לקוטי שיחות חלק לט - מכתבים כלליים לראש השנה

מראי מקומות והערות

1) יום ב' פ' נצבים­וילך: להעיר מהשיעור­חומש דיום זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ט ע' 527)) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.

2) אלול: הראשי­תיבות בתיבה זו — ראה לקו"ש ח"ט ע' 297 ואילך. חכ"ד ע' 177. שם ע' 14­313. לקו"ש חכ"ט ע' 272 ואילך. וש"נ.

3) ביום­הסגולה: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ג (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 140 ואילך) שאמרו אז "גוט יו"ט". וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו הערה ד"ה סגולה­טאָג (לקו"ש חכ"ט ע' 527).

4) חודש­הסגולה: שבו הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים — לקו"ת פ' ראה ד"ה אני לדודי הא' ס"א (לב, א­ב). ד"ה זה הב' ס"א (לג, א). שם ד"ה ושמתי כדכד הא' ס"א (כד, ד). מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ס"ע תכב ואילך, ובהנסמן שם בהערה ד"ה הנזכר בספרי הקבלה.

5) ח"י אלול, יום ההולדת: בענין יום הולדת של צדיקים — ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 86 שוה"ג להערה 1. וש"נ. וראה ג"כ בעניננו (ח"י אלול): ספר השיחות ה'תש"ג ע' 89 ואילך. שם ע' 186. נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 178 ואילך. וראה גם שיחת אחש"פ ה'תשמ"ח ע"ד ההנהגה ביום הולדת, ובהערות שם (ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 398 ואילך).

6) יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: ספר השיחות התש"ג ע' 141 ואילך. וראה לקו"ש חכ"ד ע' 178 ואילך, ובהנסמן שם. ולהעיר, שיום הולדת הבעש"ט הי' ביום ב' פ' נצבים­וילך (ספר השיחות שם), כבקביעות שנה זו.

7) בשנת נח"ת: ראה לקו"ד כרך א לא, א ואילך. ספר השיחות ה'תש"ג ע' 146. שם ע' 188.

8) בעל התניא והשולחן ערוך: ראה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך, ובהערה 14 שם.

9) בשנת קה"ת: ראה ספר השיחות ה'תש"ג ע' 188.

10) שנים­עשר הימים האחרוניס של החודש: שחשבון הצדק בכל יום מי"ב ימים אלה בפרט הוא כנגד חודש אחד מי"ב חדשי השנה, יום לחודש יום לחודש — ספר השיחות ה'תש"ג ע' 177. שם ע' 179.

11) החל מיום ח"י אלול: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה (לקו"ד כרך ג ע' 946. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 122): א) ח"י אלול איז דער טאָג וואָס האָט געברענגט אַ לעבן אין אלול. ב) ח"י אלול גיט אַ חיות אין דער עבודה פון אני לדודי ודודי לי. — נת' בלקו"ש חי"ט ע' 250 ואילך. חכ"ט ע' 161 ואילך.

12) במחשבה ודיבור ומעשה: ולהעיר מלקו"ת ר"פ פינחס: כל המצוות צריך האדם לקיים במחשבה דיבור ומעשה.

13) תכלית בריאתו. . עבודת השם: דאני נבראתי לשמש את קוני — משנה וברייתא סוף מסכת קידושין.

14) שלשת הקווים: תורה, עבודה וגמילות­חסדים: שלושת העמודים שעליהם העולם עומד — אבות פ"א מ"ב. וראה מכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה שלשה דברים.

15) ראש­השנה, חל בשבת: ובלשון המשנה (ר"ה רפ"ד) יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת. וראה דרושי יו"ט של ר"ה שחל להיות בשבת — לקו"ת דרושים לר"ה נו, א ואילך. המשך תרס"ו ותש"ג בתחילתם. ד"ה זה דליל ערב ר"ה ה'תשמ"ג (סה"מ מלוקט ח"א ע' תכא ואילך). ועוד.

16) ראש­השנה. . ה"ראש" של השנה: ראה לקו"ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א­ב. דרושים לר"ה נח, א­ב. עטרת ראש שער ר"ה בתחילתו. אוה"ת דרושים לר"ה כרך ה ע' ב'עז ואילך. ובכ"מ.

17) שבת הוא — קדושה: ראה סידור (עם דא"ח) ריד, א: כידוע בכתבי האריז"ל ע"פ ושמרתם את השבת כי קודש הוא כו' שהוא בחי' מוחין דאבא. וראה לקו"ת צו יב, סע"א. ברכה צד, ד. המשך וככה תרל"ז פ"ה. פכ"ה ואילך.

18) הכתוב: תשא לא, יד.

19) קדושה — לשון הבדלה: ראה תו"כ ופרש"י ר"פ קדושים. פרש"י משפטים כב, ל. קדושים כ, ז. ועוד. תניא פמ"ו (סו, א). אגה"ת פ"י (צט, סע"א). ועוד.

20) אי­עשיית עבודות העולם והחול: ראה שבת קיג, סע"א ואילך. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' שבת סי' שו­שז.

21) לא תעשה כל מלאכה: יתרו כ, י. ואתחנן ה, יד.

22) בדיבור או אפילו במחשבה: ירושלמי שבת פט"ו ה"ג. פסיקתא רבתי פכ"ג, ג. וראה בארוכה לקו"ש חי"א ע' 80 ואילך.

23) עבודה שבלב. . תפילה: תענית ב, א. רמב"ם הל' תפלה בתחלתו. רבינו יונה לאבות פ"א מ"ב.

24) מילוי הזמן של השבת. . בהוספה. . בשיעורי תורה. . תפילה: ראה ירושלמי שם. יל"ש ר"פ ויקהל. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' שבת סר"צ ס"ב (ס"ג). ובתניא (קו"א) בסופו: פנימיות השבת היא הכוונה בתפלת השבת ובת"ת לדבקה בה' אחד כו'.

25) בהכנה לתפילה: ראה בארוכה קונטרס התפלה פי"א.

26) שינה. . מצוות עונג שבת: ראה לקו"ש חי"ב ע' 254, ובהערות שם.

27) כאכילה ושתי' ושינה. . מצוות עונג שבת: ראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת ר"ס רמב. וש"נ. וראה הנסמן להלן בהערה ד"ה שבת.

28) ובלשון הכתוב: ישעי' נח, יג. וראה רמב"ם הל' שבת פ"ל ה"א. שו"ע אדה"ז שם. וש"נ. וראה מכתב עש"ק ר"ח ניסן שבהערה דלהלן הערה ד"ה פון שבת דוקא.

29) שבת. . משפיעה גם על הדברים הגשמיים. . לרומם אותם: ראה בארוכה מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 622 ואילך), ובהערות שם. מכתב עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תשסב ואילך), ובהערות שם.

30) שבת. . תורה: ראה זח"ג צה, א: והאי יומא [שבת] קשורא הוא דאורייתא. נתבאר בתורת לוי"צ למס' תענית (ע' ג).

31) המבדיל. . לעמים: נוסח הבדלה.

32) גוי קדוש: יתרו יט, ו.

33) קדוש אתה לה' אלקיך: ראה יד, כא.

34) נקראים תלמידי חכמים. . "שבת": זח"ג כט, א. קכד, סע"ב (ברע"מ). וראה ברכות מז, סע"ב, שבת קיט, א.

35) "תורתו אומנתו": כרשב"י וחבריא דילי' — שבת יא, א. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סו"ס קו. הל' ת"ת לאדה"ז פ'ד ס"ד­ה. ולהעיר מרמ"א או"ח ס"צ סי"ח, ואדה"ז שם סי"ז. וראה ד"ה פדה בשלום ה'תשל"ח סי"ב (סה"ס מלוקט ח"ב ע' יב). ד"ה פתח ר"ש כו' דש"פ אמור י"ט אייר ה'תשל"ד ס"ז (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קנז).

36) בזוהר הקדוש: ח"ג קמד, ב. וראה המשך והחרים תרל"א ע' נב­נג. ד"ה להבין ענין רשב"י ה'תשמ"ה ס"ו (סה"מ מלוקט ח"ב ע' שו).

37) דירה לו יתברך: ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו.

38) גוי אחד בארץ: שמואל­ב ז, כג. דברי הימים­א יז, כא.

39) גוי אחד המביא את "ה' אחד" לתוך ה"ארץ": ראה אגה"ק ס"ט (קיד, א). תו"א וישב כז, סע"ד. מקץ לה, א. ויקהל פז, סע"ג.

40) הידור חדש במצוות: להעיר ממה שסיפר כ"ק מו"ח אדמו"ר, אשר "כ"ק אאמו"ר (אדמו"ר מהורש"ב נ"ע) נהג לקבל ע"ע הידור נוסף לפני כל ר"ה" (ספר המנהגים­חב"ד ריש ע' 56. וראה סה"מ עזר"ת ע' עז. סה"מ תרח"צ ע' כד. שם ע' ל. לקו"ש ח"ב ע' 386).

41) קביעות­עתים. . לתורה: ראה תניא פל"ד. וראה לקו"ש חי"ב ע' 299, ובהערה שם ד"ה קבוע. — ולא רק קביעות בזמן, כ"א גם קביעות בנפש — ראה לקו"ד כרך א ז, א (בשם אדה"ז): עפ"י דרך החסידות צריד להיות הקביעות לא רק בזמן לבד כ"א שיהי' הקביעות בנפש. וראה אוה"ת נ"ך כרך א ע' לז, המשך תער"ב ח"א פ"ד (ע' ז).

42) כל מעשיך. . לשם שמים: אבות פ"ב מי"ב. רמב"ם הל' דעות ספ"ג, טושו"ע או"ח סרל"א. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשמ"ז הערה ד"ה זה (לקו"ש חל"ד ע' 319). וידועה תורת הבעש"ט (צוואת הריב"ש — הוצאת קה"ת — בתחילתה (ס"ג)): כל האדם צריך לעבוד השי"ת בכל בחינותיו. . מפני שהשי"ת רוצה שיעבדו אותו בכל האופנים. ועד"ז הוא באו"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) סז, א [בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך — סי' רה(ב)].

43) כפי שהתורה אומרת: בראשית ב, ג.

44) ברכות ה' בכל, ובמיוחד כו': להעיר ש"בימים האלו. . צריך לדקדק ולפרט היטב תפלתו" (שו"ע אדה"ז או"ח הל' ר"ה סתקפ"ב ס"ז).

45) כתיבה וחתימה טובה, לשנה, טובה ומתוקה: ראה בהערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.

46) בגשמיות וברוחניות: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רצג. ולהעיר, אשר עיקר הדין ומשפט בר"ה הוא על דברים גשמיים — הגהות מיימוניות הל' תשובה פ"ג אות א בשם הרמב"ן (בשער הגמול), הובא בלקו"ת דרושים לר"ה נט, ב.

47) שומע. . ברחמים: סיום וחותם ברכת שופרות. וראה אגה"ת רפי"א (ק, רע"א): וכמו שאנו מברכין כו'.

48) דוד המלך, נעים זמירות ישראל: שמואל­ב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחילתה) — שאמר ה"זמירות (בשם כל) ישראל".

49) תבוא. . לרנתי: תהלים פח, ג, וראה קונטרס משיחות שבת הגדול, ערב י"א ניסן שנה זו ס"ט (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 395). וש"נ.

50) יום. . העולמים: סיום וחותם מסכת תמיד.

51) הצלחה: ראה אוה"ת וישב רעח, א­ב. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' ל ואילך.

52) וברכת כתיבה וחתימה טובה: ראה מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט (מלקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים): נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יוה"כ רומז לו כו' שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים. וראה ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 610.

53) מוצאי שבת­קודש סליחות: ראה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תשד"מ הערות ד"ה מוצאי שבת­קודש וד"ה מוצאי שבת­קודש. . שבת סליחות (לקו"ש חכ"ד ע' 647). וש"נ.

54) פ' האזינו: להעיר מהידוע בענין לימוד שירת האזינו ע"י כאו"א כו' (ראה ספר השיחות ה'תש"א ס"ע 65. ס' התולדות מהר"ש ע' 74. ס' הזכרונות פכ"ט, ממהר"ל מפראג בזה).

55) כ"ה: ההפרש בין "כה" (כ"ה אלול, שבו נברא העולם) ל"זה" (ר"ה, "זה היום", שבו נברא אדה"ר) — ראה לקו"ת נצבים מז, ב­ג. ובאוה"ת דרושים לר"ה ריש ע' א'תלב מציין לד"ה וידבר משה אל ראשי המטות לאמר זה הדבר (אוה"ת מטות ע' א'פב) בענין "כל הנביאים נתנבאו בכה ומשה נתנבא בזה", "ושם ג"כ ענין בכ"ה באלול נברא העולם הבריאה בבחי' כה, ור"ה נק' זה היום להמשיך בחי' זה". וראה ג"כ ד"ה זה היום דליל ערב ר"ה ה'תשמ"ב ס"ב (סה"מ מלוקט ח"ג ע' ג­ד). וש"נ. וראה שיחת אור לכ"ה אלול שנה זו.

56) כ"ה אלול: יום ראשון לבריאת העולם — ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש עה"פ (פינחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב). תוד"ה לתקופות — ר"ה ח, א. וראה פרקי דר"א רפ"ח ובהגהות הרד"ל שם.

57) הפחיחה בברכה: ראה פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה פותחין בברכה (לקו"ש שם ע' 641).

58) בשבוע של ימי הסליחות: פעולת ימי הסליחות לאחרי העבודה בימי אלול הקודמים — ראה כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' יג. וש"נ. וראה מכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה אין די לעצטע טעג פאַר ר"ה (לקו"ש חכ"ט ע' 521).

59) סליחות: ראה מכתב מוצש"ק ימי הסליחות ה'תשמ"ב הערה ד"ה ימי הסליחות (הא') — לקו"ש שם ע' 616.

60) שסיומו וחותמו: והכל הולך אחר החיתום — ברכות יב, א.

61) שכאשר ראש­השנה חל בשבת, באה תוספת בראש­השנה. . וכך גם בקשר לשבת: ראה זבחים צא, רע"א: אטו שבת למוספין אהנאי לתמידין לא אהנאי (בתמי'); אטו ראש השנה למוספי דידי' אהני למוספי ראש חודש לא אהני (בתמי').

62) בהלכה: משנה רפ"ד דר"ה. וראה ירושלמי שם ה"א.

63) בשבת. . דרגות רבות: ראה ג"כ מכתב י"א ניסן ה'תשמ"ה, ובהנסמן שם הערה ד"ה אָנהויב שבת וכו' (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תשסט ואילך).

64) שבת שבתון: תשא לא, טו. ועוד. וראה לקו"ת דרושים ליוהכ"פ ד"ה שבת שבתון (ע, ב ואילך).

65) שבת בשבתו: פינחס כח, י. ישעי' סו, כג. וע"פ פירוש אדה"ז בלקו"ת ברכה צז, ג­ד. וראה בהנסמן במראי מקומות לשם (בהוצאת קה"ת התשד"מ ואילך). ד"ה אבות מלאכות תר"ל (סה"מ תר"ל ע' רמד ואילך). את שבתותי ה'ש"ת פ"ד (סה"מ ה'ש"ת ס"ע 85 ואילך). ובכ"מ.

66) להבין יותר: בפרטיות יותר ובעומק יותר בהבא לקמן — ראה שיחת ש"ק פ' נצבים­וילך שנה זו (סה"מ תשמ"ט ח"ב ע' 703 ואילך).

67) נקודת השיא של ראש­השנה. . שבו מכתירים בני­ישראל את הקב"ה כמלך: ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשמ"ג הערה ד"ה אלגעמיינע וד"ה הכתרה. . מיט תקיעת שופר (לקו"ש חכ"ד ע' 22­621).

68) מלך ישראל: ישעי' מד, ו, מפסוקי ברכת מלכיות בתפלת מוסף דר"ה.

69) מלוך על העולם כולו: תפילת העמידה דר"ה (ברכת "אלקינו כו' מלוך כו'").

70) הכתרת מלך. . כך גם. . הקב"ה. . התבטלותם: ראה בארוכה המשך יו"ט של ר"ה תרס"ה (סה"מ תרס"ה ע' ב ואילך); ה'תש"ג פ"ב ואילך (סה"מ ה'תש"ג ס"ע 6 ואילך). ובכ"מ.

71) התחושה שאינו אלא עבד של הקב"ה: ראה המשך תער"ב ח"א ריש ע' קג: הביטול דעבד אינו מצד העילוי של האדון ולא לקבל איזה דבר, רק מפני שהוא עבד כו', דכמו"כ הוא בקבעומ"ש בכלל ובפרט בר"ה ויו"כ דהקבעומ"ש הוא בבחי' הנחת כל עצמותו לאלקות כו'.

72) שאדם הראשון דרש והשיג. . בואו. . עושנו: זהר ח"א רכא. ב. ח"ג קז, ב. תקו"ז תנ"ו (צ, ב). וראה אוה"ת וארא ס"ע רלו ואילך.

73) כפי שאנו אומרים בכל יום ששי: ב"שיר של יום" — ר"ה לא, א. סיום וחותם מסכת תמיד.

74) ה' מלך גאות לבש: תהלים צג, א. אמרו אדם הראשון — וכל הבריות אחריו — ביום שנברא כשהמליך את הקב"ה (פרקי דר"א פי"א). וראה שיחת אור ליום ועש"ק פ' נצבים­וילך שנה זו.

75) בואו. . עושנו: תהלים צה, ו.

76) כידוע: חינוך מצוה לא­לב: לקבוע בנפשותינו אמונת חידוש העולם.

77) כי ששת ימים. . ואת הארץ: יתרו כ, ז.

78) ביתר העמקה: ראה בארוכה ספר המצוות להצ"צ מצות מילה פ"ה (ח, א).

79) שבת מיקדשא וקיימא: ביצה יז, א.

80) התבטלות המלאה. . במצב כזה של "עומד לפני המלך": ראה פסחים נז, ב; חגיגה ה, ב: מחוו לי' במחוג יחוי קמי מלכא כו' — הובא בסהמ"צ שם. וראה בנוגע לתפלת העמידה — שבת י, א. רמב"ם הל' תפלה פ"ד הט"ז. פ"ה ה"ד. טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' תפלה סו"ס צה. ובשו"ע אדה"ז שם סק"ד ס"ב: הואיל ועומד לפני המלך אין לזוז ממקומו.

81) מה שקנה עבד קנה רבו: פסחים פח, ב. קידושין כג, ב. וראה רשב"א לקידושין שם. ובארוכה — המשך תרס"ו ע' שכו ואילך.

82) אי­התקיעה בשופר. . ביטוי של התבטלות נעלית מאוד של יהודי: וע"ד המבואר בד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (מאמרי אדהאמ"צ קונטרסים) ס"ע י ואילך, בענין המנוחה והשביתה דשבת (שהו"ע העדר העשי'), שהיא "במנוחת הנפש בעצמותה בבחי' יחידה שלמעלה מבחי' הגילוי במוח ולב", עיי"ש. ועיין ג"כ ד"ה אתה אחד ה'תשמ"ב ס"ד (סה"מ מלוקט ח"א ע' תיד). לקו"ש חט"ו ע' 227 ואילך.

83) כפי שחז"ל אומרים: ר"ה טז, א. שם לד, ב.

84) והמעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

85) "כלל גדול בתורה". . ואהבת לרעך כמוך": קדושים יט, יח. תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה — שבת לא, א. וראה תניא פ' לב.

86) צדקה. . "סבר פנים יפות": ראה ב"ר י, ב. רמב"ם הלכות מתנות עניים פ"י ה"ד. טושו"ע יו"ד הלכות צדקה סרמ"ט ס"ג.

87) ה"נותן" אינו חש עצמו מרומם מן ה"מקבל": ראה ג"כ מכתב ר"ח וי"א ניסן ה'תשמ"ט (לקו"ש חל"ב ע' 216 ואילך. ע' 221 ואילך). שיחת שבת הגדול תשמ"ט ס"י (סה"ש תשמ"ט ח"א ע' 396 ואילך).

88) דברי חז"ל: ויק"ר פל"ד, ח (בסופה). רות רבה פ"ה, ה (בתחילתה). וראה כתר שם טוב בסופו (סי' תל — סג, ד ואילך).

89) דרגה נעלית עוד יותר: ראה ג"כ — באופן אחר — מכתב י"א ניסן ושיחה הנ"ל.

90) חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

91) ישראל וקודשא בריך הוא כולא חד: זח"ג עג, א.

92) שמיני­עצרת ושמחת­תורה: להעיר, ששמע"צ ושמח"ת הם באותם הימים בשבוע כמו ב' ימים דר"ה, והם משתווים בכמה ענינים כו' — ד"ה ביוהשמע"צ תרצ"ה פכ"ו (סה"מ קונטרסים ח"ב שלט, א), נעתק ב"היום יום" שמע"צ.

93) "עצרת תהי' לכם": פינחס כט, לה.

94) כפי שמובא לגבי זה הפסוק: "יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך": משלי ה, יז. שמו"ר פט"ו, כג. הובא בריש וסוף ד"ה ביום השמיני עצרת: עת"ר (סה"מ עת"ר ע' לה. שם ע' מד); ה' תש"ד (סה"מ ה'תש"ד ע' 43. שם ע' 47); ה' תש"ט (סה"מ ה'תש"ט ע' 69. שם ע' 73); תש"י (סה"מ השי"ת ע' 71. 82); ה'תש"מ (סה"מ מלוקט ח"א ע' שסג. שם ע' שעג). ועוד.

95) בלשון הזוהר: ראה זהר ח"ג לב, א. וראה זח"א סד, א. הובא ונתבאר בלקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רס (סז, סע"ב ואילך). או"ת להה"מ צד, ב ואילך (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' שסה). זח"א רח, ב. הובא ונת' בריש וסוף ד"ה ביוהשמע"צ: באוה"ת שמע"צ (כרך ה ע' ב'קמט. שם ע' ב'קנג); תרפ"ז (סה"מ תרפ"ז ע' לו. שם ע' נא); ה'תש"מ (סה"מ שם ע' שסג).

96) דוד נעים זמירות ישראל: שמואל­ב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחילתה).

97) לפניך: ראה שיחת שבת הגדול הנ"ל, שהוא ע"ד "את פניך הוי' אבקש" (תהלים כז, ח — במזמור שנוהגים לומר מר"ח אלול עד הו"ר). וראה בארוכה ד"ה לך אמר לבי ה'תש"כ (סה"מ מלוקט ח"ג ע' רפא ואילך).

98) תבוא. . לרנתי: תהלים פח, ג.

99) "תפלה" (מלשון התחברות): תו"א תרומה עט, סע"ד. סה"מ תרל"ד ע' קנד (וראה בהנסמן שם הערה 1). תרפ"ג ע' רטו (וסה"מ ה'תש"ט ע' 79 הב'), ובהערה שם.

100) תפלה. . השתפכות הנפש: כמ"ש בתפלת חנה (שמואל­א א, טו): ואשפוך את נפשי לפני ה'. וראה לקו"ש חי"ט שיחה לר"ה — ו' תשרי (ע' 291 ואילך).

101) גאולה האמיתית והשלמה: שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב, ממכילתא עה"פ בשלח טו, א).

102) כאשר מתקיימים ה"נישואין" כו': שמו"ר ספט"ו. וראה לקו"ת שה"ש ביאור לד"ה כי על כל כבוד חופה פ"ג (מח, א­ב).

103) לשנה טובה ומתוקה: ראה סידור האריז"ל וסידור אדה"ז בנוסח ה"יהי רצון" שאומרים בעת אכילת התפוח בדבש. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' שיא ואילך.

104) וא"ו תשרי: יום הסתלקות של אמי מורתי הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה, נסתלקה שבת תשובה בעת עלות המנחה שנת תשכ"ה. ולהעיר שהשנה מלאו עשרים וחמש שנים מיום ההסתלקות. — במעלת מספר עשרים וחמש, כ"ה (ושייכותו לר"ה) — ראה: לקו"ת נצבים מז, ב­ג. ספר הליקוטים — דא"ח צ"צ ערך כה (ע' לב ואילך). לקוטי לוי"צ לזהר (ח"א ע' סד. ח"ב ע' נג. שם ע' שע. תה). ובכ"מ.

105) פותחין בברכה: ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' 641).

106) שנה חדשה. . דרגה חדשה ונעלית יותר:ובפרט ע"פ המבואר באגה"ק סי"ד, אשר "בכל שנה ושנה יורד ומאיר. . אור חדש ומחודש. . שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה".

107) ראש­השנה שחל להיות בשבת: ל' המשנה — ר"ה רפ"ד.

108) לנצל כל אמצעי אפשרי. . אפילו. . בפירוש כו': ולהעיר ממ"ש כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (קונטרס עץ החיים בסופו. אגרות­קודש שלו ח"ב ע' תשכ): שמעתי מכ"ק אאמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ, אשר עניני עבודה שיכולים לקשר בדברי התניא, עם היות שאין זה הכוונה האמיתית בהדברים האלו, מותר לדבר ולהרחיב בהם הדבור.

109) אהבת השם ויראת השם. . שורש. . תרי"ג המצוות: תניא פ"ד (ח, א). וראה "פירוש" לרמב"ם הל' יסודי התורה רפ"ב.

110) תרי"ג המצוות, שבכלל זה גם המצוות דרבנן: ראה הקדמה ל"מנין המצות על סדר הלכות הרמב"ם".

111) מתפרסמים. . ומתפשטים בתפוצות ישראל: להעיר מרמב"ם (הל' ממרים פ"א ה"א­ב. שם פ"ב ה"ב ואילך), שמנהגות ש(הנהיגו ב"ד הגדול ו)פשטו בכל ישראל יש עשה ול"ת בקיומם.

112) "נס" ו"טבע" שניהם הם הנהגות אלוקיות: ראה עקידה פ' בא שער לח. הובא ונתבאר באוה"ת בראשית יח, ב ואילך. רד"ה החודש תרנ"ד. תרס"ו. תרע"ח (דפ' החודש). ועוד. וראה לקו"ש חי"ז ע' 150 ואילך. מכתב ער"ח ניסן וי"א ניסן ה'תשל"ח (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תרפד ואילך). ובכ"מ.

113) "נס" הוא דבר גבוהה ומרומם: ראה פרש'י עה"פ חוקת כא, ח: ולפי שהוא גבוה. . קוראו נס.

114) נס לשון הרמה: פרש'י עה"פ יתרו כ, יז (וראה גם פרש"י חוקת שם). וראה סידור (עם דא"ח) מד, סע"ב. פירוש המלות לאדהאמ"צ פקל"ט. אוה"ת בשלח ע' תרסה. ובכ"מ. וראה ד"ה זה היום עשה ה' גו', י"ב תמוז ה'תשל"ח ס"ג (סה"מ מלוקט ח"ג ע' ריב) ואילך.

115) הקב"ה מעניק ליהודי כוח: שהרי אינו מבקש אלא לפי כחן — במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא.

116) מעלין בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות.

117) "תשמ"ט" — "תשמט ידיך": ע"פ ל' הכתוב (ראה טו, ג) "ואשר יהי' לך את אחיך תשמט ידיך", כמשנ"ת כמ"פ הרמז בזה, שהקב"ה ("אחיך") משמט כל החובות דבנ"י (ראה גם פיוט "אנא עוררה" בסליחות דערב ראש השנה) — ראה ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 610 הערה 103. מכתב עש"ק וא"ו תשרי (לקו"ש חל"ד ע' 338) ומכתב ר"ח ניסן ה'תשמ"ט (הגש"פ עם לקוטי טעמים כו' ע' תתו — בהוצאת תנש"א ואילך) — הערה ד"ה תשמ"ט. ובכ"מ.

118) דברים הבלתי רצויים העלולים להידבק ליהודי: כי נפש האלקית "גם בשעת החטא היתה באמנה אתו" (תניא ספכ"ד).

119) כל ישראל בחזקת כשרות: רמב"ם הל' קידוש החודש פ"ב ה"ב. וראה גם הל' יסודי התורה ספ"ז.

120) חודש אלול, חודש החשבון: סה"מ אידיש ע' 75. 78. 129. ובכ"מ. וראה ד"ה שובה ישראל ה'תשמ"א ס"ז (סה"מ מלוקט ח"ג ע' יט­כ). ובהנסמן שם הע' 65.

121) שלימות: ראה במקומות שהובאו באוה"ת לך ד"ה ומלכי צדק (עו, ב ואילך). לקו"ת פ' ראה ל, ג. וש"נ.

122) בודאי זכה כו': ראה טור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א, מירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. וראה אגה"ת רפי"א (ק, רע"א): האמונה והבטחון להיות נכון לבו בטוח בה' כו'.

123) כתיבה וחתימה טובה: להעיר מר"ה טז, ב: בר"ה. . צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו' אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.

124) תורה ותפילה ומצוות: שלשה דברים שעליהם העולם עומד (אבות פ"ה מ"ב): תורה, עבודה (תפלה — רבינו יונה לאבות שם), וגמ"ח (מצוות — דצדקה נקראת בשם מצוה (סתם) — תניא פל"ז (מח, ב), וכן כל המצוות נקראות בשם צדקה — תו"א מקץ לח, ג. סה"מ מלוקט ח"א ע' רח, ובהנסמן שם הערה 33).

125) (גם) בין אדם לחברו: שגם הן ציווי המקום הן, ויתירה מזו (עיקר) קיומם צ"ל מפני שהן ציוויי המקום, ויתירה מזו — גם ב"נ המקיים אותן צ"ל מפני שכך צוה המקום ע"י משה (רמב"ם הל' מלכים ספ"ח).

126) ואהבת לרעך כמוך: קדושים יט, יח. שהוא "כלל גדול בתורה" — תו"כ (הובא בפרש"י) עה"פ. ויתירה מזו: זו היא כל התורה כולה — שבת לא, א. וראה תניא פ' לב. וראה בארוכה קונטרס אהבת ישראל.

127) מצוות הקשורות עם לא­יהודים וישוב העולם בכלל: ראה לקו"ש ח"ה ע' 158 ואילך. שם ע' 404 ואילך. חכ"ו ע' 132 ואילך.

128) "מדה כנגד מדה": פס"ז עה"פ שמות ג, ו. וראה סוטה ח, ב. ט, ב. ומדה טובה מרובה — פס"ז שם. סוטה יא, א. וראה תוד"ה מרים — שם, מתוספתא שם רפ"ד. ולהעיר מתורת הבעש"ט עה"פ (תהלים קכא, ה) ה' צלך, דכמו שהצל עושה מה שהאדם עושה, כך הבורא ב"ה כביכול עושה מה שהאדם עושה — כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ס. וראה ג"כ או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) פ, ג (בהוצאת קה"ת ה'תש"מ ואילך — סי' רסד). הוספות סי' יט. ועיין ג"כ בהנעתק בס' בעש"ט עה"ת ח"ב פ' קדושים אות כא ואילך, ובהערה שם.

129) יקבל. . החלטותיו מיד כאילו בוצעו בפועל: ראה שו"ע או"ח סתקע"א ס"ג. וראה תענית ח, ב.

130) נסי נסים: וכמרומז בהר"ת כפי שנתפשט בדיבור בפועל "תהא שנת נסים" לשון רבים. ובמכ"ש מדרשת חז"ל (ברכות נז, רע"א): הרואה (בחלום) חנינא. . נסי נסים נעשו לו. ובפרש"י שם: חנינא, נוני"ן הרבה נסים רבים.

131) וכפירוש רז'ל. . כימי צאתך. . נפלאות: מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ק ז­ח (ע' תפז), מזח"א בהשמטות סכ"ה (רסא, ב). פע"ח שער חג המצות פ"ו (בד"ה מהר"י ז"ל). וראה ד"ה כימי צאתך מארץ מצרים דאחש"פ ה'תשל"ט (סה"מ מלוקט ח"ג ע' קיט ואילך). ד"ה זה די"א ניסן ה'תשמ"ב (סה"מ מלוקט ח"ב ע' לז).

132) תבוא. . לרנתי: תהלים פח, ג.

133) פ' תבוא: ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' 641). לקו"ש חל"ד ע' 145 הערה 1.

134) ח"י אלול, יום ההולדת: בענין יום הולדת של צדיקים — ראה בארוכה לקו"ש ח"ה ע' 86 שוה"ג להערה 1. וש"נ. וראה ג"כ בעניננו (ח"י אלול): ספר השיחות ה'תש"ג ע' 89 ואילך. שם ע' 186. נתבאר בארוכה בלקו"ש חכ"ד ע' 178 ואילך. וראה גם ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 398 ואילך ע"ד ההנהגה ביום הולדת, ובהערות שם.

135) פ' תבוא. . ח"י אלול: להעיר מתורות הבעש"ט בפסוקי ריש פרשת תבוא שנאמרו בש"פ תבוא ח"י אלול תרנ"ב ("היום יום" ח"י אלול. כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ג). וראה שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשמ"ז. הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ה הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ט ע' 515).

136) פותחין בברכה: ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' 641).

137) אלול: ראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' קיג. — הראשי­תיבות בתיבה זו — ראה לקו"ש ח"ט ע' 297 ואילך. חכ"ד ע' 177. שם ע' 14­313. חכ"ט ע' 272 ואילך. וש"נ.

138) יום הסגולה ח"י אלול: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ג (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 140 ואילך) שאמרו אז "גוט יו"ט". וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו הערה ד"ה סגולה­טאָג (לקו"ש חכ"ט ע' 527).

139) יום ההולדת של שני המאורות הגדולים: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר השיחות שם ע' 141 ואילך). וראה לקו"ש חכ"ד שם, ובהנסמן שם.

140) בעל­שם­טוב: ראה לקו"ש ח"ח ע' 27 הערה 42 ובשוה"ג שם.

141) בשנת נח"ת: ראה לקו"ד כרך א לא, א ואילך. שיחת ח"י אלול הנ"ל (ספר השיחות שם ע' 146. שם ע' 188).

142) בעל התניא והשולחן­ערוך: ראה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך, ובהערה 14 שם.

143) בשנת קה"ת: ראה שיחת ח"י אלול הנ"ל (ספר השיחות שם ע' 188).

144) מנהג ישראל: אשר מנהג ישראל תורה היא — ראה תוד"ה נפסל — מנחות כ, ב. שו"ע אדה"ז או"ח סו"ס קפא. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה זה (לקו"ש חל"ד ע' 333).

145) בעמדנו. . חודש אלול. . המועד המתאים לאחל. . בהתאם למנהג ישראל: ראה מטה אפרים או"ח סתקפ"א ס"ט (מלקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים): נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יוה"כ רומז לו כו' שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים. וראה ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 610.

146) שנה טובה ומתוקה בגשמיות וברוחניות גם יחד: ראה בהנסמן במכתב ח"י אלול הנ"ל הערות ד"ה אלו (לקו"ש שם ע' 334).

147) חודש אלול. . חשבון­הנפש: ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. תרח"ץ ס"ע סו. סה"מ אידיש ע' 75. שם ע' 129. ובכ"מ. וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' כ, ובהנסמן שם הערה 65.

148) החל בח"י אלול: ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה (לקו"ד כרך ג ע' 946. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 122): א) ח"י אלול הוא היום שהביא חיים באלול. ב) ח"י אלול נותן חיות בעבודה של אני לדודי ודודי לי. — נת' בלקו"ש חי"ט ע' 250 ואילך. חכ"ט ע' 161 ואילך.

149) כפי שידוע. . יום לחודש: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 177. שם ע' 179).

150) חודש תשרי: אשר התחלתו וראשו הוא יום ראש­השנה.

151) תורת חיים — הוראה בחיים: ראה זח"ג נג, ב: תורה, אמאי אקרי תורה, בגין דאורי וגלי במאי דהוה סתים דלא אתידע. חיים, דכל חיים דלעילא בה אתכלילו וממנה נפקין. וראה רד"ק לתהלים יט, ח. גו"א ר"פ בראשית.

152) המעשה הוא העיקר: אבות פ"א מי"ז. תקו"ז תנ"ב (פז, סע"א). ת"ס (צג, ב). ת"ע (קלג, ב. קלד, א).

153) חשבון הנפש. . חשבון הצדק: ראה מכתב ערב ח"י אלול ה'תשמ"א (לקו"ש חכ"ד ע' 601 ואילך).

154) קיום המצוות. . בשמחה: ראה רמב"ם סוף הל' לולב. סה"מ מלוקט ח"ב ס"ע עח ואילך; שם ע' קמז ואילך, ובהערות שם.

155) משמעות המיוחדת. . של השנה המסויימת: שגם בזה ישנה הוראה, ובמכ"ש מהוראת הבעש"ט שכל דבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם — כתר שם טוב הוספות אות קכז­קכט. וש"נ.

156) ראש­השנה. . נזהרים מדיבורי חול מיותרים. . אמירת תהלים: אגרות­קודש כ"ק אדמו"ר (מהוריי"צ) נ"ע ח"ד ע' קלב.

157) ימים נוראים: ראה לקו"ת ר"פ עקב. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' שב. אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' קכ. סה"מ תרל"ו ח"ב ע' של. ובכ"מ.

158) מצות היום בשופר: ר"ה כו, ב.

159) בראש­השנה נמצאים משך שעות רבות בבית­הכנסת: ראה שו"ע אדה"ז או"ח הל' ראש השנה סתקפ"ד ס"ו (מרמ"א שם ס"א): בר"ה מאריכין בפיוטים ובתפלות עד חצות היום לכל הפחות. וראה אלף למטה למטה אפרים סי' תקצו אות א'.

160) אכלו משמנים ושתו ממתקים: נחמי' ח, י. שו"ע אדה"ז שם סתקפ"ג ס"ד. וראה לקו"ש חי"ד ע' 369 ואילך.

161) סעודות. . נמצאות תחת השפעת הרגש הקדוש: שו"ע (ודאדה"ז) או"ח סי' תקצז ס"א "תהי' יראת ה' על פניהם". וראה אלף למטה הנ"ל.

162) ושמרתם את השבת: תשא לא, יד.

163) הקדושה האלוקית של שבת­קודש חודרת. . ומקיפה את כל ישותו: ראה בארוכה מכתב: ערב ח"י אלול ה'תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 622 ואילך); עש"ק ר"ח ניסן ה'תשמ"ה (הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים — קה"ת תשמ"ז — ע' תשסב ואילך); ח"י אלול ה'תשמ"ט (לעיל ע' 415 ואילך), ובהערות שם.

164) ובכל פעולות: עד שאפילו כשישן — נאמר (סידור קול יעקב שחרית של שבת בסופו. ילקוט ראובני ואתחנן עה"פ ופן תשא) ששבת ר"ת שינה בשבת תענוג.

165) בתלתא זימני הוי חזקה: ראה יבמות סד, ב. — ולהעיר שגם באה"ק בשנה זו הוא המשך דר"ה ושבת, שלשה ימים רצופים.

166) לכל פעולה של קדושה יש השפעה נמשכת ותמידית: כי כל דבר שבקדושה אינו זז ממקומו — ראה ע"ח שער ד (שער אח"פ) פ"ג. שער לד (שער תיקון הנוקבא) פ"ג. שער לה (שער הירח) פ"א. אגה"ק ביאור לסי' ז"ך.

167) תחילת השנה: כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א) "זה היום תחלת מעשיך". וראה המשך תרס"ו ע' טז. שם ע' כ. ובכ"מ.

168) "ראש השנה". . ה"ראש" של השנה: ראה לקו"ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א­ב. דרושים לר"ה נח, א­ב. עטרת ראש שער ר"ה בתחילתו. אוה"ת דרושים לר"ה כרך ה ע' ב'עז ואילך. ובכ"מ.

169) אתם נצבים: שפרשה זו קורין לעולם קודם ר"ה — תוס' מגילה לא, סע"ב. וראה בהנסמן במכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה פ' אתם נצבים היום כולכם (לקו"ש חכ"ט ע' 521).

170) נצבים. . איתנה: בקומה זקופה (רש"י קורח טז, כז). נצבים הוא בבחי' תוקף יותר מענין עומדים — אוה"ת נצבים ע' א'רב.

171) מחיל אל חיל: תהלים פד, ח. וראה ברכות בסופה. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג.

172) כתיבה וחתימה טובה: להעיר מר"ה טז, ב: בר"ה. . צדיקים גמורים (ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא) נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים. וראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רי: שאם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה כו'. וראה הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.

173) קווינו כל היום: ברכת את צמח בתפלת העמידה.

174) גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי' גלות (תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' ס, א רמז תצט)).

175) מצאתי דוד עבדי: תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה — סנהדרין צז, א.

176) מוצש"ק: שאז מסדרים סעודה כדי ללוות את השבת (טושו"ע או"ח ר"ס ש. וש"נ. שו"ע אדה"ז שם). וללוות — היינו שגם (הארת) השבת עם המלווים. — ובפע"ח שער יח (שער השבת) פכ"ד: סעודת מו"ש שהוא סעודה דדוד מלכא. ובסידור האריז"ל כוונת הבדלה ומו"ש: ויאמר דא היא סעודתא דדוד מלכא משיחא. ובזמירות למוצ"ש כו"כ בקשות לביאת אלי' ומשיח.

177) פ' נצבים: להעיר מהשיעור­חומש דפ' שבוע זה (נצבים ל, ו): "(ומל ה' אלקיך) את לבבך ואת לבב (זרעך)" — ר"ת אלול (בעה"ט עה"פ. וראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו (לקו"ש חכ"ט ע' 527) הערה ד"ה יום ב' פ' נצבים­וילך) — ענין התשובה. ומרומז בזה גם ענין התפלה — אגה"ק ס"ד.

178) פ' נצבים­וילך: להעיר אשר השבת (השלימות) של שבוע זה הוא "שבת מברכים חודש תשרי" — ראה תורת הבעש"ט בזה (שנמסר ע"י אדה"ז, ששמע ממורו ורבו הה"מ בהיותו במעזריטש) ("היום יום" כ"ה אלול. כתר שם טוב — הוצאת קה"ת — הוספות סי' לא. וש"נ).

179) גם בארץ­ישראל נחוג ראש­השנה יומיים: שו"ע אדה"ז או"ח הלכות ר"ה סת"ר ס"א. וראה בהנסמן ב"מ"מ וציונים" לשם. וכן הי' אף בזמן שהיו מקדשין על פי הראי' — שו"ע אדה"ז שם. ובזח"ג רלא, א: יום ראש השנה הוה בכל זימנא תרין יומין. . ולא חד. ובירושלמי עירובין (פ"ג ה"ט) שב' ימי ר"ה מתקנת נביאים הראשונים. ובתוספתא ר"ה (פ"א ה"י) שבימי משה קרה ב' ימי ר"ה. וראה לקו"ש ח"ט ע' 370, ובהערות שם.

180) הפתגם של רבותינו נשיאינו: אגרות­קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' תפה (בשם כ"ק אדמו"ר הצמח צדק). לקו"ש ח"ב ע' 621. וראה לקו"ש חי"ח ע' 404 בשוה"ג להערה 48.

181) עשה כאן. . בחוץ­לארץ: וגם בנ"י שבאה"ק אומרים בתפלה, שמדויקת בתכלית (טור או"ח סקי"ג) — גלינו מארצנו.

182) מן ההבדלים העיקריים שבין ארץ הקודש לבין חוץ­לארץ: ראה גם — ע"פ חסידות — ההפרש בין השפעת השפע בארץ ישראל להשפעת השפע בחוץ לארץ — לקו"ת מסעי פט, ב ואילך. סה"מ תקס"ח ח"א ע' שנד ואילך. תרע"ח ע' שנב ואילך. תרצ"ו ע' 113 ואילך. ספר הליקוטים — דא"ח צ"צ ערך ארץ ישראל ס"י (ע' א'תקעג ואילך), ובהנסמן שם בשוה"ג.

183) מלוא כל הארץ כבודו: ישעי' ו, ג.

184) קדושת הארץ: ראה אנציקלופדי' תלמודית כרך ב ערך ארץ ישראל (קדושתה ומצותי') ס"י ואילך (ס"ע ריג ואילך). וש"נ.

185) וכפי שהדבר מודגש בעבודת התורה והמצוות: בהבא להלן ראה בארוכה תניא פ' לז—לח.

186) כפי שהדבר מתבטא בבירור בהלכה: ראה כמה דוגמאות בתניא רפל"ח. וראה בהנסמן ב"מראי מקומות" לפסוקים ומחז"ל לתניא שם (קה"ת תשמ"ז).

187) כמאמר הידוע של התורה. . "כגוף בלא נשמה": ראה תניא שם. של"ה רמט, סע"ב. וראה בהנסמן במפתח פסוקים ומחז"ל בתניא (קה"ת תשמ"ה) ע' צ הערה 11.

188) בספר התניא קדישא: פל"ו ואילך.

189) נתאוה הקב"ה. . להיות לו דירה בתחתונים: ראה תנחומא נשא טז. בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו. תניא רפל"ו.

190) רמב"ן: בשער הגמול בסופו (בהוצאת שאוועל — ע' שט).

191) רמב"ם: הל' תשובה פ"ח ה"א­ב. פירוש המשניות שלו לסנהדרין פ' חלק ד"ה ועתה אחל.

192) נשמות בלא גופים: ולדעת הרמב"ם על זה קאי מה שארז"ל (ברכות יז, א) "העולם הבא אין בו לא אכילה ולא שתי'". ולדעת הרמב"ן קאי מחז"ל זה על עולם התחי'.

193) וכפי שמבאר הרמב"ם: בהל' תשובה שם ה"ו. פירוש המשניות שם.

194) הלכה כבתראי: ראה רי"ף סוף עירובין. ועוד. וכן הוא גם בנוגע לפוסקים — מהרי"ק שורש פד. ועוד. — וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית ערך הלכה כבתראי. וש"נ.

195) ובפרט בענין זה: ראה לקו"ת צו טו, ג. דרושים לשבת שובה סה, סע"ד. סהמ"צ להצ"צ מצות ציצית (דרמ"צ יד, ב). הנסמן ב"תשובות וביאורים" (קה"ת תשל"ד) סי' יא הערה 23 (ע' 8­57 [ednref_54_*]). ובאוה"ת חוקת (ס"ע תתט. שם כרך ה ע' א'תרלז) כתב: ואדמו"ר נ"ע (אדה"ז) בכל הדרושים הזכיר רק דעת הרמב"ן לבד.

196) אחד ההסברים לכך: סהמ"צ להצ"צ שם (יד, ב ואילך).

197) הקב"ה בעצמו ("הוא לבדו, ית'"). . הכח והיכולת לברוא. . יש מאין: אגרת הקודש סי' כ (קל, ב).

198) ומעלה זו. . דווקא בגשמיות: וגם זה הוא מהטעמים והמעלות שבמצוות מעשיות דוקא (נוסף על המבואר לעיל, ע"פ תניא ח"א פל"ז) — ראה אגה"ק שם בסיום האגרת (קלג, א): ואחרי הדברים והאמת האלה דעת לנבון נקל להבין ע"י כל הנ"ל גודל מעלת המצות מעשיות כו'. וראה לקו"ש חט"ז ע' 43 ואילך.

199) ומעלה זו. . תתגלה בזמן תחיית המתים: המשך וככה תרל"ז ספצ"א. סה"מ תרח"צ ע' ריט. ובכ"מ. [edn_54_*] אג"ק כ"ק אדמו"ר שליט"א ח"ב ע' עו­ז. המו"ל.

200) עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות: ראה פסיקתא רבתי פ' שבת ור"ח. יל"ש ישעי' רמז תקג. הנסמן ב"מראי מקומות" ללקו"ת (הוצאת קה"ת ה'תשד"מ ואילך) מסעי פט, ב. נתבאר בלקו"ת, סה"מ תקס"ח ותרע"ח דלעיל הערה ד"ה מן ההבדלים.

201) ידוע הפתגם: שיחת ח"י אלול ה'תש"ה (לקו"ד כרך ג ע' 946. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 122).

202) כ"ה אלול הוא יום ראשון למעשה בראשית: ויק"ר רפכ"ט. פסיקתא דר"כ פיסקא כג (בחודש השביעי). יל"ש עה"פ (פינחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב). תוד"ה לתקופות — ר"ה ח, א. וראה פרקי דר"א רפ"ח ובהגהות הרד"ל שם. — ושמים וארץ וכל תולדותיהם נבראו ביום ראשון (פרש"י עה"פ בראשית א, יד).

203) בראשית ברא אלוקים: בראשית א, א.

204) ברא. . הבריאה יש מאין: ראה רמב"ן עה"פ בראשית שם: ואין אצלנו בלשון הקודש בהוצאת היש מאין אלא לשון ברא.

205) כ"ה אלול. . הבריאה יש מאין של העולם הגשמי: דזהו החילוק בין כ"ה אלול לר"ה, שבכ"ה אלול הו"ע בריאה מאין ליש גשמי, ובר"ה הו"ע בריאה מאין ליש רוחני — לקו"ת נצבים מז, א. מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ג ע' תתמ.

206) במלוא המדה: ראה כתובות סז, רע"א.

207) בעיקר בגשמיות: להעיר, אשר עיקר הדין [ednref_55_**] ומשפט בר"ה הוא על דברים גשמיים — הגהות מיימוניות לרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ג (אות א') בשם הרמב"ן (בשער הגמול), הובא בלקו"ת דרושים לר"ה נט, ב.

208) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו: תהלים פט, כא.

209) כהנים, לויים, ישראלים: יש לומר: דוד (ישראל), עבדי (לויים) בשמן קדשי משחתיו (כהנים). ועצ"ע.

210) ובלשון הכתוב: הושע ו, ב. וראה לקו"ת דרושים לר"ה רד"ה יחיינו (סג, סע"ב), ד"יחיינו מיומים" קאי על ב' ימים של ר"ה ו"ביום השלישי הוא יום כיפור".

211) ועמך כולם צדיקים: ישעי' ס, כא.

212) צדיקים נכתבין ונחתמין לאלתר: ר"ה טז, סע"ב.

213) בגשמיות וברוחניות גם יחד: ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' רצג. וראה שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו ה'תש"נ (סה"ש תש"נ ח"ב ע' 606 ואילך). [edn_55_**] עיקר הדין: כ"ה בלקו"ת ר"ה שנסמן בההערה (אף שבהגמי"י, שהועתק בלקו"ת שם "אין אדם נידון כו' אלא לעניני העולם הזה").

214) פ' האזינו: להעיר מהידוע בענין לימוד שירת האזינו ע"י כאו"א כו' (ראה ספר השיחות ה'תש"א ס"ע 56. ס' התולדות מהר"ש ע' 74. ס' הזכרונות לכ"ק מו"ח אדמו"ר פכ"ט, ממהר"ל מפראג בזה).

215) ג' סליחות: ראה רשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר למאמר ג' סליחות ה'תרנ"ה­ה'תש"ה (נדפסה בהוספות לסה"מ תרנ"ה ע' תמג­ד;ה'תש"ה ע'6­225). וראה לקו"ש חי"ד ע' 348.

216) ימי הסליחות: ראה מכתב מוצש"ק ימי הסליחות ה'תשמ"ב הערה ד"ה ימי הסליחות (הא' והב') — לקו"ש חכ"ד ע' 616. וראה מכתב עש"ק שבת סליחות ה'תשמ"ה הערה ד"ה אין די לעצטע טעג פאַר ר"ה — לקו"ש חכ"ט ע' 521.

217) השלישי: יום שהוא גם ערב והכנה ליום הרביעי שבו נתלו המאורות (חגיגה יב, א) שהם מקור האור.

218) ביום השלישי, "שהוכפל בו כי טוב": פרש"י עה"פ בראשית א, ז, מב"ר פ"ד, ו (ובפרש"י שם — דגם העבר נעשה טוב). ובאוה"ת (בראשית לג, א ואילך. ועוד); בסה"מ תרנ"א ס"ע קצג; במכתב כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (נדפס בסה"מ ה'תש"ט ע' 19 (השני). אגרות­קודש שלו ח"א ע' קלו) — מקשר זה עם מחז"ל (קידושין מ, א) טוב לשמים וטוב לבריות.

219) הציווי: שהוא גם נתינת כח, שהרי "איני מבקש לפי כחי אלא לפי כחן" — במדב"ר פי"ב, ג.

220) הציווי להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. ירושלמי ביכורים פ"ג ה"ג. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה להעלות בקודש.

221) קדושת ארץ ישראל היא נצחית: ראה אנציקלופדי' תלמודית כרך ב ערך ארץ ישראל (קדושתה ומצותי') ס"י (ע' ריד). וש"נ.

222) שינויים. . בקדושה המביאה את חובת המצוות על הארץ: ראה אנציקלופדי' תלמודית שם סי"א­יב (ע' רטו ואילך). וש"נ.

223) מיושבת בכל שנים­עשר השבטים: ולדעת הרמב"ן גיטין (לו, א ד"ה ומי איכא מידי) אינו נקרא כל יושבי' עלי' עד דאיכא רוב כל שבט.

224) רק כאשר "כל יושבי' עלי'". . רק אז נוהג היובל: ערכין לב, סע"ב. רמב"ם הל' שמיטה ויובל פ"י ה"ח.

225) על­ידי סנחריב: במדב"ר בסופו. רש"י ערכין שם. וראה בפירוש מהרז"ו שם.

226) ובא סנחריב ובלבל את העולם: ראה יומא נד, א. מסכת ידים פ"ד מ"ד.

227) בזמן שחלק מן השבטים הוגלו. . בטלו היובלות: ראה ערכין ורמב"ם שם: משגלו שבט ראובן ושבט גד וחצי שבט המנשה בטלו יובלות.

228) בלשון המדרש: ב"ר פי"ד, ט. וראה קונטרס ענינה של תורת החסידות הערה 37.

229) נפש רוח נשמה חי' יחידה: בכמה מקומות (ודפוסים) הוא בשינוי סדר. אבל בסדר הזה (נרנח"י) הוא בעץ חיים שער מב (שער דרושי אבי"ע) פ"א. שער הגלגולים בתחלתו. ובכ"מ.

230) עבודת ה' צריכה להיות הן בכוחות הגלויים של הנפש. . והן בכוחות הנעלים, הגנוזים: וע"ד הידוע בענין מה שאמר ריב"ז (ברכות כח, ב) איני יודע באיזו דרך מוליכין אותי — לקו"ת ויקרא (הוספות) נ, סע"ד. ד"ה אשרנו תרצ"ו (סה"מ תרצ"ו ע' 50 ואילך), ובהנסמן שם (ע' 49) הערה 1. ועוד.

231) "חיה" "יחידה". . מסירות נפש: ראה תניא פי"ח. וראה סה"מ מלוקט ח"ב ע' קסו, ובהערה 97 שם.

232) חלק אלוקה ממעל ממש: תניא רפ"ב. ובאגה"ת פ"ד (צג, סע"ב) ורפ"ה (צה, א) מביא ע"ז הפסוק "כי חלק הוי' עמו" — פרשתנו לב, ט.

233) "האזינו" מלשון אזנים: ראב"ע עה"פ. ועוד.

234) האזינו. . מקרוב. . תשמע. . מרחוק: ספרי עה"פ.

235) אצל ישעיהו הנביא את הלשון: ישעי' א, ב. וראה ספרי שם.

236) וההסבר הוא: עוד ביאור בזה — ראה מכתב כ"ה אלול ה'תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 630).

237) ירחיב ה' אלוקיך את גבולך. . ארץ קיני קניזי וקדמוני: ראה יב, כ ובספרי עה"פ. שופטים יט, ח ובפרש"י עה"פ.

238) כפי שהובטח. . בברית בין הבתרים: לך לך טו, יט. וראה פרש"י עה"פ, מב"ר פמ"ד, כג.

239) קיני קניזי וקדמוני: ראה אנציקלופדי' תלמודית שם (הארץ וגבולותי') ס"ו (ע' רה). וש"נ.

240) התוכן הרוחני של ענין זה. . הוא — בקצרה: בהבא להלן ראה בארוכה ד"ה אל תצר את מואב לכ"ק אדהאמ"צ (מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"א ע' ג ואילך).

241) דע את אלקי אביך. . ועבדהו בלב שלם: דברי הימים­א כח, ט. וראה תניא פמ"ב (נט, א). קו"א ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב).

242) לעתיד לבוא. . במלוא שלימותו. . עבודה כשלעצמה: דנוסף לזה שאז יהיו כל נרנח"י בגלוי (כל יושבי' עלי'), יהי' גם "(יחידה) ליחדך", יחיד שלך (ראה ע"ח ש' דרושי אבי"ע פ"א, הובא בלקו"ת ראה כז, א), שהוא למעלה יותר מכללות של כל העשר. ומצד זה, כל פרצוף הוא (גם) ענין בפ"ע: מוחין בפ"ע, וכן בכתר, נוסף על כתר השייך למוחין (אריך), גם כתר מועתק בפ"ע (עתיק).

243) יחוד נפלא: תניא פ"ה (ט, ב).

244) כבר דובר פעמים רבות: ראה לקו"ש חט"ו ע' 282 ואילך. ח"כ ע' 173.

245) ההלכה בהלכות שבת: מג"א או"ח הל' שבת סר"נ סוסק"א. שו"ע אדה"ז שם סעיף ח. וראה בהנסמן בלקו"ש ח"כ שם הע' 13.

246) שעל כך נאמר "טועמי' — חיים זכו": שער הכוונות ענין טבילת ערב שבת, פע"ח שער יח רפ"ג, ועוד כנסמן בלקו"ש ח"כ שם.

247) ב"ערב שבת" של הגאולה העתידה לבוא: ראה שיחת ש"פ וארא, ר"ח שבט תש"נ ס"ח (סה"ש תש"נ ח"א ע' 254), ובהערות שם.

248) יפוצו מעינותיך חוצה: ראה אגה"ק דהבעש"ט, נדפסה גם בכתר שם טוב בתחלתו.

249) הפצת: גם בהאדם עצמו, עד אשר — "הויתיו" ע"י "ידעתיו" (עיקרים מ"ב ספ"ל. מדרש שמואל לאבות פ"ו מ"ז. וראה מו"נ ח"א פנ"ח).

250) ה"מצוה רמה ונשאה" של "דע את אלוקי אביך": קו"א שם. — בקו"א שם: מצוה רבה ונשאה. וראה ב"לוח התיקון" לשם שצ"ל "רמה", כבפנים.

251) מעיינות: לשון רבים, גם דלמעלה מחכמה — יחידה, ולמעלה מזה — "ליחדך" בגלוי (ראה לעיל הערה ד"ה לעתיד לבוא. . במלוא שלימותו).

252) התגלות נעלית ומושלמת עוד יותר של ה"חלק אלוקה ממעל ממש": נוסף על "יחידה", גם "ליחדך", כנ"ל בהערות.

253) ה"איתן" שבנשמה: בהבא להלן ראה בארוכה מכתב ערב י"א ניסן ה'תש"נ (לקו"ש חל"ז ע' 162), ובהנסמן בהערות שם.

254) גאולה נצחית שאין אחריה גלות: תוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב (ממכילתא עה"פ בשלח טו, א. יל"ש ישעי' ס, א — רמז תצט).

255) בית­המקדש השלישי. . בית נצחי: "וכבר הי' לעולמים מעין זה בשעת מתן תורה ["ביום השלישי" — יתרו יט, טז. וראה שבת פח, א]. . שעל כל דיבור פרחה נשמתן [שבת שם, ב (ושם "יצתה")]. . אלא שהחזירה הקב"ה להן בטל (ממשות — ע"ד מאור) [כתובות קיא, ב ע"פ גירסת היל"ש ואתחנן רמז תתכד. ובכתובות לפנינו "אור תורה". וראה סה"מ תרכ"ז ע' תלא] שעתיד להחיות בו את המתים והוא טל תורה" (ל' התניא ספל"ו).

256) בית נצחי: זהר ח"א כח, א. ח"ג רכא, א. תקו"ז תיקון ח.

257) מקדש אדנ­י כוננו ידיך, ה' ימלוך לעולם ועד: בשלח טו, יז­יח. וראה פרש"י עה"פ שם, יז. פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. תוד"ה אין — שבועות טו, ריש ע"ב. ועוד.

258) לשנה טובה ומתוקה: ראה לקוטי לוי"צ אגרות­קודש ע' שיא ואילך.

259) יום שלישי שהוכפל בו כי טוב: פרש"י עה"פ בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). וראה מכתב ג' סליחות ה'תש"נ הערה ד"ה זה (לעיל ע' 444).

260) לחודש השביעי: המשובע בכל (ויק"ר פכ"ט, ח), והמשביע ברוב טוב לכל ישראל על כל השנה — "היום יום" כה אלול. כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' לא. וש"נ. וראה גם ד"ה יו"ט של ר"ה ה'תש"י בתחלתו. וראה מכתב ר"ח מרחשון ה'תשמ"ג (לקו"ש ח"כ ע' 555), ובהערות שם.

261) ששי לחודש השביעי: יום הסתלקות של אמי מורתי הרבנית הצדקנית מרת חנה ע"ה בת הרה"צ וכו' הרב מאיר שלמה ע"ה ז"ל, נסתלקה שבת תשובה בעת עלות המנחה שנת תשכ"ה. ולהעיר שהשנה מלאו עשרים ושש שנים מיום ההסתלקות — מספר שם הוי'.

262) פותחין בברכה: ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' 641).

263) שבת שובה: ראה לקו"ש חי"ד (ע' 144 הערה 9) מקורות לב' השמות "שבת תשובה", "שבת שובה".

264) במכתבים הקודמים: דמוצש"ק ח"י אלול, מוצש"ק כ"ה אלול וג' סליחות — תש"נ (לעיל ע' 433 ואילך).

265) ראש השנה, ה"ראש" של השנה: לקו"ת דרושים לר"ה נח, א­ב. ובכ"מ.

266) תשרי (אותיות "רשית": בעה"ט עה"פ ("מרשית השנה" חסר א' כתיב — עקב יא, יב). אוה"ת סוכות ע' א'תשנו. סה"מ תר"ל ע' רפז. תרנ"ו ע' רעז. ועוד.

267) החודש הכללי של כל השנה: ראה מאמרי אדה"ז תקס"ו ע' שעט. אוה"ת סוכות שם. ברכה ע' א'תתסו. סה"מ תרנ"ד ע' לו. תרנ"ו ע' רעח. ה'תש"ב ע' 49. ועוד.

268) בחוץ­לארץ: וקשור גם עם אה"ק, ע"פ תורת הצ"צ (הובאה באגרות­קודש אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע ח"א ע' תפה) "מאַך דאָ ארץ ישראל".

269) סוכות: ולהעיר, אשר סוכות הוא רגל השלישי, והוא כנגד יעקב (טאו"ח סתי"ז. זח"ג (רע"מ) ק, ב) השלישי והמשולש שבאבות (ראה פרש"י עה"פ האזינו לב, ט: יעקב חבל נחלתו, והוא השלישי באבות, המשולש בשלש זכיות כו' כחבל הזה שהוא עשוי בג' גדילים וכו'. ובספרי עה"פ: מה חבל זה משולש כו' הי' יעקב שלישי לאבות כו' וחוט המשולש).

270) כפי שחז"ל אומרים: ר"ה טז, א. שם לד, ב.

271) שלושה עניינים. . מלכיות, זכרונות ושופרות: ולהעיר, שכל אחד מהם הוא משולש — שלשה פסוקים מן התורה, ושלשה פסוקים של כתובים (תהלים), ושלשה מן הנביאים (ר"ה לב, סע"א. רמב"ם הל' שופר פ"ג ה"ח. טושו"ע (ודאהד"ז) או"ח הל' ר"ה סתקצ"א ס"ד (ס"ז)) — ג' פעמים ג'.

272) קבלת עול מלכות שמים. . הראשית והיסוד: ראה תניא רפמ"א: ראשית העבודה ועיקרה ושרשה כו'.

273) כפי שחז"ל אומרים: ראה מכילתא (ויל"ש) עה"פ יתרו כ, ג. פרש"י עה"פ אחרי יח, ב. ולהעיר מברכות יג, א (במשנה): שיקבל עליו עול מלכות שמים תחלה ואח"כ מקבל עליו עול מצוות. וראה המשך יו"ט של ר"ה ה'תש"ג פכ"ו (סה"מ ה'תש"ג ע' 69).

274) ראש­השנה. . ההזכרה של יום מתן­תורה: ראה רס"ג, הובא באבודרהם טעמי התקיעות (הענין השלישי), שאחד מהטעמים דתק"ש הוא להזכיר מעמד הר סיני. ולהעיר מהמשל בענין תק"ש "מהרה"ג החסיד מהרלי"צ ז"ל מבארדיטשוב" (קדושת לוי ר"ה צו, א) — הובא ונתבאר בהמשך וככה תרל"ז פרק ע (ע' קיא ואילך). סה"מ מלוקט ח"א ע' תכו. שם ע' תלד ואילך.

275) כפי שחכמינו ז"ל אומרים: שבת פח, א ובפרש"י שם. ובארוכה — תנחומא יתרו י. ר"נ גאון לשבת שם.

276) עבודת­היסוד והתפילה של ראש­השנה, קבלת עול מלכות שמים: ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשמ"ג הערה ד"ה אַלגעמיינע נקודה וכו' (לקו"ש חכ"ד ע' 621).

277) מלכיות, זכרונות ושופרות: ראה ר"ה (לב, סע"א) ב' הדיעות: כנגד תורה נביאים וכתובים או כנגד כהנים לוים וישראלים — ע"ד "אוריאן תליתאי" או "עם תליתאי".

278) בהפטרה של היום הראשון של ראש­השנה: בתחילת ספר שמואל — מגילה לא, א ("ומפטירין בחנה"). טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח הל' ר"ה סתקפ"ד ס"ב (ס"ז).

279) ראש­השנה. . תפילת חנה: להעיר מברכות (כט, א): הני תשע דר"ה כנגד מי. . כנגד תשע אזכרות שאמרה חנה בתפלתה. וראה לקו"ת נשא (כו, א); אוה"ת דרושים לר"ה (ע' א'שו ואילך) — השייכות לבנין המלכות דר"ה, ע"ש.

280) ידוע הרמז: מגלה עמוקות עה"ת פ' שלח ד"ה ג' מצוות (יז, ד), בשם הגה"ת מיימוני (ראה "הגהות דשייכי לספר זרעים" (שנדפסו ברמב"ם סוף ספר זרעים) בסופן).

281) שלוש האותיות. . "חנה": להעיר ש"חנה" בגימטריא ס"ג (לקוטי תורה וספר הליקוטים ושער הפסוקים להאריז"ל לשמואל­א בתחלתו. קה"י בערכו. אוה"ת דרושים לר"ה ע' א'דש. לקוטי לוי"צ לזח"א ס"ע עד. ועוד) — ג' פעמים "אך", "אך טוב לישראל", והרמז י"ל — שקיום ג' מצות ד"חנה" מביא הטוב האמיתי לישראל. ויש להוסיף, ש"אך" הוא ג' פעמים ז' — שבעת קני מנורת כנסת ישראל (כנגד ז' דרכים ומדות שע"י מאירים העולם בנר מצוה — לקו"ת ר"פ בהעלותך. מאמרי אדהאמ"צ במדבר ח"ג בתחלתו).

282) שלוש המצוות שניתנו. . לנשי ישראל: ראה בזה בארוכה מכתב ו' תשרי ה'תשמ"ה (לקו"ש חכ"ט ע' 487 ואילך), ובהנסמן בהערות שם.

283) שמה של כל אחת משלוש מצוות. . משלוש אותיות: במג"ע והגה"מ שם: "(חלה נדה) הדלקה", אבל גם שרש תיבת "הדלקה" הם ג' אותיות, "דלק".

284) עקרת הבית: עיקרו של בית — ראה ב"ר פע"א, ב. זח"א קנד, א. אוה"ת נ"ך כרך ב ע' תתעא. שם ע' תתנח.

285) תכלית השכר של מעשינו ועבודתנו בזמן הזה. . גאולה: תניא רפל"ז.

286) הגאולה השלישית. . בית המקדש השלישי, כנגד יעקב אבינו. . "קראו בית": ראה פסחים פח, א ובחדא"ג מהרש"א שם. לקו"ת מטות פג, ג­ד.

287) בית נצחי: זהר ח"א כח, א. ח"ג רכא, א. תקו"ז תיקון ח.

288) סיום: והכל הולך אחר החיתום (ברכות יב, א).

289) וירם קרן משיחו: שמואל­א ב, י. וראה תורת לוי יצחק ע' קד ואילך.

290) שמשמעותן: כפי' התרגום עה"פ.

291) שלוש האותיות. . שם "חנה". . "דוד": להעיר מתנחומא ור"נ גאון לשבת שם — כמה ענינים (ושמות) של "שלש" (אותיות) הקשורים במ"ת.

292) "דוד". . שלוש אותיות: להעיר ש"מאה וארבעים ושבעה מזמורות שכתוב בתהלים (דדוד) כנגד שנותיו של אבינו יעקב" (ירושלמי שבת פט"ז ה"א. מס' סופרים פט"ז הי"א. מדרש תהלים כב, ד), השלישי שבאבות. וגם לפי החלוקה בכל הספרים (ראה מנחת שי בהקדמה לתהלים בסופה. וראה לקו"ש ח"י ע' 75 בהערה) שהם ק"נ — ה"ז ג' פעמים נ' — "שער החמשים", השלימות דבינה ובמילא גם דמלכות (דוד). ושייך לר"ה (בנין המלכות. ולהעיר מר"ה לב, א), וכן למ"ת (שהוא ביום החמשים — ראה לקו"ת במדבר יב, א. ובכ"מ). וראה חותם פרשתנו (פ' ברכה) "ויעל משה. . אל הר נבו", ומדחז"ל (ל"ת להאריז"ל עה"פ ואתחנן ג, ט. של"ה שסט, א ואילך. וראה לקו"ת במדבר שם בשם הרב המגיד) שאז נגלו לו (וי"ל דג"כ למשה שבכל אחד — ראה תניא פמ"ב. וראה לקו"ש חי"ט ע' 374) שער הנ'. ושייך גם למשיח (גאולה), דאות נ' ר"ת נס, נפלאות (כמש"נ בגאולה העתידה (מיכה ז, טו. וראה אוה"ת נ"ך עה"פ ס"ק ז­ח (ע' תפז), מזח"א בהשמטות סכ"ה (רסא, ב). פע"ח שער כא (שער חג המצות) פ"ו (בד"ה מהר"י ז"ל)) "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"). כן להעיר ממה שפירסם כ"ק מו"ח אדמו"ר תקנת הבעש"ט, אשר מיום שני דר"ח אלול עד יום הכפורים (ולא עד בכלל — כי אז מרבים בתהלים. עוד יותר משלש וכו') יאמרו בכל יום ויום במשך היום שלשה קאַפּיטלעך תהלים — קובץ מכתבים לתהלים (אהל יוסף יצחק) ע' 208.

293) שלושת "לבושי הנפש": מחשבה, דיבור ומעשה: ראה תניא רפ"ד. ובכ"מ.

294) מחשבה, דיבור ומעשה: בל' הפסוק (נצבים ל, יד): בפיך ובלבבך לעשותו — יסוד וכו' דס' התניא.

295) עבודת ה'. . מחשבה, דיבור ומעשה: ראה לקו"ת ר"פ פינחס. ובכ"מ.

296) כמאמר המשנה: אבות פ"א מי"ז.

297) פרשת "וזאת הברכה. . נקראת. . שלוש פעמים: ואולי י"ל — כנגד ג' קדושות (ולהעיר מהנוסח בקרא בתפלות וכו' — ג"פ קדוש. ולהעיר מתנחומא ור"נ גאון דלעיל הערה ד"ה כפי שחכמינו ז"ל אומרים): קדושה הא' דישראל שהיא תמיד (ע"ד קריאת פ' ברכה (פעם אחת) תמיד בכל שנה), קדושה דשבת, ויו"ט שהוא "מקרא קודש" דשבת.

298) במשך שלושה שבועות: ובדיוק יותר — כ' יום עד יום שמח"ת. וי"ל — ביחד עם קריאת פ' ברכה במנחה דש"ק האזינו — כ"א יום, "אך" — ראה לעיל הערה ד"ה שלוש האותיות. . "חנה".

299) תוספת מרובה בברכות: אשר ברכתו של הקב"ה תוספתה מרובה על העיקר — ב"ר פס"א, ד.

300) קווינו כל היום: כמו שאומרים בתפילת העמידה — בברכת את צמח דוד וכו'. וראה לקו"ש ח"כ ע' 459; חכ"ה ע' 274; הגש"פ עם לקוטי טעמים, מנהגים וביאורים (קה"ת תשמ"ו ואילך) ע' תשנט.

301) מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו: תהלים פט, כא. וקאי על משיח צדקנו שבא בהיסח הדעת, כמו מציאה — סנהדרין צז, א. ב"ר פכ"ט, ג.

302) ברוך ה' לעולם אמן ואמן: תהלים שם בסיום וחותם המזמור. וראה יל"ש עמוס בסופו (רמז תקמט). הנעתק ב"קובץ י"א ניסן שנת הפ"ט" (קה"ת, תש"נ) על פסוק זה (אות סג ואילך).

303) פ' תבוא: ראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ד ע' 641). לקו"ש חל"ד ע' 145 הערה 1.

304) פ' תבוא. . ח"י אלול: להעיר מתורות הבעש"ט בפסוקי ריש פרשת תבוא שנאמרו בש"פ תבוא ח"י אלול תרנ"ב ("היום יום" ח"י אלול. כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' ג. ספר השיחות תרצ"ז ע' 207). וראה שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול תשמ"ז. הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ה הערה ד"ה זה (לקו"ש חכ"ט ע' 515).

305) ח"י אלול. . דער געבורטסטאָג פון די שני המאורות הגדולים: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 141 ואילך). וראה לקו"ש חכ"ד שיחה לח"י אלול (ע' 178 ואילך), ובהנסמן שם. וראה הנסמן במכתב ח"י אלול ה'תש"נ הערה ד"ה ח"י אלול, יום ההולדת (לעיל ע' 433).

306) בעל­שם­טוב: ראה לקו"ש ח"ח ע' 27 הערה 42, ובשוה"ג שם.

307) אין יאָר נח"ת: ראה לקו"ד כרך א לא, א ואילך. שיחת ח"י אלול וכ' אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר השיחות שם ע' 146. שם ע' 188).

308) בעל התניא והשולחן­ערוך: ראה לקו"ש ח"ו ע' 36 ואילך, ובהערה 14 שם.

309) אין יאָר קה"ת: ראה שיחת כ' אלול הנ"ל (ספר השיחות שם ע' 188).

310) ח"י אלול. . מיטוואָך. . "שני המאורות הגדולים": ראה שיחת ח"י אלול ה'תש"ה סי"ד (לקו"ד כרך ג תפ, סע"ב. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 129), שבח"י אלול תק"ה (שאז נולד רבינו הזקן) — שהקביעות דח"י אלול אז היתה ביום הרביעי — אמר הבעש"ט לתלמידיו, אשר "ביום הרביעי וואָס בו נתלו המאורות, איז אין דעם יום הרביעי פון קומי אורי (הפטרת ש"פ תבוא — ישעי' ס, א) אַראָפּגעקומען אַ נשמה חדשה וועלכע וועט באַלייכטן די וועלט אין תורה הנגלית והחסידות".

311) "שני המאורות הגדולים" (די זון און די לבנה): וגם הכוכבים. אשר כאו"א מבנ"י דוגמתם (ראה שמו"ר פט"ו, כו. במדב"ר פ"ב, יג. ועוד). ובעבודה: המאור הגדול — תושב"כ, המאור הקטן — תושבע"פ, והכוכבים — מצוות (ראה של"ה טז, סע"א. קצא, רע"א (הובא באוה"ת בראשית לו, סע"ב. נ"ך כרך א ע' ריז. ועוד). ד"ה לסוסתי תקס"ד (לקו"ת שה"ש יא, ד. סה"מ תקס"ד ע' ג. שם ע' רמט ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"א ע' כט ואילך). לקו"ש ח"ל ע' 10 ואילך).

312) מיטוואָך. . "שני המאורות הגדולים". . אָנגעהויבן שיינען: בראשית א, טז ואילך.

313) דער ענין פון השגחה­פרטית: וידועה ראיית אדה"ז מחולין (סג, א) משלך. וראה לקו"ש ח"ז ע' 63. ח"ל ע' 50­149.

314) פון די הויפּט­נקודות אין תורת הבעל­שם­טוב. . השגחה­פרטית: ראה בארוכה כתר שם טוב הוספות סי' קיט ואילך. וש"נ. קונטרס השגחה פרטית (לקו"ש ח"ח ע' 277 ואילך).

315) ניט בלויז בשייכות צום מין המדבר (מענטשן): דבזה כו"ע מודים (גם לולא חידוש הבעש"ט) — ראה קונטרס הנ"ל (לקו"ש ח"ח ע' 278 ואילך).

316) און אַוודאי. . יעדער פּאַסירונג. . פאַרבונדן מיט אידן: ראה לקו"ד כרך א פד, סע"א ואילך (נעתק בכתר שם טוב שם סי' קכ): די השגחה פרטית וואָס על עם קרובו ית' דאָס קען מען גאָר ניט אויסמאָלן. . דאָס וואָס עס איז נוגע אַ אידן הוא בהשגחה פרטית וואָס מען קען דאָס ניט פאַרשטיין. וראה לקו"ש ח"ל ע' 149 ואילך.

317) ובפרט מיט צדיקים. . השגחה עליונה אין אַן אופן מיוחד: כמ"ש (תהלים לג, יח. לד, טז) עין ה' אל יראיו, עיני ה' אל צדיקים. וראה זח"ג (אד"ר) קל, א. וראה פרטי הדרגות בתו"א וירא (טו, ב). לקו"ת ראה סד"ה כי תשמע (ובקיצורים שם). וראה גם אוה"ת וירא ד"ה אשר יאמר היום. ועוד.

318) חודש אלול. . חשבון­הנפש: ראה סה"מ תרצ"ו ס"ע 141 ואילך. תרח"ץ ס"ע סו. סה"מ אידיש ע' 75. שם ע' 129. ובכ"מ. וראה סה"מ מלוקט ח"ג ע' כ, ובהנסמן שם הערה 65.

319) דעם "פתגם": שיחת ח"י אלול ה'תש"ה ס"א (לקו"ד כרך ג ע' 946. ספר השיחות ה'תש"ה ע' 122). נת' בלקו"ש חי"ט שיחה לח"י אלול (ע' 250 ואילך). חכ"ט שיחה לח"י אלול (ע' 161 ואילך).

320) אני לדודי ודודי לי: (שה"ש ו, ג) ר"ת אלול — אבודרהם סדר תפלת ר"ה ופירושה פ"א. פע"ח שער כד (שער ר"ה) פ"א. שער הפסוקים להאריז"ל עה"פ. ב"ח לטור או"ח הל' ר"ה סתקפ"א (ד"ה והעבירו). הנסמן בסה"מ מלוקט ח"ב ע' פב הערה 67.

321) באַוואוסט. . יום לחודש: שיחת ח"י אלול ה'תש"ג הנ"ל (ספר השיחות ה'תש"ג ע' 177. שם ע' 179).

322) חודש תשרי: אשר התחלתו וראשו הוא יום ראש­השנה.

323) יעדן יאָר. . קומט אַראָפּ פון­דאָס­ניי אַ ג­טלעכער חיות: ראה גם תניא אגה"ק סי"ד.

324) דערפאַר ווערט דער טאָג אָנגערופן "ראש השנה": ראה לקו"ת תבוא מא, ג. נצבים מז, א­ב. דרושים לר"ה נח, א­ב. עטרת ראש שער ר"ה בתחילתו. אוה"ת דרושים לר"ה כרך ה ע' ב'עז ואילך. המשך וככה תרל"ז ע' קכח. ובכ"מ.

325) און ניט "תחילת השנה": כמו שאומרים בתפלת מוסף דר"ה (מר"ה כז, א) "זה היום תחלת מעשיך". וראה המשך תרס"ו ע' טז. שם ע' כ. ובכ"מ.

326) ועל המדינות בו יאמר: תפלת מוסף דר"ה ("אתה זוכר"), מירושלמי ר"ה פ"א ה"ג. ויק"ר רפכ"ט. יל"ש עה"פ (פנחס כט, א) ובחודש השביעי (רמז תשפב).

327) זכר כל היצור לפניך בא: תפלת מוסף דר"ה (שם).

328) וכל באי עולם יעברון לפניך: פיוט "ונתנה תוקף" בתפלת מוסף דר"ה ויוהכ"פ, מר"ה יח, א. ירושלמי ר"ה שם.

329) כתיבה וחתימה טובה: ראה לקוטי לוי יצחק אגרות­קודש ע' רי: אם שבפרט הכתיבה היא בר"ה והחתימה ביוהכ"פ כו', אך בכלל הן הכתיבה והן החתימה נעשית בר"ה, וכמא' (ר"ה טז, סע"ב) צד"ג [ועמך כולם צדיקים — ישעי' ס, כא (הפטרת ש"פ תבוא)] נכתבין ונחתמין לאלתר לחיים כו'. וראה שיחת ז' תשרי ה'תנש"א (סה"ש ח"א ע' 37) הערה 76. הערות למכתב ח"י אלול ה'תשמ"ו בסופו (לקו"ש חכ"ט ע' 533). וש"נ.

330) לשנה טובה ומתוקה: ראה בהנסמן במכתב ח"י אלול ה'תשמ"ח הערה ד"ה זה (ספר השיחות תשמ"ט ח"ב ע' 763).

331) אויספירלעך ערקלערט דורך דעם אַלטן רבי'ן: בשער היחוד והאמונה בתחלתו.

332) בראשית. . הארץ: בראשית א, א.

333) זן את העולם. . וברחמים: נוסח ברכה ראשונה דברכת המזון.

334) וואו די מצוה פון ביכורים. . ווערט אַרויסגעבראַכט מיט אַן אריכות: משא"כ בפ' משפטים (כג, יט) ובפ' תשא (לד, כו) שם נאמר בקיצור.

335) מראשית כל פרי האדמה: תבוא כו, ב.

336) זיינע ערשטע: תבוא שם. ביכורים פ"ג מ"א. פרש"י עה"פ משפטים ותבוא שם. רמב"ם הל' ביכורים פ"ב הי"ט.

337) און בעסטע: ביכורים פ"א מ"ג. רמב"ם שם ה"ג.

338) הויך: פרש"י עה"פ תבוא שם, ה (מסוטה לב, ב).

339) און מיט שמחה: ספרי ופרש"י עה"פ שם, יא. פסחים לו, ב. רמב"ם שם פ"ד הי"ג. וראה או"ת להה"מ ר"פ תבוא (נו, ג).

340) וענית ואמרת: תבוא שם, ה.

341) חסדי המקום: לשון רש"י עה"פ שם.

342) באַלד ביי זיין אויפוועקן זיך פון שלאָף. . מודה אני: סדר היום בתחילתו — הובא בבאר היטב או"ח ס"א סק"ה. שו"ע אדה"ז או"ח מהדו"ק ס"א ס"ה. מהדו"ב ס"א ס"ו. סידור אדה"ז לפני "מודה אני".

343) און דאָס איז דער פונדאַמענט, דער ערשטער אַריינפיר צו זיין עבודת השם. . במשך דעם גאַנצן טאָג: להעיר מכתר שם טוב סי' ריב (כז, ג­ד) ע"ד גודל ענין דיבור הראשון בקומו משנתו, ואיך שהוא משפיע על כל היום. סה"מ מלוקט ח"א ע' מה­מו. ולהעיר מפתגם כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע, אשר ה"נקודה" (שאחרי תיבת "בחמלה") ש"במודה אני" צריך לפושטה (פאַנאַנדערשפּרייטן) על כל היום כולו — קונטרס ענינה של תורת החסידות ס"ט. וראה ספר השיחות תרצ"ז ע' 239.

344) אין די טעג פון אלול, וואָס לויטן מנהג ישראל ווינטשט מען. . כתיבה וחתימה טובה: ראה מטה אפרים או"ח הל' ר"ה סתקפ"א ס"ט (מלקוטי מהרי"ל הל' ימים הנוראים): נוהגין כשכותב אדם לחבירו אגרת שלומים מן ר"ח אלול עד יוה"כ רומז לו כו' שהוא מעתיר עליו שיזכה בימי הדין הבאים לטובה להיות נכתב ונחתם בספר חיים טובים. וראה ספר השיחות תשמ"ח ח"ב ע' 610.

345) ושמחת בכל הטוב: תבוא שם, יא.

346) דריי עמודים פון תורה און עבודה און גמילות חסדים: אבות פ"א מ"ב.

347) גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, ב (הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב). יל"ש ישעי' רמז תצט.

348) תנש"א מלכותך: פיוט "ונתנה תוקף" בתפלת מוסף דר"ה ויוהכ"פ. ובלשון הכתוב בפרשה שבה נתפרש ע"ד ביאת המשיח (בלק כד, ז): תנשא מלכותו. ובפרש"י עה"פ: שיבוא אחריו [אחרי יעקב] דוד ושלמה (דמשיח הוא מזרע דוד ושלמה — סהמ"צ להרמב"ם מל"ת שסב. ועוד).

349) נעים זמירות ישראל: שמואל­ב כג, א. וראה שהש"ר פ"ד, ד (בתחילתה).

350) ונרננה ונשמחה בכל ימינו: תהלים צדי"ק, יד.

351) כ"א אלול: יום חנוכת בית הכנסת ובית המדרש המרכזי דליובאַוויטש שבליובאַוויטש ("770") בשנת ה'ש"ת. המאמר שנאמר אז — נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' 160. השיחה — בספר השיחות ה'ש"ת ע' 7­176.

352) סליחות: פעולת ימי הסליחות לאחרי העבודה בימי אלול הקודמים — ראה כתר שם טוב (הוצאת קה"ת) הוספות סי' יג. וש"נ.

353) מוצאי ש"ק. . שבת סליחות: ראה מכתב מוצש"ק כ"ה אלול ה'תשד"מ הערות ד"ה "מוצאי שבת­קודש" וד"ה "מוצאי שבת­קודש. . שבת סליחות" (לקו"ש חכ"ד ע' 647). וש"נ.

354) מערערע פרטים: עוד פרטים ראה במס' בכורים פ"ג. ברמב"ם הל' ביכורים פ"ג ופ"ד.

355) הפתיחה בברכה: ע"פ פתיחת אגרת הראשונה באגה"ק שבתניא. וראה מכתב עש"ק ח"י אלול ה'תשד"מ הערה ד"ה פותחין בברכה (לקו"ש חכ"ד ע' 641). וש"נ.

356) אין פאָריקן בריוו: דיום ד' פ' תבוא אל הארץ גו', ח"י אלול (לעיל ע' 456 ואילך).

357) מראשית כל פרי האדמה: תבוא כו, ב.

358) דער שטענדיקער געפיל פון דאַנקבאַרקייט צום אויבערשטן: להעיר מב"ר פי"ד, ט: על כל נשימה ונשימה שאדם נושם צריך לקלס לבורא. יל"ש עה"פ (תהלים קנ, ו) כל הנשמה תהלל י"ה (רמז תתפט). וראה לקו"א להה"מ (הוצאת קה"ת) סי' רא (נ, ד). או"ת ע, ד (בהוצאת קה"ת תש"מ ואילך — סי' רל).

359) זאָגן יעדן טאָג: בתפילת העמידה ברכת מודים.

360) דריי מאָל: ובשבת (ויוהכ"פ) ארבע (וחמש) פעמים.

361) אין די תפילות פון ראש­השנה: בתפלת העמידה (בברכת "אלקינו כו' מלוך כו'").

362) תביא בית ה' אלקיך: משפטים כג, יט. תשא לד, כו.

363) והנחתו לפני ה' אלקיך: תבוא כו, י.

364) לה' הארץ ומלואה: תהלים כד, א.

365) אויך נאָכן באַקומען די שפע פירות געהערט עס. . צום בורא עולם: וע"ד לשון ס' החינוך (מצוה שכח) בנוגע לשנת השמיטה: שיראה ממעשה האדם בכל ענין שנה זו (דשמיטה) כאילו אין דבר מיוחד ברשותו רק שהכל ברשות אדון הכל.

366) ווי באַוואוסט, ווערן אידן אָנגערופן "ביכורים": זהר ח"ג רנג, א (ברע"מ). וראה זח"ב קכא, רע"א (ברע"מ). — הובאו ונתבארו באוה"ת פ' תבוא (ע' תתרלג ואילך. שם ע' תתרלט ואילך). סה"מ תרנ"ד ע' רפד ואילך. וראה אסת"ר פ"ט, ב.

367) כביכורה. . אבותיכם: הושע ט, י.

368) אידן. . זיינען די "ראשית" פון וועלט: כמ"ש (ירמי' ב, ג) קדש ישראל לה' ראשית תבואתו. וראה זהר ח"ב וח"ג שם. תדבא"ר פי"ד. ויק"ר פל"ו, ד. תנחומא (באבער) בראשית ג. פרש"י ר"פ בראשית. ד"ה קדש ישראל לה' בלקו"ת פינחס עט, סע"ב ואילך. אוה"ת פינחס ס"ע א'רג ואילך. שם ע' א'ריב ואילך. תבוא שם. סה"מ תר"ל ע' רה ואילך.

369) מחשבתן של ישראל קדמה לכל דבר: ב"ר פ"א, ד.

370) בראשית ברא אלקים: בראשית א, א.

371) ווי חז"ל זאַגן. . "ראשית": תנחומא (באבער), ויק"ר ופרש"י שם. וראה או"ת להה"מ בתחלתו.

372) ווי חז"ל זאָגן. . העולם: סנהדרין לז, סע"א במשנה. וראה פירוש המשניות להרמב"ם בהקדמתו ד"ה דע כי הקדמונים חקרו.

373) לפני מזבח ה' אלקיך: תבוא כו, ד.

374) די עיקר'דיקע מציאות פון אַ אידן איז זיין ג­טלעכע נשמה: ראה תניא פכ"ט (לו, א). ר"פ לב. שעהיוה"א פ"ו (פ, סע"ב). רדב"ז לרמב"ם הל' ממרים פ"ב ה"ד.

375) חלק אלקה ממעל ממש: תניא רפ"ב.

376) דברי הרשות. . דורכגענומען מיט. . הייליקייט: ראה גם מכתב עש"ק ח"י אלול תשמ"ג (לקו"ש חכ"ד ע' 622 ואילך). וש"נ.

377) כהן אשר יהי' בימים ההם: תבוא כו, ג.

378) ער. . פירט זיי אַליין: ד"המפריש ביכוריו להעלותם בידו לירושלים, לא ישלחם ביד שליח" — רמב"ם שם פ"ב הכ"א, מירושלמי ביכורים פ"א ה"ה. וראה להלן בפנים, ובהנסמן שם הערה ד"ה קומענדיק.

379) אדם יורד לתוך שדהו כו': פרש"י עה"פ תבוא כו, ב. מביכורים פ"ג מ"א. תוספתא ביכורים פ"ב ה"ז. פרש"י עה"פ משפטים כג, יט. רמב"ם הל' ביכורים פ"ב הי"ט.

380) ווי געשילדערט אויספירלעך דורך חז"ל: ביכורים פ"ג. רמב"ם שם פ"ג הי"ב ואילך. פ"ד הט"ז ואילך.

381) שמחתי. . נלך: תהלים קכב, א.

382) קורין. . נלך: רמב"ם שם פ"ד הט"ז, מירושלמי שם פ"ג ה"ב.

383) קומענדיק אין ירושלים. . האָט יעדער בריינגער. . אַליין גענומען זיין "סל". . אויף זיין אַקסל: ביכורים פ"ג מ"ד. תוספתא ביכורים פ"ב ה"ח. רמב"ם שם פ"ג הי"ב. פ"ד הי"ז.

384) ואומרין. . הללוי': רמב"ם שם פ"ד הי"ז, מירושלמי שם פ"ג ה"ב.

385) הללוי' הללו א­ל בקדשו וכו': תהלים מזמור קנ. וראה ביאורו: פרדס שער ב רפ"ג ורפ"ה. ועוד. אוה"ת לתהלים (יהל אור) ע' תקפח ואילך. וש"נ.

386) וענית ואמרת: תבוא כו, ה. וראה לקוטי לוי יצחק לנ"ך ע' רמד.

387) אני לדודי ודודי לי: שה"ש ו, ג. — ר"ת אלול (נסמן במכתב ח"י אלול ש.ז. הערה ד"ה זה (לעיל ע' 457)).

388) דער באַוואוסטער משל פון אַלטן רבי'ן: לקו"ת פ' ראה ד"ה אני לדודי הא' ס"א (לב, ב). וראה ד"ה אני לדודי תשמ"ו (סה"מ מלוקט ח"א ע' תסז ואילך), השייכות דמאמר זה (שבלקו"ת) לפרשת ראה והרמז לדף לב.

389) תורה, עבודה און גמילות חסדים: שלושת העמודים שעליהם העולם עומד וקיים — אבות פ"א מ"ב. שם מי"ח. וראה ד"ה על שלשה דברים העולם עומד שנאמר ב"חנוכת ביהכנ"ס, כ"א אלול, ש"ת" (נדפס בסה"מ ה'ש"ת ע' 160 ואילך). ד"ה זה בסה"מ מלוקט ח"ד ע' שפג ואילך.

390) דעם סגולה­חודש אלול: שבו הוא זמן התגלות י"ג מדות הרחמים — לקו"ת ד"ה הנ"ל שם (לב, א­ב). ד"ה זה הב' ס"א (לג, א). שם ד"ה ושמתי כדכד הא' ס"א (כד, ד). מאמרי אדהאמ"צ דברים ח"ב ס"ע תכב ואילך, ובהנסמן שם בהערה ד"ה הנזכר בספרי הקבלה.

391) הי' תהא שנת אראנו נפלאות: ראה בארוכה מכתבים כלליים לחג הפסח שנה זו [ednref_56_*].

392) בית המקדש השלישי, וואָס וועט געבויט ווערן דורך דעם אויבערשטן אַליין: פרש"י ותוס' סוכה מא, סע"א. תוד"ה אין — שבועות טו, ריש ע"ב. זהר ח"א כח, א. ח"ג רכא, א. תקו"ז תיקון ח. פרש"י עה"פ מקדש אדנ­י כוננו ידיך.

393) מקדש אדנ­י כוננו ידיך: בשלח טו, יז.

394) ומעשה ידינו כוננהו: תהלים צדי"ק, יז (טו"ב). ובמדרש תהלים עה"פ: לעתיד לבוא אני אבנה אותו ומשרה שכינתי בתוכו ואינו חרב לעולם. [edn_56_*] נדפסו בסה"ש תנש"א ח"ב ע' 883 ואילך. המו"ל.