ב"ה, ט"ו אייר, תש"כ
ברוקלין.
שלום וברכה!
במענה למכתבו מיו"ד אייר, אודות שמגמגם בדבורו, והי' בטפול אצל מספר רופאים ולע"ע לא עזר לו.
וכיון שרופאים מומחים במקצוע יש להם טפול העוזר עכ"פ במדה חשובה, יחקור למומחה במקצוע האמור ויפנה אליו, אלא שע"פ מאמר רז"ל, שהצנור לקבלת ברכות השי"ת הם עניני תורה ומצות מובן ופשוט שעליו להוסיף בהתמדה ושקידה בלימוד התורה והידור בקיום המצות, שעי"ז יתוסף בברכות השי"ת בהמצטרך לו.
כן להעיר אשר ברוב הפעמים קשור ענין הגמגום בחוסר בטחון עצמי, ויראת בני אדם, שמזה מובן אשר כשיהי' חקוק במוחו תמיד הענין דשויתי ה' לנגדי תמיד, ואשר הוא ית' הוא עצם הטוב ורוצה להיטיב לברואיו, ומשגיח בהשגחה פרטית על כאו"א, וכמבואר ענינים אלו ביחוד בתורת החסידות, הרי ימעט זה ויחליש התופעות בלתי רצויות בחוסר בטחון ויראת בני אדם, וכמ"ש ה' לי לא אירא.
בעת רצון יזכירו את כל אלה שכותב אודותם על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, ויהי רצון שיבשר טוב בכל האמור.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
מזכיר
נ.ב.
מהנכון אשר יבדקו את התפילין שלו שתהינה כשרות כדין וכן אשר בכל יום חול קודם תפלת הבקר יפריש פרוטות אחדות לצדקה.
בחוסר בטחון עצמי: ראה גם לעיל אגרת ז'קעג, ובהנסמן בהערות שם.