ב"ה, י"ב אלול, ה'תשכ"ו
ברוקלין, נ.י.
לכבוד הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
בחבילה בפ"ע נשלחו לכ' הקונטרסים ד"ה נחמו עת"ר לכ"ק אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע שנאמר באותה שבת, והוא מיוסד על קונטרס נחמו תרכ"ו, שנדפס לכבוד ביקורו ונמסר לו אישית, הכולל רק רשימת דברים, וכ"ק אדמו"ר נ"ע הרחיב עליו הדיבור (אבל לא העלהו על הכתב בעצמו - בסמכו על הר"ד בקונטרס דשנת תרכ"ו), ונרשם על ידי אחד השומעים שהי' באותו מעמד, שהי' מראשי החוזרים והתופסים, והוא הרב ר' אלי' שי' סימפסון, שבקשתיו לבקר את מר ולהתועד אתו עמו בחמשה עשר באב באכסני' של מר בניו-יורק.
והרי זה על דרך מה שכתב כ"ק מו"ח אדמו"ר בכמה מרשימותיו איך שדברי ימי תנועת החסידות מקבילים לדברי עמנו בכלל, ובפרט בהקשר לתורתנו תורת חיים, פירוש גם כפשוטו הוראה בחיי היום-יום, כיון שהתורה היא נצחית ולמעלה מגדר זמן ומקום. דוק ותמצא כי נקודת מאמר נחמו כבר נאמרה (כנראה) מהצ"צ, ומיוסד על דברי רבנו הזקן שנאמרו מלפני כמאתים שנה, ואח"כ חזרו ונשנו בתוס' ביאור מפי כ"ק אדמו"ר מהר"ש בשבת נחמו תרכ"ו, אשר בשבת נחמו דהאי שתא, הוא יום פגישתנו במוצאי שבת זו, מלאו מאה שנה בדיוק מיום ליום, ואח"כ באופן אחר קצת חזרו ונאמרו מנכד הצ"צ, ואח"כ הי' לנושא השיחה בין אחד שנקרא ע"ש רבנו הזקן עם אחד ששמע בעצמו המאמר ורשמו בשנת עת"ר, שנזדמנו ונתועדו יחד בפונדק אחד בניו-יורק, ועתה דא"ח אלו לא ימושו מפי הלומדים אותם בארצנו הק', הן בירושלים עיר הבירה והן בכפר חב"ד מקום התישבות יוצאי חלציהם של חסידי רבנו הזקן. והרי זה אופיוני ומלא ענין.
נתעכב קצת משלוח הקונטרסים למר, כי רק ימים אלו הובאו מבית הכורך, אף שבמחשבה תחילה היו צריכים להיות מוכנים לאור ליום ו' עש"ק כ"ף מנ"א, יום עלית מר לאה"ק ת"ו. מטעם זה נתעכב גם כן משלוח ההמחאה שנדברנו עד"ז בשעת ביקורו כאן, והיא בסך עשרת אלפים דולר, בקשר עם יסוד ובנין וביסוס כפר חב"ד שני, בקרבת כפר חב"ד הראשון (נחמה בכפלים), ומצו"ב עתה.
בכבוד ובברכה - אף שתקותי שעוד נבוא בכתובים לפני פרוס השנה - בסגנון המסור ומקובל ומוקדש מדורי דורות, לכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בגו"ר.
מו"ה שניאור זלמן: שזר. אגרות נוספות אליו - לעיל ט'נא, ובהנסמן בהערות שם.
ד"ה נחמו עת"ר: נדפס לאח"ז בסה"מ עת"ר ע' רכא ואילך (וראה שם ע' רסה).
נחמו תרכ"ו: נדפס לאח"ז בסה"מ תרכ"ו ע' קצה ואילך (וראה שם ע' שלג).
לכבוד ביקורו: של שזר אצל הרבי, במוצש"ק נחמו, י"ג מנחם-אב שנה זו (תשכ"ו), כדלעיל אגרת ט'קצ, ובהנסמן בהערות שם.
באותה שעה נדפס המאמר של שנת תרכ"ו, ובסופו "רישומי דברים" של שנת עת"ר, ונמסר לשזר בעת היחידות. כעבור שבוע נדפסה הנחה של המאמר שנאמר בשנת עת"ר, וזהו הנשלח לו בחבילה בפ"ע.
רשימת דברים: נדפסה בסה"מ עת"ר שם ע' ריח.
לבקר את מר: יחד עם משלחת ששלח אליו הרבי למחרת לבקרו במלון, כדלעיל שם.
שהתורה היא נצחית: תניא רפי"ז.
שהתורה היא נצחית ולמעלה מגדר זמן ומקום: ראה לקו"ת במדבר יג, א-ב.
כבר נאמרה..מהצ"צ, ומיוסד על דברי רבנו הזקן: ראה סה"מ תרכ"ו שם ע' שלג.
כפר חב"ד שני: ראה גם לעיל אגרת ט'פז, ובהנסמן בהערות שם.
נחמה בכפלים: איכ"ר ספ"א.
B"H, 12 Elul, 5726.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
In a separate package sent to you are the booklets of the discourse "Nachamu Atar" delivered by the Rebbe Rashab on that Shabbat. It is based on the Nachamu 5626 booklet, which was printed in honor of his visit and personally given to him. That booklet only included a list of topics, and the Rebbe expanded upon them (but did not write it himself—relying on Rabbi Dovber in the 5626 booklet). It was recorded by one of those present at that event, who was among the leading chazrim and memorizers—Rabbi Eliyahu Simpson—whom I asked to visit you and farbreng with you on Tu B'Av at your hotel in New York.
This is similar to what my father-in-law wrote in several notes about how the history of the Chassidic movement parallels that of our people as a whole, especially regarding our Torah—the Torah of life—which also means literally guidance for daily life, since Torah is eternal and beyond time and space. Examine and you will find that the core idea of the Nachamu discourse was already stated (apparently) by the tzt"z, based on teachings from Rabbeinu HaZaken from about two hundred years ago; then it was repeated with additional explanation by the Rebbe Maharash on Shabbat Nachamu 5626. On this year's Shabbat Nachamu—the day we met after this Motzaei Shabbat—it was exactly one hundred years to the day. Later it was repeated somewhat differently by a grandson of tzt"z. Afterwards it became a topic of conversation between someone named after Rabbeinu HaZaken and someone who heard the maamar firsthand and recorded it in 5670; they happened to meet and farbreng together at an inn in New York. Now these discourses will not depart from those studying them in our holy land—both in Jerusalem, our capital city, and in Kfar Chabad, home to descendants of Rabbeinu HaZaken's chassidim. This is characteristic and full of meaning.
The sending of these booklets to you was delayed somewhat because they only recently arrived from the bindery, though originally they were supposed to be ready for Friday eve Parshat Eikev (20 Menachem Av), your day of aliyah to Eretz HaKodesh. For this reason, sending the check we discussed during your visit here was also delayed; it is for ten thousand dollars for establishing, building, and strengthening a second Kfar Chabad near the first (double comfort), which is now enclosed.
With honor and blessing—even though I hope we will correspond again before Rosh Hashanah—in the traditional style passed down through generations: for a good inscription and sealing for a good and sweet year with revealed good.
Summary
The Rebbe highlights how Chassidic teachings are transmitted across generations, emphasizing their ongoing relevance. He encourages continued study and connection while supporting communal growth through practical assistance.