ב"ה, חמשה עשר באב, ה'תש"כ
ברוקלין, נ.י.
מר אברהם שי'
שלום וברכה!
בהמשך לשיחתנו כשהי' כאן, אשר כמובן הי' לי לקורת רוח וסיפוק, תקותי חזקה שלא רק ימשיך בעזרתו לכפר חב"ד השני על דרך שעזר לכפר חב"ד דעתה, אלא עוד בהוספה, מתאים לדרישת השעה שגם כן גדלה. וכל אדם, ובפרט אחינו בני ישראל עליהם נאמר אתם קרואים אדם, נצטוה לעלות מדרגא לדרגא, וכלשון הכתוב ילכו מחיל אל חיל.
והרי צווי תורתנו תורת חיים הוא הוכחה שלא רק אפשרי הדבר אלא יש בו גם עידוד ונתינת כח.
נתעכב מכתבי עד עתה, כי חשבתי שבקרוב אולי יוכל לנסוע מכאן אחד המיוחד לסייע ביחוד בנוגע ליסוד כפר חב"ד השני. אבל כיון שמפני סיבות בלתי תלויות בי עדין לא באה האפשרות הזאת, לא רציתי לעכב המכתב יותר, ובטוחני שגם מבלי בוא איש מיוחד מכאן אפשר יהי' לגשת ליסוד הכפר ובנינו, ומובן שבאפשרות הראשונה שיהי' נוסע לא יאחר לבוא.
כמדובר בשיחתנו זה מזמן, הוקבע השטח לכפר חב"ד השני, וכפי שכתבו לי כבר בקרו שם באי כח המשרדים השונים יחד עם באי כח אנ"ש, והשטח הוא בסמיכות מקום, לפי ערך, לכפר חב"ד דעתה; ומכמה טעמים שנדברנו עליהם בשיחתנו, לפי דעתי צריך להיות כפר חב"ד השני נפרד מהראשון אבל ביחד עם זה לא בריחוק מקום, בכדי אשר במקרה שיצטרכו לאיזה עזר מכפר אחד לשני בקל יוכלו לעשות זה.
השערתי קרובה לודאי שבעתיד הכי קרוב יהי' - נוסף על המתישבים בכפר חב"ד החדש מהנמצאים מאז באה"ק ת"ו - גרעין מתישבים מחוץ לארץ לא פחות מעשרה זוגות.
ואחרי שיעברו חבלי לידה בודאי שיתוספו עליהם כמה וכמה. ומובן שהידיעות אשר תתקבלנה מהמתישבים הראשונים ימריצו ויגדילו מספר הרוצים להשתקע שם. וכאמור בתחלת המכתב, בידעי יחס כ' לכפר חב"ד א' ויחס ידידינו במשרדים השונים, ובראשם ידיד בית רבינו וענף עץ אבות מר שז"ר שליט"א, תקותי חזקה שמפעל כפר חב"ד השני יתקדם בצעדים זריזים ובקצב מהיר.
ואחתום בהבעת תקוה אשר עם חתימת שנה זו, שנת סגולה, שנת המאתים
להסתלקות-הילולא של מורנו הבעל שם טוב, כבר תיראה בעליל התחלת הכפר השני ובשלב מוקדם, וכאמור בשיחתנו, משוריין בסכום מסויים לענינים הצבוריים בכפר חב"ד שני זה. ואף שאולי בערך הסכומים הנדרשים יספיק רק לחלק מהתקציב, הרי על יסוד מאמר חכמינו ז"ל אין מזרזין אלא למזורזין תקותי שגם זה יעורר מדה יתרה בזריזות ובקצב הפעולות. ועכשו שעברו ימי בין המצרים לזכרון החורבן - וכמו בכל הענינים הנזכרים ונעשים מדי שנה בשנה בחיי עם בני ישראל, שהכונה לא לזכרון בעלמא אלא בעשי' - אף כאן הכונה לבטל הסבות שגרמו לחורבן ולהרבות בבנין בהתגברות על הגבולים ומצרים ובאופן של ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה.
בכבוד ובברכה.
אברהם: הרצפלד.
כשהי' כאן: ראה לעיל אגרת ז'שכח.