הִלְכוֹת סַנְהֶדְּרִין פֵּרֶק כא

א מִצְוַת עֲשֵׂה לִשְׁפֹּט הַשּׁוֹפֵט בְּצֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמָר "בְּצֶדֶק, תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט,טו). אֵיזֶה הוּא צֶדֶק הַמִּשְׁפָּט: זֶה הַשְׁוָיַת שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין בְּכָל דָּבָר--לֹא יִהְיֶה אֶחָד מְדַבֵּר כָּל צָרְכּוֹ, וְאֶחָד אוֹמֵר לוֹ קַצַּר דְּבָרֶיךָ; לֹא יַסְבִּיר פָּנִים לְאֶחָד וִידַבַּר לוֹ רַכּוֹת, וְיָרֵעַ פָּנָיו לְאֶחָד וִידַבַּר לוֹ קָשׁוֹת.

ב שְׁנֵי בַּעֲלֵי דִּינִין שֶׁהָיָה אֶחָד מֵהֶם מְלֻבָּשׁ בְּגָדִים יְקָרִים, וְהַשֵּׁנִי בְּגָדִים בְּזוּיִים--אוֹמְרִין לַמְּכֻבָּד, אוֹ הַלְבִּישֵׁהוּ כְּמוֹתָךְ עַד שֶׁתִּדּוֹן עִמּוֹ, אוֹ לְבֹשׁ כְּמוֹתוֹ: עַד שֶׁתִּהְיוּ שׁוֹוִין, וְאַחַר כָּךְ תַּעַמְדוּ בַּדִּין.

ג לֹא יִהְיֶה אֶחָד יוֹשֵׁב וְאֶחָד עוֹמֵד, אֵלָא שְׁנֵיהֶם עוֹמְדִין. וְאִם רָצוּ בֵּית דִּין לְהוֹשִׁיב אֶת שְׁנֵיהֶם, מוֹשִׁיבִין; וְלֹא יֵשֵׁב אֶחָד לְמַעְלָה וְאֶחָד לְמַטָּה, אֵלָא זֶה בְּצַד זֶה. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשָׁעַת מַשָּׂא וּמַתָּן בַּדִּין; אֲבָל בְּשָׁעַת גְּמָר דִּין--הַכֹּל בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל-מֹשֶׁה" (שמות יח,יג). וְאֵיזֶה הוּא גְּמָר דִּין--אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה חַיָּב, אִישׁ פְּלוֹנִי אַתָּה זַכָּאי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּבַעֲלֵי דִּינִין; אֲבָל הָעֵדִים--לְעוֹלָם בַּעֲמִידָה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְעָמְדוּ שְׁנֵי-הָאֲנָשִׁים" (דברים יט,יז).

ד תַּלְמִיד חֲכָמִים וְעַם הָאָרֶץ שֶׁבָּאוּ לַדִּין--מוֹשִׁיבִין אֶת הֶחָכָם, וְאוֹמְרִין לְעַם הָאָרֶץ שֵׁב; אִם לֹא יָשַׁב, אֵין מַקְפִּידִין עַל כָּךְ. וְלֹא יַקְדִּים הַתַּלְמִיד כְּשֶׁיָּבוֹא לַדִּין, וְיֵשֵׁב לִפְנֵי רִבּוֹ שֶׁרוֹצֶה לָדוּן לְפָנָיו; וְאִם הָיָה קָבוּעַ לוֹ זְמָן לִקְרוֹת, וּבָא בִּזְמַנּוֹ--מֻתָּר.

ה כְּבָר נָהֲגוּ כָּל בָּתֵּי דִּינֵי יִשְׂרָאֵל מֵאַחַר הַתַּלְמוּד, בְּכָל הַיְּשִׁיבוֹת, שֶׁמּוֹשִׁיבִין בַּעֲלֵי דִּינִין וּמוֹשִׁיבִין הָעֵדִים, כְּדֵי לְסַלַּק הַמַּחְלֹקֶת: שְׁאֵין בָּנוּ כּוֹחַ לְהַעְמִיד מִשְׁפְּטֵי הַדָּת עַל תִּלָּם.

ו הָיוּ לִפְנֵי הַדַּיָּנִין בַּעֲלֵי דִּין הַרְבֵּה--מַקְדִּימִין אֶת דִּין הַיָּתוֹם לְדִין הָאַלְמָנָה, שֶׁנֶּאֱמָר "שִׁפְטוּ יָתוֹם, רִיבוּ אַלְמָנָה" (ישעיהו א,יז). וְדִין הָאַלְמָנָה קוֹדֵם לְדִין תַּלְמִיד חֲכָמִים, וְדִין תַּלְמִיד חֲכָמִים קוֹדֵם לְדִין עַם הָאָרֶץ; וְדִין הָאִשָּׁה קוֹדֵם לְדִין הָאִישׁ, שֶׁבֹּשֶׁת הָאִשָּׁה מְרֻבָּה.

ז אָסוּר לַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ דִּבְרֵי אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין, קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא בִּפְנֵי חֲבֵרוֹ; אַפִלּוּ דָּבָר אֶחָד אָסוּר: שֶׁנֶּאֱמָר "שָׁמֹעַ בֵּין-אֲחֵיכֶם" (דברים א,טז). וְכָל הַשּׁוֹמֵעַ מֵאֶחָד--עוֹבֵר בְּלֹא תַעֲשֶׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "לֹא תִשָּׂא, שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג,א). וּבִכְלַל לָאו זֶה, אַזְהָרָה לִמְקַבֵּל לָשׁוֹן הָרַע, וּמְסַפֵּר לָשׁוֹן הָרַע, וּמֵעִיד עֵדוּת שֶׁקֶר. וְכֵן בַּעַל דִּין מֻזְהָר שֶׁלֹּא יַשְׁמִיעַ דְּבָרָיו לַדַּיָּנִין, קֹדֶם שֶׁיָּבוֹא חֲבֵרוֹ; וְגַם עַל זֶה וְכַיּוֹצֶא בּוֹ נֶאֱמָר "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג,ז).

ח לֹא יִהְיֶה הַדַּיָּן שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַתֻּרְגְּמָן, אֵלָא אִם כֵּן הָיָה מַכִּיר לְשׁוֹן בַּעֲלֵי דִּינִין, וְשׁוֹמֵעַ טְעָנוֹתֵיהֶן, וְאֵינוּ מָהִיר בִּלְשׁוֹנָם, כְּדֵי לְהָשִׁיב לָהֶם: יַעְמִיד תֻּרְגְּמָן לְהוֹדִיעַ אוֹתָם פְּסַק הַדִּין, וּמֵאֵיזֶה טַעַם חִיַּב זֶה וְזִכָּה זֶה.

ט צָרִיךְ הַדַּיָּן לִשְׁמֹעַ טְעָנוֹת בַּעֲלֵי דִּינִין, וְלִשְׁנוֹת טְעָנוֹתֵיהֶן--שֶׁנֶּאֱמָר "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ--זֹאת אֹמֶרֶת, זֶה-בְּנִי הַחַי וּבְנֵךְ הַמֵּת" (מלכים א ג,כג); וּמְצַדֵּק אֶת הַדִּין בְּלִבּוֹ, וְאַחַר כָּךְ יַחְתְּכֵהוּ.

י מְנַיִן לַדַּיָּן שֶׁלֹּא יַעֲשֶׂה מֵלִיץ לִדְבָרָיו, תִּלְמֹד לוֹמַר "מִדְּבַר-שֶׁקֶר, תִּרְחָק" (שמות כג,ז); אֵלָא יֹאמַר מַה שֶׁנִּרְאֶה לוֹ, וְיִשְׁתֹּק. וְלֹא יְלַמַּד אֶחָד מִבַּעֲלֵי דִּינִין טְעָנָה כְּלָל: אַפִלּוּ הֵבִיא בַּעַל דִּין עֵד אֶחָד--לֹא יֹאמַר לוֹ, אֵין מְקַבְּלִין עֵד אֶחָד; אֵלָא יֹאמַר לַנִּטְעָן, הֲרֵי זֶה הֵעִיד עָלֶיךָ, וּלְוַאי שֶׁיּוֹדֶה וְיֹאמַר, אֱמֶת, עַד שֶׁיִּטְעֹן הוּא וְיֹאמַר, עֵד אֶחָד הוּא וְאֵינוּ נֶאֱמָן עָלַי. וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֶא בְּזֶה.

יא רָאָה הַדַּיָּן זְכוּת לְאֶחָד מֵהֶן, וּבַעַל דִּין מְבַקֵּשׁ לְאָמְרָהּ וְאֵינוּ יוֹדֵעַ לְחַבַּר הַדְּבָרִים, אוֹ שֶׁרָאָה אוֹתוֹ מִצְטַעֵר לְהַצִּיל עַצְמוֹ בִּטְעָנַת אֱמֶת, וּמִפְּנֵי הַחֵמָה וְהַכַּעַס נִסְתַּלְּקָה מִמֶּנּוּ, אוֹ נִשְׁתַּבַּשׁ מִפְּנֵי הַסִּכְלוּת--הֲרֵי זֶה מֻתָּר לְסַעֲדוֹ מְעַט, וּלְהָבִינוֹ תְּחִלַּת הַדָּבָר מִשּׁוֹם "פְּתַח-פִּיךָ לְאִלֵּם" (משלי לא,ח). וְצָרִיךְ לְהִתְיַשַּׁב בְּדָבָר זֶה הַרְבֵּה, שֶׁלֹּא יִהְיֶה כְּעוֹרְכֵי הַדַּיָּנִין