ב"ה, י"ד מ"ח, תשכ"ה
ברוקלין.
הרה"ג וו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ צנמ"ס וכו' מוהרש"י שי'
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת מכתבו מו' מ"ח עם המצורף אליו, ומצו"פ העתק מכתבי בהנוגע להנ"ל (וגם לבי"ס מנחת, שבטח גם עד"ז ידוע לכת"ר שי').
בנוגע להועד שבחרו בו, מפני עניני חדש תשרי, אישור קבלת ההודעה נתעכב עד עתה.
בנוגע לפועל, מה שקשה בעיני, שאחד מחברי הועד הוא אחיו של אחד מהמנהלים, שלכאורה אין זה ענין, ואף שכפי שהכרתיו בהיותו כאן, איש ישר הולך הוא, אבל בכ"ז וכו', כן כמובן יש בזה עוד תמי' (ועיקרית ואולי עוד יותר), והיא, שלא ראיתי שם כת"ר שי' בהועד, ואף שבודאי אין זה מענינו להתעסק בבחירת מורים וכו' [ובפרט לשיטתי אני, אשר מצוה דהוא זהיר בה טפי, היא האנציקלופדיא תלמודית לחוד, כמו שכתבתי זה כ"פ], בכ"ז לדעתי צ"ל הוא בהועד בתור מכריע, כשלא יוכלו לבוא לעמק השוה שאר ד' חברי הועד. ובשתי הקושיות האמורות הרי האחת מתרצת את חברתה באופן של נועם וכבוד. ואל בינת כת"ר שי' אשען אם צריך לגלות שהערה האמורה באה מצדי, או שיותר דיפלומטי - שלא מכאן תבוא ההערה להשינוי. והרי טעמים האמורים גלוים הם ואין צריכים וזקוקים להביא ממרחק - מעבר לים - לחמו...
למענתו בנוגע להערתי בפירוש המשניות להרמב"ם דמאי (פ"א מ"ב), שמתרצה בזה, שהרי הרמב"ם העביר קולמוס ע"ז: הנה לא היתה בזה פליטת הקולמוס וכיו"ב, כ"א הפסק (בין הכתיבה והעברת הקולמוס) של כמה זמן כנראה, שהרי כל דפוסי המשניות נכנסה בהם דוקא הגירסא של המשנה הא' ונלמד פירוש המשניות באופן כזה. ולא מצאתי ע"ע מי שיעורר בדבר, ז.א. שלפי גירסא האמורה דעת הרמב"ם בפירוש המשניות שלו כדעת רש"י בזה [וכפי שיתורץ אליבא דרש"י מקרא דואכלתי חטאת היום - מתורץ ג"כ להרמב"ם].
הענין שהביאני לכל האמור הוא שלא לחלק בין "אונן" ו"מי שמתו מוטל לפניו" - ל"אכלתי באוני", כי אף שביד החזקה מערב בנוגע לאונן, מעש"ש וקדשים ביחד וגם הפסוקים ביחד, לכאורה אין זה מוכרח כלל וכלל - שהרי מעשר שני אינם קדשים, ומה שהרמב"ם מביא כתוב באוני, הוא כידוע הכלל שמביא הדרשה הפשוטה יותר, ואז יש להתאים להמובא באחרונים אשר אונן ואבילות אין נפגשים יחד, שאבילות מתחילה לאחרי שעברה האנינות, ז.א. בקבורה, ועלה בדעתי לאמר, שלדעת גירסתנו בפירוש המשניות* - חלוק בזה מעשר שני שאיסורו מלא אכלתי באוני, משא"כ קדשים שאיסורם מאכלתי חטאת היום. ומה שלא מביא חילוק זה בפירוש ביד החזקה - הוא ע"פ כללי הרמב"ם, שלפעמים תכופות אינו כותב דינים חדשים, כיון שלא הובאו בפירוש בש"ס.
בכבוד ובברכה
מ. שניאורסאהן
חלקה נדפס בלקו"ש ח"ט ע' 361 והושלמה עפ"י צילום האגרת.
מוהרש"י: זוין. אגרות נוספות אליו - לעיל ח'תשלא, ובהנסמן בהערות שם.
כמו שכתבתי: ראה גם לעיל אגרת ח'תתיט. חכ"א אגרת ח'יז*. חי"ח ו'תתקכה. ח"ח ב'שעג.
להערתי: דלעיל אגרת ח'תתצא.
*) ולהעיר מפי' הרא"ש (סוף מעש"ש) - אלא שי"ל דס"ל לגמרי כרש"י (גם בקדשים).