ב"ה, כ' טבת, תש"כ
ברוקלין.
הנהלת ישיבת תומכי תמימים אשר בלוד ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
במענה למכתבם, ולשאלתם:
אכפול עוד הפעם, אשר מובן וגם פשוט, שמצער במאד מאד מה שזה כמה וכמה חדשים עוררתי ע"ד קובץ פלפול התלמידים, ועד עתה לא יצא לפועל.
ב) כן מובן וגם פשוט, שבאם שם תומכי תמימים נקרא על הישיבה, אשר כמבואר בארוכה בקונטרס עץ החיים, וידוע רצון נשיאינו מיסדי הישיבה ומנהלי', מוכרח בה לימוד החסידות, ודוקא בהבנה והשגה אמיתית, ולא כדרך "חג"ת חסידים".
הרי פשוט, שתלמידים הנמצאים בישיבה כזו, שנה ושתים, ועוד יותר מזה, צריכה להיות אצלם הבנה והשגה באיזה ענינים דתורת החסידות, ובאופן שיכולים למסור בדבור וגם בכתב, מה שמבינים בענינים אלו.
וכיון שכמה מ"מ לספרים, קונטרסים ומאמרים נמצאים, בטח שלאחרי לימוד של שנה ושנתים ויותר, יש ביכולתם להורות, אשר נדבר בענין פלוני במקום פלוני ונמצא ג"כ במקום שני [שבודאי שע"י המדובר במקום שני, נתוסף בהסברה והבנה].
ולאחרי שנדפסו מפתח ענינים של ספר התניא קדישא, תורה אור, ולקוטי תורה, הרי יכול להעשות האמור, בלי קישוים יתר, ואפילו בלא יגיעה כדבעי.
שעפי"ז צע"ג, מהי הסיבה האמיתית לזה, שעד עתה לא בא לפועל קובץ הנ"ל, שכפי כתבם, המניעה היא בחלק השייך לתורת החסידות.
ג) התמי' מתגדלת עוד יותר, שהרי בכמה תלמידים דלוד, שבאו לכאן, תיכף לבואם הי' ברור, שביכולתם לכתוב בהסברה מתאימה כהנ"ל. והרי בודאי, שלא רכשו היכולת בזה, במשך המצאם בדרך מלוד לכאן.
ד) אולי ישנם כאלה, המערערים בכלל על התחדשות כביכול דכל ענין האמור, כיון שלפני חמשים ומאה שנה, הרי לא נהגו בכגון דא. ושתי תשובות בדבר:
(א) מי שראה חוברות "התמים", שנדפסו בווארשא ע"י כ"ק מו"ח אדמו"ר, הרי נמצאת שם גם מחלקה כהאמור.
(ב) ידועה הבחינה בענינים כגון אלו, מאיזה צד באות הטענות, ע"פ המבואר בלוח היום יום (כ"ג סיון). והוא - לראות התוצאות בהנוגע לפועל, ורואים במוחש, שאלו התלמידים שהתעסקו בהאמור, נתוסף בהם חיות עכ"פ בלימוד הענינים אודותם כותב, ולא עוד אלא שהמשיכו כמה מחבריהם לזה. כן נתפרסמו הענינים, גם לאלו שעד אז לא ידעו אודותם. כן הכריחה הכתיבה, עיון יותר והבנה יותר בענינים הנ"ל. ומכלל הן - אתה שומע לאו.
כוונתי, שע"י שמסבירים להת' שאין מקום להתענין בכתיבה ע"ד ענינים אלו, ושאין כל מקום לחידוש והסברה כדבעי וכו', רואים במוחש התוצאות מהאמור.
ה) אולי ישנם כאלה, שחוששים ויראים, אפשר ע"י כתיבת מאמר בהאמור, יתרבה בהכרת ערך עצמם של הכותבים.
הנה (נוסף על שאין מובן בזה, שהרי גם בכתיבה בחלק הנגלה יש מקום לחשש האמור, הנה) חשש האמור קיים ג"כ, באם מכריחים התלמידים לחזור המאמרים ברבים, לנהל תעמולה, שילמדו חסידות, ולהסביר הכרח הדבר באותיות של עצמם וכו' וכו'...
ואף שמובן וגם פשוט, שעי"ז (העדר הכתיבה והופעת הנ"ל) נתמעט בהפצת המעינות חוצה, החוצה דעצמו והחוצה דד' אמות והחוצה שבחוץ, שע"ז הרי נצטוה כאו"א מאתנו, באגה"ק של הבעש"ט ז"ל (וביותר קרוב לנו) מרבותינו נשיאינו, הרי בודאי גם לההנהלה ידוע ע"ד כל זה.
בברכה,
בשם כ"ק אדמו"ר שליט"א
א. קווינט
מזכיר
נ.ב.
מכתביהם מי"א י"ב וי"ג טבת עם המצורף אליהם, וכן הקודמים, נתקבלו.
עוררתי: לעיל חי"ח אגרת ו'תתקמג, ובהנסמן בהערות שם. וראה גם לקמן אגרת ז'קכג.