דברים
עיין1 מפרשים לדברים (א, י"ב) שאין זה טרחא. ואדרבה — ענין של נח"ר רב מהמשתתפים שי' — כן ירבו — ביחד עם ההיפך על אלה שלע"ע אין משתתפים. שעליהם י"ל ענין הטרחא — ע"פ פי' הראב"ע שם.
"(מענה משנת תשכ"ד-תשכ"ה)"
[new_section]
מש"כ2 כת"ר בההדרן לע"ז: נדבר בזה (בתור המשך וסיום) בש"ק שלאחרי החג. והנקודה (השייכת למכ' כת"ר): א) כל פרט בל' הלכה שבש"ס (ובמילא — גם בסיפור הלכתי) צ"ל בזה לימוד בהלכה זו — דאלה"כ לא הי' מובא, וזהו יסוד ההדרן. ב) הפי' דקאי כאן משום בישולי עכו"ם — אצ"ל מפורש בפוסקים (כי אינם מפרשי הש"ס) ולפס"ד — הרי אין נפק"מ (כ"א שלהפוסקים דאין איסור בלועה בביש"ע — קאי כאן שהי' בעין). ג) דאתרוג (מטוגן עיין שבת קח, ב) עולה על שולחן מלכים — הרי מפורש דשבור מלכא אייתי לקמי'.
"(ממכתב שלהי כסלו תשל"א)"
מראי מקומות והערות
1) מענה לא' על כתבו שמהסס מלהטריח את הרבי בהכנסת רשימות המשתתפים בלימוד בכל יום א'. המו"ל.
2) בשיחת י"ט כסלו ה'תשל"א (נדפס בלקו"ש חי"ט ע' 30 ואילך) נתבאר העובדא דמר יהודה ובאטי בר טובי דהוו יתבי קמי שבור מלכא כו'. ונתבאר, שהאיסור שבעובדא הנ"ל הי' משום בשולי עכו"ם. ושאל ח"א שמתוך דברי הפוסקים מבואר שהאיסור הוא מצד גיעולי נכרים. המו"ל.