תקטז דין איזה דברים מותרים לשלוח ביום טוב ובו ו' סעיפים:
א מותר לשלוח לחבירו ביום טוב דרך רשות הרבים כל מיני מאכל ומשקה הראויים לבו ביום אפילו אינן ראויים אלא ע"י מעשה שיעשו בגופן כגון בהמה וחיה ועוף חיים שאינן ראויים עד שישחטם מכל מקום כיון שמותר לשחוט ביו"ט מותר ג"כ לשלוח לחבירו אף על פי שהוא יודע שחבירו לא ישחטם ביום טוב מכל מקום כיון שאילו היה רוצה היה שוחטן ואוכלן מותר לשלוח לו:
ב וכן מותר לשלוח לו כל כלי תשמיש וכן בגדים אפילו אינן תפורין עדיין לפי שהן ראויין לישען עליהם ואפילו בגד כלאים מותר לשלוח אם הוא קשה בענין שמותר לישב ולישען עליו כמ"ש ביו"ד סי' ש"א ע"ש:
ג ואפילו דבר שאינו ראוי לבו ביום אם הוא ראוי ליהנות ממנו בחול בלי שיצטרך לעשות מעשה בגופו כגון תפלין וכיוצא בהם מותר לשלוח ביום טוב אפילו דרך רשות הרבים ואף על פי שאסור להוציא שום דבר שאינו צריך לו ביום טוב ואינו מוציאו אלא לצורך החול כמו שנתבאר בסי' תצ"ה מכל מקום כיון שהוא נהנה ושמח במה שמשלח דורונות לחבירו הרי זה צורך שמחת יו"ט:
ד אבל אסור לשלוח דבר שאף בחול אינו ראוי עד שיעשו בו מעשה (האסורה לעשות ביום טוב) כגון מיני תבואה שאין דרך לבשלן שלמים אלא טוחנין אותן ועושין מהם פת (וטחינה אסורה ביום טוב) אבל מותר לשלוח מיני קטניות שדרך לבשלן שלימים בלא טחינה והרי הן ראויין אפילו לבו ביום ואין צריך לומר שמותר לשלוח יינות ושמנים וסלתות:
ה וכל זה כשמשלח דרך רשות הרבים אן (א) דרך כרמלית שהוא מקום שאסור לטלטל בו בשבת וגם ביום טוב שלא לצורך יום טוב כלל אבל כשמשלח דרך מקום שמותר לטלטל בו בשבת כגון בחצר אחת או בעיר המעורבת מותר לשלוח כל דבר אפילו מיני תבואה וכיוצא בהם מדברים המותרים בטלטול:
ו כל דבר שמותר לשלוח ביו"ט לא ישלחנו בשורה דהיינו שלשה בני אדם נושאין מין אחד והן הולכין כולן (ב) כאחד זה אחר זה בשורה אחת שלא יעשה כדרך שהוא עושה בחול משום זלזול יום טוב לפיכך אפילו במקום שמותר לטלטל בו בשבת כגון בחצר או במבוי המעורב אם (ג) רבים מצויין שם אסור משום זלזול יום טוב אבל אם כל אחד נושא מין אחד מותר אפילו ברשות הרבים: