006 - הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ו

הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק ו

א בִּזְמָן שֶׁעוֹשִׂין עַל הָרְאִיָּה, הָיוּ מְחַשְּׁבִין וְיוֹדְעִין שָׁעָה שֶׁיִּתְקַבַּץ בָּהּ הַיָּרֵחַ עִם הַחַמָּה^[1] בְּדִקְדּוּק הַרְבֵּה^[2], כְּדֶרֶךְ שֶׁהָאִצְטַגְנִינִין^[3] עוֹשִׂין, כְּדֵי לֵידַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה^[4]. וּתְחִלַּת אוֹתוֹ הַחֶשְׁבּוֹן, הוּא הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בְּקֵרוּב וְיוֹדְעִין שָׁעַת קִבּוּצָם בְּלֹא דִּקְדּוּק^[5]; וְשָׁעַת קִבּוּצָם בְּלֹא דִּקְדּוּק אֵלָא בְּמַהְלָכָם הָאֶמְצָעִי, הוּא הַנִּקְרָא מוֹלָד. וְעִיקְרֵי הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁמְּחַשְּׁבִין בִּזְמָן שְׁאֵין שָׁם בֵּית דִּין שֶׁיִּקְבְּעוּ עַל הָרְאִיָּה, וְהוּא חֶשְׁבּוֹן שֶׁאָנוּ מְחַשְּׁבִין הַיּוֹם - הוּא הַנִּקְרָא עִבּוּר; וְאֵלּוּ הֶן:

ב הַיּוֹם וְהַלַּיְלָה, אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת^[6] בְּכָל זְמָן, שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּיּוֹם, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה בַּלַּיְלָה^[7]. וְהַשָּׁעָה^[8], מְחֻלֶּקֶת לְאֶלֶף וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים^[9]; וְלָמָּה חָלְקוּ הַשָּׁעָה לְמִנְיָן זֶה^[10] - לְפִי שֶׁמִּנְיָן זֶה יֵשׁ לוֹ חֵצִי וּרְבִיעַ וּשְׁמִין^[11] וּשְׁלִישׁ וּשְׁתוּת וּתְשִׁיעַ וְחֹמֶשׁ וְעִשּׂוּר^[12], וְהַרְבֵּה חֲלָקִים יֵשׁ לְכָל אֵלּוּ הַשֵּׁמוֹת^[13].

ג מִשֶּׁיִּתְקַבַּץ הַיָּרֵחַ וְהַחַמָּה לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, עַד שֶׁיִּתְקַבְּצוּ פַּעַם שְׁנִיָּה בְּמַהְלָכָם הָאֶמְצָעִי - תִּשְׁעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת מִיּוֹם שְׁלוֹשִׁים מִתְּחִלַּת לֵילוֹ, וּשְׁבַע מֵאוֹת שְׁלוֹשָׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים מִשָּׁעַת שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה; וְזֶה הוּא הַזְּמָן שֶׁבֵּין כָּל מוֹלָד וּמוֹלָד, וְזֶה הוּא חָדְשָׁהּ שֶׁלַּלְּבָנָה.

ד שָׁנָה שֶׁל לְּבָנָה - אִם תִּהְיֶה שְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ מֵחֳדָשִׁים אֵלּוּ - יִהְיֶה כְּלָלָהּ^[14] שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וְאַרְבָּעָה וַחֲמִשִּׁים יוֹם וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים^[15]; וְאִם תִּהְיֶה מְעֻבֶּרֶת, וְתִהְיֶה הַשָּׁנָה שְׁלוֹשָׁה עָשָׂר חֹדֶשׁ - יִהְיֶה כְּלָלָהּ שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת שְׁלוֹשָׁה וּשְׁמוֹנִים יוֹם וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים^[16]. וּשְׁנַת הַחַמָּה, הִיא שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת חֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת. נִמְצָא תּוֹסֶפֶת שְׁנַת הַחַמָּה עַל שְׁנַת הַלְּבָנָה^[17], עֲשָׂרָה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים.

ה כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה^[18], שְׁהֶן יְמֵי הַשָּׁבוּעַ - יִשָּׁאֵר^[19] יוֹם אֶחָד וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וּשְׁבַע מֵאוֹת וּשְׁלוֹשָׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם א' י"ב תשצ"ג; וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ הַלְּבָנָה. וְכֵן כְּשֶׁתַּשְׁלִיךְ יְמֵי שְׁנַת הַלְּבָנָה שִׁבְעָה שִׁבְעָה, אִם שָׁנָה פְּשׁוּטָה הִיא - יִשָּׁאֵר מִמֶּנָּה^[20] אַרְבָּעָה יָמִים וּשְׁמוֹנֶה שָׁעוֹת וּשְׁמוֹנֶה מֵאוֹת וְשִׁשָּׁה וְשִׁבְעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ד' ח' תתע"ו; וְזוֹ הִיא שְׁאֵרִית שָׁנָה פְּשׁוּטָה. וְאִם שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת הִיא - תִּהְיֶה שְׁאֵרִיתָהּ חֲמִשָּׁה יָמִים וְאַחַת וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת תִּשְׁעָה וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ה' כ"א תקפ"ט.

ו כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמָּךְ יָדוּעַ מוֹלַד חֹדֶשׁ מִן הֶחֳדָשִׁים, וְתוֹסִיף עָלָיו א' י"ב תשצ"ג--יֵצֵא מוֹלַד חֹדֶשׁ שֶׁאַחֲרָיו, וְתֵדַע בְּאֵי זֶה יוֹם מִיְּמֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵי זוֹ שָׁעָה וּבְכַמָּה חֵלֶק יִהְיֶה.

ז כֵּיצַד--הֲרֵי שֶׁהָיָה מוֹלַד נִיסָן בְּאֶחָד בַּשַּׁבָּת בְּחָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּיּוֹם וּמֵאָה וְשִׁבְעָה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם א' ה' ק"ז. כְּשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו שְׁאֵרִית חֹדֶשׁ לְבָנָה, וְהוּא א' י"ב תשצ"ג--יֵצֵא מוֹלַד אִיָּר בְּלֵיל שְׁלִישִׁי חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּתְשַׁע מֵאוֹת חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ג' ה' תת"ק. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ עַד סוֹף הָעוֹלָם, חֹדֶשׁ אַחַר חֹדֶשׁ.

ח וְכֵן כְּשֶׁיִּהְיֶה עִמָּךְ יָדוּעַ מוֹלַד שָׁנָה זוֹ, וְתוֹסִיף שְׁאֵרִיתָהּ עַל יְמֵי הַמּוֹלָד--אִם פְּשׁוּטָה הִיא שְׁאֵרִית הַפְּשׁוּטָה, וְאִם מְעֻבֶּרֶת שְׁאֵרִית הַמְּעֻבֶּרֶת--יֵצֵא לָךְ מוֹלַד שָׁנָה שֶׁלְּאַחֲרֶיהָ. וְכֵן שָׁנָה אַחַר שָׁנָה, עַד סוֹף הָעוֹלָם. וְהַמּוֹלָד הָרִאשׁוֹן שֶׁמִּמֶּנּוּ תַּתְחִיל, הוּא מוֹלָד שֶׁהָיָה בְּשָׁנָה רִאשׁוֹנָה שֶׁלַּיְּצִירָה, וְהוּא הָיָה בְּלֵיל שֵׁנִי חָמֵשׁ שָׁעוֹת בַּלַּיְלָה וּמָאתַיִם וְאַרְבָּעָה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ב' ה' ר"ד; וּמִמֶּנּוּ הִיא הַתְחָלַת הַחֶשְׁבּוֹן.

ט בְּכָל הַחֶשְׁבּוֹנוֹת הָאֵלּוּ שֶׁתֵּדַע מֵהֶן הַמּוֹלָד, כְּשֶׁתּוֹסִיף שְׁאֵרִית עִם שְׁאֵרִית, כְּשֶׁיִּתְקַבַּץ מִן הַחֲלָקִים אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים, תִּשְׁלֹם שָׁעָה אַחַת וְתוֹסִיף אוֹתָהּ לְמִנְיַן הַשָּׁעוֹת; וּכְשֶׁיִּתְקַבַּץ מִן הַשָּׁעוֹת אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים, תִּשְׁלֹם יוֹם וְתוֹסִיף לְמִנְיַן הַיָּמִים; וּכְשֶׁיִּתְקַבַּץ מִן הַיָּמִים יוֹתֵר עַל שִׁבְעָה, תַּשְׁלִיךְ שִׁבְעָה מִן הַמִּנְיָן וְתַנִּיחַ הַשְּׁאָר, שְׁאֵין אָנוּ מְחַשְּׁבִין לֵידַע מִנְיַן הַיָּמִים, אֵלָא לֵידַע בְּאֵיזֶה יוֹם מִיְּמֵי הַשָּׁבוּעַ וּבְאֵיזוֹ שָׁעָה וְאֵיזֶה חֵלֶק יִהְיֶה הַמּוֹלָד.

י כָּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁיִּהְיוּ מֵהֶן שֶׁבַע שָׁנִים מְעֻבָּרוֹת וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה פְּשׁוּטוֹת--נִקְרָא מַחְזוֹר; וְלָמָּה סָמַכְנוּ עַל מִנְיָן זֶה, שֶׁבִּזְמָן שָׁאַתָּה מְקַבֵּץ מִנְיַן יְמֵי שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה פְּשׁוּטוֹת וְשֶׁבַע מְעֻבָּרוֹת וּשְׁעוֹתֵיהֶן וְחֶלְקֵיהֶן, וְתַשְׁלִים כָּל אֶלֶף וּשְׁמוֹנִים חֲלָקִים שָׁעָה, וְכָל אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים שָׁעוֹת יוֹם, וְתוֹסִיף לְמִנְיַן הַיָּמִים--תִּמְצָא הַכֹּל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה מִשְּׁנֵי הַחַמָּה, שֶׁכָּל שָׁנָה מֵהֶן שְׁלוֹשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְשִׁשִּׁים יוֹם וְשֵׁשׁ שָׁעוֹת בְּשׁוֹוֶה: וְלֹא יִשָּׁאֵר מִמִּנְיַן יְמֵי הַחַמָּה בְּכָל תְּשַׁע עֶשְׂרֵה שָׁנָה זוֹ, חוּץ מִשָּׁעָה אַחַת וְאַרְבַּע מֵאוֹת וּשְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם א' תפ"ה.

יא נִמְצָא בְּמַחְזוֹר שְׁהוּא כְּזֶה, הֶחֳדָשִׁים כֻּלָּם חָדְשֵׁי הַלְּבָנָה, וְהַשָּׁנִים שְׁנֵי הַחַמָּה; וְהַשֶּׁבַע הַשָּׁנִים הַמְּעֻבָּרוֹת שֶׁבְּכָל מַחְזוֹר וּמַחְזוֹר לְפִי חֶשְׁבּוֹן זֶה, הֶם שָׁנָה שְׁלִישִׁית מִן הַמַּחְזוֹר וְשִׁשִּׁית וּשְׁמִינִית וּשְׁנַת אַחַת עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת שְׁבַע עֶשְׂרֵה וּשְׁנַת תְּשַׁע עֶשְׂרֵה.

יב כְּשֶׁתְּקַבַּץ שְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשְּׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה הַפְּשׁוּטוֹת, שְׁהִיא ד' ח' תתע"ו, וּשְׁאֵרִית כָּל שָׁנָה מִשֶּׁבַע שָׁנִים הַמְּעֻבָּרוֹת, שְׁהִיא ה' כ"א תקפ"ט, וְתַשְׁלִיךְ הַכֹּל שִׁבְעָה שִׁבְעָה--יִשָּׁאֵר שְׁנֵי יָמִים וְשֵׁשׁ עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת וַחֲמִשָּׁה וְתִשְׁעִים חֲלָקִים, סִימָן לָהֶם ב' י"ו תקצ"ה; וְזֶה הוּא שְׁאֵרִית הַמַּחְזוֹר.

יג כְּשֶׁיִּהְיֶה לָךְ יָדוּעַ מוֹלַד תְּחִלַּת מַחְזוֹר, וְתוֹסִיף עָלָיו ב' י"ו תקצ"ה, יֵצֵא לָךְ מוֹלַד תְּחִלַּת הַמַּחְזוֹר שֶׁאָחֲרָיו; וְכֵן מוֹלַד כָּל מַחְזוֹר וּמַחְזוֹר, עַד סוֹף הָעוֹלָם. וּכְבָר אָמַרְנוּ שֶׁמּוֹלַד תְּחִלַּת הַמַּחְזוֹר הָרִאשׁוֹן הָיָה ב' ה' ר"ד. וּמוֹלַד הַשָּׁנָה, הוּא מוֹלַד תִּשְׁרִי שֶׁלְּאוֹתָהּ הַשָּׁנָה.

יד וּבַדֶּרֶךְ הַזֹּאת תֵּדַע מוֹלַד כָּל שָׁנָה שֶׁתִּרְצֶה, וּמוֹלַד כָּל חֹדֶשׁ שֶׁתִּרְצֶה, מִשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ, אוֹ מִשָּׁנִים שֶׁעֲתִידִים לָבוֹא. כֵּיצַד: תִּקַּח שְׁנֵי יְצִירָה שֶׁעָבְרוּ וְגָמְרוּ, וְתַעֲשֶׂה אוֹתָם מַחְזוֹרִין שֶׁלִּתְשַׁע עֶשְׂרֵה תְּשַׁע עֶשְׂרֵה, וְתֵדַע מִנְיַן הַמַּחְזוֹרִין שֶׁעָבְרוּ, וּמִנְיַן הַשָּׁנִים שֶׁעָבְרוּ מִמַּחְזוֹר שֶׁעֲדַיִן לֹא נִשְׁלַם; וְתִקַּח לְכָל מַחְזוֹר וּמַחְזוֹר ב' י"ו תקצ"ה, וּלְכָל שָׁנָה פְּשׁוּטָה מִשְּׁנֵי הַמַּחְזוֹר שֶׁלֹּא נִשְׁלַם ד' ח' תתע"ו, וּלְכָל שָׁנָה מְעֻבֶּרֶת ה' כ"א תקפ"ט. וּתְקַבַּץ הַכֹּל, וְתַשְׁלִים הַחֲלָקִים שָׁעוֹת, וְתַשְׁלִים הַשָּׁעוֹת יָמִים, וְהַיָּמִים תַּשְׁלִיכֵם שִׁבְעָה שִׁבְעָה; וְהַנִּשְׁאָר מִן הַיָּמִים וּמִן הַשָּׁעוֹת וְהַחֲלָקִים, הוּא מוֹלַד שָׁנָה הַבָּאָה שֶׁתִּרְצֶה לֵידַע מוֹלָדָהּ.

טו מוֹלַד הַשָּׁנָה שֶׁיֵּצֵא בְּחֶשְׁבּוֹן זֶה, הוּא מוֹלַד רֹאשׁ חֹדֶשׁ תִּשְׁרִי. וּכְשֶׁתּוֹסִיף עָלָיו א' י"ב תשצ"ג, יֵצֵא מוֹלַד מְרַחְשְׁוָן; וּכְשֶׁתּוֹסִיף עַל מוֹלַד מְרַחְשְׁוָן א' י"ב תשצ"ג, יֵצֵא מוֹלַד כִּסְלֵו; וְכֵן לְכָל חֹדֶשׁ וְחֹדֶשׁ זֶה אַחַר זֶה, עַד סוֹף הָעוֹלָם.

¹שהירח הוא מתחת לשמש, ולכן אינו מאיר כלל, והוא מולד הלבנה
²precisely
³החוזים בכוכבים = astrologists
⁴ולכן היה נחוץ להם לדעת בדיוק מתי הקבוץ כדי שידעו מתי אפשר לעדים לראות את הלבנה
⁵ היינו שמתחלה עושים חשבון לערך ולא בדקדוק מתי יתקבץ הלבנה מתחת לשמש ואח"כ עושים הבי"ד חשבון מדוייק, אבל לצורך שלנו לקבוע החדשים ע"פ חשבון אין אנו צריכים לחשבון מדוייק אלא מהלך האמצעי היינו avrage ההילוך מספיק לחשבוננו
⁶היינו חלקים, היינו שמחלקים את סבוב גלגל הירח ל24 חלקים
⁷בלי להתחשב בזה שהיום והלילה בפועל משתנה ארכם לפי זמן השנה ורק בניסן ותשרי שהיום ולילה שוים ישנם 12 שעות היינו 12 חלקים של 60 מינו להיום וכן להלילה, אמנם לחישוב המולד אנו רואים כאילו היום הוא 12 שעות והלילה הוא 12 שעות
⁸היינו חלק 24 מסיבובל גלגל היומי מתחלקת
⁹אנו מחלקים שעה ל50 מינוט ומינוט ל60 חלקים אמנם לחשבון זה מחלקים את השעה 11080 חלקים
¹⁰ולא חילקום ל60 דקות כרגיל
¹¹שמינית
¹²היינו שמספר 1060 מתחלק לכל אלו ואנו צרכים את כל אלו להחשבון ולכן חלקום כך
¹³לעיל כתב הרמב"ם שמספר 1080 אפשר לחלקו ב1, 2,3,4,5,6,7,8,9,10 א אבל לזה הי' מספיק לחלק השעה ל360 שג"כ מתחלק לכל הנ"ל, אמנם אינו מתחלק ל27 ול54 משא"כ 1080 מתחלק גם לזה וזה כוונת הרמבם בכתבו והרבה חלקים יש לכל אלו השמות שמתחלקים עוד יותר לא הבנתי כ"כ הלשון
¹⁴הסך הכל
¹⁵לשנה של יב חודש 12x
¹⁶כשחודש הנוסף הוא של כט יום
¹⁷של יב חודש
¹⁸היינו לשבעות
¹⁹4 שבועות 28 יום ונשאר
²⁰לאחר שנחלק לשבועות

Laws of Sanctifying the New Month, Chapter 6

1. In the time when the months were established based on the sighting [of the moon], they would calculate and know the exact hour when the moon would be in conjunction with the sun, with great precision, in the manner that astronomers do, in order to know whether the moon would be visible or not. The beginning of this calculation is the approximate calculation, by which they would know the hour of their conjunction without great precision; and the hour of their conjunction, when calculated only by their mean motion and not with precision, is called the molad (new moon). The main calculation that is done in a time when there is no Beis Din to establish [the month] based on sighting, and which is the calculation we use today, is called ibur (intercalation); and these are its details:

2. The day and the night together are always twenty-four hours—twelve hours in the day and twelve hours in the night. Each hour is divided into one thousand and eighty parts. Why was the hour divided into this number? Because this number can be divided into halves, quarters, eighths, thirds, sixths, ninths, fifths, and tenths, and each of these names has many parts within this number.

3. From the time the moon and the sun are in conjunction according to this calculation, until they are again in conjunction by their mean motion, is twenty-nine days, twelve hours from the beginning of the thirtieth day at night, and seven hundred and ninety-three parts from the thirteenth hour. This is the interval between each molad and the next molad, and this is the lunar month.

4. A lunar year—if it is twelve of these months—will total three hundred and fifty-four days, eight hours, and eight hundred and seventy-six parts. If it is a leap year, and the year is thirteen months, its total will be three hundred and eighty-three days, twenty-one hours, and five hundred and eighty-nine parts. The solar year is three hundred and sixty-five days and six hours. Thus, the solar year exceeds the lunar year by ten days, twenty-one hours, and two hundred and four parts.

5. When you subtract the days of the lunar month by sevens, which are the days of the week, there will remain one day, twelve hours, and seven hundred and ninety-three parts; the sign for this is 1 12 793. This is the remainder of the lunar month. Similarly, when you subtract the days of the lunar year by sevens, if it is a regular year, there will remain four days, eight hours, and eight hundred and seventy-six parts; the sign for this is 4 8 876. This is the remainder of a regular year. If it is a leap year, its remainder will be five days, twenty-one hours, and five hundred and eighty-nine parts; the sign for this is 5 21 589.

6. When you know the molad of any month, and you add to it 1 12 793, you will arrive at the molad of the following month, and you will know on which day of the week, at what hour, and in how many parts it will occur.

7. How is this done? For example, if the molad of Nissan was on Sunday, at five hours during the day, and one hundred and seven parts—the sign for this is 1 5 107—when you add to it the remainder of the lunar month, which is 1 12 793, the molad of Iyar will be on Tuesday night, at five hours during the night, and nine hundred parts—the sign for this is 3 5 900. And so on, month after month, until the end of time.

Chapter 6

8. Similarly, when you know the molad (mean conjunction) of this year, and you add its remainder to the days of the molad—if it is a regular year, add the remainder of a regular year; if it is a leap year, add the remainder of a leap year—you will arrive at the molad of the following year. And so, year after year, until the end of the world. The first molad from which you begin is the molad that occurred in the first year of Creation, which was on the night of the second day, five hours into the night, and two hundred and four chalakim. The sign for this is 2, 5, 204. From this point, the calculation begins.

9. In all these calculations by which you determine the molad, when you add remainder to remainder, whenever the chalakim total one thousand and eighty, that completes one hour, and you add it to the count of hours. When the hours total twenty-four, that completes one day, and you add it to the count of days. When the days total more than seven, subtract seven from the total and leave the remainder, for we do not calculate to know the number of days, except to know on which day of the week, at what hour, and at what chelek the molad will occur.

10. Every nineteen years, of which seven are leap years and twelve are regular years, is called a machzor (cycle). Why do we rely on this number? Because when you add up the days of twelve regular years and seven leap years, along with their hours and chalakim, and complete every one thousand and eighty chalakim as an hour, and every twenty-four hours as a day, and add to the count of days, you will find that all together, these nineteen years are equal to nineteen solar years, each of which is three hundred sixty-five days and six hours. In all these nineteen years, there will remain only one hour and four hundred eighty-five chalakim more than the solar years. The sign for this is 1, 485.

11. Thus, in such a machzor, all the months are lunar months, and the years are solar years. The seven leap years in each machzor, according to this calculation, are the third year of the machzor, the sixth, the eighth, the eleventh, the fourteenth, the seventeenth, and the nineteenth.

12. When you add the remainder of each year from the twelve regular years, which is 4, 8, 776, and the remainder of each year from the seven leap years, which is 5, 21, 589, and you subtract sevens from the total, there will remain two days, sixteen hours, and five hundred ninety-five chalakim. The sign for this is 2, 16, 595. This is the remainder of the machzor.

13. When you know the molad at the start of a machzor, and you add to it 2, 16, 595, you will arrive at the molad at the start of the next machzor. And so, the molad of each machzor, until the end of the world. We have already said that the molad at the start of the first machzor was 2, 5, 204. The molad of the year is the molad of Tishrei of that year.

14. In this way, you can determine the molad of any year you wish, and the molad of any month you wish, from years that have passed or from years yet to come. How? Take the number of years from Creation that have passed and finished, and divide them into cycles of nineteen. Determine how many complete machzorin have passed, and how many years have passed in the current, incomplete machzor. For each machzor, take 2, 16, 595; for each regular year in the incomplete machzor, take 4, 8, 776; and for each leap year, 5, 21, 589. Add everything together, complete the chalakim into hours, and the hours into days, and subtract sevens from the days. The remainder of days, hours, and chalakim is the molad of the year you wish to know.

Laws of Sanctifying the New Month, Chapter 6

15. The molad of the year that results from this calculation is the molad of Rosh Chodesh Tishrei. When you add to it 1 day, 12 hours, and 793 chalakim, you will arrive at the molad of MarCheshvan. When you add 1 day, 12 hours, and 793 chalakim to the molad of MarCheshvan, you will arrive at the molad of Kislev. And so it is for each and every month, one after the other, until the end of the world.