ב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ"ז
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מיום ג' והקודמיו. והפ"נ יקראו, בל"נ, עה"צ.
ובעמדנו בסיום וחותם ימי חנוכה הבאים בסמיכות ליום י"ט כסלו, יום בשורה ,
יש לבאר הצד השוה אשר בימי החנוכה וי"ט כסלו,
דנס חנוכה הי' בשמן - הרומז על פנימיות התורה - של נרות המקדש, אשר מקומם בהיכל דוקא שלא כל אחד נכנס לשם, וזמן הדלקתם - ביום ,
ובימי מתתי' בן יוחנן כ"ג כו' שמסרו נפשם על קידוש ה', הייחוד האמתי כאומרם ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך - הי' הנס ונצטוו עי"ז בנרות חנוכה אשר מצוותם - להדליקם כל אחד ואחת ועל פתח ביתו מבחוץ ומשתשקע החמה דוקא.
וככל הדברים האלה הוא בלימוד בפנימיות התורה - שמן דתורה.
אשר מתחלה היתה נסתרה ונעלמה מכל ת"ח כ"א ליחידי סגולה, ואף גם זאת בהצנע לכת ולא ברבים, (אבל) בדורות אלו האחרונים מצוה לגלות זאת - בימי האריז"ל וכו' - ועד בגאולת י"ט כסלו - שהתחיל עיקר ענין הפצת המעינות חוצה, עד אשר כאו"א יבין וישיג איך אשר איהו ממלא כל עלמין ואיהו סוכ"ע וכו'.
ויהי רצון אשר יעשה בזה כאו"א מאתנו, ובכל שלשת הפרטים :
א) באופן דהפצה, ב) המעינות עצמם, ג) עד שיגיעו גם - חוצה,
ומתוך חיות ואור ומוסיף והולך ואור.
בברכה להמשיך אור דחנוכה בכל השנה כולה
מ. שניאורסאהן
נ.ב.
במענה לשאלותיו:
א) ידוע פס"ד רז"ל שחתן מוחלין לו כל עוונותיו וכן כלה.
ב) ידוע שעצבות נשללת בתכלית בדא"ח (ועאכו"כ יאוש - ובפרט כשאין לזה כל יסוד). ובמיוחד כשרואים במוחש שזה גורע בהחיות בקיום התומ"צ.
ג) מזה מובן אשר הלעו"ז, שאומן הוא במלאכתו - משתמש בהנ"ל
לראש ולראשונה ובעקשנות וכו'. והאומנם צריך הסברה שאין לשמוע ל"זקן וכסיל"?!
ד) העצה היעוצה למצב רוח בלתי מתאים - הרי הוא בנדו"ד - לימוד נגלה וחסידות בחיות ובשופי, בעצמו ועם הזולת. והרי עליו, בלאה"כ - ה"תפקיד" ווערן א למדן, כפשוטו וכמשמעו.
ה) סגולה מיוחדת להגדלת הסייעתא דשמיא בכהנ"ל - צדקת הפצת המעינות חוצה. וק"ל.
ו) הל' "שלבו חפץ" במחז"ל הוא בנוגע לאיזה מסכת וכו' ללמוד (ע"ז יט, א); בנוגע למקום הלימוד - הל' " שרוצה" (שו"ע יו"ד סו"ס ר"מ).
ז) כיון שדירה נאה מרחבת דעתו של אדם - יש להשתדל שלא תהי' דירתם מצומצמת.
ח) מסיימים בטוב - לכ"א מהם שמחה אמתית ופנימית.
לתוכנה ראה גם מכתב כללי-פרטי דלעיל חכ"ב אגרת ה'תקסא.
ימי חנוכה..י"ט כסלו: ובפרט אשר התחלת ימי חנוכה היא בשבעת הימים של י"ט כסלו, ועיקר הנס ביום הא' והוא כולל ז' ימים (שערי אורה ד"ה בכ"ה בכסלו פע"ב).
יום בשורה: ג' י"ט לחדש כסלו..יום בשורה (שו"ת מן השמים ס"ה. ולא פירש שם מהי הבשורה). ולהעיר אשר בשנת גאולת רבנו הזקן חל ג"כ י"ט כסלו ב"יום ג' שנכפל בו כי טוב" (מכתב אדה"ז. נדפס בבית רבי ח"א פי"ט). וכן הי' גם בשנת (ויום) ההסתלקות של הה"מ (קונ' חי אלול, ה'תש"ג רשימה א).
- ואף שהמאורע הי' כמה שנים לאחרי השו"ת מן השמים, גדולה מזה מצינו (לדעת הראב"ד בס' הקבלה) אשר הכתוב במגלת תענית (הועתק בטואו"ח סתק"פ) דמתענין בט' בטבת ו"לא כתבו רבותינו על מה הוא" הוא "שכיוונו ברוה"ק" שביום זה (בשנת ד"א תתכ"ד) יהרג ר' יוסף הלוי הנגרד וכו'. ויש לבאר זה ע"פ מרז"ל דישנם ימי הטוב וימי הרעה (זח"א רד, א). ועפי"ז יש לבאר ג"כ מרז"ל מגלגלין זכות ליום זכאי כו' (תענית כט, א), תוד"ה יום (שם כט, ב) שרבים נתקשו בו. ועוד.
בשמן..התורה: ראה ברכות נז, א: שמן..מאור תורה. זח"ג לט, א. ובכ"מ.
שלא כל אחד: כלים פ"א מ"ט.
הדלקתם - ביום: ראה פסחים נט, א. נח, רע"א. וראה רמב"ן לשמות יב, ו.
מתתי' בן יוחנן כ"ג: תיקן ההוד באלו הח' ימים כו' (פע"ח ש' החנוכה).
שמסרו נפשם..את נפשך: צרור המור (פ' ואתחנן ו, ד).
כל אחד ואחת: טושו"ע או"ח סו"ס תרע"ה. וראה הערה ב' בסוף הקונטרס "מאמר ברוך שעשה נסים" להצ"צ.
------------------------
מכתב אדה"ז: אג"ק שלו ח"א אגרת לח.
קונ' חי אלול, ה'תש"ג רשימה א: סה"ש תש"ג ע' 155.
ובכל נפשך ואפילו נוטל את נפשך: ואתחנן ו, ה ובספרי ופרש"י עה"פ.
הערה ב' בסוף הקונטרס: נדפסה בספר המנהגים-חב"ד ע' 69 הערה 2.
ועל פתח ביתו מבחוץ ומשתשקע החמה..ומוסיף והולך: שבת כא, ב.
היתה..לגלות זאת: אגה"ק סי' כו.
שהתחיל עיקר..סוכ"ע: שיחת י"ט כסלו תרס"ח (תורת שלום ע' קיב ואילך).
שלשת הפרטים: ראה המכתב מער"ח כסלו ה'תשי"ב (נדפס בסוף החוברת י"ט כסלו - בלה"ק - ע' 30 ואילך).
------------------------
המכתב מער"ח כסלו ה'תשי"ב: לעיל ח"ה אגרת א'רסב.
במענה לשאלותיו: חלקה נדפס בלקו"ש חכ"ד ע' 355. חלקה שם ע' 527, והושלמה עפ"י צילום האגרת.
פס"ד רז"ל שחתן מוחלין לו כו': ירושלמי בכורים פ"ג ה"ג. פרש"י ויצא לו, ג.
שאומן הוא במלאכתו: ראה שבת קה, ב.
זקן וכסיל: קהלת ד, יג ובפרש"י.
הל' "שלבו חפץ": מענה לשאלתו: "אין אדם לומד תורה אלא ממקום שלבו חפץ " - דהרי חפץ הוא פנימיות הרצון, כמבואר בכ"מ, ולא כ"א זוכה לדעת אמיתית פנימיות רצונו, וא"כ איך אפשר לדעת בעצמו מקום הלימוד. בהמשך לזה - לקמן ט'רסז.
דירה נאה מרחבת דעתו של אדם: ברכות נז, ב.
B"H, Zot Chanukah, 5727.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter from Tuesday and those before it. The pan will be read at the resting place, G‑d willing.
As we stand at the conclusion and seal of the days of Chanukah—which come in proximity to Yud Tes Kislev, a day of good tidings—it is fitting to explain the commonality between Chanukah and Yud Tes Kislev. The miracle of Chanukah was with oil—which alludes to the inner dimension of Torah—of the Temple's lamps whose place was specifically in the Sanctuary where not everyone could enter. Their lighting time was during the day. In the days of Mattityahu ben Yochanan Kohen Gadol and his companions who gave their lives for sanctifying G‑d’s Name—the true unity as they said: "u'vechol nafshecha afilu notel et nafshecha" (with all your soul—even if He takes your soul)—the miracle occurred and thus they were commanded regarding Chanukah lights whose mitzvah is that each person must light them at his doorway facing outward specifically after sunset.
Similarly is true regarding study of the inner dimension of Torah—the oil of Torah—which was initially hidden and concealed from all Torah scholars except for select individuals, even then in utmost secrecy and not publicly. However, in these later generations it is a mitzvah to reveal this—from the days of the Arizal onward—and especially with the redemption of Yud Tes Kislev which began the main aspect of spreading the wellsprings outward until everyone can understand and grasp how He fills all worlds and surrounds all worlds etc.
May it be G‑d’s will that each one of us acts in all three aspects: (a) in a manner of spreading; (b) regarding the wellsprings themselves; (c) until they reach even outward—done with vitality and light that increases ever more.
Blessings to draw down Chanukah’s light throughout the entire year.
M. Schneerson
P.S. In response to your questions: (a) It is known from our Sages’ ruling that a groom is forgiven all his sins—and so too a bride. (b) It is known that sadness is absolutely rejected in Chassidus (and certainly despair—especially when there is no basis for it), particularly when it is clearly seen that it diminishes vitality in fulfilling Torah and mitzvot. (c) From this it is understood that the opposite side—which is expert in its craft—uses these above matters first and foremost with stubbornness etc. Is explanation really needed not to listen to an “old foolish king”?! (d) The advised solution for an unsuitable mood—in this case—is learning Nigleh and Chassidus with vitality and abundance, both alone and with others. And in any case—his “task” is to become a lamdan (scholar), literally and simply. (e) A special segulah for increasing Heavenly assistance in these matters—the merit of spreading wellsprings outward. That should suffice. (f) The phrase “shelibo chefetz” (“his heart desires”) in our Sages refers to which tractate etc. to study (Avodah Zarah 19a); regarding where to learn—the phrase “wants” applies (Shulchan Aruch Yoreh De’ah end Siman 240). (g) Since a beautiful dwelling broadens a person’s mind—one should strive that their residence not be cramped. (h) We conclude with good wishes—for each one true and inner joy.
Summary
This letter connects Hanukkah’s miracle with Yud Tes Kislev’s redemption as both representing spreading inner G‑dly light outward through Chassidus study and action. The Rebbe encourages joy, openness, diligent learning, and sharing spiritual teachings beyond oneself.