לקוטי שיחות חלק לט - הוספות - מכתבים ושיחות י

עקב

א)— ס' אור צדיקים סי' יב, נזכר ג"כ דג"פ לטבול. בשאר כתהאריז"ל (שעהמ"צ פ' עקב ובכוונות האכילה — שבפע"ח, סידורו וכו') — לטבול סתם.

ב) מובא כ"פ בקבלה ודורש ביאור ארוך ואכ"מ. בכללות: כל הבריאה ופרטי' ע"י הוי' (ל' מהוה. בדבר ה' שמים גו'. שער היחוה"א). בפרטיות יותר: רצה לברוא ולגלות (הוי' דחסד), רצה שתהי' הבריאה לא כמו הבורא, להבדיל, א"ס, כ"א מוגבלת (הוי' דגבו'), מצירוף שני אלה — אף שלכאורה הפכים — (הוי' ג' דתפארת).

בכהנ"ל ב' אופנים: כשהקב"ה דן וזן בחסד או בדין; בעת רצון או להיפך. כשישראל מקיימים תומ"צ או כו'. וזהו ג' הויות דחסדים או דגבורות.

מיתוק — על דרך שגם ב"ד של מעלה יסכים פס"ד שלו להמתיק.

"(ממענה כ"ה אדר תשכ"ז)"

[new_section]

... הן קב"ע והן חב"ד חג"ת נהי"ם צ"ל בעבודת ה' והן כאו"א מצ"ע (בתור עיקר ומשפיע על כל השאר) והן בתור מושפעים מענין אחר שהוא עיקר.

— וכמו שבכללות — תלוי זה בזמני השנה (ר"ה — קב"ע וכן תפלת היום וכו'), כן בפרטיות תלוי זה במצב האדם באותה שעה וואס וועט מער אויפטאן וכו'. כן מצד הענינים — מדות צ"ל מקבלים ממוחין וכו' (ומוכח) בכ"מ.

ועוד ועיקר — 1) סור מרע צ"ל בכל האופנים האפשריים בשעת מעשה — 2) לעולם יעסוק כו' שלא לשמה שמתוך כו'.

"(ממענה כ"ד טבת תשכ"ה)"

[new_section]