ב"ה, כ"א טבת, תשי"ז
ברוקלין.
שלום וברכה!
ז"ע נתקבל מכתבו המהיר, ולפלא שנמשך הענין זה כו"כ חדשים שעד עתה לא הודיע עד"ז, ומהנכון הי' שישתדל לבקר את זה שכותב אודותו, ומבלי לנגוע בעצם ענינו בעבר, לשאלו אם מוכן הוא לקבל על עצמו בלבב שלם לחיות מכאן ולהבא חיי יהודי ע"פ שולחן ערוך בשמירת כל המצות ודקדוקי סופרים ולהסבירו אים אין להנ"ל ידיעה בזה שעל כל צעד ושעל יש נפק"מ בין איש המתנהג על פי תורה לאיש חפשי בהנהגתו, ולהודיעו דוגמאות לא רק מקלות וחמורות שבתורה אלא גם שבדברי סופרים ולהסבירו שבאם מבטיח הוא לא אליו אלא שהוא מבטיח לבורא עולם ומנהיגו אשר אין מנוס מפניו ובאם הנ"ל יבטיח בלבב שלם ויתחיל תיכף להתנהג באופן כזה מתאים ליכולתו ואפשריותו עתה, מהנכון שישתדל אח"ז לדבר עם זה אשר בעיני בשר בידו מסורה ההחלטה שמזכירו במכתבו, ומה טוב שיהי' זה שלא בנוכחות שומרונים ((קונסרבטיבים)) ועאכו"כ שלא בנוכחות של רעפארמער, וימסור לו מהשיחה עם המדובר ואשר קבל עליו בהחלט ובלבב שלם את הנ"ל שלכן בודאי יתן לו החופשה המלאה למלא את הבטחתו על ידי חיים ארוכים מתאימים להוראת תורתנו תורת חיים.
מובן שזהו רק נקודה ויכול להרחיבה בהתאם להתנאים, ומה טוב שבאם ידע מראש זמן ההתראות עם המחליט יודיע עד"ז לכאן נוסף על הפרטיות בכל השקו"ט דלעיל.
ויהי רצון מהשי"ת שיעלה בידו להוציא יקר מזולל וכידוע המשל בבן מלך שהי' בשבי' וגודל שמחת המלך כשחוזר אליו, וק"ל.
המצפה לבשו"ט.
מסיבה נתעכב השילוח, ובנתים נתקבל הבשו"ט אשר החליפו העונש וכו', בכ"ז הנני מרגיש צורך לשלוח המכתב, ובטח תהי' בזה תועלת.
שכותב אודותו: שנדון למיתה, ונראה שהעד שקרן.
B"H, 21 Teves, 5717. Brooklyn.
Shalom u'Vrachah!
Your swift letter has been received, and it is surprising that this matter has continued for several months without you notifying me until now. It would have been appropriate for you to try to visit the person you write about. Without touching on his past situation, ask him if he is ready to wholeheartedly accept upon himself from now on to live a Jewish life according to Shulchan Aruch, observing all mitzvos and rabbinic enactments with care. Explain to him—if he is not aware—that at every step there are practical differences between someone who lives according to Torah and someone who lives freely by his own conduct. Give him examples not only from the severe and lenient laws of the Torah but also from rabbinic teachings. Explain that if he makes a promise, it is not to you but rather he promises the Creator and Ruler of the world from whom there is no escape. If he promises wholeheartedly and immediately begins living this way according to his ability and circumstances now, it would be appropriate afterward to try speaking with the one who, in human eyes, holds the decision as mentioned in your letter. It is best if this happens not in the presence of Conservatives (Conservative Jews), and certainly not in the presence of Reformers. Convey what was discussed with the person in question and that he has wholeheartedly accepted what was outlined above; therefore, he should surely be granted full permission to fulfill his promise through a long life fitting our Torah's guidance.
Of course, this is just a point—you can expand upon it as conditions allow. If possible, let me know in advance when you will meet with the decision-maker, in addition to sharing details about all discussions mentioned above.
May it be G‑d's will that you succeed in extracting precious from worthless—as is known from the parable of a king's son who was held captive and the great joy of the king when his son returns—and this should suffice.
I await good news.
Due to circumstances, sending this letter was delayed; meanwhile I received good news that the punishment was changed etc., yet I still feel it necessary to send this letter and am sure it will be beneficial.
The person you write about: sentenced to death; it seems that the witness lied.
Summary
The Rebbe teaches that sincere commitment to Torah observance can transform even dire situations. Approaching matters thoughtfully and privately can help others return fully to Jewish life and bring great joy Above.