ב"ה, י"ז אדר, תשכ"ד
ברוקלין.
מר משה איסר שי' הכהן
שלום וברכה!
נעם לי לקבל מכתבו מאור ליום ד', בו כותב אודות מצב רוחו והשקפתו בנוגע לחסידות, תורתה ועניני' וכו'.
ותקותי חזקה אשר ע"י הכירו תורה זו בפנימיות יותר ובעומק, יתקרב לה ולמסקנות שלה, וביחוד שסוף סוף פנימיות התורה שנתגלתה בתורת החסידות, הרי היא נשמה ופנימיות של תורתנו הק' תורת הנגלה, ובסגנון הזהר הק' - נשמתא דאורייתא.
ולהזכירו במכתבו, שבדורות הקודמים היו שהתנגדו לתורה זו וכו', הרי ביארו טעמם ונמוקם באריכות, שחששו שעל ידי הליכה בתורה זו יתרחקו ח"ו מקיום מצות מעשיות וכיו"ב, ואם בתקופה ההיא היו חילוקי דיעות, היש איזה מקום לחשש כזה, הרי לאחרי עבור כמאתים שנה, מעת נתגלתה תורת החסידות, הכל מודים ועונים על השאלה, מהו סימן של חסיד, שמאריך הוא בתפלה יותר מזה שאינו חסיד, מניח שני זוגות תפילין ולא זוג אחד, זקנו מגודל וכו', ז.א. שבאה המציאות והוכיחה, שלא רק שאין כל יסוד לחשש האמור, אלא אדרבה, כשפוגעים בשוק איש שזקנו מגודל בעל פיאות, לבושו ארוך, אוכל שמורה בחג הפסח, מניח תפילין דרבנו תם גם כן, קרוב לאמר שנתגדל על ברכי תורת החסידות.
פשוט שאין בהאמור כוונה ח"ו לפגוע במי שהוא מנוחי נפש שחששו בתקופה ההיא להנ"ל, כיון שאז הי' בסמיכות זמן לכתות הידועות שפרצו גדר וכו' ובעת חירום הרי חוששים גם לספק ספיקא רחוק מאד, מה שאין כן לאחרי תקופת נסיון גדולה כל כך, ובעיקר לאחרי המציאות שרואים גם בעיני בשר.
ולהזכירו במכתבו אודות מנהג אבות וכו', הרי כל חסידים הראשונים היו בני אבות שלא היו חסידים, וק"ל.
ויהי רצון שמתאים להוראות ימי הפורים דאזלינן מנייהו, אשר ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר וגו' ומשלוח מנות וגו' כן תהי' לנו, היינו קירוב הלבבות, שנקודתו אהבת ישראל המכוונת על ידי אהבת התורה ואהבת השם, שכל זה מיסודי תורת החסידות ועניני'.
בכבוד ובברכה.
ובסגנון הזהר: ח"ג קנב, א.
שבדורות הקודמים: ראה גם לעיל חכ"ב אגרת ח'תרנב. חי"ד אגרת ה'לד. חי"א אגרת ג'תשכב.
B"H, 17 Adar, 5724. Brooklyn.
Mar Moshe Isser HaKohen.
Shalom u'Vrachah!
I was pleased to receive your letter from the eve of Wednesday, in which you write about your state of mind and outlook regarding Chassidus, its teachings and matters, etc.
My strong hope is that through your deeper and more internal recognition of this Torah, you will draw closer to it and to its conclusions—especially since ultimately the inner dimension of Torah revealed in Chassidus is the soul and inner essence of our holy Torah, the revealed Torah; as the Zohar puts it—Nishmata d'Orayta (the soul of the Torah).
You mention in your letter that in previous generations there were those who opposed this Torah, etc. Their reasons were explained at length: they feared that following this path might lead one (G‑d forbid) to distance from practical mitzvah observance and similar concerns. If at that time there were such disagreements or worries—after nearly two hundred years since Chassidus was revealed—all agree and answer the question: What is a sign of a Chassid? That he prolongs his prayers more than one who is not a Chassid; he puts on two pairs of tefillin instead of one; his beard is grown long, etc. That is: reality has shown that not only is there no basis for those earlier fears, but on the contrary—when you meet someone in the marketplace with a long beard and peyos, dressed modestly, eating shmura matzah on Pesach, also putting on Tefillin of Rabbeinu Tam—it’s almost certain he was raised on the knees of Chassidus.
It is obvious that none of this is meant (G‑d forbid) to disparage anyone who was among those cautious souls who feared such things in their time—for then it was close in time to certain groups who broke boundaries etc., and during an emergency one worries even about very remote possibilities. But after such a long period of experience—and especially after seeing reality with our own eyes—the situation has changed.
You mention in your letter about ancestral custom etc.—but all early Chassidim were sons of fathers who were not Chassidim. This should be clear.
May it be G‑d’s will—in accordance with the instructions from these days of Purim which we are approaching—that "for the Jews there was light and joy and gladness and honor...and sending portions...so may it be for us," meaning closeness of hearts whose core is Ahavas Yisrael directed through love of Torah and love of Hashem—all these being foundations of Chassidus and its teachings.
With honor and blessing.
Summary
The Rebbe explains that Chassidus deepens one's connection to Torah while strengthening practical mitzvah observance. He encourages embracing its teachings for greater unity, Ahavas Yisrael, and spiritual growth rooted in tradition yet open to deeper understanding.