ב"ה, ח' כסלו, ה'תשכ"ח
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה!
מאשרים קבלת מכתבו מכ"א חשון, וכן ההעתקות מהספר ע"ד . . בחבילה בפ"ע.
בתמהון הכי גדול קראנו במכתבו שאלותיו עוה"פ להודיע לו בנוגע עבודתו ב . . וכולי, בה בשעה שכו"כ פעמים הודיעו לו דבר ברור ומוחלט שבכל עניני . . יפנה ויתייעץ עם הרב וו"ח אי"א נו"נ רב פעלים ובעל מרץ . . וגם אישר קבלת הוראה זו, ובכל זה מדי פעם בפעם חוזר עוה"פ בשאלתו.
אפשר – אף שחשש רחוק הוא, שכוונתו שיהי' בידו כתב שמפטרים כולי ובמילא נוגע זה לענין הפצויים וכו'. וזה מכריח להדגיש עוה"פ שאיש אינו מפטר אותו מטעם הפשוט כי בנוגע לתפקידו יכול הוא אלא שאינו רוצה, ועד כדי כך העדר הרצון, אַז ער האָט זיך אַליין איינגעשמועסט שאינו יכול, וכפי שנדבר בזה בארוכה עם . . .
שלכן, א) באם
חובל
הוא בעצמו, הרי פטור הוא בידי אדם, משא"כ כשאחר יפטר אותו; ב) ובנוגע לפצויים הרי אין בזה ענין של פיטור מצד המוסד.
כאמור לעיל, חשש רחוק הוא, אבל גם זה דאַרף מען באַוואָרענען, אלא כיון שהמדובר הוא בכספי ציבור, והוא בכל מכתב ומכתב שואל עוה"פ ועוה"פ, הרי אין ברירה אלא להעלות על הכתב תשובות בלתי נעימות אלו.
בכבוד ובברכה,
עפ"י הנ"ל מובן גם הטעם ששולחים המכתב מהיר דחוף.