אלול
הנה יהי רצון שיוסיפו חיילים בכל הפעולות, ובאופן דמוסיף והולך כדרישת והכרח השעה, והרי הן הטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות ובטוב הנראה והנגלה, ז.א. פעולות למטה מעשרה טפחים. ובזה גם להמשיך עוד כמה לסביבתם בכלל, ובמספר העוסקים ומשתדלים כדבעי בפעולותיהן ביחוד. והרי גם זה דרישת והכרח השעה.
ויהי רצון שיהי' כל האמור בהצלחה גדולה, ובפרט שהרי נכנסנו בחדש אלול הוא חדש הרחמים, בו כאו"א אומר בכל יום ה' אורי וישעי' וגו'. ויהי רצון שבעגלא דידן נזכה לקיום הרמז דכתוב זה, ובלשון הבחיי (הובא מכ"ק אדמו"ר הצ"צ בפירושו על התהלים שם) שעל הבטחה דבנין בית השלישי וחזרת השכינה הוא שאמר דוד המלך ה' אורי וישעי.
בברכה לבשו"ט ולכוח"ט,
"(ממכתב א' אלול תשי"ח)"
[new_section]
בנועם נודעתי שאוחז הוא במנהג הטוב שנתייסד על פי הוראת כ"ק מו"ח אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, והוא לסדר בכל שנה כתה של מתלמדים לאומנות הזביחה וכת"ר הוא העומד בראשם ומלמדם דיעה באומנות זו, ושגם בשנה זו נגש הוא היום למלאכתו זו בחפץ וברצון, ויהי רצון אשר עוד רבות בשנים יוכל להשפיע על הדור הצעיר בלימוד אומנות זו, אשר עפ"י הדין קשורה היא ביראת שמים ביותר, וכידוע אשר שו"ב הנה חזקת כשרות שלו צריכה להיות חזקה ביותר ועוד יותר מרב וכו'.
ועפ"י מרז"ל אשר אפילו ריש גרגותא משמיא קא ממני לי' ועאכו"כ בלימוד תורה והקשור בזה, אשר מינוי זה הוא משמיא הרי במילא נגלה זה גם בו את האוצר של יראת שמים בתוספת מרובה גם יותר ממה שהי' עד עתה.
מוסג"פ קטע מהתועדות דשבת מברכים אלול, אשר בו מבואר הענין והרמז דאלו"ל הוא ר"ת אנה לידו ושמתי לך (שמות כא, יג), היינו הענין דערי מקלט.
והנה בערי מקלט ארז"ל (מכות יו"ד, ע"א) דיש ללמד תורה רק לתלמידים הגונים כי תלמיד שנתחייב גלות הרי מגלין רבו עמו. וכמבואר בהשיחה סעיף ו', אבל בנדון דידן הרי נכון לבי בטוח בה' אשר מכיון שהתלמידים הם תלמידי כ"ק מו"ח אדמו"ר ולומדים בישיבתו, במילא קאן ער גיין אויף ברייטע פלייצעס, ויה"ר שישבע רוב נחת מהם הן בלימוד האומנות דזביחה והן בהיראת שמים, ונזכה במהרה לביאת השוחט הגדול הוא הקב"ה אשר יבוא וישחוט את הצפוני, כמבואר בסוכה (נב, א) וכפתגם כ"ק מו"ח אדמו"ר יהי' זה בחסד וברחמים, בחסד מדתו של אברהם אבינו, וברחמים מדתו של יעקב ועפמ"ש ליעקב אשר פדה את אברהם (עיין תניא סוף פרק מ"ה) ובין שני אלו הרי במילא אין חשש מצד מדת הגבורה דיצחק אבינו. וכמבואר ג"כ בענין התקיעות בזהר, שזהו רמז ג"כ דיומא דין, שבר"ח אלול מתחילין לתקוע, ואז קם הקב"ה מכסא דין ויושב על כסא רחמים. . .
"(ממכתב א' אלול תשי"א)"
[new_section]
... להקס"ד לנסוע ממחנו הט' — בודאי אין זה אלא בגדר קס"ד בעלמא, שהרי ראינו ורואים במוחש שבתקופתנו ובפרט ביבשת אמריקא (הצפונית וביתר שאת — הדרומית) — כל רב ומדריך רוחני המעתיק מקהלתו — ה"ז מפקיר (במובן רוחני ונפשי) כו"כ משפחות מקהלתו שהושפעו ממנו באופן ישר או עכ"פ בעקיפין (ע"י ששומעים משכן וכיו"ב, אודות פעולתו או דיבוריו וכיו"ב). וה"ז בדוגמת רב החובל של ספינה הנמצאת בלב ים זועף וגועש ונוטש אותה ובורח לנפשו וכשמוסר כליותיו מתעורר — מנסה להרגיע את עצמו באמתלא שאין בידו לעשות רבות, שיניח מי שהוא במקומו, שנפשו חשקה בתורה דוקא במק"א וכיו"ב! והמקובל בכל עמי הארץ ועאכו"כ שהוא הוראת תורתנו הק' שרב החובל הוא האחרון לעזיבת הספינה. וג"ז רואים במוחש שהידיעה שכן צ"ל — מעוררת כחות פנימים ונעלמים של רב החובל ובכו"כ מקרים מציל את הספינה על כל הנמצאים בה ומביאם לחוף בטוח. והנמשל פשוט. ואת כת"ר הסליחה.
"(ממכתב י"ד מ"ח תש"ל)"
[new_section]
... מאשר אני קבלת מכתבם מיום הבהיר ח"י אלול.
ומובן שגרמה לי שמחה רבה הידיעה שנתקבלו תלמידות חדשות במספר חשוב, ובודאי ישתדלו להגדיל מספר התלמידות כהנה וכהנה, וגודל חשיבות הענין אין צריך ביאור.
ויש עוד להוסיף בזה על פי משל הידוע של אדמו"ר הזקן בנוגע לַחודש אלול, אשר על ידי שמקבלים עוד תלמידה ועוד תלמידה מתרבה מספר המקבלים פני המלך בשדה באופן נעלה ביותר. שהרי מובן שאף שנמצאים בשדה, כמה אופני קבלת פנים אפשריים וכו', ואצל מלך מלכי המלכים הקב"ה חשוב כל אחד ואחת חשיבה נעלית ביותר. ואשרי זכותם של כל המשתדלים בזה. ומזה מובן גם כן שכל השתדלות ויגיעה כדאיות הן.
בברכת הצלחה רבה בעבודתם הקדש חינוך על טהרת הקדש של בנות עם קדוש, ובפרט ובמיוחד בארץ הקדש ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה. . .
"(ממכתב כ"ה אלול תשכ"ט)"
[new_section]
ג) בהנאמר שבריה"ע בכ"ה (באלול) ולא בזה — והרי זהו (כ"ה) רק רמז —
כ"כ בלקו"ת ד"ה שוש אשיש פ"ב.
"(ממכתב כ"ט אד"ש תשכ"ב) "