כז מְעֹנָה֙ אֱלֹ֣הֵי קֶ֔דֶם וּמִתַּ֖חַת זְרֹעֹ֣ת עוֹלָ֑ם וַיְגָ֧רֶשׁ מִפָּנֶ֛יךָ אוֹיֵ֖ב וַיֹּ֥אמֶר הַשְׁמֵֽד׃
(כז) מענה אלהי קדם - למעון הם השחקים [1] לאלוהי קדם - שקדם לכל אלהים, ובירר לו שחקים לשבתו ומעונתו. "ומתחת" מעונתו, כל בעלי זרוע - שוכנים:
זרעת עולם - סיחון ועוג ומלכי כנען, שהיו תקפו וגבורתו של עולם. לפיכך על כרחם יחרדו ויזועו וכחם חלש מפניו. לעולם אימת הגבוה על הנמוך. והוא שהכוח והגבורה שלו בעזרך:
ויגרש מפניך אויב - ואמר לך השמד אותם:
מענה - כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה, הטיל לה ה"א בסופה:
כח וַיִּשְׁכֹּן֩ יִשְׂרָאֵ֨ל בֶּ֤טַח בָּדָד֙ עֵ֣ין יַֽעֲקֹ֔ב אֶל־אֶ֖רֶץ דָּגָ֣ן וְתִיר֑וֹשׁ אַף־שָׁמָ֖יו יַ֥עַרְפוּ טָֽל׃
(כח) בטח בדד - כל יחיד ויחיד: איש תחת גפנו ותחת תאנתו - מפוזרין, ואין צריכים להתאסף ולישב יחד מפני האויב:
עין יעקב - כמו: ([2]) "ועינו כעין הבדולח" - כעין הברכה שברכם יעקב. לא כבדד שאמר ירמיה: (ירמיה טו, יז) "בדד ישבתי", אלא כעין הבטחה שהבטיחם יעקב. ([3] "וְהָיָה אֱלֹהִים עִמָּכֶם וְהֵשִׁיב אֶתְכֶם אֶל אֶרֶץ אֲבוֹתֵיכֶם":
יערפו - יטיפו:
אף שמיו יערפו טל - אף ברכתו של יצחק נוספת על ברכתו של יעקב: ([4] "ויתן לך האלהים מטל השמים" וגו':
כט אַשְׁרֶ֨יךָ יִשְׂרָאֵ֜ל מִ֣י כָמ֗וֹךָ עַ֚ם נוֹשַׁ֣ע בַּֽיהוָ֔ה מָגֵ֣ן עֶזְרֶ֔ךָ וַֽאֲשֶׁר־חֶ֖רֶב גַּֽאֲוָתֶ֑ךָ וְיִכָּֽחֲשׁ֤וּ אֹֽיְבֶ֨יךָ֙ לָ֔ךְ וְאַתָּ֖ה עַל־בָּֽמוֹתֵ֥ימוֹ תִדְרֹֽךְ׃ {ס}
(כט) אשריך ישראל - לאחר שפרט להם הברכות אמר להם: מה לי לפרוט לכם? כלל דבר, הכל שלכם:
אשריך ישראל מי כמוך - תשועתך בה', אשר הוא, "מגן עזרך", (ואשר הוא) "וחרב גאותך":
ויכחשו אויביך לך - כגון הגבעונים. שאמרו, [6] "מארץ רחוקה באו עבדיך" וגו': ואתה על במותימו תדרוך - כענין שנאמר, ([7]) "שימו את רגליכם על צווארי המלכים האלה".
- 1 שנזכר בפסוק לפני זה: "ובגאותו שחקים"
- 2 במדבר יא, ז
- 3 בראשית מח, כא
- 4 שם כז, כח
- 5 רש"י דברים לב, ב
- 6 יהושע ט, ט
- 7 שם י, כד
- 8 ברכות ו, א