ב"ה, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"נ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
הנני לאשר קבלת מכתבו מיום סגולה י"ג תמוז, וכנהוג אצל אחב"י למצוא רמזים ולקשר ענין בענין הרי סימן טוב הוא שנתקבל מכתבו אחרי ההתוועדות של היום,
שאף על
פי
שלכאורה תמוה הוא מהו ענין התוועדות בימי בין המצרים, הרי בי"ב-י"ג תמוז דהאי שתא מלאו 75 שנה מיום הבר מצוה של כ"ק מו"ח אדמו"ר, ובקשר עם זה נדפסו
המאמרים
אשר אביו כ"ק אדמו"ר נ"ע אמרם בחגיגת הבר-מצוה ובמשך כל השבוע שלאחר זה ובלשון כ"ק מו"ח אדמו"ר – "שבעת ימי המשתה", שנסתיימו ביום א' ח"י תמוז, תענית נדחה, ולכן היתה ההתוועדות והסעודה של יום השביעי ביום ב' י"ט תמוז, וכמבואר
ברשימה
שם בסוף החוברת.
וזהו הטעם להתוועדות של היום, אף כי בקיצור (בכמות) בזמן, כדי
לחזור
התוכן דסיום מאמרי הבר מצוה מענינא דיומא.
ובחזרי מן ההתוועדות האמורה – מצאתי מכתב כ' בתאריך י"ג תמוז, עם שני קוים מתוחים מתחת ל
י"ג
תמוז
.
משום כך הנני מזדרז לענות לכ' וגם לצרף בזה המאמר תפילין דמארי עלמא – תרנ"ג, ששם ג"כ קטעי הרשימה בנוגע להבר מצוה.
ביחד עם הנ"ל קבלתי ג"כ היום הידיעה אשר הכרך האחרון של שו"ע רבנו הזקן הובא היום לבית הכריכה, וכשיביאוהו מכורך משם יושלחו לכ' כבקשתו שני טופסים. ויהי רצון אשר תורת רבנו הזקן בעל התניא – (פוסק בנסתר דתורה) – והשו"ע – (פוסק בנגלה דתורה), תאיר דרכנו ודרך כל אחד ואחת מעמנו בני ישראל, כל אחד
אשר
בשם ישראל יכונה, ללכת דרכו בחיים כהתחלת (ויסוד קיום כל) השולחן ערוך: עז כנמר וקל כנשר רץ כצבי וגבור כארי לעשות רצון אביך שבשמים.
בהתענינות מיוחדה קראתי השורות ע"ד הספרי' החסידית בכפר חב"ד, שבודאי הכונה שיתאים הענין והמקום גם יחד, כוונתי שתהי' ספרי' חסידית ולא ספרי' ע"ד חסידות, מתאים להמקום כפר חב"ד, זאת אומרת מתאים לכוונת יסוד כפר זה – אורח חיים חסידותי בחיי יום-יום.
אתו הסליחה שכותב אני עד"ז, שהרי לכאורה מאי קא משמע לן. אלא שבנוגע לאנשים מדעיים הרי זקוקים הם לאתכפיא מיוחדת לוותר על שקו"ט (ופרכות) מדעיים, ועד כדי כך – שלא להביא כלל דעת הנלחמים והמשמיצים את השיטה, אפילו לא להביאם על מנת לשוללם ולהפריך את המסקנות שלהם.
ואף שידועה הנקודה
דדע
מה שתשיב, הרי אין זה ענין לספרי' הפתוחה לכל, שהרי
אין
זו עבודת כל אחד ואחד. וכוונת הספרי' החסידית היא לפתוח לרווחה שערי חסידות לכל אחד ואחד, דברי אלקים חיים לעם ישראל חי
הדבקים
בהוי' אלקים חיים.
ואף שבסופו של דבר אין לפחוד מתוצאות השקו"ט והמסקנות, שהרי המדובר בתורת אמת, שלכן מדע אמתי ושקו"ט אליבא דאמת וכל ויכוח הראוי לשמו, ז"א ויכוח לחפש האמת, אי אפשר שיפריכו ח"ו משהו מתורתנו תורת אמת, הרי לפעמים, ובפרט בתקופתנו, עומדים פרחחים צעירים (במוסר ובמדת האמת) הדוגלים בשם מחקרים מדעיים כביכול ועוסקים בשקו"ט וחקירה שהסיסמה גלוי' וחיצונית שלה חיפוש האמת, אבל כוונתם אינה אלא להצדיק הנחה קדומה, שהנחה זו קובעת מראש את המסקנה והעמדה של בעל ההנחה, שבמילא מכוון את החקירה שלו באופן הקובע מראש את המסקנה. ואם האמור צודק בנוגע לבמה או מוסד המיוחד מעקרו לשקו"ט מדעיים, על אחת כו"כ בנוגע לספרי' ולכל הקשור בה.
פשוט אשר בבוא
הזמן
יימציאו בל"נ כל ספרי החסידות המו"ל על ידי קה"ת לכפר חב"ד, ולפלא השאלה בזה.
לכתיבת כ' אודות ידידנו הרח"ל שי', הרי כמה פעמים דברתי עמו בדברים אודותם כותב כ' ובכיוצא בהם – וללא כל תוצאות, בנוסח ברור יותר – שלילה.
פרשת
בית הכנסת הצמח צדק
בירושלים עיר העתיקה מובן שכאובה היא ביותר, ועוד לפני שנה ויותר התחלתי לזרז את "הענינים" בכתב ועל ידי נוסעים מהכא להתם. ולצערי הכי גדול אין ההתקדמות בערך כלל וכלל למה שהיתה צריכה ל[ה]עשות בזה.
לכתבו אודות חילוק הדיעות בין פלוני ופלוני וכו', הנה מתחילה כשהצעתי לייסד
ועד
ביהכ"נ שינהל כל עניניו – נזהרתי במיוחד שלא להציע אישים כי אם מוסדות, הן מפני פנימיות הענינים שרואני את ביהכ"נ כנכס כל חסידי הצמח צדק, תלמידיהם ותלמידי תלמידיהם, שלכן הבעלות שלו היא ביד המוסדות שברוח הצ"צ ותלמידיו ובפרט המוסדות שבאה"ק ת"ו.
[ומה שקראתי בשם אחד מחברי הועד הוא מפני שאין כל אפשריות לעשות אסיפה של כל אגודת חב"ד וצעירי אגודת חב"ד וכו' ולא ראיתי דרך אחרת כי אם קריאה בשם, וק"ל].
וכן לא רציתי לקרוא בשם את האנשים לועד האמור – שהרי אין לקבוע בריחוק מקום וכו' מי ייצג מוסד זה או מוסד זה, ועל המוסדות עצמם לבחור בהם ולקובעם. ולאחרי כן על הועד לחלק התפקידים.
והרי שני טעמים אלו, ועוד, בתוקפם עומדים גם עתה.
דרך אגב, אותו האיש
שכ'
קוראו בשמו ושכאילו זקוק הוא לביקור כאן בכדי שיחסי יהי' כו', שמעתי עליו רב טוב בכלל, ובפרט בנוגע להפצת המעינות במסיבות שונות וחוגים מסויימים באופן מוצלח ובדברים היוצאים מן הלב.
ימים
אלו כתבתי לועד ביהכ"נ עוה"פ בזירוז וכולי האי ואולי.
ת"ח על הבשורה טובה בנוגע
לבנית
הבתים בכפר חב"ד, ובודאי גם ההאָסטעל בכלל זה, אף שלפלא קצת שאין כ' מזכיר זה בפירוש.
ת"ח
ג"כ על ההצעה לדבר עם מר מ. יובליר שי'. ומה שעומד על הפרק הוא שיעביר על מדותיו, כוונתי שאף שכבר נדפסה
האנציקלופדי'
החסידותית
פרט
לשמונה לערך העמודים האחרונים, נתעכב הענין כיון שמחכים להגהת העמודים האלה שצריכה להיות על ידי ודורשת ממני התרכזות אך ורק לזה, שלכן נדחה מזמן לזמן, וכדאי לפעול אצל הנ"ל שיוותר על שעברו כבר כל הזמנים שהוקבעו על ידי הועד של הנ"ל להופעתו של ח"א דהאנציקלופדי'. ובודאי ידוע גם להנ"ל – שנדפסה האנציקלופדי' כולה פרט להוספה האמורה, כיון שנשלח טופס מודפס אף-כי בלתי מכורך להועד שלו. ועוד כיוצא בזה –
לשורת
הספרים ע"ד שבעת הדורות (מתחיל מרבנו הזקן ועד לכ"ק מו"ח אדמו"ר), שגם בזה הוקבע זמן להופעת כרך הראשון ונתעכב אצל המדפיס, אף שכבר סודר בדפוס והוגה פעם א' ועכשו עומד לסדרו בעמודים, וזהו לגמרי תלוי במדפיס, כי מצדנו נגמר הכרך כולו ואני צריך אלא הגהות דפוס. וגם בזה יוותר הנ"ל על שעבר המועד, ולכן יקבעו כל הסכומים שהיו צריכים לתת לכרכים הבאים של האנציקלופדי', ולהדפסת כל שורות הספרים של שבעת הדורות, כאילו היו מקיימים גם תנאי הזמן. והרי יש לענות בזה – שהעיכוב סיבתו לא רשלנות ח"ו וכיו"ב, כי אם השתדלות ותקוה שיהי' הענין מתוקן יותר משופר ומשוכלל יותר וכו'.
כסיום כ' במכתבו ארכו הדברים והם כולם בענינים מעשיים, אלא שלא מצאתי במכתב כ' מענה וגם לא תגובה ורמז למה שהזכרתי שם האלוף א.ש.
שי'
במכתבי
הקודם, ואולי גם העדר התגובה מענה הוא, בהתאם למה שכותב בתחילת מכתבו שיש ענינים שסברה לא לכתוב אודותם לכ' "שלא לסבכני", אלא כיון שהדבר נוגע גם בעתיד – מה טוב שיהי' בירור בזה. ואת"ל הרי גם זה ענין מעשי, מעשי בממדים – בל' המליצה – חובקי ארץ, ולדעתי בשטח הבטחוני והגשמי והרוחני. וק"ל.
בסיום מעין הפתיחה בל'
ששמעתי
מכ"ק מו"ח אדמו"ר שאמרו כשנולד וכן בשנת הבר מצוה, שבשניהם הי' צום הרביעי וצום החמישי, הן שבעה עשר בתמוז והן תשעה באב נדחים: יהי רצון
כיון
דאדחי אדחי – לגמרי, על ידי גאולה האמתית,
שייהפכו
לששון ולשמחה. והרי גם קביעת שנה זו כנ"ל, קביעות הדוחה צום הרביעי וצום החמישי, ייהפכו לששון ולשמחה בקרוב ממש.
בהוקרה ובכבוד ובברכה,
מ. שניאורסאהן