ב"ה, א' פ' אמור, פסח שני, ה'תשכ"ד
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשר הנני קבלת המכתב.
ומענין ימים אלה: אמחז"ל אמור ואמרת, להזהיר גדולים על הקטנים, וע"ד מציאות גדלות וקטנות בעולם בכלל, כן דוגמתם הוא גם בעולם קטן הוא האדם, שבכל אדם ישנו הגדול והקטן שבו, הגדול שבאדם הוא הראש והחכמה והשכל שבו והקטן שבאדם - איבריו וענין העשי' שבו, ונצטווה האדם, אשר הגדול שבו יזהיר את הקטן, וכאזהרת חז"ל שהלימוד צ"ל על מנת לעשות, יתרה בזה אשר גדול לימוד (עיקר הגדלות שבלימוד הוא מה) שמביא לידי מעשה.
ובכל האמור ישנה גם הוראת פסח שני, וכביאור כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא ישראל "פסח שני ענינו איז - עס איז ניטא קיין פארפאלען. מען קען אלעמאל פאריכטען, אפילו מי שהי' טמא מי שהי' בדרך רחוקה און אפילו "לכם" - אז דאס איז געווען ברצונו, פונדעסטוועגן קען מען מתקן זיין" באם רוצים באמת, ולא עוד אלא שאין בזה הגבלה ומדידה בזמן - ודלא כפסח ראשון שהוא שבעה ימים וכו' - שהרי ענין התשובה הוא בשעתא חדא וברגעא חדא, ולא הגבלה בענין - ודלא כפסח ראשון דחמץ לא ימצא ברשותו - שהרי תשובה שלימה הוא דזדונות ("לכם" הנ"ל) נעשו לו כזכיות; ע"י התשובה אינו זז משם עד שמוחלין לו, ועד שיהי' לרצון לפני ה' ומרוצה וחביב לפניו ית' וכו'.
בברכה לבשו"ט בכלל ובפרט
מ. שניאורסאהן
כללי פרטי. נדפסה בלקו"ש ח"ז ע' 327. וראה גם לעיל אגרת ח'תתיב.
אמחז"ל: יבמות (קיד, א) הובא גם בפרש"י עה"ת - היינו שזהו גם פשוטו של מקרא.
עולם קטן הוא האדם: תנחומא פקודי ג.
הוא הראש: כשמו. וראה שבת סא, א.
והחכמה.. העשי': להעיר משער היוה"א פ"ט.
והקטן.. העשי': להעיר מקדושין (ע, א) דפרנס אסור בעשיית מלאכה בפני ג' וברמב"ם וכו' "כדי שלא יתבזה בפניהם".
וכאזהרת חז"ל: ראה הלכות ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.
גדול לימוד: ב"ק יז, א.
עיקר הגדלות: עיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
וכביאור כ"ק כו': "היום יום" יד אייר.
ודלא כפסח ראשון: דכל הז' ימים שייכים אליו (עיין פסחים צה, ב: הנאכל לששה.
שם צו, ריש ע"ב: וחימוצו.. כל שבעה).
בשעתא חדא: זח"א קכ"ט א. וראה קדושין (מט, ב). באגרת התשובה בתחלתה (צא, ריש ע"א) (דאפילו) מצות התשובה: מן התורה היא.. שיגמור בלבו כו'.
תשובה שלימה: ראה אגה"ת ספ"ח (משא"כ בח"א ספ"ז "תשובה נכונה"). יומא פו, ב.
תשובה.. כזכיות: משא"כ פסח ראשון. ראה ד"ה להבין ענן פ"ש (אוה"ת בהעלתך) דפ"ר ופ"ש הם - אתכפיא ואתהפכא.
כזכיות: עליהם הוא יחי' אף על העבירות (רש"י יומא שם).
אינו זז משם עד כו': שיש קונה עולמו בשעה אחת וגם קורין אותו רבי (ע"ז יז, א).
ולהעיר ממאמר אדה"ז דמיוהכ"פ תקס"ב [סה"מ תקס"ב ח"א ע' יג].
שיהי' לרצון כו': אגה"ת רפ"ב. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ז.
B"H, First day of Parshas Emor, Pesach Sheni, 5724.
Brooklyn, NY.
Shalom u'Vrachah!
I acknowledge receipt of your letter. Regarding these days: our Sages say on the verse "Emor v'Amarta" (Say to the Kohanim... and you shall say), to caution the adults regarding the minors. Just as there are concepts of greatness and smallness in the world at large, so too is it in the microcosm—the human being. In every person there exists both a 'great' part and a 'small' part; the great part is one's head, wisdom, and intellect; the small part is one's limbs and actions. A person is commanded that his 'great' aspect should caution his 'small' aspect—just as our Sages warn that learning must be for the sake of action. Even more so: "Great is study" (the main greatness in study) because it leads to action.
All of this also contains a lesson from Pesach Sheni, as explained by my father-in-law, the Rebbe—Nasi Yisrael: "The point of Pesach Sheni is—nothing is ever lost. One can always correct—even someone who was impure or on a distant road or even 'for you' (meaning it was by choice)—still it can be rectified," if one truly desires. Moreover, there are no limitations or measurements in time—unlike Pesach Rishon which lasts seven days—because teshuvah can happen in a single moment and with no limitation in scope—unlike Pesach Rishon where chametz may not be found at all—since complete teshuvah transforms even intentional sins ('for you,' as above) into merits; through teshuvah one does not move from his place until he is forgiven—and until he becomes pleasing before Hashem and beloved before Him.
With blessings for good news in general and in particular,
M. Schneersohn
Summary
The Rebbe teaches that Pesach Sheni shows nothing is ever irreparably lost; sincere effort allows for correction at any time. Our intellect must guide our actions so that learning leads to positive deeds—a lesson relevant throughout life.