ב"ה, כ"ז מרחשון, ה'תשכ"ה
ברוקלין, נ.י.
מר פ. יוסף שי'
שלום וברכה!
במענה על מכתבו מיום ט' מרחשון, בו כותב איך שהכיר את תנועת חב"ד עוד בהולנד, ועל דבר מקום לימודו עתה איך שקשה לו לראות לפעמים היחס הבלתי מתאים בנוגע למצוות מצד אלו שלמדו יותר ממנו.
תקותי חזקה - על פי מה שהורונו חכמינו ז"ל שמעשה הוא העיקר - שרגש זה שלו, שמצטער לראות היחס האמור, יבוא לתשומת לב של אלו שכותב עליהם באופן שישפיע עליהם לשנות יחסם. והרי הובטחנו שדברים היוצאים מן הלב נכנסים אל הלב ופועלים פעולתם. ובפרט כשהדברים יהיו מלווים בדוגמא חי' מחיי היום-יום שלו, חיי תורה ומצוות. ואין לך דבר העומד בפני הרצון, שאם בכל מקום גדולה מצוות ואהבת לרעך כמוך שהיא כלל גדול בתורה, להורות דרך התורה והמצוה לאלה הטועים ונבוכים, על אחת כמה וכמה בארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ובפרט לאלה שלומדים במוסד למדריכים ומחנכים שעליהם יהי' להשפיע על כמה וכמה תלמידים. וידוע אשר בכדי להשפיע על תלמידים במקצוע מסוים מוכרח אשר אצל המשפיע יהי' הדבר במידה גדולה ביותר.
תקותי אשר ראה את מכתבי הכללי לראש השנה שנתפרסם באה"ק ת"ו בלה"ק, שאחת הנקודות המרכזיות במכתב זה היא איך שאפילו אדם יחידי יכול לפעול גדולות ונפלאות בעניני טוב אם רק ינצל כל כוחותיו כדבעי.
בטח יודע על שעורי חת"ת (חומש, תהלים, תניא) שהם שוים לכל נפש, ומקיימם בכל יום.
ברכה להצלחה ולבשורות טובות.
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב. כיון שכאן כותבים לה"ק, אנגלית ואידיש, מטובו להודיע באיזו שפה לכתוב לו להבא.
שהורנו חכמינו: אבות פ"א מי"ז.
מכתבי הכללי: דלעיל ח'תתפו.