הִלְכוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ פֵּרֶק יז
א כָּל הַדְּבָרִים שֶׁהִקְדַּמְנוּ כְּדֵי שֶׁיִּהְיוּ עֲתִידִים וּמוּכָנִים לִידִיעַת הָרְאִיָּה, וּכְשֶׁתִּרְצֶה לָדַעַת זֹאת, תַּתְחִיל וּתְחַשַּׁב וְתוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הָרֹאשׁ לְשָׁעַת הָרְאִיָּה, וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי[1]; וְהַנִּשְׁאָר[2], הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רִאשׁוֹן.
ב וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע[3] מְקוֹם הָרֹאשׁ[4] וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ[5], תֵּדַע[6] רֹחַב הַיָּרֵחַ כַּמָּה הוּא, וְאִם הוּא רֹחַב צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי[7]; וְהוּא הַנִּקְרָא רֹחַב רִאשׁוֹן. וְהִזָּהֵר בָּאֹרֶךְ הַזֶּה הָרִאשׁוֹן וּבָרֹחַב הָרִאשׁוֹן, וְיִהְיוּ שְׁנֵיהֶם מוּכָנִים לְפָנֶיךָ.
ג וְהִתְבּוֹנֵן בְּאֹרֶךְ זֶה הָרִאשׁוֹן: אִם יֵצֵא לָךְ תֵּשַׁע מַעֲלוֹת בְּשׁוֹוֶה[8] אוֹ פָּחוּת[9] - תֵּדַע בַּוַּדַּאי שְׁאֵי אִפְשָׁר לְעוֹלָם שֶׁיֵּרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל[10], וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ חֶשְׁבּוֹן אַחֵר[11]. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת[12] - תֵּדַע בַּוַּדַּאי שֶׁהַיָּרֵחַ יֵרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל, וְאֵין אַתָּה צָרִיךְ לְחֶשְׁבּוֹן אַחֵר. וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מִתֵּשַׁע מַעֲלוֹת וְעַד חָמֵשׁ עֶשְׂרֵה - תִּצְטָרַךְ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה, עַד שֶׁתֵּדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה.
ד בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. אֲבָל אִם הָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קַשָּׁת, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת בְּשׁוֹוֶה אוֹ פָּחוּת--תֵּדַע שְׁאֵין הַיָּרֵחַ נִרְאֶה כְּלָל בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְאִם הָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת, וַדַּאי יֵרָאֶה בְּכָל גְּבוּל יִשְׂרָאֵל; אִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד אַרְבַּע וְעֶשְׂרִים - תִּצְטָרַךְ לִדְרֹשׁ וְלַחְקֹר בְּחֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה, עַד שֶׁתֵּדַע אִם יֵרָאֶה אוֹ לֹא יֵרָאֶה.
ה וְאֵלּוּ הֶן חֶשְׁבּוֹנוֹת הָרְאִיָּה: הִתְבּוֹנֵן וּרְאֵה הַיָּרֵחַ בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא--אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל טָלֶה, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן תִּשְׁעָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁנַיִם וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁלוֹשָׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שִׁבְעָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קַשָּׁת, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שִׁשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ שְׁמוֹנָה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים. וְהַנִּשְׁאָר מִן הָאֹרֶךְ אַחַר שֶׁתִּגְרַע מִמֶּנּוּ אֵלּוּ הַחֲלָקִים, הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ שֵׁנִי.
ו וְלָמָּה גּוֹרְעִין חֲלָקִים אֵלּוּ, לְפִי שֶׁמְּקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי אֵינוּ הַמָּקוֹם שֶׁיֵּרָאֶה בּוֹ, אֵלָא שִׁנּוּי יֵשׁ בֵּינֵיהֶם בָּאֹרֶךְ וּבָרֹחַב, וְהוּא הַנִּקְרָא שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה; וְשִׁנּוּי מַרְאֶה הָאֹרֶךְ בְּשָׁעַת הָרְאִיָּה, לְעוֹלָם גּוֹרְעִין אוֹתוֹ מִן הָאֹרֶךְ כְּמוֹ שֶׁאָמַרְנוּ.
ז אֲבָל שִׁנּוּי מַרְאֶה הָרֹחַב--אִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי, גּוֹרְעִין חֲלָקִים שֶׁלְּשִׁנּוּי מַרְאֶה הָרֹחַב מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן; וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, מוֹסִיפִין הַחֲלָקִים שֶׁלְּשִׁנּוּי מַרְאֶה הָרֹחַב עַל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן. וּמַה שֶׁיִּהְיֶה הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אַחַר שֶׁמּוֹסִיפִין עָלָיו אוֹ גּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ אוֹתָם הַחֲלָקִים, הוּא הַנִּקְרָא רֹחַב שֵׁנִי.
ח וְכַמָּה הֶם הַחֲלָקִים שֶׁמּוֹסִיפִין אוֹ גּוֹרְעִין אוֹתָן--אִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל טָלֶה, תִּשְׁעָה חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל שׁוֹר, עֲשָׂרָה חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל תְּאוֹמִים, שִׁשָּׁה עָשָׂר חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל סַרְטָן, שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל אַרְיֵה, שְׁמוֹנָה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל בְּתוּלָה, אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם, שִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל עַקְרָב, חֲמִשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל קַשָּׁת, אַרְבָּעָה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל גְּדִי, שִׁשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דְּלִי, שִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים; וְאִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים, שְׁנֵים עָשָׂר חֲלָקִים.
ט וּמֵאַחַר שֶׁתֵּדַע חֲלָקִים אֵלּוּ, תִּגְרַע אוֹתָן מִן הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן אוֹ תּוֹסִיף אוֹתָן עָלָיו, כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ; וְיֵצֵא לָךְ, הָרֹחַב הַשֵּׁנִי. וּכְבָר יָדַעְתָּ אִם הוּא צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי, וְתֵדַע כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים נַעֲשָׂה זֶה הָרֹחַב הַשֵּׁנִי; וְתָכִין אוֹתוֹ לְפָנֶיךָ, וְיִהְיֶה עֲתִיד.
י וְאַחַר כָּךְ תַּחְזֹר וְתִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי הַזֶּה מִקְצָתוֹ, מִפְּנֵי שֶׁהַיָּרֵחַ נָלוֹז מְעַט בְּמַעְגָּלוֹ. וְכַמָּה הוּא הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִמֶּנּוּ: אִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל טָלֶה עַד עֶשְׂרִים מַעֲלָה מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל מֹאזְנַיִם עַד עֶשְׂרִים מַעֲלָה מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁנֵי חֻמְשָׁיו; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל טָלֶה עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל מֹאזְנַיִם עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל עַקְרָב עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל עַקְרָב עַד סוֹפוֹ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל תְּאוֹמִים עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל קַשָּׁת עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד חָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמַּזַּל תְּאוֹמִים עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל סַרְטָן, אוֹ מֵחָמֵשׁ וְעֶשְׂרִים מִמַּזַּל קַשָּׁת עַד חָמֵשׁ מַעֲלוֹת מִמַּזַּל גְּדִי--לֹא תִקָּח כְּלוּם, לְפִי שְׁאֵין כָּאן נְלִיזַת מַעְגָּל; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל סַרְטָן עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵחָמֵשׁ מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשֶׂר מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעַ שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל סַרְטָן עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל גְּדִי עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲצִי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל סַרְטָן עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל גְּדִי עַד סוֹפוֹ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ, אוֹ מִתְּחִלַּת מַזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי חֲמִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל דְּלִי עַד עֶשְׂרִים מִמֶּנּוּ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל אַרְיֵה עַד עֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה, אוֹ מֵעֶשְׂרִים מִמַּזַּל דְּלִי עַד עֶשֶׂר מַעֲלוֹת מִמַּזַּל דָּגִים--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁלִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הַיָּרֵחַ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל בְּתוּלָה עַד סוֹפוֹ, אוֹ מֵעֶשֶׂר מִמַּזַּל דָּגִים עַד סוֹפוֹ--תִּקָּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי שְׁנֵי חֻמְשָׁיו. וְזֹאת הַמִּקְצָת שֶׁתִּקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי, הִיא הַנִּקְרֵאת מַעְגַּל הַיָּרֵחַ.
יא וְאַחַר כָּךְ תַּחְזֹר וְתִתְבּוֹנֵן בְּרֹחַב הַיָּרֵחַ, וְתִרְאֶה אִם הָיָה צְפוֹנִי אוֹ דְּרוֹמִי--אִם הָיָה צְפוֹנִי, תִּגְרַע מַעְגַּל הַיָּרֵחַ הַזֶּה מִן הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי; וְאִם הָיָה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, תּוֹסִיף הַמַּעְגָּל הַזֶּה עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי. בַּמֶּה דְּבָרִים אֲמוּרִים, בְּשֶׁהָיָה מְקוֹם הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל גְּדִי עַד סוֹף מַזַּל תְּאוֹמִים. אֲבָל אִם הָיָה הַיָּרֵחַ מִתְּחִלַּת מַזַּל סַרְטָן עַד סוֹף מַזַּל קַשָּׁת, יִהְיֶה הַדָּבָר הֵפֶךְ--שְׁאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי, תּוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי; וְאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, תִּגְרַע הַמַּעְגָּל מִן הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי. וּמַה שֶׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ, הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ שְׁלִישִׁי. וְדַע שְׁאִם לֹא יִהְיֶה שָׂם נְלִיזַת מַעְגַּל, וְלֹא נָתַן הַחֶשְׁבּוֹן לָקַחַת מִן הַרֹחַב הַשֵּׁנִי כְּלוּם--יִהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי עַצְמוֹ, הוּא הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי בְּלֹא פָּחוּת וְלֹא יָתֵר.
יב וְאַחַר כָּךְ תַּחְזֹר וְתִרְאֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי הַזֶּה, וְהוּא הַמַּעֲלוֹת שֶׁבֵּין הַיָּרֵחַ וְהַשֶּׁמֶשׁ--בְּאֵיזֶה מַזָּל הוּא: אִם יִהְיֶה בְּמַזַּל דָּגִים אוֹ בְּמַזַּל טָלֶה, תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל דְּלִי אוֹ בְּמַזַּל שׁוֹר, תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל גְּדִי אוֹ בְּמַזַּל תְּאוֹמִים, תּוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁתוּתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל קַשָּׁת אוֹ בְּמַזַּל סַרְטָן, תַּנִּיחַ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי כְּמוֹת שְׁהוּא, וְלֹא תוֹסִיף עָלָיו, וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ; וְאִם הָיָה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל עַקְרָב אוֹ בְּמַזַּל אַרְיֵה, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ; וְאִם יִהְיֶה הָאֹרֶךְ בְּמַזַּל מֹאזְנַיִם אוֹ בְּמַזַּל בְּתוּלָה, תִּגְרַע מִן הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי שְׁלִישִׁיתוֹ. וּמַה שֶׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי אַחַר שֶׁתּוֹסִיף עָלָיו, אוֹ תִּגְרַע מִמֶּנּוּ, אוֹ תַּנִּיחַ אוֹתוֹ כְּמוֹת שְׁהוּא--הוּא הַנִּקְרָא אֹרֶךְ רְבִיעִי. וְאַחַר כָּךְ תַּחְזֹר אֵצֶל רֹחַב הַיָּרֵחַ הָרִאשׁוֹן, וְתִקַּח מִמֶּנּוּ שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו לְעוֹלָם--וְזֶה הוּא הַנִּקְרָא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה. וְתִתְבּוֹנֵן וְתִרְאֶה--אִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ צְפוֹנִי, תּוֹסִיף מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה עַל הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי; וְאִם יִהְיֶה רֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, תִּגְרַע מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי. וּמַה שֶׁיִּהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי אַחַר שֶׁגּוֹרְעִין מִמֶּנּוּ, אוֹ מוֹסִיפִין עָלָיו--הוּא הַנִּקְרָא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה.
יג כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁבָּאנוּ לַחְקֹר אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ בְּלֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ אוֹ לֹא יֵרָאֶה--תּוֹצִיא מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי וְרֹחַב הַיָּרֵחַ לְשָׁעָה זוֹ כְּמוֹ שֶׁהוֹדַעְנוּךָ. יֵצֵא לָךְ מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּי, בְּשֶׁבַע מַעֲלוֹת וְתִשְׁעָה חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר--סִימָנוֹ ז' ט'; וְיֵצֵא לָךְ מְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי, בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים מִמַּזַּל שׁוֹר--סִימָנוֹ י"ח ל"ו; וְיֵצֵא לָךְ רֹחַב הַיָּרֵחַ, בְּרוּחַ דָּרוֹם שָׁלוֹשׁ מַעֲלוֹת וּשְׁלוֹשָׁה וַחֲמִשִּׁים חֲלָקִים--סִימָנוֹ ג' נ"ג, וְזֶה הוּא הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן; וְתִגְרַע מְקוֹם הַשֶּׁמֶשׁ מִמְּקוֹם הַיָּרֵחַ, יִשָּׁאֵר אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים--סִימָנוֹ י"א כ"ז, וְזֶה הוּא הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן; וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בְּמַזַּל שׁוֹר, יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֶה הָאֹרֶךְ מַעֲלָה אַחַת, וְרָאוּי לִגְרֹעַ אוֹתָהּ מִן הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן; יֵצֵא לָךְ הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי, עֶשֶׂר מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים--סִימָנוֹ י' כ"ז; וְכֵן יִהְיֶה שִׁנּוּי מַרְאֶה הָרֹחַב, עֲשָׂרָה חֲלָקִים, וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ הָיָה דְּרוֹמִי, רָאוּי לְהוֹסִיף עָלָיו שִׁנּוּי הַמַּרְאֶה שְׁהוּא עֲשָׂרָה חֲלָקִים; יֵצֵא לָךְ הָרֹחַב הַשֵּׁנִי, אַרְבַּע מַעֲלוֹת וּשְׁלוֹשָׁה חֲלָקִים--סִימָנוֹ ד' ג'; וּלְפִי שֶׁהָיָה הַיָּרֵחַ בִּשְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת מִמַּזַּל שׁוֹר, רָאוּי לִקַּח מִן הָרֹחַב הַשֵּׁנִי רְבִיעִיתוֹ, וְהוּא הַנִּקְרָא מַעְגַּל הַיָּרֵחַ; יֵצֵא לָךְ מַעְגַּל הַיָּרֵחַ לְעֵת זוֹ, מַעֲלָה אַחַת וְחֵלֶק אֶחָד, לְפִי שְׁאֵין מְדַקְדְּקִין בַּשְּׁנִיּוֹת.
יד וּלְפִי שֶׁרֹחַב הַיָּרֵחַ דְּרוֹמִי, וּמְקוֹם הַיָּרֵחַ הָאֲמִתִּי בֵּין רֹאשׁ גְּדִי וְרֹאשׁ סַרְטָן--רָאוּי לְהוֹסִיף הַמַּעְגָּל עַל הָאֹרֶךְ הַשֵּׁנִי; יֵצֵא לָךְ הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי, אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וּשְׁמוֹנָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים--סִימָנוֹ י"א כ"ח; וּלְפִי שֶׁהָאֹרֶךְ הַזֶּה בְּמַזַּל שׁוֹר, רָאוּי לְהוֹסִיף עַל הָאֹרֶךְ הַשְּׁלִישִׁי חֲמִישִׁיתוֹ, שְׁהוּא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר חֲלָקִים; וְיֵצֵא לָךְ הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי, שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁשָּׁה וְאַרְבָּעִים חֲלָקִים--סִימָנוֹ י"ג מ"ו; וְחָזַרְנוּ אֵצֶל הָרֹחַב הָרִאשׁוֹן, וְלָקַחְנוּ שְׁנֵי שְׁלִישָׁיו--יֵצֵא מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה, וְהוּא שְׁתֵּי מַעֲלוֹת וַחֲמִשָּׁה וּשְׁלוֹשִׁים חֲלָקִים; וּלְפִי שֶׁהָיָה הָרֹחַב דְּרוֹמִי, רָאוּי לִגְרֹעַ מְנַת גֹּבַהּ הַמְּדִינָה מִן הָאֹרֶךְ הָרְבִיעִי; יִשָּׁאֵר לָךְ אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַחַד עָשָׂר חֲלָקִים--סִימָנוֹ י"א י"א. וְזוֹ הִיא, קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בַּלַּיְלָה הַזֶּה. וְעַל דֶּרֶךְ זוֹ, תַּעֲשֶׂה וְתֵדַע קֶשֶׁת הָרְאִיָּה כַּמָּה מַעֲלוֹת וְכַמָּה חֲלָקִים יֵשׁ בָּהּ, בְּכָל לֵיל רְאִיָּה שֶׁתִּרְצֶה, לְעוֹלָם.
טו וְאַחַר שֶׁתֵּצֵא קֶשֶׁת זוֹ, תָּבִין בָּהּ, וְדַע שְׁאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה תֵּשַׁע מַעֲלוֹת אוֹ פָּחוּת, אֵי אִפְשָׁר שֶׁיֵּרָאֶה בְּכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל; וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יָתֵר עַל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אֵי אִפְשָׁר שֶׁלֹּא יֵרָאֶה וְיִהְיֶה גָּלוּי לְכָל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל.
טז וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִתְּחִלַּת מַעֲלָה עֲשִׂירִית עַד סוֹף מַעֲלַת אַרְבַּע עֶשְׂרֵה--תַּעֲרֹךְ קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן, וְתֵדַע אִם יֵרָאֶה הַיָּרֵחַ אוֹ לֹא יֵרָאֶה, מִן הַקִּצִּין שֶׁיֵּשׁ לוֹ; וְהֶן הַנִּקְרָאִין קִצֵּי הָרְאִיָּה.
יז וְאֵלּוּ הֶן קִצֵּי הָרְאִיָּה: אִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל תֵּשַׁע מַעֲלוֹת עַד סוֹף עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר עַל עֶשֶׂר, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר--וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוּת מִזֶּה--לֹא יֵרָאֶה.
יח וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל עֶשֶׂר מַעֲלוֹת עַד סוֹף אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר--וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוּת מִזֶּה--לֹא יֵרָאֶה.
יט וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד סוֹף שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה, וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר--וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוּת מִזֶּה--לֹא יֵרָאֶה.
כ וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד סוֹף שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר עַל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן עֶשֶׂר מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר--וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוּת מִזֶּה--לֹא יֵרָאֶה.
כא וְאִם תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה מִיָּתֵר עַל שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת עַד סוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר עַל אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, וְיִהְיֶה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן תֵּשַׁע מַעֲלוֹת, אוֹ יָתֵר--וַדַּאי יֵרָאֶה; וְאִם תִּהְיֶה הַקֶּשֶׁת פָּחוּת מִזֶּה, אוֹ יִהְיֶה הָאֹרֶךְ פָּחוּת מִזֶּה--לֹא יֵרָאֶה. וְעַד כָּאן, סוֹף הַקִּצִּין.
כב כֵּיצַד: בָּאנוּ לְהִתְבּוֹנֵן בְּקֶשֶׁת הָרְאִיָּה שֶׁלְּלֵיל עֶרֶב שַׁבָּת שֵׁנִי לְחֹדֶשׁ אִיָּר מִשָּׁנָה זוֹ--יָצָא לָנוּ בְּחֶשְׁבּוֹן קֶשֶׁת הָרְאִיָּה, אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְאַחַד עָשָׂר חֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁיָּדַעְתָּ; וּלְפִי שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה בֵּין עֶשֶׂר עַד אַרְבַּע עֶשְׂרֵה, עָרַכְנוּ אוֹתָהּ אֶל הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן; וּכְבָר יָדַעְתָּ שֶׁהָאֹרֶךְ הָיָה בְּלֵיל זֶה, אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת וְשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים חֲלָקִים. וּלְפִי שֶׁהָיְתָה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה מַעֲלוֹת, וְהָיָה הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן יָתֵר עַל אַחַת עֶשְׂרֵה--יִוָּדַע שֶׁוַּדַּאי יֵרָאֶה בְּלֵיל זֶה, לְפִי הַקִּצִּין הַקְּצוּבוֹת. וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּכָל קֶשֶׁת וְקֶשֶׁת, עִם הָאֹרֶךְ הָרִאשׁוֹן שֶׁלָּהּ.
כג וּכְבָר רָאִיתָ מִן הַמַּעֲשִׂים הָאֵלּוּ כַּמָּה חֶשְׁבּוֹנוֹת יֵשׁ בּוֹ, וְכַמָּה תּוֹסָפוֹת, וְכַמָּה גֵּרוּעִין--אַחַר שֶׁיָּגַעְנוּ הַרְבֵּה, עַד שֶׁהִמְצֵינוּ דְּרָכִים קְרוֹבִים שְׁאֵין בְּחֶשְׁבּוֹנָם עֹמֶק גָּדוֹל: שֶׁהַיָּרֵחַ, עֲקַלְקָלוֹת גְּדוֹלוֹת יֵשׁ בְּמַעְגְּלוֹתָיו; וּלְפִיכָּךְ אָמְרוּ חֲכָמִים, "שֶׁמֶשׁ, יָדַע מְבוֹאוֹ" (תהילים קד,יט), יָרֵחַ, לֹא יָדַע מְבוֹאוֹ. וְאָמְרוּ חֲכָמִים, פְּעָמִים בָּא בַּאֲרוּכָה, פְּעָמִים בָּא בִּקְצָרָה--כְּמוֹ שֶׁתִּרְאֶה מֵחֶשְׁבּוֹנוֹת אֵלּוּ, שֶׁפְּעָמִים תּוֹסִיף וּפְעָמִים תִּגְרַע, עַד שֶׁתֵּצֵא קֶשֶׁת הָרְאִיָּה; וּפְעָמִים תִּהְיֶה קֶשֶׁת הָרְאִיָּה אֲרוּכָה וּפְעָמִים קְצָרָה, כְּמוֹ שֶׁבֵּאַרְנוּ.
כד וְטַעַם כָּל אֵלּוּ הַחֶשְׁבּוֹנוֹת, וּמִפְּנֵי מַה מוֹסִיפִים מִנְיָן זֶה, וּמִפְּנֵי מַה גּוֹרְעִין, וְהֵיאַךְ נוֹדַע כָּל דָּבָר וְדָבָר מֵאֵלּוּ הַדְּבָרִים, וְהָרְאָיָה עַל כָּל דָּבָר וְדָבָר--הִיא חָכְמַת הַתְּקוּפוֹת וְהַגֵּימְטַרְיוֹת, שֶׁחִבְּרוּ בָּהּ חַכְמֵי יָוָן סְפָרִים הַרְבֵּה, וְהֶם, הַמְּצוּיִים עַכְשָׁו בְּיַד הַחֲכָמִים; אֲבָל הַסְּפָרִים שֶׁחִבְּרוּ חַכְמֵי יִשְׂרָאֵל שֶׁהָיוּ בִּימֵי הַנְּבִיאִים מִבְּנֵי יִשָּׂשכָר, לֹא הִגִּיעוּ אֵלֵינוּ. וּמֵאַחַר שֶׁכָּל אֵלּוּ הַדְּבָרִים, בִּרְאָיוֹת בְּרוּרוֹת הֶם, שְׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי, וְאֵי אִפְשָׁר לָאָדָם לְהַרְהַר אַחֲרֵיהֶם--אֵין חוֹשְׁשִׁין לַמְּחַבֵּר, בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם נְבִיאִים בֵּין שֶׁחִבְּרוּ אוֹתָם גּוֹיִים: שֶׁכָּל דָּבָר שֶׁנִּתְגַּלָּה טַעְמוֹ, וְנוֹדְעָה אֲמִתָּתוֹ בִּרְאָיוֹת שְׁאֵין בָּהֶם דֹּפִי--אֵין סוֹמְכִין עַל זֶה הָאִישׁ שֶׁאֲמָרוֹ, אוֹ שֶׁלִּמְּדוֹ; אֵלָא עַל הָרְאָיָה שֶׁנִּתְגַּלְּתָה, וְהַטַּעַם שֶׁנּוֹדַע.
- 1 כי אנו רוצים לדעת את המרחק של הירח מן השמש מזמן הקביבוץ היינו המולד בכדי לדעת אם הלבנה נראית בזמן ההוא
- 2 כי הירח ממהר והולך לפני השמש לאחר המולד ואם השמש במעלה ג, והלבנה במעלה ה, נמצא שהלבנה היא לפני השמש ב2 מעלות 5-3=2
- 3 היינו שתעשה את החשבון כנ"ל פרק ט"ז
- 4 המקום במזלות שבו נמצא הראש כנ"ל פט"ז
- 5 מקום הירח האמיתי
- 6 אז ממילא שתדע
- 7 כמבואר כל זה בארוכה בפרק ט"ז
- 8 היינו שהמרחק של השמש מהירח הוא 9 מעלות בדיוק
- 9 מ9 מעלות
- 10 כיון שהלבנה קרובה אל השמש ב9 מעלות או פחות אין חרמש הירח הקטן נראה בגלל אורן החזק של קרני השמש
- 11 גבולות המינימום והמקסימום מבוססים על הנסיון
- 12 שמרחק הלבנה מהשמש הוא יותר מ15 מעלות אז בודאי שיראה בכל ארץ ישראל
Laws of Sanctifying the New Moon, Chapter 17
1. All the matters we have introduced are so that you will be prepared and ready to know how to determine the sighting. When you wish to know this, you should begin and calculate, and determine the true position of the sun, the true position of the moon, and the position of the lunar node at the time of the sighting. Subtract the true position of the sun from the true position of the moon; the remainder is called the first elongation.
2. After you know the position of the lunar node and the position of the moon, you will know the latitude of the moon, and whether it is northern or southern; this is called the first latitude. Be careful with this first elongation and first latitude, and have both of them prepared before you.
3. Consider this first elongation: if you find it to be nine degrees exactly or less, you should know with certainty that it is impossible for the moon to be seen that night anywhere in Eretz Yisroel, and you do not need any further calculation. If the first elongation is more than fifteen degrees, you should know with certainty that the moon will be seen throughout Eretz Yisroel, and you do not need any further calculation. If the first elongation is from nine degrees up to fifteen, you will need to inquire and investigate with the calculations of the sighting, until you know whether it will be seen or not.
4. In what case are these words said? When the true position of the moon is from the beginning of the sign of Capricorn until the end of the sign of Gemini. But if the position of the moon is from the beginning of the sign of Cancer until the end of the sign of Sagittarius, and the first elongation is ten degrees exactly or less, you should know that the moon will not be seen at all that night anywhere in Eretz Yisroel. If the first elongation is more than twenty-four degrees, it will certainly be seen throughout the borders of Yisroel. If the first elongation is from ten degrees up to twenty-four, you will need to inquire and investigate with the calculations of the sighting, until you know whether it will be seen or not.
5. These are the calculations of the sighting: Consider and see in which sign the moon is. If it is in Aries, subtract fifty-nine parts from the first elongation; if it is in Taurus, subtract one degree from the elongation; if it is in Gemini, subtract fifty-eight parts from the elongation; if it is in Cancer, subtract fifty-two parts from the elongation; if it is in Leo, subtract forty-three parts from the elongation; if it is in Virgo, subtract thirty-seven parts from the elongation; if it is in Libra, subtract forty-three parts from the elongation; if it is in Scorpio, subtract forty-three parts from the elongation; if it is in Sagittarius, subtract thirty-six parts from the elongation; if it is in Capricorn, subtract forty-four parts from the elongation; if it is in Aquarius, subtract fifty-three parts from the elongation; if it is in Pisces, subtract fifty-eight parts from the elongation. What remains from the elongation after you subtract these parts is called the second elongation.
6. Why do we subtract these parts? Because the true position of the moon is not the position in which it will be seen; rather, there is a difference between them in elongation and latitude, and this is called the change of appearance. The change of appearance in elongation at the time of sighting is always subtracted from the elongation, as we have said.
7. But the change of appearance in latitude: if the latitude of the moon is northern, subtract the parts for the change of appearance in latitude from the first latitude; if the latitude of the moon is southern, add the parts for the change of appearance in latitude to the first latitude. The latitude that results after you add or subtract these parts is called the second latitude.
Laws of Sanctifying the New Moon, Chapter 17
8. And how many parts are added or subtracted? If the moon is in the constellation of Aries, nine parts; if it is in Taurus, ten parts; if it is in Gemini, sixteen parts; if it is in Cancer, twenty-seven parts; if it is in Leo, thirty-eight parts; if it is in Virgo, forty-four parts; if it is in Libra, forty-six parts; if it is in Scorpio, forty-five parts; if it is in Sagittarius, forty-four parts; if it is in Capricorn, thirty-six parts; if it is in Aquarius, twenty-seven parts; if it is in Pisces, twelve parts.
9. And after you know these parts, subtract them from the first latitude or add them to it, as we have informed you; and you will obtain the second latitude. And you already know whether it is north or south, and you will know how many degrees and how many parts this second latitude is; and prepare it before you, and it will be ready.
10. Afterwards, you return and take a portion from this second width, because the moon deviates slightly in its orbit. How much is the portion that you take from it? If the position of the moon is from the beginning of the constellation Aries until twenty degrees into it, or from the beginning of the constellation Libra until twenty degrees into it, you take from the second width two-fifths of it. If the moon is from twenty degrees in Aries until ten degrees in Taurus, or from twenty degrees in Libra until ten degrees in Scorpio, you take from the second width one-third of it. If the moon is from ten degrees in Taurus until twenty degrees in it, or from ten degrees in Scorpio until twenty degrees in it, you take from the second width one-fourth of it. If the moon is from twenty degrees in Taurus until its end, or from twenty degrees in Scorpio until its end, you take from the second width one-fifth of it. If the moon is from the beginning of Gemini until ten degrees into it, or from the beginning of Sagittarius until ten degrees into it, you take from the second width one-sixth of it. If the moon is from ten degrees in Gemini until twenty degrees in it, or from ten degrees in Sagittarius until twenty degrees in it, you take from the second width half of one-sixth of it. If the position of the moon is from twenty degrees in Gemini until twenty-five degrees in it, or from twenty degrees in Sagittarius until twenty-five degrees in it, you take from the second width one-fourth of one-sixth of it. If the position of the moon is from twenty-five degrees in Gemini until five degrees in Cancer, or from twenty-five degrees in Sagittarius until five degrees in Capricorn, you do not take anything, because there is no deviation of the orbit here. If the moon is from five degrees in Cancer until ten degrees in it, or from five degrees in Capricorn until ten degrees in it, you take from the second width one-fourth of one-sixth of it. If the position of the moon is from ten degrees in Cancer until twenty degrees in it, or from ten degrees in Capricorn until twenty degrees in it, you take from the second width half of one-sixth of it. If the position of the moon is from twenty degrees in Cancer until its end, or from twenty degrees in Capricorn until its end, you take from the second width one-sixth of it. If the moon is from the beginning of Leo until ten degrees into it, or from the beginning of Aquarius until ten degrees into it, you take from the second width one-fifth of it. If the moon is from ten degrees in Leo until twenty degrees in it, or from ten degrees in Aquarius until twenty degrees in it, you take from the second width one-fourth of it. If the moon is from twenty degrees in Leo until ten degrees in Virgo, or from twenty degrees in Aquarius until ten degrees in Pisces, you take from the second width one-third of it. If the moon is from ten degrees in Virgo until its end, or from ten degrees in Pisces until its end, you take from the second width two-fifths of it. And this portion that you take from the second width is what is called the orbit of the moon.
11. Afterwards, return and consider the latitude of the moon, and see whether it is to the north or to the south. If it is to the north, subtract this arc of the moon from the second length; and if the latitude of the moon is to the south, add this arc to the second length. In what case does this apply? When the position of the moon is from the beginning of the sign Capricorn until the end of the sign Gemini. But if the moon is from the beginning of the sign Cancer until the end of the sign Sagittarius, the matter is reversed: if the latitude of the moon is to the north, add the arc to the second length; and if the latitude of the moon is to the south, subtract the arc from the second length. The result of the second length after you add to it or subtract from it is called the third length. And know that if there is no deviation of the arc, and the calculation does not require taking anything from the second latitude, then the second length itself is the third length, with no addition or subtraction.
12. Afterwards, return and look at this third length, which is the number of degrees between the moon and the sun, and determine in which sign it is. If it is in the sign Pisces or Aries, add to the third length one-sixth of it; and if the length is in the sign Aquarius or Taurus, add to the third length one-fifth of it; and if the length is in the sign Capricorn or Gemini, add to the third length one-sixth of it; and if the length is in the sign Sagittarius or Cancer, leave the third length as it is, and do not add to it or subtract from it; and if the length is in the sign Scorpio or Leo, subtract from the third length one-fifth of it; and if it is in the sign Libra or Virgo, subtract from the third length one-third of it. The result of the third length after you add to it, subtract from it, or leave it as it is, is called the fourth length. Afterwards, return to the original latitude of the moon, and always take two-thirds of it—this is called the elevation portion of the region. Consider and see: if the latitude of the moon is to the north, add the elevation portion of the region to the fourth length; and if the latitude of the moon is to the south, subtract the elevation portion of the region from the fourth length. The result of the fourth length after you subtract from it or add to it is called the arc of visibility.
How to Determine Whether the Moon Will Be Seen on a Given Night
13. How is this done? For example, if we want to investigate whether the moon will be visible on the night of the second Shabbos evening of the month of Iyar in this year or not, you should determine the true position of the sun, the true position of the moon, and the latitude of the moon for that hour, as we have explained. You will find the true position of the sun to be seven degrees and nine parts in the constellation of Taurus—its sign is 7 9. The true position of the moon will be eighteen degrees and thirty-six parts in the constellation of Taurus—its sign is 18 36. The latitude of the moon will be three degrees and fifty-three parts to the south—its sign is 3 53, and this is the first latitude. Subtract the position of the sun from the position of the moon; the remainder is eleven degrees and twenty-seven parts—its sign is 11 27, and this is the first elongation. Since the moon was in Taurus, there will be a change in the appearance of the elongation by one degree, and it is proper to subtract this from the first elongation. The result is the second elongation: ten degrees and twenty-seven parts—its sign is 10 27. Similarly, there will be a change in the appearance of the latitude by ten parts, and since the latitude of the moon was to the south, it is proper to add this change in appearance, which is ten parts, to it. The result is the second latitude: four degrees and three parts—its sign is 4 3. Since the moon was eighteen degrees in Taurus, it is proper to take a quarter of the second latitude, which is called the moon’s arc. The result is the moon’s arc for this time: one degree and one part, since we do not calculate seconds.
14. Since the latitude of the moon is to the south, and the true position of the moon is between the head of Capricorn and the head of Cancer, it is proper to add the arc to the second elongation. The result is the third elongation: eleven degrees and twenty-eight parts—its sign is 11 28. Since this elongation is in Taurus, it is proper to add a fifth of the third elongation to it, which is two degrees and eighteen parts. The result is the fourth elongation: thirteen degrees and forty-six parts—its sign is 13 46. We then return to the first latitude and take two-thirds of it; the result is the elevation of the region, which is two degrees and thirty-five parts. Since the latitude was to the south, it is proper to subtract the elevation of the region from the fourth elongation. The remainder is eleven degrees and eleven parts—its sign is 11 11. This is the arc of visibility for this night. In this manner, you should calculate and determine the arc of visibility—how many degrees and how many parts it contains—for any night of possible sighting you wish, always.
15. After you have determined this arc, understand the following: If the arc of visibility is nine degrees or less, it is impossible for the moon to be seen anywhere in Eretz Yisroel. If the arc of visibility is more than fourteen degrees, it is impossible for it not to be seen and it will be visible throughout all of Eretz Yisroel.
16. If the arc of visibility is from the beginning of the tenth degree until the end of the fourteenth degree, compare the arc of visibility to the first elongation, and you will know whether the moon will be seen or not, based on the limits it has. These are called the limits of visibility.
17. These are the limits of visibility: If the arc of visibility is more than nine degrees up to the end of ten degrees, or more than ten, and the first elongation is thirteen degrees or more, it will certainly be seen. If the arc is less than this, or the elongation is less than this, it will not be seen.
18. If the arc of visibility is more than ten degrees up to the end of eleven degrees, or more than eleven, and the first elongation is twelve degrees or more, it will certainly be seen. If the arc is less than this, or the elongation is less than this, it will not be seen.
Laws of Sanctifying the New Moon, Chapter 17
19. If the arc of visibility is more than eleven degrees up to the end of twelve degrees, or more than twelve, and the first elongation is eleven degrees or more—then it will certainly be visible. But if the arc is less than this, or the elongation is less than this—it will not be visible.
20. If the arc of visibility is more than twelve degrees up to the end of thirteen degrees, or more than thirteen, and the first elongation is ten degrees or more—then it will certainly be visible. But if the arc is less than this, or the elongation is less than this—it will not be visible.
21. If the arc of visibility is more than thirteen degrees up to the end of fourteen degrees, or more than fourteen, and the first elongation is nine degrees or more—then it will certainly be visible. But if the arc is less than this, or the elongation is less than this—it will not be visible. Up to here is the end of the limits.
22. How is this? We come to consider the arc of visibility for the night of the second Shabbos eve of the month of Iyar of this year. The calculation of the arc of visibility comes out to eleven degrees and eleven chalakim, as you have learned. And since the arc of visibility was between ten and fourteen, we compared it to its first elongation. And you already know that the elongation on this night was eleven degrees and twenty-seven chalakim. And since the arc of visibility was more than eleven degrees, and the first elongation was more than eleven, it is known that it will certainly be visible on this night, according to the established limits. And so you should do with every arc and its first elongation.
23. You have already seen from these calculations how many computations there are in this, and how many additions, and how many subtractions—after we have toiled greatly, until we found close methods that do not require great depth: for the moon, there are great complexities in its orbits. Therefore, the sages said, "The sun knows its coming" (Tehillim 104:19), but the moon does not know its coming. And the sages said, sometimes it comes in a long path, sometimes in a short one—as you see from these calculations, that sometimes you add and sometimes you subtract, until the arc of visibility results; and sometimes the arc of visibility is long and sometimes short, as we have explained.
24. The reason for all these calculations, and why this number is added, and why it is subtracted, and how each matter is known, and the proof for each matter—this is the science of the seasons and geometry, in which the sages of Greece composed many books, and these are now found in the hands of the sages. But the books composed by the sages of Israel who lived in the days of the prophets, from the tribe of Yissachar, have not reached us. But since all these matters are established by clear observations, in which there is no flaw, and it is impossible for a person to question them—we do not concern ourselves with the author, whether they were composed by prophets or by non-Jews: for anything whose reason has been revealed, and whose truth is known by flawless observations—we do not rely on the person who said it or who taught it, but on the proof that has been revealed and the reason that has become known.