לקוטי שיחות חלק לט - הוספות - מכתבים ושיחות לג

שמח"ת

א. (אחרי הקפות, בשעת חלוקת המשקה בשביל הוספה ללימוד דא"ח, טרם שלימד את הניגון אנעים זמירות, אמר:)

צו דעם ניגון אין דאָ אַ הקדמה און אַ סיפור.

די הקדמה איז:

ס'איז פאַראַן כמה ענינים וואַס אע"פ אַז דער אַלטער רבי האָט עס ניט אַריינגעשטעלט אין זיין סידור, פונדעסטוועגען האָבן זיי אַ אָרט, און אויך חסידות גופא איז מבאר די ענינים.

ע"ד ווי אמירת לשם יחוד קודם כל מצוה, אור חדש על ציון תאיר און אל תירא עבדי יעקב שאומרים במוצאי שבת. און עד"ז איז אויך שיר הכבוד, אַז אע"פ אַז אין סידור האָט עס דער אַלטער רבי ניט אַריינגעשטעלט, פונדסטוועגען איז דאָך דאָס אַ ענין נעלה, און ווי דער לבוש איז מפליג בשבח השיר.

דער סיפור:

דער סדר איז דאָך אַז מחרת יו"כ, וואָס עס ווערט אָנגערופן בשם השם, דאַוונט מען בהשכמה. איז געווען אין אַ שטעטעל איז מען געקומען מחרת יו"כ דאַוונען, האָט מען געטראָפן אַ פּוילישען חסיד טאַנצנדיג באַם עמוד מיט אַ ניגון און די ווערטער פון שיר הכבוד. ער איז געווען אַזוי פיל אַריינגעטאָן אין דעם, אַז ער האָט אַזוי אָפּגטאַנצט אַ גאַנצע נאַכט, און פאַרגעסן גאָר אַז מען דאַרף זיך אָפּפאַסטן.

הביאור בזה:

יו"כ זיינען דאָך אידן דומים למלאכים. איז בשעת מען גייט אַוועק פון יו"כ או מען גייט צוריק אַריין אין די טעג און מצות דחול — טוט ער דאָס און בשמחה — ווייל דאָס איז רצון הבורא. אָבער ביחד עם זה איז ער געשטאַנען מיט אַ געגועים צום מעמד פון יו"כ וסיומו שמע ישראל גו' ה' אחד, במצב פון נפשי אליך תערוג. און אין וואָס דריקט זיך דאָס אויס — לדעת כל רז סודיך.

די זעלבע זאַך איז — בשעת מען גייט אַוועק פון שמחת­תורה, וואָס יעמאָלט איז דאָך יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך, און מען גייט אַריין אין דער עבודה פון ויעקב הלך לדרכו, איז כאָטש אַז אַזוי איז דאָך דער רצון העליון טוט מען דאָס בשמחה ובטוב לבב — אָבער ביחד עם זה שטייט מען אין אַ געגועים,

נפשי אליך תערוג, און דאָס דריקט זיך אויס — לדעת כל רז סודיך, ידיעת פנימיות התורה.

[new_section]

כבוד המשתתפים בהקפות שמחת תורה בירושלים עיר קדשנו תובב"א ע"י משיח צדקנו, בתוככי כל אחינו בני ישראל השמחים בשמחת תורה בכל מקום שהם — שליט"א.

בשעה ששמחה הכפולה, שמחת ישראל בתורה ושמחת התורה בישראל, מקפת ומאחדת את כל עמנו, הקרובים והרחוקים גם יחד, תוקף ותוכן מיוחדים לשמחה זו בירושלים השלימה שהודיעונו חכמינו ז"ל שלא נתחלקה לשבטים כי היא נחלת עולם של כל ישראל, שניתנה לו מאלקי עולם ככתוב בתורתו. ויהי רצון שתתאים ירושלים ליעודה שממנה תצא תורת השם ודבר השם וראו כל עמי הארץ כי שם השם נקרא עלי' ועל עמינו גוי אחד בארץ ובקרוב ממש נזכה ונראה בגאולה האמתית והשלימה כדבר השם: הנני מביא אותם מארץ צפון וקבצתים מירכתי ארץ קהל גדול ישובו הנה ובאו ורננו במרום ציון.

המשתתף בשמחתם שמחתנו וחותם בתפלה לשנת שמחה ותורה ולשנת קיום היעוד וישבתם לבטח בארצכם ואין מחריד ואתם תהיו לי לעם ואולך אתכם קוממיות.

[new_section]

.. . האורחים שי' ששבו לאה"ק ת"ו — בטח מסרו בעל פה ברכתי בענינא דיומא, חנוכת הבית אשר על שמו בכפר חב"ד,

ומתוך לגימה המקרבת, ממשקה דהתועדות שמחת תורה וההמשך שלה בשבת בראשית, ויהי רצון שיתאים הבית לשמו, שישמש מרכז לנוער היהודי ברוח הנ"ל, תורה בשמחה ושמחה בכל עניני אדם מתוך תורה, שהרי כל עניני האדם והבריאה בכללותה מקורם בתורה, וכהודעת חכמינו ז"ל (ב"ר בתחילתה) שהתורה היא

דיפתראות ופנקסאות שעל פיהן ברא הקב"ה את עולמו. שמזה גם מובן שכל עניני הבריאה מקורם בתורה ובאים לשלימותם כשמתאימים למקורם, על ידי האדם החי וקיים בהתאם למקורו, וק"ל.

וכיון אשר ואהבת לרעך כמוך — כלל גדול הוא בתורה, אני תפלה ובתקוה טובה וחזקה אשר נוער זה יגדל להיות כל אחד מהם מרכז לכמה וכמה מנוער בני עמנו, אשר גם הם יגדלו ברוח התורה והמצוה, עד שתהי' השמחה כפולה, כפירוש רבותינו נשיאינו ענין דשמחת תורה: שמחת התורה בכל אחד ואחד מהם, ושמחתם הם בתורה. . .

"(ממכתב ב' דר"ח מרחשון תשכ"ט)"

[new_section]

השמטה לס"פ עקב

תיקון טעות בסידור תורה אור ותהלת ה'

בסדר הוצאת הס"ת, לאחרי הפסוק "לך ה' הגדולה כו'" אומרים "רוממו ה' אלקינו והשתחוו להדום רגליו קדוש הוא, רוממו ה' אלקינו והשתחוו להר קדשו כי קדוש ה' אלקינו" (ולא רק הפסוק השני, כפי שנדפס בסידורים הנ"ל). ומצוה לפרסם.