ט שמוליכין עם המתנות שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום[7].
שמוליכין אותן כו' - ומתניתין קתני בין שהורמו מהיום, וקס"ד דבנשחטו היום קא מיירי, ואסר[8]:
לא נחלקו אלא להוליכן[9] בפני עצמן.
שב"ש אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין.
וכך היו בית שמאי דנין: חלה ומתנות - מתנה לכהן, ותרומה - מתנה לכהן.
כשם שאין מוליכין את התרומה, כך אין מוליכין את המתנות.
אמרו להם ב"ה: לא, אם אמרתם בתרומה, שאינו זכאי בהרמתה, תאמרו במתנות שזכאי בהרמתן[10].
אמר רבי יוסי: לא נחלקו ב"ש וב"ה על המתנות שמוליכין[11].[12]
על המתנות שמוליכין - הואיל וזכאי בהרמתן. והוא הדין לחלה וחד מינייהו נקט:
לא נחלקו אלא על התרומה.
שב"ש אומרים: אין מוליכין, וב"ה אומרים: מוליכין.
וכך היו ב"ה דנין, חלה ומתנות מתנה לכהן, ותרומה מתנה לכהן, כשם שמוליכין את המתנות כך מוליכין את התרומה.
אמרו להם ב"ש: לא, אם אמרתם במתנות שזכאי בהרמתן, תאמרו בתרומה שאין זכאי בהרמתה?
אחרים אומרים: לא נחלקו ב"ש וב"ה על התרומה שאין מוליכין, לא נחלקו אלא על המתנות,
אלא על המתנות - ואפילו נשחטו מהיום משמע כי מתניתין:
שב"ש אומרים: אין מוליכין, ובית הלל אומרים: מוליכין.
Start here
לימא אחרים היא ולא רבי יהודה?
לימא אחרים היא ולא ר' יהודה - כלומר כר' יוסי ודאי לא אפשר לאוקמא, כרבי יהודה מאי, מי מצינן למימר דמתניתין נמי דוקא בשל אמש קאמר, ומתוקם אליביה או נזקק על כרחנו לומר דלא כרבי יהודה:
אמר רבא: מי קתני שהורמו מהיום ושנשחטו מהיום,
מי קתני - מתני' בין שהורמו ונשחטו מהיום. ולעולם שחיטתן מאמש, אבל בהנך דנשחטו ביום טוב מודו:
שהורמו קתני, ולעולם שחיטתן מאמש.
לימא רבי יהודה היא ולא אחרים?
לימא רבי יהודה היא ולא אחרים - כיון דמתניתין דוקא בדשל אמש קאי מדלא קתני נשחטו היום נימא דלא כאחרים דהא אחרים על המתנות קאמרי:
אפילו תימא אחרים ובהנך דנשחטו מאמש.
בהנך דנשחטו מאמש - על המתנות דקאמרי אחרים בשל אמש קמיירי:
אי הכי היינו ר' יהודה?
איכא בינייהו טפלה:
טפלה - ר' יהודה מתיר לטפל ולהוליך של אמש עם של היום, ואחרים סברי דאפי' לטפל נמי אסרי ב"ש. ומתני' דלא איירי בטפלה כלל איכא למימר כרבי יהודה ואיכא למימר כאחרים:
אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי
הלכה כרבי יוסי - ואליבא דב"ה דאפי' תרומה נמי מותר להוליך:
Start here
רב טובי בריה דרב נחמיה, הוה ליה גרבא דחמרא[13] דתרומה.
אתא לקמיה דרב יוסף. אמר ליה: מהו לאמטויי לכהן האידנא.
א"ל הכי אמר רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי[14].
אושפזיכניה[15] דרבא בר רב חנן, הוה ליה אסורייתא דחרדלא
אסורייתא - חבילות של חרדל בשרביטין והזרע בתוכן:
א"ל: מהו לפרוכי[16] ומיכל מנייהו ביו"ט?
מהו לפרוכי - השרביטין ולהוציא הזרע ביום טוב מי שרי בי"ט כשחיטה וכבישול או דלמא כיון דאפשר מערב יו"ט לא דתולדת דישה הוא:
לא הוה בידיה.
אתא לקמיה דרבא א"ל מוללין מלילות
מוללין מלילות - דדש כלאחר יד הוא, ואפילו בשבת לאו דאורייתא הוא אלא מדרבנן וביום טוב לא גזור:
מלילות - של חטין שמולל בידיו כשהן רכים:
ומפרכין קטניות ביו"ט.
איתיביה אביי: המולל מלילות מע"ש למחר מנפח מיד ליד ואוכל.
גבי שבת גרסי' מיד ליד וגבי יום טוב גרסי' על יד על יד:
מיד ליד - שלא כדרך חול:
אבל לא בקנון
קנון - כלי הוא ראשו אחד רחב והשני עשוי כעין מרזב קצר ונותן הקטניות בתוך הרחב ומנענע והאוכל מתגלגל דרך המרזב והפסולת נשאר בכלי:
ולא בתמחוי
תמחוי - קערה גדולה:
המולל מלילות מערב יו"ט, למחר מנפח על יד על יד ואוכל.
על יד על יד - מעט מעט:
אפילו בקנון ואפי' בתמחוי.
אבל לא בטבלא,
אבל לא בטבלא כו' - דמחזי כמאן דעביד לצורך מחר שאין דרך לעשות בכלים הללו אלא הרבה:
ולא בנפה ולא בכברה.
מערב יו"ט אין
מערב יום טוב אין - המולל מערב יו"ט קתני ולא קתני המולל ביו"ט:
ביו"ט לא?
אפילו תימא ביו"ט. ואיידי דתנא רישא מע"ש תנא סיפא נמי מערב יו"ט.
א"כ מצינו תרומה שזכאי בהרמתה
אם כן - דמוללין מלילות ביו"ט מצינו תרומה שזכאי בהרמתה, דסתם שבלין לא מפרישין תרומה עד שיעשו דגן והמוללן ביו"ט לאכלן מפריש מהן תרומה על כרחו:
ותנן לא אם אמרתם בתרומה שאינו זכאי בהרמתה וכו'?
לא קשיא
- 1 לכאורה כוונת רש"י שאליבא דב"ש אף שמתירים ההגבה (ההפרשה) של החלה והמתנות אבל צריך למעט בכל מה דאפשר משום תרומות ומעשרות שאין מגביהין אותם ביו"ט וצריך לעיין במפרשים. (מחברותא:
- 2 אפילו להוליך ולתת חלה ומתנות בהמה לכהן, בין שהורמו היום ובין מאמש.
- 3 שכוונת המשנה שלפי ב"ש אפילו במהמות שנשחטו היום אין מוליכין אותן לכהן
- 4 היינו גם כששחיטתן היתה מהיום ולא רק הרמתן ומ"מ לב"ש אין מולכין אותן לכהן
- 5 הכוונה שגם השחיטה הי' מאמש,. הגמרא אומרת את זה רק להדגיש שכשהורמו מהיום פירושו שנשחטו היום ובכל זאת אין ב"ש מתיר להוליכן להכהן.
- 6 של בהמה [והוא הדין לחלה]
- 7 היינו שב"ש מתיר
- 8 וא"כ לא קאי כר' יהודה
- 9 למתנות שהורמו מבהמה שנשחטה אתמול
- 10 ביום טוב, ולכן הותרה גם הולכתן לכהן.
- 11 של בהמה, בין שנשחטו היום ובין שנשחטו אמש,
- 12 אותן אפילו בפני עצמן. כי התירו להוליך אפילו מתנות שהורמו מערב יו"ט, מאחר ומותר להרים ולהוליך ביו"ט. [כדעת בית הלל לפי רבי יהודה].
- 13 כד יין
- 14 שאמר כי לפי בית הלל מותר להוליך אפילו תרומה.
- 15 בעל האכסניה
- 16 האם מותר לפרק, על ידי מעיכה ביד, את גרעיני החרדל מתוך התרמילים שהם מצויים בתוכם,