ט"ו באב
מאשרים קבלת מכתבו מעש"ק חזון, ובעת רצון יזכירו כל אלה שכותב אודותם עוה"פ על הציון הק' של כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע כאו"א להמצטרך לו.
ויהי רצון שכיון שיצאנו מן המצרים בזמן ונמצאים בערב ט"ו באב, שאז הוא יציאה מכל הספיקות בזה כסיפור רז"ל סוף תענית (בתוס' והוא מאיכ"ר), הנה תהי' זה התחלה טובה ליציאה מבין המצרים בכל המובנים הן בגשם והן ברוח.
אלא שכיון שיציאה האמורה תלוי' בהשי"ת עצם הטוב (משא"כ בין המצרים אשר מפי עליון לא תצא הרעות) הרי תשועת ה' כהרף עין, ובסגנון הידוע בשעתא חדא ורגעא חדא, ובעצם היום הזה אפשרית הגאולה האמיתית והשלימה של היחיד והכלל.
ואת"ל הרי גאולת הכלל תלוי בגאולת היחיד ובפעולותיו בזה כמה שבידו, וכמובן מהמבואר בכ"מ ופס"ד הוא גם בתורתנו תורת חיים ותורת אמת, ובלשון הרמב"ם, צריך כל אדם שיראה כל העולם חצי זכאי וחצי חייב, עשה מצוה אחת הרי הכריע כל העולם לכף זכות וגרם תשועה והצלה (הלכות תשובה פרק ג' הלכה ד' בקיצור לשון בהנוגע לעניננו).
בברכה לבשו"ט.
"(ממכתב י"ד מנ"א תשי"ח)"
[new_section]
ובעמדנו ביום סגולה, חמשה עשר באב, שלא היו ימים טובים כמותו בישראל, כדבר משנה, והבא תיכף אחר תקופת בין המצרים לזכר החורבן, שזכרון ימים אלו הוא כדי לתקן את המעוות ולקרב את הגאולה השלימה על ידי משיח צדקנו, יהי רצון שכל אחד ואחד יזכה לגאולה פרטית על ידי התחזקות בתורה ומצוות ומעשים טובים בחיי היוםיום, שהגאולה הפרטית היא הקדמה לגאולה הכללית במהרה בימינו.
ינעם לי לקבל בשורות טובות מכל אחד ואחד מכם, והשי"ת יצליח את דרככם.
בברכה.
"(ממכתב ט"ו מנ"א תשכ"ב)"