ב"ה, ח' טבת, תשט"ו
ברוקלין.
הוו"ח אי"א נו"נ כו' מוה"ר חיים ישראל שי'[1]
שלום וברכה!
במענה על מכתבו בו כותב אודות שאלת הנוסחאות כי לפעמים מוכרח[2] לירד לפני התיבה בבית הכנסת אשר מתפללים שם לא בנוסח אר"י[3].
והנה בענינים כמו אלו לפעמים תכופות כשאין עושים בזה שקו"ט ומתנהגים בפשיטות גייט דאך דורך גלאטיג ובשלום, ובטח לפעמים רבות גם בנדון דידי' כשלא יעשה בזה שאלות מקודם הרי גם לא ירגישו בשינוי הנוסח[4], ומובן ג"כ אשר לעשות מחלוקת בשביל זה אין כדאי[5]*) כי יצא שכרו בהפסדו[6] ובפרט בתפלה בצבור שע"ז נאמר פדה בשלום נפשי...
בברכה לפרנסה.
*)[7] בכל בו על אבילות ע' 367 בשם העצי חיים[8] שירד לפני התיבה ויתפלל בנוסח הצבור[9].
שם בשם הייט"ל[10] (בברית משה על הסמ"ג מ"ע פ"ז) שיתפלל וישנה[11] אם אין שם בעל תפלה אחר. - וא"כ צ"ע ביש שם בעל תפלה אחר אולי מוטב שיסתפק באמירת קדיש וכיו"ב[12].
בקצשו"ע לברון[13] ח"א עקי"ב[14] משו"ת משיב דבר (להנצי"ב) סי"ז דתפלה בלחש יתפלל כרגילותו ובקול רם - כהציבור[15][16]. וצע"ג[17] דאי"ז[18] לתפל[ה] בתור ש"ץ[19]. ואדרבה[20]
- שו"ת נזה"ק ח"ב או"ח סי"ב[21].[22]
- 1 שפרלין
- 2 נראה שמוכרח מטעם שהי' מתפלל משום שהי' בשנת האבלות. (ולא מטעם שלא הי' שם אחר שיכול להתפלל כש"ץ. כן נראה מלשון אדמו"ר בהכוכב "אולי מוטב שיסתפק באמירת קדיש וכיו"ב"). וכוונתו ב"מוכרח" מפני שהוא חיוב.
- 3 מבואר בכו"כ ממכתבי אדמו"ר שאדם המתפלל בנוסח אר"י אף כשמתפלל בביהכ"נ אשכנ"ז צריך להתפלל דוקא בנוסח אר"י, וכאן ובעוד מקומות מוסיף אדמו"ר שאף אם יורדים לפני התיבה יתפלל בנוסח אר"י בבית כנסת נוסח אשכנז, ואין בזה משום לא תתגודדו וכו', אמנם בתנאי שלא יבא לידי מחלוקת.
- 4 פסק זה שיתפלל כש"ץ בנוסח אר"י בביהכ"נ אשכנ"ז מיוסד על זה שידוע שר"נ אדלר וכו' ומעשה רב, מובא בחתם סופר, ובצ"צ וכו', וכפי שמוכיח אדמו"ר במכתב בחלק י"ד, ועוד.
- 5 ויתפלל בנוסח אשכנ"ז. אמנם בהכוכב מסתפק אדמו"ר שאולי כדאי לאבל לוותר על התפלה כש"ץ ורק יאמר הקדישים.
- 6 היינו השכר על שמחזיק בנוסח אר"י לעומת ההפסד של מחלוקת.
- 7 בהכוכב מביא אדמו"ר הדיעה שהיורד לפני התיבה יתפלל כנוסח הביהכ"נ דלא כמובא בפנים אמנם משם רואים ג"כ שגם הם סוברים שלא לוותר על נוסח שלו אלא בשעת הדחק שאין שם אחר להתפלל. ומזה שבנדון שיש מי שיתפלל לפני העמוד לא ירד ויתפלל כנוסחתו א"כ באבל שמתפלל תמיד לפני העמוד אולי כדאי להאבל לוותר על התפלה לפני העמוד, בכדי לא לשנות מנוסחתו, ויסתפק באמירת הקדישים..
- 8 חיים צבי טייטלבוים האב"ד ור"מ דק"ק סיגוט והגליל
- 9 היינו דלא כבפנים, שיתפלל בנוסח שלו, אם זה לא מביא לידי מחלוקת.
- 10 רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים.
- 11 מנוסחתו ויתתפלל כמנהג ביהכ"נ. אמנם הייט"ל מוסיף תנאי: "אם אין שם בעל תפלה אחר", היינו שאף שאם מתפלל כש"ץ צריך להתפלל כנוסח הביהכ"נ מ"מ לכתחלה אין כדאי להתפלל שלא בנוסח שלו ועדיף שיתן למי שהוא אחר להיות הש"ץ.
- 12 היינו שאדמו"ר מסתפק על מה שכתב בפנים שיתפלל כש"ץ בנוסח אשכנ"ז כשא"א להתפלל בהבלעה, וזה מביא לידי מחלוקת, ומהייט"ל משמע דאם יש בעל תפלה אחר - לכתחלה לא יגש לעמוד להתפלל כש"ץ משום שזה לא כל כך ניחא להתפלל בנוסח אשכנ"ז שלא כמנהגו. ולכן בנדו"ד, אף שהשואל הוא אבל ובד"כ עולה לתיבה להתפלל, אולי כדאי שלא יתפלל כלל כש"ץ ורק יגיד הקדישים.
- 13 עכשיו מביא אדמו"ר חידוש של הרב ברון ומקשה עליו (והוא בקצור שלחן ערוך עם שערים המצויינים בהלכה מה"ר שלמה זלמן ברוין).
- 14 עמוד קי"ב מביא משו"ת וכו'
- 15 ז"ל הנצי"ב "דבתפלה בלחש אסור לשנות מהמנהג שנהגו מכבר... אבל בקדושות שבקול רם וכדומה ודאי אסור לשנות ממנהג שהוא שם"
- 16 ואדמו"ר מקשה בדברי הרב ברון שלמד מדברי הנצי"ב שכשמתפלל כש"ץ - התפלה בלחש יתפלל כנוסחתו, וחזרת התפלה כנוסח הביהכ"נ. וא"כ אף לפי מ"ש בפנים שיתפלל בנוסח אשכנ"ז כשאינו יכול להתפלל נוסח אר"י, א"כ לדברי הרב ברון רק חזרת התפלה בקול רם, אבל התפלה בלחש יאמר בנוסח אר"י. כן הבין הרב ברון את דברי הנצי"ב, אמנם אדמו"ר מקשה על הבנת הרב ברון בדברי הנציב. וצע"ג. וכן מוכח ג"כ מלשון אדמו"ר שהצע"ג הוא על הרב ברון, משום שאדמו"ר כותב "דאין זה" היינו המקור שמביא הרב ברון מהנציב שייך לנדון "תפלה בתור ש"ץ". (אבל אין לומר שהצע"ג הוא על הנצי"ב, שהוא בכלל לא דיבר מש"ץ, וכקושיית אדמו"ר בהמשך.) ובאמת בדברי הרב ברון בהמהדורות שראיתי לא נמצא בפירוש שהרב ברון חילק זה בש"ץ בין הקול רם להלחש של הש"ץ, אמנם מלשון אדמו"ר נראה ברור שהחילוק הנ"ל הוא מהרב ברון, כי בדברי הנצי"ב אין שום רמז להחילוק בתפלת הש"ץ. העתקתי לשנונו בהערה שלפני"ז הנ"ל. ונראה לכאורה שבמהדורות החדשות השמיט הרב ברון חילוק זה מטעם קושיית אדמו"ר. וצריך לברר זה. (אף שיש לכאורה לתרץ בדוחק שכהיום שכולם מתפללים מהסידור א"צ כ"כ להסדיר תפלתו, וצ"ע מכו"כ דברים שהם משום להסדיר תפלתו).
- 17 והנה במכתב אדמו"ר בחלק י"ד אגרת 5165 איתא בסוף המכתב: בשו"ת משיב דבר להנצי"ב ובס' פרדס מרדכי בשם בעהמ"ס עצי חיים דהש"ץ יתפלל תפלתו שבקול רם כנוסח הביהכנ"ס. ואינם תח"י לראות אם הביאו מעשה רב הנ"ל וישובם בזה". היינו שאדמו"ר מקשה עליהם שפסקו שיתפלל כנוסח הביהכ"נ, והרי מעשה רב שמתפלל כנוסחתו, כהמקורות שבתחלת מכתבו. אמנם לכאורה צריך להבין מ"ש אדמו"ר מצטט "דהש"ץ יתפלל תפלתו שבקול רם כנוסח הביהכ"נ"? הרי העצי חיים שמדבר מש"ץ לא חילק בין קול רם ללחש, והנצי"ב לא דיבר בש"ץ כלל? ועוד, הרי במכתב שלפנינו אדמו"ר כותב וצע"ג על הרב ברון שציטט את הנצי"ב וכותב שהנצי"ב לא חילק זה בש"ץ? וצ"ל שאין כוונת אדמו"ר לומר שבלחש הש"ץ יתפלל כנוסחתו. אלא כיון שהנדון בהמכתב הי' מאחד שהתפלל כש"ץ, ואדמו"ר מנמק שמעשה רב וכן צריך לעשות, ואח"כ מביא אדמו"ר, שיש פוסקים שס"ל שיתפלל כנוסח הביהכ"נ, ולפי העצי חיים זה מובא בנוגע לש"ץ, ולפי הנצי"ב באדם סתם שמתפלל בביהכ"נ מנוסח אחר שאותם דברים שאומרים בקול רם אומר כנוסח הביהכ"נ, ולדעת אדמו"ר הרי אפילו כשהוא ש"ץ בקול רם מתפלל כמנהגו, אבל באמת להעצי חיים גם תפלת ש"ץ שבלחש מתפלל כמנהג הביהכ"נ כבהצע"ג שבמכתב שלפנינו.
- 18 שמביא מהנצ"ב שהתפלת לחש יתפלל כנוסחתו.
- 19 שהמדובר בהנציב, שהמתפלל לעצמו בביהכ"נ שיש נוסח אחר מתפלל בנוסחתו ודברים שבקול רם כגון קדושה וכיו"ב יתפלל כהביהכ"נ ובלחש יתפלל כנוסחתו, אבל כשמתפלל כש"ץ אז גם תפלת לחש שלו לכאורה צריך להתפלל כנוסח הביהכ"נ.
- 20 צריך להסדיר תפלתו בלחש כהתפלה שמתפלל כקול רם, כי זהו הרי הטעם שמתפלל בלחש.
- 21 שם מבואר כפסק אדמו"ר בפנים. שש"ץ יתפלל בנוסח הצבור אם אין הצבור מוחלים לו, אבל אם מוחלים יתפלל בנוסחתו. וזהו כפסק אדמו"ר בפנים. ואין השו"ת נזר הקודש שייך למה שהובא לפני"ז לחלק בין התפלת לחש ובקול רם. ומביאו אדמו"ר בסוף כסמך להראתו. משא"כ מה שהביא לפני"ז הוא שאף אלה הסבורים שיתפלל בנוסח הביהכ"נ אף כשאין מחלוקת מ"מ זהו רק כשאין אחר להתפלל. ודו"ק
- 22 כלל היוצא מדברי כ"ק אדמו"ר במכתב זה, שמי שהוא מתפלל בנוסח אר"י והוא בביהכ"נ אשכנ"ז, לא רק שאין בעי' להתפלל בעצמו בנוסח שלו, אלא אפילו כשהוא מתפלל כש"ץ יכול הוא להתפלל בנוסח אר"י. לבד אם יגרום למחלוקת - אז יתפלל בנוסח הביהכ"נ. וכשהוא ש"ץ גם התפלת לחש של הש"ץ - יתפלל בנוסח הביהכ"נ. אלא שלכתחלה יותר טוב לא להיות שליח צבור אם יצטרך להתפלל בנוסח אשכנ"ז ויתן למי שהוא אחר להיות ש"ץ, ואם הוא אבל ומתפלל תמיד לפני העמוד ואין ביכולתו להתפלל נוסח אר"י אם יתפלל לפני העמוד, מסתפק אדמו"ר שאולי יותר טוב לוותר על התפילה לפני העמוד ולומר רק הקדישים אולי זהו עדיף מלהתפלל לא בנוסח אר"י.
- והנה במכתב אדמו"ר מהריי"צ חי"ג עמוד ת"ז מכתב 4987 איתא ב"ה י"ג ניסן תש"ט ברוקלין. ידיד וו"ח אי"א מוה"ר מרדכי שי' שלום וברכה! במענה על שאלתו אודות שינוי הנוסח, הנה מה שנודע לי בזה הוראה לרבים אשר בתפלה דלחש להתפלל בנוסח המקובל ובחזרת שמו"ע בקו"ר בנוסח הקהל.
B"H, 8 Teves, 5715.
Brooklyn.
Havavac"h iy"a nu"n etc. Chaim Yisrael
Shalom u'Vrachah!
In response to your letter in which you write about the question of nuschaos, that sometimes you are compelled to lead the prayers in a synagogue where they do not pray Nusach Ari.
In matters such as these, often when there is no debate and things are done simply, everything goes smoothly and peacefully. Surely, in many cases—including your own—if you do not make an issue of it beforehand, people will not even notice the difference in nusach.
It is also understood that it is not worthwhile to create discord over this matter, for the gain is outweighed by the loss—especially regarding communal prayer about which it is said: "He has redeemed my soul in peace..."
Blessings for livelihood.
The Kol Bo on mourning (page 367) quotes the Etz Chaim that one who leads the prayers should pray according to the congregation's nusach. There it also cites the Hayit"l (in Brit Moshe on Sefer Mitzvos Gadol positive commandment 7) that he should pray and change his nusach if there is no other available chazan. Therefore, it requires further analysis: if there is another chazan available, perhaps it is better for him to suffice with saying Kaddish and similar things.
In Kitzur Shulchan Aruch by Baron (volume I page 112), quoting Shut Meshiv Davar (by Netziv), section 16: "In silent prayer one should not deviate from the custom practiced for generations... but for those parts recited aloud such as Kedushah and similar, certainly one should not deviate from the custom of that place."
The Rebbe questions Baron's understanding of Netziv—that when serving as chazan, silent prayer should be according to one's own nusach while repetition aloud follows the congregation's nusach. According to what was written above—that one should pray Nusach Ashkenaz when unable to pray Nusach Ari—according to Baron only the repetition aloud would be changed; silent prayer would remain Nusach Ari. The Rebbe challenges this understanding of Baron regarding Netziv's words.
Indeed, in a letter from the Rebbe (Igros Kodesh vol. 14 letter 5165): In Shut Meshiv Davar by Netziv and Pardes Mordechai quoting Etz Chaim—the chazan's audible prayer follows the congregation's nusach. The Rebbe questions them for ruling that one must follow the congregation's nusach when there are sources indicating otherwise. However, Etz Chaim does not distinguish between silent and aloud prayers for chazan; Netziv did not address chazan at all. The Rebbe clarifies that even when serving as chazan, both silent and aloud prayers should follow the congregation's nusach if discord would result otherwise.
The conclusion from this letter: One who prays Nusach Ari and finds himself in an Ashkenazi synagogue—not only may he pray his own nusach privately but even as chazan he may do so unless this would cause discord—in which case he should follow the congregation's nusach. When serving as chazan, even his silent prayer should be according to their nusach. Ideally, it is better not to serve as chazan if this means praying a different nusach; if he is an avel (mourner) who regularly leads prayers but cannot do so in his own nusach under these circumstances, perhaps it is preferable to forego leading and just say Kaddish rather than pray in a different nusach.
Summary
The Rebbe teaches that maintaining peace takes precedence over personal prayer customs; if using one's own nusach will cause conflict when leading services in another synagogue, one should use their custom or avoid being chazan altogether.