הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק כו

א כָּל הַמְּקַלֵּל דַּיָּן מִדַּיָּנֵי יִשְׂרָאֵל--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "אֱלֹהִים, לֹא תְקַלֵּל" (שמות כב,כז). וְכֵן אִם קִלַּל הַנָּשִׂיא--אֶחָד רֹאשׁ הַסַּנְהֶדְּרִין הַגְּדוֹלָה, אוֹ הַמֶּלֶךְ--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְנָשִׂיא בְעַמְּךָ, לֹא תָאֹר" (שם). וְלֹא דַּיָּן וְנָשִׂיא בִּלְבָד, אֵלָא כָּל הַמְּקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא-תְקַלֵּל חֵרֵשׁ" (ויקרא יט,יד). וְלָמָּה נֶאֱמָר "חֵרֵשׁ": שֶׁאַפִלּוּ זֶה שְׁאֵינוּ שׁוֹמֵעַ, וְלֹא נִצְטַעַר בִּקְלָלָה זוֹ--לוֹקֶה עַל קִלְלָתוֹ. וְיֵרָאֶה לִי שֶׁהַמְּקַלֵּל אֶת הַקָּטָן, לוֹקֶה--הֲרֵי הוּא כְּחֵרֵשׁ.

ב הַמְּקַלֵּל אֶת הַמֵּת, פָּטוּר.הוֹאִיל וּמְקַלֵּל כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל חַיָּב, לָמָּה יֵחַד לָאו לַדַּיָּן וְלָאו לַנָּשִׂיא--לְחַיְּבוֹ שְׁתַּיִם. נִמְצֵאתָ לָמֵד, שֶׁהַמְּקַלֵּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל--בֵּין אִישׁ בֵּין אִשָּׁה, בֵּין גָּדוֹל בֵּין קָטָן--לוֹקֶה אַחַת. וְאִם קִלַּל דַּיָּן, לוֹקֶה שְׁתַּיִם; וְאִם קִלַּל נָשִׂיא, לוֹקֶה שָׁלוֹשׁ. וּבֶן נָשִׂיא שֶׁקִּלַּל אָבִיו, חַיָּב מִשּׁוֹם אַרְבָּעָה שֵׁמוֹת--שְׁלוֹשָׁה שֶׁלְּכָל אָדָם, וְאַחַת מִשּׁוֹם הָאָב.

ג הַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ--לוֹקֶה כְּמִי שֶׁקִּלַּל אֲחֵרִים, שֶׁנֶּאֱמָר "הִשָּׁמֶר לְךָ וּשְׁמֹר נַפְשְׁךָ" (דברים ד,ט). וְאֶחָד הַמְּקַלֵּל עַצְמוֹ, אוֹ חֲבֵרוֹ, אוֹ דַּיָּן, אוֹ נָשִׂיא--אֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיְּקַלַּל בְּשֵׁם מִן הַשֵּׁמוֹת, כְּגוֹן יָהּ אוֹ שַׁדַּי וֵאלֹהִים וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן, אוֹ בְּכִנּוּי מִן הַכִּנּוּיִין, כְּגוֹן חַנּוּן וְקַנָּא וְכַיּוֹצֶא בָּהֶן. וְהוֹאִיל וְהוּא חַיָּב, אִם קִלַּל בְּכָל הַכִּנּוּיִין--כָּךְ אִם קִלַּל בְּכָל לָשׁוֹן, חַיָּב: שֶׁהַשֵּׁמוֹת שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן הַגּוֹיִים לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הֲרֵי הֶן כְּכָל הַכִּנּוּיִין. וְאָרוּר, בּוֹ שְׁבוּעָה, וּבוֹ קְלָלָה, וּבוֹ נִדּוּי.

ד אֵינוּ לוֹקֶה עַד שֶׁיַּתְרוּ בּוֹ בִּפְנֵי עֵדִים, כִּשְׁאָר כָּל חַיָּבֵי לָאוִין. אֲבָל אִם לֹא הָיְתָה שָׁם הַתְרָאָה, אוֹ שֶׁקִּלַּל בְּלֹא שֵׁם וְלֹא כִּנּוּי כְּגוֹן אָרוּר פְּלוֹנִי, אוֹ שֶׁהָיְתָה הַקְּלָלָה בָּאָה מִכְּלַל הַדְּבָרִים כְּגוֹן שֶׁאָמַר אַל יְהִי פְּלוֹנִי בָּרוּךְ לַה', אוֹ אַל יְבָרְכֵהוּ ה', וְכַיּוֹצֶא בִּדְבָרִים אֵלּוּ--אֵינוּ לוֹקֶה.

ה אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ לוֹקֶה--אִם חֵרַף תַּלְמִיד חֲכָמִים, מְנַדִּין אוֹתוֹ. וְאִם רָצוּ הַדַּיָּנִין לְהַכּוֹתוֹ מַכַּת מַרְדּוּת, מַכִּין; וְעוֹנְשִׁין אוֹתוֹ כְּפִי מַה שֶׁיִּרְאוּ, שֶׁהֲרֵי בִּזָּה אֶת הַזָּקֵן. וְאִם חֵרַף עַם הָאָרֶץ--עוֹנְשִׁין הַדַּיָּנִין בַּדָּבָר כְּפִי מַה שֶׁהַשָּׁעָה צְרִיכָה לוֹ, לְפִי הַמְּחָרֵף וּלְפִי זֶה שֶׁמִּתְחָרֵף.

ו אַף עַל פִּי שֶׁיֵּשׁ לַדַּיָּן אוֹ לַנָּשִׂיא לִמְחֹל עַל כְּבוֹדוֹ, אֵינוּ יָכוֹל לִמְחֹל עַל קִלְלָתוֹ. וְכֵן שְׁאָר הָעָם--אַף עַל פִּי שֶׁמָּחַל עַל קִלְלָתוֹ--מַכִּין אֶת הַמְּקַלֵּל, שֶׁכְּבָר חָטָא וְנִתְחַיַּב. אֲבָל מִי שֶׁנִּתְחַיַּב נִדּוּי מִפְּנֵי שֶׁהִפְקִיר בְּבֵית דִּין, וְרָצוּ בֵּית דִּין לִמְחֹל עַל כְּבוֹדָן, וְלֹא נִדּוּהוּ--הָרְשׁוּת בְּיָדָם: וְהוּא שֶׁלֹּא יִהְיֶה בַּדָּבָר, הֶפְסֵד בִּכְבוֹד הַבּוֹרֵא--כְּגוֹן שֶׁהָיוּ הָעָם מְבַעֲטִין בְּדִינֵי תּוֹרָה, וּבַדַּיָּנִין; הוֹאִיל וּפָקְרוּ הָעָם בַּדָּבָר, צְרִיכִין לְחַזַּק וְלַעֲנֹשׁ כְּפִי מַה שֶׁיֵּרָאֶה לָהֶם.

ז כָּל הַדָּן בְּדִינֵי גּוֹיִים, וּבָעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶם--אַף עַל פִּי שֶׁהָיוּ דִּינֵיהֶם כְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל--הֲרֵי זֶה רָשָׁע, וּכְאִלּוּ חֵרַף וְהֵרִים יָד בְּתוֹרַת מֹשֶׁה רַבֵּנוּ: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאֵלֶּה, הַמִּשְׁפָּטִים, אֲשֶׁר תָּשִׂים, לִפְנֵיהֶם" (שמות כא,א)--לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי גּוֹיִים, לִפְנֵיהֶם וְלֹא לִפְנֵי הִדְיוֹטוֹת. הָיְתָה יַד הַגּוֹיִים תַּקִּיפָה, וּבַעַל דִּינוֹ אַלָּם וְאֵינוּ יָכוֹל לְהוֹצִיא מִמֶּנּוּ בְּדִינֵי יִשְׂרָאֵל--יִתְבְּעֶנּוּ לְדִינֵי יִשְׂרָאֵל תְּחִלָּה: אִם לֹא רָצָה לָבוֹא--נוֹטֵל רְשׁוּת מִבֵּית דִּין, וּמַצִּיל בְּדִינֵי גּוֹיִים מִיַּד בַּעַל דִּינוֹ.