שלום וברכה!
[ג' מנ"א, תש"כ]
באיחור רב הגיעני מכתבו בו כותב אודות ההתרשמות שלו בימי חג הפסח וההתועדות וכו'.
ויהי רצון, שכמטרת כל התועדות, יהי' רישומה ניכר במשך כל השנה, ועד לחיי היום יומים במחשבה דבור ומעשה.
לכתבו האם יקבל מענה לכתבו והאם תהי' קורבה ורצון וכו'.
לפלא גדול גם הספק ושאלה בזה, והרי זהו מטבע בני ישראל בתולדותם (עיין בספר תניא קדישא סוף פרק א', ואגרת הקדש סי' י"ב - שכן הוא מצד נפה"א ומצד נה"ב). ובפרט ע"פ המבואר בתורת החסידות, מתחיל ממיסדה מורנו הבעל שם טוב ז"ל שהשנה היא שנת המאתים להסתלקות הילולא שלו.
ויהי רצון שיהי' כמים הפנים לפנים כן וגו', וההתקשרות אודותה כותב באופן הידוע, ז.א. ע"י שלומדים אותם ענינים בתורתנו תורת חיים - שעי"ז מתאחדים בני ישראל זע"ז ועם הקב"ה וכו', וכדברי הזהר הק' - ישראל (ע"י ועם) אורייתא וקוב"ה כולא חד.
תקותי שמוסיף בשיעוריו בתורת החסידות, נוסף על שיעוריו בנגלה דתורה, וגם בזה מקיים מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה.
נדפסה בלקו"ש חכ"ד ע' 415.
ומצד נה"ב: ראה גם לעיל חי"ח אגרת ו'תשב, ובהנסמן בהערות שם.