הִלְכוֹת קָרְבַּן פֶּסַח פֵּרֶק ח
א אֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר--מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה: צְלִי-אֵשׁ וּמַצּוֹת, עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ" (שמות יב,ח).
ב וְאֵין מַצָּה וּמָרוֹר מְעַכְּבִין; אִם לֹא מָצְאוּ מַצָּה וּמָרוֹר, יוֹצֶא יְדֵי חוֹבָתוֹ בַּאֲכִילַת בְּשַׂר הַפֶּסַח לְבַדּוֹ. אֲבָל מָרוֹר בְּלֹא פֶּסַח--אֵינוּ מִצְוָה, שֶׁנֶּאֱמָר "עַל-מְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ".
ג מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר לֶאֱכֹל בְּשַׂר הַפֶּסַח, אֲכִילַת שֹׂבַע; לְפִיכָּךְ אִם הִקְרִיב שַׁלְמֵי חֲגִיגָה בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר--אוֹכֵל מֵהֶן תְּחִלָּה, וְאַחַר כָּךְ אוֹכֵל בְּשַׂר הַפֶּסַח כְּדֵי לִשְׂבֹּעַ מִמֶּנּוּ. וְאִם לֹא אָכַל אֵלָא כַּזַּיִת, יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ. וְכֵן אֲכִילַת בְּשַׂר פֶּסַח שֵׁנִי בְּלֵילֵי חֲמִשָּׁה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אִיָּר--מִצְוַת עֲשֵׂה, שֶׁנֶּאֱמָר בּוֹ "עַל-מַצּוֹת וּמְרֹרִים, יֹאכְלֻהוּ" (במדבר ט,יא).
ד וּשְׁנֵיהֶן אֵינָן נֶאֱכָלִין אֵלָא צְלִי אֵשׁ. וְהָאוֹכֵל מֵהֶן כַּזַּיִת נָא אוֹ מְבֻשָּׁל בְּלֵילֵי פְּסָחִים--לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "אַל-תֹּאכְלוּ מִמֶּנּוּ נָא, וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל בַּמָּיִם" (שמות יב,ט); אָכַל נָא וּמְבֻשָּׁל כְּאֶחָד--אֵינוּ לוֹקֶה אֵלָא אַחַת, לְפִי שֶׁשְּׁנֵיהֶן נִכְלְלוּ בְּלָאו אֶחָד. אָכַל מִמֶּנּוּ נָא אוֹ מְבֻשָּׁל מִבְּעוֹד יוֹם--אֵינוּ לוֹקֶה, שֶׁנֶּאֱמָר "כִּי אִם-צְלִי-אֵשׁ" (שמות יב,ט): בְּשָׁעָה שֶׁמִּצְוָה לְאָכְלוֹ צֳלִי, חַיָּב עַל אֲכִילַת נָא וּמְבֻשָּׁל; אֲבָל מִבְּעוֹד יוֹם, פָּטוּר.
ה אָכַל מִמֶּנּוּ כַּזַּיִת צֳלִי מִבְּעוֹד יוֹם, עָבַר עַל מִצְוַת עֲשֵׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "וְאָכְלוּ אֶת-הַבָּשָׂר, בַּלַּיְלָה הַזֶּה" (שמות יב,ח)--"בַּלַּיְלָה", לֹא בַּיּוֹם. וְלָאו הַבָּא מִכְּלַל עֲשֵׂה, עֲשֵׂה הוּא.
ו "נָא" (שמות יב,ט) שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה--הוּא הַבָּשָׂר שֶׁהִתְחִיל בּוֹ מַעֲשֵׂה הָאוּר וְנִצְלָה מְעַט, וְאֵינוּ רָאוּי לַאֲכִילַת אָדָם עֲדַיִן. אֲבָל אִם אָכַל מִמֶּנּוּ בָּשָׂר חַי--אֵינוּ לוֹקֶה, וּבִטַּל מִצְוַת עֲשֵׂה: שֶׁנֶּאֱמָר "צְלִי-אֵשׁ" (שמות יב,ח; שמות יב,ט)--הַא שְׁאֵינוּ צֳלִי, אָסוּר. צָלָהוּ כָּל צָרְכּוֹ עַד שֶׁנִּתְחָרַךְ, וַאֲכָלוֹ--פָּטוּר.
ז "מְבֻשָּׁל" (שמות יב,ט) שֶׁהִזְהִירָה עָלָיו תּוֹרָה--בֵּין שֶׁנִּתְבַּשַּׁל בַּמַּיִם, בֵּין שֶׁנִּתְבַּשַּׁל בִּשְׁאָר מַשְׁקִין אוֹ בְּמֵי פֵּרוֹת: שֶׁנֶּאֱמָר "וּבָשֵׁל מְבֻשָּׁל" (שם), רִבָּה הַכֹּל.
ח צָלָהוּ וְאַחַר כָּךְ בִּשְּׁלוֹ, אוֹ שֶׁבִּשְּׁלוֹ וְאַחַר כָּךְ צָלָהוּ, אוֹ שֶׁעָשָׂהוּ צְלִי קְדֵרָה, וַאֲכָלוֹ--חַיָּב; אֲבָל מֻתָּר לָסוּךְ אוֹתוֹ בְּיַיִן וְשֶׁמֶן וּבִשְׁאָר מַשְׁקִין וּמֵי פֵּרוֹת, חוּץ מִן הַמַּיִם. וּמֻתָּר לְטַבַּל הַבָּשָׂר אַחַר שֶׁנִּצְלָה, בְּמַשְׁקִין וּבְמֵי פֵּרוֹת.
ט אֵין צוֹלִין אֶת הַפֶּסַח עַל גַּבֵּי כְּלִי אֶבֶן, אוֹ כְּלִי מַתְּכוֹת--שֶׁנֶּאֱמָר "צְלִי-אֵשׁ" (שמות יב,ח; שמות יב,ט), לֹא צְלִי דָּבָר אַחֵר; לְפִיכָּךְ אִם הָיָה כְּלִי מְנֻקָּב כְּדֵי שֶׁתִּשְׁלֹט בּוֹ הָאוּר, צוֹלִין עָלָיו. וְאֵין צוֹלִין אוֹתוֹ בִּשְׁפוּד שֶׁלְּמַתֶּכֶת--שֶׁהֲרֵי הַשְּׁפוּד חַם כֻּלּוֹ, וְצוֹלֶה מְקוֹמוֹ.
י הִסִּיק אֶת הַתַּנּוּר, וְגָרַף אֶת כָּל הָאֵשׁ, וְתָלָהוּ בְּתַנּוּר, וְצָלָהוּ--הֲרֵי זֶה אָסוּר, שְׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. חֲתָכוֹ וְצָלָהוּ עַל גַּבֵּי גֶּחָלִים, הֲרֵי זֶה צְלִי אֵשׁ. צָלָהוּ עַל גַּבֵּי סִיד אוֹ חַרְסִית אוֹ חַמֵּי טְבֶרְיָה--הֲרֵי זֶה אָסוּר, שְׁאֵין זֶה צְלִי אֵשׁ. כֵּיצַד צוֹלִין אוֹתוֹ: תּוֹחֲבוֹ מִתּוֹךְ פִּיו עַד בֵּית נַקְבוּתוֹ בִּשְׁפוּד שֶׁלְּעֵץ, וְתוֹלֶה אוֹתוֹ לְתוֹךְ הַתַּנּוּר, וְהָאֵשׁ לְמַטָּה. וְתוֹלֶה כְּרָעָיו וּבְנֵי מֵעָיו בַּתַּנּוּר, חוּצָה לוֹ; וְלֹא יִתְּנָם בְּתוֹכוֹ, שֶׁזֶּה כְּמִין בִּשּׁוּל הוּא. וּשְׁפוּד שֶׁלְּרִמּוֹן הָיוּ בּוֹרְרִין לִצְלִיָּתוֹ, כְּדֵי שֶׁלֹּא יִזְרֹק אֶת מֵימָיו וִיבַשְּׁלוֹ.
יא נָגַע הַבָּשָׂר בְּחַרְסוֹ שֶׁלַּתַּנּוּר--יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ, מִפְּנֵי שְׁהוּא צְלִי הַחֶרֶס.
יב נָטַף מֵרָטְבּוֹ עַל הַחֶרֶס, וְחָזַר אֵלָיו--יִקְלֹף אֶת מְקוֹמוֹ: שֶׁכָּל הַמָּרָק וְהַלֵּחָה שֶׁתִּפְרֹשׁ מִמֶּנּוּ כְּשֶׁיִּצָּלֶה--אֲסוּרָה, שֶׁהֲרֵי אֵינָהּ בְּשַׂר צֳלִי.
יג נָטַף מִן הָרֹטֶב שֶׁלּוֹ עַל הַסֹּלֶת--יִקְמֹץ אֶת מְקוֹמוֹ, וְיַשְׁלִיכֶנּוּ.
יד סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁלִּתְרוּמָה--אִם חֲבוּרַת הַכּוֹהֲנִים, יֹאכְלוּ. וְאִם שֶׁלְּיִשְׂרָאֵל--אִם חַי הוּא, יְדִיחֶנּוּ וִינַגַּב; וְאִם צֳלִי, יִקְלֹף אֶת הַחִיצוֹן. סָכוֹ בְּשֶׁמֶן שֶׁלְּמַעֲשֵׂר שֵׁנִי--לֹא יַעֲשֶׂנּוּ דָּמִים עַל בְּנֵי חֲבוּרָה, שְׁאֵין פּוֹדִין מַעֲשֵׂר שֵׁנִי בִּירוּשָׁלַיִם כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ בִּמְקוֹמוֹ. וְאֵין צוֹלִין שְׁנֵי פְּסָחִים כְּאֶחָד--מִפְּנֵי הַתַּעֲרֹבֶת, אַפִלּוּ גְּדִי וְטָלֶה.
טו כְּבָר בֵּאַרְנוּ בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת שְׁאֵין הַפֶּסַח נֶאֱכָל אֵלָא עַד חֲצוֹת, כְּדֵי לְהַרְחִיק מִן הָעֲבֵרָה; וְדִין תּוֹרָה שֶׁיֵּאָכֵל כָּל הַלַּיְלָה, עַד שֶׁיַּעֲלֶה עַמּוּד הַשַּׁחַר. וּכְבָר בֵּאַרְנוּ בְּהִלְכּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה, שְׁהוּא טָעוּן הַלֵּל בְּשָׁעַת אֲכִילָתוֹ; וּשְׁאֵין בְּנֵי חֲבוּרָה חוֹזְרִין וְאוֹכְלִין אַחַר שֶׁנִּרְדְּמוּ בְּשִׁינָה, אַפִלּוּ בִּתְחִלַּת הַלַּיְלָה.