ב"ה
, נר רביעי דחנוכה, כ"ז כסלו, ה'תשל"ג
שלום וברכה!
. . . ולשאלתו - על דבר לימוד והוראה בחנוכה ועניני' - מיוחדים לאנשי צבא, נוסף "על הניסים" שניתנו "רבים ביד
מעטים
וכו'" -
נקודות אחדות בזה (ובקיצור - שבודאי יספיק למר כפי שהנני מכירו, וכמו
שנאמר
תן לחכם ויחכם עוד):
כל איש צבא הוא עומד
"על
פתח
ביתו
(בית כל עם בני ישראל בכל מקום שהם - אה"ק)
מבחוץ
" - ותפקידו - לא סתם הגנה, כי אם הגנה באופן ועל ידי שמדליק את הנר (נשמתו - נר
הוי'
נשמת אדם) שיאיר את הבית וגם את החוץ -
בנר
מצוה ותורה אור,
ולא להתרשם מזה "ששקעה החמה" וחשך בעולם,
ואדרבה - לולא זאת לא היו מגייסים אותו ואין צורך בצבא,
ועל דרך שזמן הדלקת הנרות דחנוכה הוא דוקא
משתשקע החמה
,
ולא להסתפק בההישגים דהיום אף שהם באופן
דמהדרין מן המהדרין
,
כי אם
להוסיף מיום ליום
בנרות מאירים על פתח
ביתו מבחוץ
- הוספה הן בהאור בפנים והן בהאור בחוץ.
ועוד להעיר:
אמרו חז"ל
אשר "יהודה מכבי עשה גבורות גדולות בעזר השי"ת . . מכב"י ר"ת
מי
כמוך באלים י-ה",
זאת אומרת אשר על כל אחד במלחמתו - מלחמה איזו שתהיה: במלחמת החיים, מלחמה להגן על הקודש ועל הרוחניות וכו', ובודאי - בנוגע למלחמה כפשוטה,
צריך להיות כתוב-חרוט על דגלו ובלבו:
מ
י
כ
מוך
ב
אלים
י
' - ואז
לא יחת מפני כל כי ה' אתו,
הנצחון מובטח, כי -
כלשון הכתוב
: הוי' אלקיך מתהלך בקרב מחניך להצילך ולתת אויביך לפניך,
יהי' שלום בארץ, כי יקויים בו
הנאמר
בתורתנו תורת אמת: וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך,
ובמיוחד על ידי הדיוק בקיום מצות תפילין -
וכפירוש
חכמינו ז"ל בכתוב זה, כמו שכתבתי במכתבי הקודם . . .
מ. שניאורסאהן