כ' מנחם אב
ב"ה, יום השני פ' עקב, חמשה עשר במנחםאב1,
דקיימא סיהרא באשלמותא2,
חודש דמזלי' ארי', ארי' שאג3 מי לא יירא4,
ה'תש"נ, ברוקלין, נ.י.
לכל המשתתפים בכינוס השלוחים השנתי הי"א,
בארצנו הקדושה תובב"א,
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"א בארצנו הקדושה, "ביום הרביעי לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה5 ועד אחרית שנה", טו"ב מנחםאב, קמי שבתא6 דכ"ף מנחם אב — יום ההילולא של כבוד קדושת הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נחלת הר חב"ד7",
כינוס אשר קבעו הנושא שלו "שנת נסים8 בעבודת השליחות".
ויה"ר שיהא בהצלחה רבה בכל — והרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא לכל לראש "משה רבנו", שליח למסור תורת השם ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון9,
ובפרט שבמשך כל השנה שעברה, שכוללת כל שינויים האפשריים10, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.
ובאופן דכינוס11 — דיש בזה זכות ותוקף דרבים12, ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה13) אחת בלב אחד14 ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,
ובתור שלוחים של אחד, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורינו, שהנשיא הוא הכל15 —
הי"א16 — ומקרא מלא דבר הכתוב "אחד עשר יום מחורב17",
וי"ל הרמז בזה, רמז מפורש שמחורב — נתינת וקבלת התורה — צ"ל הליכה תמידית,
ביום הרביעי בו נתלו כל המאורות18 שמש ירח וכל הכוכבים, שכל19 או"א מבני ישראל דוגמתם.
לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" — ציווי נתינת כח20 וגם הבטחה21 בזה, שעיני ה"א תמיד בעזר וסיוע דכאו"א, ובנוגע לשלוחים — דנשיא דורינו ועל ידו דאמצעי המחבר22 שלוחי הקב"ה — למלאות כוונת ומטרת השליחות לפעול בכאו"א מבנ"י שיהיו, בלשון רבותינו — "נרות להאיר23", להאיר נר מצוה ותורה אור24, כולל ובמיוחד — הפצת מאור שבתורה, פנימיות25,
בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש26, נחלת הר27 חב"ד, ע"פ משנ"א "תמים תהי'28 עם הוי' אלקיך29" וביחד עם זה בשלימות דח(כמה) ב(ינה) ד(עת), ובאופן דנחלה וירושה שאין לה הפסק30.
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש31) על ההחלטות הקודמות,
וכציווי יום הכינוס — יום שכאו"א מאיר בכל סביבתו בכל המאורות, שמש ירח וכל הכוכבים.
ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב"ב שי' לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס והציבור32, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער33, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה34) אל לבו35 מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נסים — ובשנה עצמה נמצאים ביום דקיימא סיהרא באשלמותא דאב, שלא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ36,
ולמילוי תפלת כאו"א, גם לשון הבטחה: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו37 ובאופן שנמשך ומגלה הוי' ומתגלה בכל התוקף — ברוך הוי' לעולם אמן ואמן38,
כי במהרה בימינו ממש — נזכה, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה39, לברכה העיקרית: גאולה האמיתית והשלימה40 ע"י משיח צדקנו.
ותחזינה עינינו בחינוך בית הבחירה, מקדש אדני כוננו ידיך41.
בברכת הצלחה42 בכל הנ"ל
מקום החתימה
ב"ה, יום הרביעי43 פ' עקב44, עשרים45 במנחםאב46,
חודש דמזלי' ארי', ארי' שאג47 מי לא יירא4849,
ה'תנש"א, ברוקלין, נ.י.
לכל המשתתפים בכינוס
השלוחים השנתי הי"ב,
בארצנו הקדושה תובב"א,
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"ב בארצנו "ביום הראשון לס' "כי תעשה הטוב והישר50", כ"ד מנחםאב, בהמשך ובסמיכות51 לכ"ף
מנחם-אב — יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, "בישיבת תומכי תמימים ליובאַוויטש, מגדל העמק52",
כינוס אשר קבעו הנושא שלו "הגיע זמן גאולתכם53".
ויהי רצון שיהא בהצלחה54 רבה בכל —
והרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא "משה רבנו', שליח השם למסור תורתו ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון55,
ובפרט שבמשך כל השנה שעברה, ששנה כוללת כל שינויים האפשריים56, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.
ובאופן דכינוס57 — דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתירה מזה — דציבור5859, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה60) אחת בלב אחד61 ע"י אהבת ישראל62 ועד לאחדות ישראל,
מגדל העמק — ומזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים63) ועי"ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך64.
ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש65) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום הכינוס — יום ראשון, יום אחד, שאין בעולם אלא רשות יחידו של עולם.
ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א ובני ביתו שיחיו לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכל עניני התורה ומצוותי', בכח ויכולת הכינוס והציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער66, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נפלאות אראנו67.
ותקויים בכל אחד מהמשתתפים בהכינוס שיחיו, בתוככי כלל ישראל, תפילת וברכת משה רבינו (שהיא גם נתינת-כח) בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבתהלים: ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם68,
ובמהרה בימינו ממש, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה69 — נזכה אשר ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי70, שיבנה במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה71 על ידי משיח צדקינו, תיכף ומיד ממש, ובלשון הרמב"ם72: מיד הן נגאלין.
בברכת הצלחה בכל הנ"ל73
מקום החתימה
[new_section]
זה מזמן קבלתי מכתבה, ומטעמים מובנים הי' קשה לענות עליו, שהרי קשה למצוא האותיות המתאימות והענינים המתאימים. אבל למחרת היאָרצייט של אאמו"ר ז"ל ובקשר עם המחשבות דיום היא"צ, הרי הזמן והרגש מוכשרים יותר למענה על מכתבה ולהביע אי-איזו מחשבות בהמשך ליום אתמול, ומהן:
בודאי אשר ה' הוא עצם הטוב, ומטבע הטוב להטיב, שלכן בודאי ובודאי שבכל דבר ענין ומאורע — ישנו טוב, ולא רק בנוגע לחיי עולם הבא, אלא גם בעולמנו זה, אשר בו ניתנה התורה ומצותי', ואדרבה עיקר ענינה הוא בעולם הזה, וכמו שנאמר לא בשמים היא.
נקודה נוספת, שהיא אחת מהוראות היסודיות של חיי עם ישראל, הן של הכלל, והן של הפרט, היא אשר המעשה הוא העיקר. והרי בכל דבר נמצא העיקר.
על פי האמור מובן שגם במאורע מסוג זה שארע לה, היינו אשר נשמת אדם קרוב, וקרוב ביותר וכו', עלתה השמימה, בודאי אשר למרות רגש האבדה וכולי וכולי יש לחפש את הטוב גם בהאמור, ולתרגמו בשטח המעשי בחיים מעשיים ועד לחיי יוםיום.
אחת הנקודות בזה, אשר כיון שהמדובר הוא בעלית נשמת אדם קרוב השמימה, הרי על הקרובים אליו להמשיך בפעולות בהן הי' עוסק הנפטר בחיי חייתו בעולם זה, וכאמור — במעשה בפועל; נוסף על חלקו של כל אחד ואחת להיות פעיל ואקטיבי בעולם הזה ככל יכלתו לצאת ידי חובת עצמו.
ומאחר שעל פי ההשגחה העליונה הוטל על החי עלי אדמות תפקיד נוסף ופעילות נוספת, בודאי אשר מקודם לכן ניתנו לו הכוחות הדרושים למלא התפקיד ככל הדרוש. וככל תפקיד המוטל על ידי ההשגחה העליונה, הרי צריך הדבר להיעשות במרץ ובחיות, וכל מחשבה או ענין המבלבלים או גורעים בזה, צריך לגרשם בשתי ידים, שהרי מבלבלים הם גם את החי ולהבדיל בין החיים וכו' גם את נשמת הנפטר, שפעילות האמורה גורמת לה נחת רוח ועלי', שהרי בהמצאה בעולם האמת יודעת היא האמת אשר פעילות זו קשורה ונעשית לזכותה וכאילו בתור שליחות.
מהאמור מובן אשר אין כל מקום למסקנה אודות בדידות וכולי, שהרי אדרבה — דוקא מאורע כהאמור צריך להביא לפעילות בתוך בני אדם ובמרץ מוגבר ובהקף מוגדל. וכמדובר בכמה מקומות, וגם שכל הפשוט מבין זה — בלי ספק, אשר אין כל מקום לומר שמחלת הגוף איזו שתהי' פוגעת בנשמה, בחיות שלה או בנצחיות שלה. זאת אומרת אשר השינוי הוא רק בקישור הנשמה בגוף קישור המביא גם להגבלות מסוימות בנשמה, וכשמתבטל הקשר — מתבטלות גם ההגבלות. ופעילות באיזה מקום שיהי' נודעת תיכף ומיד לנשמה, שהרי עתה אינה מוגבלת במקום ובזמן ובכלי הראי' וכלי השמיעה וכולי.
ואסיים באיחולי אשר תסדר חיי' באופן שתוכל לנצל הכשרונות אשר חוננה בהם ולתועלת הרבים, נוסף על תועלת היחיד או יחידים, ומתוך מרץ וחיות, וה' יברכה באורך ימים ושנים טובות ובהסתדרות טובה בטוב הנראה והנגלה בכל הפרטים.
בברכה לבשורות טובות בכל האמור ובקרוב,
נ.ב. בודאי שיענין אותי כל פרט באופן הסתדרותה מכאן ולהבא, כולל וגם זה עיקר — בנוגע למצב הכספי, ובודאי תכתוב על דבר כל זה דברים כמו שהם, מיוסד על הקורבה המשפחתית וכולי, ובפרט שרק אחדים נשארו משרידי משפחתנו בדורנו.
"(ממכתב כ"א מנחם אב תש"ל)"
[new_section]
מראי מקומות והערות
1) חמשה עשר במנחםאב: ראה משנה וגמרא סוף תענית. פתיחתא דאיכ"ר לג. זהר ח"ב קלה, א. פע"ח סוף שער חג השבועות דרוש לט"ו באב. לקו"א להה"מ (לא, ג — בהוצאת קה"ת). אוה"ת ואתחנן כרך ו' ע' ב'קצז ואילך; נ"ך כרך ב' ע' א'צו. ד"ה נחמו עת"ר (סה"מ עת"ר ע' ריח ואילך. רכא ואילך). לקוטי לוי"צ — אגרותקודש ע' תיג.
2) דקיימא סיהרא באשלמותא: זהר ח"ב רטו, א. וראה שם ח"א קנ, רע"א. רכה, ב. ח"ב פה, א. שמו"ר פט"ו, כו. וראה אוה"ת ברכה ע' א'תתצד.
3) ארי'. . שאג: וידוע הר"ת דארי' אלול ר"ה יוהכ"פ הו"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). שם תושב"כ פ' שופטים (שעח, ב). הובא ונתבאר באוה"ת נ"ך כרך א ע' שעד. שם ע' תסז. כרך ב' ע' א'נז. אוה"ת ר"ה ע' א'תכב. סה"מ תרפ"ט ע' 31), עבודת התשובה, דבתשובה נגאלין (סנהדרין צז, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה) וארי' יבנה אריאל (יל"ש שם). ובלקו"ת ר"פ עקב: וגם ימים נוראים נקראים ע"ש ארי' כי ארי' אותיות יראה (מגלה עמוקות אופן קג. קה"י ערך יראה). וראה אוה"ת נ"ך כרך ב שם.
4) דמזלי'. . יירא: ראה יל"ש ירמי' בראשו ובתחלתו (רמז נטר). הובא ונתבאר באוה"ת נ"ך כרך א' ע' שעד. כרך ב ע' א'נו ואילך. ד"ה בונה ירושלים ה'תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רעא).
5) תמיד. . שנה: עקב יא, יב.
6) קמי שבתא: ראה פסחים קו, סע"א. שו"ע אדה"ז או"ח סרצ"ט ס"ח. ועוד. וראה גם פע"ח שער השבת פ"א. תו"א לך יב, א. סהמ"צ להצ"צ ח, א.
7) ביום. . חב"ד: ל' ההזמנה השלוחה להשלוחים שי' — ובמילא חל על זה אריכות הביאור בתורת הה"מ (לקו"א סרי"ג — נב, א) ש"כל המקריות שיקרה לאדם. . זהו כמשל מי שרואה במראה שרואה כנגדו פרצופו וכו'" בכל תיבה.
8) שנת נסים: ראה בארוכה מכתב וא"ו תשרי ה'תש"נ (נדפס לקמן ע' 428 ואילך).
9) לכה. . תעשון: שמות ג, י. שם ד, טו.
10) כל השנה. . שינויים האפשריים: ראה ביאורי מעלת אתרוג שדר באילנו כו' (סוכה לה, א) — סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסא, ג ואילך. שם רסד, סע"ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז. סה"מ מלוקט ח"א ע' תמב. וש"נ.
11) ובאופן דכינוס: מתורת הבעש"ט בתכלית פגשית שני אנשים (כש"ט — הוצאת קה"ת — הוספות סקכ"ו) מובן גודל הענין דפגישה בכינוס דרוב עם.
12) זכות ותוקף דרבים: ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח ס"צ ס"י. וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי פי"ב (שער התשובה ח"א — שער התפלה — נו, גד), ד"ה עשרה שיושבים תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
13) דציבור. . למציאות (חדשה): ראה צפע"נ — כללי התורה והמצוה ערך ציבור.
14) יתאחדו. . בלב אחד: כלשון המכילתא עה"פ ויחן שם ישראל (יתרו יט, ב). פירש"י שם. וראה תו"א ס"פ נח. מאמרי אדה"ז — ענינים ע' פו ואילך (ועם הגהות — באוה"ת נח כרך ג' תרלב, ב ואילך). תו"ח נח ד"ה ויהי כל הארץ שפה אחת פמ"ב (עד, א) ואילך. ועוד.
15) שהנשיא הוא הכל: פרש"י עה"פ חוקת כא, כא (מתנחומא חוקת כג). וראה רמב"ם הל' מלכים פ"ג ה"ו: לבו (של מלך) הוא לב כל קהל ישראל. וראה לקו"ש חי"ט ע' 165 ואילך.
16) הי"א: להעיר מהמבואר בענין י"א סממני הקטורת — ראה פע"ח שער הקדישים פ"ד. תו"א תולדות כ, סע"ב ואילך. ועם הגהות — אוה"ת תולדות קנב, א ואילך. מאמרי אדמו"ר האמצעי דברים ח"ד ע' א'רמה. סה"מ תרל"ד ס"ע שמג ואילך. המשך תער"ב ח"א פרק רי ואילך. ועוד.
17) אחד. . מחורב: דברים א, ב. וראה שמו"ר פמ"ב, ח עה"פ אחד עשר יום מחורב, שקאי על הדבור אנכי (דעשה"ד), המיוחד שבעשרה — הובא ונתבאר באוה"ת במדבר שבועות ע' קכח. סה"מ עטר"ת ע' תקפז. ד"ה ואברהם זקן תשל"ז פ"ה (סה"מ מלוקט ח"ד ע' נז ואילך).
18) ביום הרביעי. . המאורות: בראשית א, טז ואילך.
19) שכל או"א מבנ"י דוגמתם: ראה שמו"ר פט"ו, כו. במדב"ר פ"ב, יג. פרש"י דברים א, י (נת' לעיל ע' 1 ואילך). ועוד.
20) ציווי נתינת כח: כי הרי אינו מבקש אלא לפי כחן — במדב"ר פי"ב, ג.
21) ציווי. . וגם הבטחה: דכל הציווים שבתורה הם לשון עתיד (הבטחה). וראה תו"א ס"פ תשא (פו, ג); או"ת להה"מ הוספות סי' יב (וש"נ); סה"מ תרכ"ו ע' קיב ואילך (ע' צד ואילך — בהוצאת קה"ת, תשמ"ט); תר"ל ע' קמ ואילך; שם ס"ע קמח ואילך — בנוגע ל"ואהבת". ובלקו"ת במדבר יג, ג: כי העתיד והציווי שניהם משמשין בלשון אחד.
22) דאמצעי המחבר: ראה ספר השיחות תורת שלום ע' 158. ד"ה באתי לגני ה'תשי"ב פ"ה (סה"מ מלוקט ח"א ע' מג). וראה ע"ד ממוצע המחבר ד"ה פב"פ תרנ"ט.
23) נרות להאיר: ראה או"ת להה"מ (הוצאת קה"ת) ס"פ עקב. וראה לקו"ש ח"ב ע' 484 ואילך. ועוד.
24) נר. . אור: משלי ו, כג. וראה ל"ת להאריז"ל עה"פ. אוה"ת נ"ך עה"פ (ס"ע תקסח ואילך). וש"נ.
25) מאור שבתורה, פנימיות: ראה קרבן העדה לירושלמי חגיגה פ"א ה"ז. יפה ענף לפתיחתא דאיכ"ר ב. אוה"ת תצוה ע' א'רנח. סה"מ תרמ"ז ע' פזפח. המשך תער"ב ח"ג ע' א'שכב. סה"מ עטר"ת ע' רנ. תרפ"ט ע' 176.
26) ליובאוויטש: ראה מכתב ט"ו במנ"א תשמ"ו להמשתתפים בכינוס השלוחים השביעי בארה"ק תובב"א (לקו"ש חכ"ט ע' 430).
27) הר: צומח שבארץ עצמה (ראה עטרת ראש שער ר"ה פכ"ד. מאמרי אדמו"ר האמצעי: דברים ח"ב ע' תרסד ואילך; דרושי חתונה ח"א ע' רי. שם ע' דש. שיחת ש"פ בהו"ב תשמ"ז סעיף ו — י"ל בקונטרס בפ"ע קה"ת, תשמ"ז).
28) תומכי תמימים. . תמים תהי': ראה שיחת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע שמח"ת תרנ"ט בשעת הקפות — בקשר לקריאת שם הישיבה "תומכי תמימים" — נעתקה במכתבי כ"ק מו"ח אדמו"ר (אגרותקודש ח"י ע' ד. שם ע' שסח).
29) תמים. . אלקיך: שופטים יח, יג. וראה לקו"ת נצבים מה, ג.
30) ירושה. . הפסק: ב"ב קכט, ב. קלג, א. וראה אוה"ת בראשית יא, א. פ' ראה ע' תשסא ואילך. תבוא ע' ב'סא. סה"מ עטר"ת ע' רסה.
31) להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
32) והציבור: דעיקרו בארצנו הקדושה, משא"כ בחו"ל "דלית נשיא עמן" שיגזור עליהם (ירושלמי תענית רפ"ב. הובא במג"א סתקע"ה סק"י (ובמ"מ לרמב"ם תעניות ספ"ג מהרמב"ן — משא"כ לרש"י פסחים נד, ב. תוד"ה אין, תענית יא, ב. מאירי שם. הגר"א לאו"ח סתקע"ו סי"ד. ואכ"מ)).
33) מלכתחילה אַריבער: פתגם הידוע דאדמו"ר מהר"ש — הובא באגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א מכתב שמ (ע' תריז).
34) בנתינה (בעין יפה): ראה ב"ב נג, א. וש"נ. רמב"ם הל' מכירה פכ"ה ה"ד. הל' זכי' ומתנה פי"א הכ"ב.
35) בנתינה. . אל לבו: ע"פ ל' הכתוב (קהלת ז, ב) והחי יתן אל לבו.
36) לא. . וכיוהכ"פ: נסמן לעיל הערה ד"ה חמשה עשר במנחםאב.
37) מצאתי. . משחתיו: תהלים פט, כא.
38) ברוך הוי'. . ואמן: תהלים שם, נג.
39) ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה: כהבטחת מלך המשיח להבעש"ט — ראה אגה"ק הידוע דהבעש"ט — נדפסה גם בריש ספר כתר שם טוב. ובכ"מ.
40) גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, א. הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב.
41) מקדש. . ידיך: בשלח טו, יז ובפרש"י. וראה פרש"י סוכה מא, סע"א. ועוד. זח"ג רכא, א. יל"ש תהלים רמז תתמח בסופו. וראה תקו"ז תי' יב (כז, א). אוה"ת בשלח ע' תקסד ואילך.
42) הצלחה: ראה אוה"ת וישב רעח, אב (עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח). לקו"ש חכ"ה ע' 213.
43) יום הרביעי: שבו נתלו המאורות, השמש והירח וכל הכוכבים (בראשית א, טז ואילך). שכאו"א מבנ"י דוגמתם (ראה שמו"ר פט"ו, כו. במדב"ר פ"ב, יג. ועוד). ובעבודה: המאור הגדול — תושב"כ, המאור הקטן — תושבע"פ, והכוכבים — מצוות (ראה של"ה טז, א. קצא, א (הובא באוה"ת בראשית לו, סע"ב). אוה"ת נ"ך כרך א ע' ריז. ד"ה לסוסתי בלק"ת שה"ש יא, ד; סה"מ תקס"ד ע' ג; שם ע' רמט ואילך).
44) עקב: לשון סוף, וקאי על אחרית הימים (סוף זמן הגלות, עקבתא דמשיחא) — אוה"ת ריש פרשתנו. שם ע' תצא. שם ריש ע' תקד (בשם אור המאיר). וראה בארוכה ד"ה והי' עקב דכ"ף מנ"א ה'תשכ"ז — נדפס בסה"מ מלוקט ח"ב ע' סז ואילך. וש"נ.
45) עשרים: במעלת מספר עשרים ראה: לקו"ת במדבר ב, א. שה"ש לה, סע"ג. ובכ"מ. לקוטי לוי"צ הערות אאמו"ר לזהר כרך א ע' צב. כרך ב ע' קו. ובכ"מ.
46) עשרים במנחםאב: יום ההילולא של כ"ק אאמו"ר הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. — ולהעיר ממנהגי הק"ק בית אל יכב"ץ: ביום ך לחודש אב עושים התרת נדרים שהוא ארבעים יום קודם ר"ה (הובא בראש ס' דברי שלום להרא"ש מזרחי). — כנראה ע"ד ארבעים יום קודם יצירת הולד (סוטה ב, א).
47) ארי' שאג: וידוע הר"ת דארי' אלול ר"ה יוהכ"פ הו"ר (של"ה ריש מס' ר"ה (ריג, א). שם תושב"כ פ' שופטים (שעח, ב). הובא ונתבאר באוה"ת נ"ך כרך א ע' שעד. שם ע' תסז. כרך ב' ע' א'נז. אוה"ת ר"ה ע' א'תכב. סה"מ תרפ"ט ע' 31), עבודת התשובה, דבתשובה נגאלין (סנהדרין צז, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ה), וארי' יבנה אריאל (יל"ש שם). ובלקו"ת ריש פרשתנו: וגם ימים נוראים נקראים ע"ש ארי' כי ארי' אותיות יראה (מגלה עמוקות אופן קג. קה"י ערך ארי' וערך יראה). וראה אוה"ת נ"ך כרך ב שם.
48) ארי'. . יירא: עמוס ג, ח.
49) דמזלי'. . יירא: ראה יל"ש ירמי' בראשו ובתחלתו (רמז נטר). הובא ונתבאר באוה"ת נ"ך כרך א' ע' שעד. כרך ב ע' א'נו ואילך. ד"ה בונה ירושלים ה'תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' רעא).
50) כי. . והישר: פ' ראה יב, כח. וראה ספרי ופרש"י עה"פ.
51) בהמשך ובסמיכות: כי יום ההילולא חל בשנה זו בתוך שלשת הימים שלפני השבת (ראה פסחים קו, סע"א. רמב"ם הל' שבת פכ"ט ה"ד. שו"ע אדה"ז או"ח הל' שבת סרצ"ט ס"ח. ועוד), והכינוס מתקיים תיכף למחרת שבת קודש.
52) ביום. . העמק: ל' ההזמנה השלוחה להשלוחים שי' — ובמילא חל על זה אריכות הביאור בתורת הה"מ (לקו"א סרי"ג — נב, א) ש"כל המקריות שיקרה לאדם. . זהו כמשל מי שרואה במראה שרואה כנגדו פרצופו וכו'" — בכל תיבה.
53) הגיע זמן גאולתכם: ילקוט שמעוני עה"פ (ישעי' ס, א) קומי אורי כי בא אורך (רמז תצט).
54) בהצלחה: ראה אוה"ת וישב רעח, אב (עה"פ ויהי ה' את יוסף ויהי איש מצליח). לקוטי לוי"צ אגרותקודש ע' ל ואילך. תורת לוי יצחק ע' שלו. לקו"ש חכ"ה ע' 213.
55) לכה. . תעשון: שמות ג, י. שם ד, טו.
56) כל השנה. . שינויים האפשריים: ראה ביאורי מעלת אתרוג שדר באילנו כו' (סוכה לה, א) — סידור (עם דא"ח) שער הלולב רסא, ג ואילך. שם רסד, סע"ד ואילך. המשך וככה תרל"ז פפ"ז. סה"מ מלוקט ח"א ע' תמב. וש"נ.
57) ובאופן דכינוס: מתורת הבעש"ט בתכלית פגישת שני אנשים (כש"ט — הוצאת קה"ת — הוספות סי' קכו) מובן גודל הענין דפגישה בכינוס דרוב עם.
58) דציבור: דעיקרו בארצנו הקדושה, משא"כ בחו"ל "דלית נשיא עמן" — ירושלמי תענית רפ"ב. הובא במג"א או"ח הל' תענית סתקע"ה סק"י (ובמ"מ לרמב"ם תעניות ספ"ג מהרמב"ן — משא"כ לרש"י פסחים נד, ב. תוד"ה אין — תענית יא, ב. מאירי שם. הגר"א לאו"ח שם סתקע"ו סי"ד. ואכ"מ).
59) זכות ותוקף דרבים. . דציבור: ראה ברכות ח, רע"א. שו"ע אדה"ז או"ח הל' תפלה ס"צ ס"י — בנוגע לתפלה. אבות פ"ג מ"ו; הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"י — בנוגע לתורה. וראה ד"ה פדה בשלום לאדמו"ר האמצעי (שער התשובה ח"א — שער התפלה) פי"ב (נו, גד). ד"ה עשרה שיושבים תרפ"ח (סה"מ תרפ"ח ע' קמח ואילך). ד"ה זה תשמ"ב (סה"מ מלוקט ח"ד ע' שז ואילך. שם ע' שכא ואילך. וש"נ). וראה קונטרס החלצו, תרנ"ט פ"י. וראה גם שם פ"ז (סה"מ תרנ"ט ע' סא. שם ע' נט).
60) דציבור. . למציאות (חדשה): ראה צפע"נ — כללי התורה והמצוה ערך ציבור.
61) יתאחדו. . בלב אחד: כלשון המכילתא עה"פ (יתרו יט, ב) ויחן שם ישראל. פירש"י שם. וראה תו"א ס"פ נח. מאמרי אדה"ז — ענינים ע' פו ואילך (ועם הגהות — באוה"ת נח כרך ג' תרלב, ב ואילך). תו"ח נח ד"ה ויהי כל הארץ שפה אחת פמ"ב (עד, א) ואילך. ועוד.
62) אהבת ישראל: שהוא כלל גדול בתורה (תורת כהנים (הובא בפרש"י) עה"פ (קדושים יט, יח) ואהבת לרעך כמוך), ויתירה מזה — כל התורה כולה (שבת לא, א). וראה תניא פרק לב. ספר המצוות להצ"צ מצות אהבת ישראל. קונטרס אהבת ישראל. ועוד.
63) מגדל. . העמקים: ראה מפרשים לשה"ש ד, ד. שם ב, א.
64) צווארך: וצוואר מחבר הראש עם כל הגוף כולו (וראה לקו"ש ח"י ע' 146. וש"נ).
65) להעלות בקודש: ברכות כח, א. וש"נ. זח"ג קסב, ריש ע"ב. וראה לקו"ש חי"ג ע' 250 הערה ד"ה זה.
66) מלכתחילה אַריבער: פתגם הידוע דאדמו"ר מהר"ש — הובא באגרותקודש אדמו"ר מהוריי"צ ח"א מכתב שמ (ע' תריז).
67) הי' תהא שנת נפלאות אראנו: ראה בארוכה מכתבים כלליים לחג הפסח שנה זו (סה"ש תנש"א ח"ב ע' 883 ואילך).
68) יהי רצון. . במעשה ידיכם: פרש"י עה"פ פקודי לט, מג. וראה גם פרש"י שמיני ט, כג. פרש"י עה"פ תהלים כאן. וראה כש"ט (הוצאת קה"ת) סשי"ט.
69) ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה: כהבטחת מלך המשיח להבעש"ט — ראה אגה"ק הידועה דהבעש"ט — נדפסה גם בריש ספר כתר שם טוב. ובכ"מ.
70) ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי: מדרש תהלים עה"פ.
71) גאולה האמיתית והשלימה: שאין אחרי' גלות — מכילתא עה"פ בשלח טו, א (הובאה בתוד"ה ה"ג ונאמר — פסחים קטז, ב). יל"ש ישעי' רמז תצט.
72) ובלשון הרמב"ם: הל' תשובה פ"ז ה"ה.
73) הצלחה בכל הנ"ל: שהצלחה אמיתית דהפרט מוסיפה בכל הפרטים ופשיטא דמוסיפה בהכלל.