לקוטי שיחות חלק לט - הוספות - מכתבים ושיחות יג

כ' מנחם אב

ב"ה, יום השני פ' עקב, חמשה עשר במנחם­אב,

דקיימא סיהרא באשלמותא,

חודש דמזלי' ארי', ארי' שאג מי לא יירא,

ה'תש"נ, ברוקלין, נ.י.

לכל המשתתפים בכינוס השלוחים השנתי הי"א,

בארצנו הקדושה תובב"א,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"א בארצנו הקדושה, "ביום הרביעי לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", טו"ב מנחם­אב, קמי שבתא דכ"ף מנחם אב — יום ההילולא של כבוד קדושת הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נחלת הר חב"ד",

כינוס אשר קבעו הנושא שלו "שנת נסים בעבודת השליחות".

ויה"ר שיהא בהצלחה רבה בכל — והרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא לכל לראש "משה רבנו", שליח למסור תורת השם ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון,

ובפרט שבמשך כל השנה שעברה, שכוללת כל שינויים האפשריים, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.

ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,

ובתור שלוחים של אחד, כ"ק מו"ח אדמו"ר, נשיא דורינו, שהנשיא הוא הכל —

הי"א — ומקרא מלא דבר הכתוב "אחד עשר יום מחורב",

וי"ל הרמז בזה, רמז מפורש שמחורב — נתינת וקבלת התורה — צ"ל הליכה תמידית,

ביום הרביעי בו נתלו כל המאורות שמש ירח וכל הכוכבים, שכל או"א מבני ישראל דוגמתם.

לס' "תמיד עיני ה"א בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" — ציווי נתינת כח וגם הבטחה בזה, שעיני ה"א תמיד בעזר וסיוע דכאו"א, ובנוגע לשלוחים — דנשיא דורינו ועל ידו דאמצעי המחבר שלוחי הקב"ה — למלאות כוונת ומטרת השליחות לפעול בכאו"א מבנ"י שיהיו, בלשון רבותינו — "נרות להאיר", להאיר נר מצוה ותורה אור, כולל ובמיוחד — הפצת מאור שבתורה, פנימיות,

בישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש, נחלת הר חב"ד, ע"פ משנ"א "תמים תהי' עם הוי' אלקיך" וביחד עם זה בשלימות דח(כמה) ב(ינה) ד(עת), ובאופן דנחלה וירושה שאין לה הפסק.

ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות,

וכציווי יום הכינוס — יום שכאו"א מאיר בכל סביבתו בכל המאורות, שמש ירח וכל הכוכבים.

ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א וב"ב שי' לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכח ויכולת הכינוס והציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער, ויתירה מזה — בנתינה (בעין יפה) אל לבו מכל עניני התורה ומצוותי', שהם חיינו ואורך ימינו, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נסים — ובשנה עצמה נמצאים ביום דקיימא סיהרא באשלמותא דאב, שלא היו יו"ט לישראל כחמשה עשר באב וכיוהכ"פ,

ולמילוי תפלת כאו"א, גם לשון הבטחה: מצאתי דוד עבדי בשמן קדשי משחתיו ובאופן שנמשך ומגלה הוי' ומתגלה בכל התוקף — ברוך הוי' לעולם אמן ואמן,

כי במהרה בימינו ממש — נזכה, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה, לברכה העיקרית: גאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.

ותחזינה עינינו בחינוך בית הבחירה, מקדש אדנ­י כוננו ידיך.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל

מקום החתימה

ב"ה, יום הרביעי פ' עקב, עשרים במנחם­אב,

חודש דמזלי' ארי', ארי' שאג מי לא יירא,

ה'תנש"א, ברוקלין, נ.י.

לכל המשתתפים בכינוס

השלוחים השנתי הי"ב,

בארצנו הקדושה תובב"א,

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

בנועם קבלתי ההודעה ע"ד קביעות זמן כינוס השלוחים השנתי הי"ב בארצנו "ביום הראשון לס' "כי תעשה הטוב והישר", כ"ד מנחם­אב, בהמשך ובסמיכות לכ"ף

מנחם-­אב — יום ההילולא של הרה"ג והרה"ח המקובל מוהר"ר לוי יצחק זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, אביו של — יבלח"ט — כ"ק אדמו"ר שליט"א, "בישיבת תומכי תמימים ליובאַוויטש, מגדל העמק",

כינוס אשר קבעו הנושא שלו "הגיע זמן גאולתכם".

ויהי רצון שיהא בהצלחה רבה בכל —

והרי הודיעה תורתנו תורת אמת בקשר לאבוהן דכל שלוחים, שהוא "משה רבנו', שליח השם למסור תורתו ומצוותי': לכה ואשלחך גו' ואנכי אהי' גו' והוריתי אתכם את אשר תעשון,

ובפרט שבמשך כל השנה שעברה, ששנה כוללת כל שינויים האפשריים, בטח פעלו בהתאם להחלטות כל הכינוסים הקודמים.

ובאופן דכינוס — דיש בזה זכות ותוקף דרבים, ויתירה מזה — דציבור, שהרי בודאי יתאחדו כולם למציאות (חדשה) אחת בלב אחד ע"י אהבת ישראל ועד לאחדות ישראל,

מגדל העמק — ומזכיר ומעורר וממשיך מתואר כנסת ישראל ועם ישראל (מגדל דוד, שושנת העמקים) ועי"ז בכל אחד ואחת מהם שיהי' כמגדל גו' צווארך.

ויה"ר שיקיימו שליחותם בשלימות המתאימה לפעולות הבאות לאחרי החלטות הכוללות ומוסיפות (כהציווי להעלות בקודש) על ההחלטות הקודמות, וכציווי יום הכינוס — יום ראשון, יום אחד, שאין בעולם אלא רשות יחידו של עולם.

ובודאי תבואנה ברכות ה' לכאו"א ובני ביתו שיחיו לאורך ימים ושנים טובות — בשלימותם, שהרי כאו"א פועל בכל עניני התורה ומצוותי', בכח ויכולת הכינוס והציבור, עשרה (ויותר) מישראל, מלכתחילה אַריבער, וכמתאים לשנה שסימנה הי' תהא שנת נפלאות אראנו.

ותקויים בכל אחד מהמשתתפים בהכינוס שיחיו, בתוככי כלל ישראל, תפילת וברכת משה רבינו (שהיא גם נתינת­-כח) בסיום וחותם מזמור צדי"ק שבתהלים: ויהי נועם ה' אלקינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו — יהי רצון שתשרה שכינה במעשה ידיכם,

ובמהרה בימינו ממש, ובמיוחד ע"י הפצת המעיינות חוצה — נזכה אשר ומעשה ידינו כוננהו — בבית המקדש השלישי, שיבנה במהרה בימינו, בגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקינו, תיכף ומיד ממש, ובלשון הרמב"ם: מיד הן נגאלין.

בברכת הצלחה בכל הנ"ל

מקום החתימה

[new_section]

זה מזמן קבלתי מכתבה, ומטעמים מובנים הי' קשה לענות עליו, שהרי קשה למצוא האותיות המתאימות והענינים המתאימים. אבל למחרת היאָרצייט של אאמו"ר ז"ל ובקשר עם המחשבות דיום היא"צ, הרי הזמן והרגש מוכשרים יותר למענה על מכתבה ולהביע אי­-איזו מחשבות בהמשך ליום אתמול, ומהן:

בודאי אשר ה' הוא עצם הטוב, ומטבע הטוב להטיב, שלכן בודאי ובודאי שבכל דבר ענין ומאורע — ישנו טוב, ולא רק בנוגע לחיי עולם הבא, אלא גם בעולמנו זה, אשר בו ניתנה התורה ומצותי', ואדרבה עיקר ענינה הוא בעולם הזה, וכמו שנאמר לא בשמים היא.

נקודה נוספת, שהיא אחת מהוראות היסודיות של חיי עם ישראל, הן של הכלל, והן של הפרט, היא אשר המעשה הוא העיקר. והרי בכל דבר נמצא העיקר.

על פי האמור מובן שגם במאורע מסוג זה שארע לה, היינו אשר נשמת אדם קרוב, וקרוב ביותר וכו', עלתה השמימה, בודאי אשר למרות רגש האבדה וכולי וכולי יש לחפש את הטוב גם בהאמור, ולתרגמו בשטח המעשי בחיים מעשיים ועד לחיי יום­יום.

אחת הנקודות בזה, אשר כיון שהמדובר הוא בעלית נשמת אדם קרוב השמימה, הרי על הקרובים אליו להמשיך בפעולות בהן הי' עוסק הנפטר בחיי חייתו בעולם זה, וכאמור — במעשה בפועל; נוסף על חלקו של כל אחד ואחת להיות פעיל ואקטיבי בעולם הזה ככל יכלתו לצאת ידי חובת עצמו.

ומאחר שעל פי ההשגחה העליונה הוטל על החי עלי אדמות תפקיד נוסף ופעילות נוספת, בודאי אשר מקודם לכן ניתנו לו הכוחות הדרושים למלא התפקיד ככל הדרוש. וככל תפקיד המוטל על ידי ההשגחה העליונה, הרי צריך הדבר להיעשות במרץ ובחיות, וכל מחשבה או ענין המבלבלים או גורעים בזה, צריך לגרשם בשתי ידים, שהרי מבלבלים הם גם את החי ולהבדיל בין החיים וכו' גם את נשמת הנפטר, שפעילות האמורה גורמת לה נחת רוח ועלי', שהרי בהמצאה בעולם האמת יודעת היא האמת אשר פעילות זו קשורה ונעשית לזכותה וכאילו בתור שליחות.

מהאמור מובן אשר אין כל מקום למסקנה אודות בדידות וכולי, שהרי אדרבה — דוקא מאורע כהאמור צריך להביא לפעילות בתוך בני אדם ובמרץ מוגבר ובהקף מוגדל. וכמדובר בכמה מקומות, וגם שכל הפשוט מבין זה — בלי ספק, אשר אין כל מקום לומר שמחלת הגוף איזו שתהי' פוגעת בנשמה, בחיות שלה או בנצחיות שלה. זאת אומרת אשר השינוי הוא רק בקישור הנשמה בגוף קישור המביא גם להגבלות מסוימות בנשמה, וכשמתבטל הקשר — מתבטלות גם ההגבלות. ופעילות באיזה מקום שיהי' נודעת תיכף ומיד לנשמה, שהרי עתה אינה מוגבלת במקום ובזמן ובכלי הראי' וכלי השמיעה וכולי.

ואסיים באיחולי אשר תסדר חיי' באופן שתוכל לנצל הכשרונות אשר חוננה בהם ולתועלת הרבים, נוסף על תועלת היחיד או יחידים, ומתוך מרץ וחיות, וה' יברכה באורך ימים ושנים טובות ובהסתדרות טובה בטוב הנראה והנגלה בכל הפרטים.

בברכה לבשורות טובות בכל האמור ובקרוב,

נ.ב. בודאי שיענין אותי כל פרט באופן הסתדרותה מכאן ולהבא, כולל וגם זה עיקר — בנוגע למצב הכספי, ובודאי תכתוב על דבר כל זה דברים כמו שהם, מיוסד על הקורבה המשפחתית וכולי, ובפרט שרק אחדים נשארו משרידי משפחתנו בדורנו.

"(ממכתב כ"א מנחם אב תש"ל)"

[new_section]