ב"ה, י"ב אלול, תשכ"ו
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתביהם מיום 8/18 - שנתקבל אך ז"ע - בו כותבים אודות הבת..תחי', אשר הכירה בחור זה איזו שנים, ונפגשו כמה פעמים, ולאחרונה אמרה, שאינה מעונינת בו, כיון שקנאי הוא, ושואלים דעתי בזה.
כיון שבנוגע ליראת השם, הרי מקרא מלא דבר הכתוב, את האלקים ירא ואת מצותיו שמור כי זה כל האדם, כדאי (באופן המתאים) להשתדל, ששוב תתענין בתם תחי' בהצעת נכבדות האמורה עד לגמר טוב בשעה טובה ומוצלחת.
כמובן באם רק האמור, היא הסיבה, ואף שאין ענין להכריח בת או בן ישראל, בנוגע לשידוך, צריכים להסביר לבתם תחי' האושר הגדול והחשיבות של חיים, ע"פ תורתנו תורת חיים ובקיום מצותי' עליהם נאמר, וחי בהם, וכל המוסיף בזה, הודיעונו חכמנו ז"ל, שמוסיפין לו בברכת השם, אף שלפעמים קוראים בני אדם להוספה זו, בשם קנאות, והרי גם בקנאות ישנו סוג, עליו נאמר, בקנאו את קנאתי, קנאת ה', מקור הברכה הצלחה ואושר.
בעת רצון יזכירו את בתם וכל שכותבים אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע.
וע"פ סגנון מכתבם בודאי למותר להדגיש, אשר הוספה בעניני תורה ומצות מוסיפה בברכת השם בהמצטרך, והכוונה על הנהגה בחיי היום יומים, וכדברי החכם מכל אדם ככתוב לעיל את האלקים ירא וגו'.
ומהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו וכן את המזוזות בדירתם שתהיינה כולן כשרות כדין - באם לא נעשה זה במשך שנים עשר חדש האחרונים - והיא תשמור על מנהגן הטוב של בנות ישראל הכשרות, להפריש לצדקה קודם הדלקת הנרות בכל ערב שבת וערב יום טוב.
בברכת כתיבה וחתימה טובה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב. כבקשתם נשלח המכתב מבלי לחכות על התור.
מקרא מלא דבר הכתוב: קהלת יב, יג.
עליהם נאמר, וחי בהם: אחרי יח, ה.
הודיעונו חכמנו ז"ל: ראה תענית לא, א ובפרש"י.
בקנאו את קנאתי: פינחס כה, יא.