יט הִקְרִ֨ב אֶת־קָרְבָּנ֜וֹ קַֽעֲרַת־כֶּ֣סֶף אַחַ֗ת שְׁלֹשִׁ֣ים וּמֵאָה֮ מִשְׁקָלָהּ֒ מִזְרָ֤ק אֶחָד֙ כֶּ֔סֶף שִׁבְעִ֥ים שֶׁ֖קֶל בְּשֶׁ֣קֶל הַקֹּ֑דֶשׁ שְׁנֵיהֶ֣ם ׀ מְלֵאִ֗ים סֹ֛לֶת בְּלוּלָ֥ה בַשֶּׁ֖מֶן לְמִנְחָֽה׃

כ כַּ֥ף אַחַ֛ת עֲשָׂרָ֥ה זָהָ֖ב מְלֵאָ֥ה קְטֹֽרֶת׃

כא פַּ֣ר אֶחָ֞ד בֶּן־בָּקָ֗ר אַ֧יִל אֶחָ֛ד כֶּֽבֶשׂ־אֶחָ֥ד בֶּן־שְׁנָת֖וֹ לְעֹלָֽה׃

כב שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃

כג וּלְזֶ֣בַח הַשְּׁלָמִים֮ בָּקָ֣ר שְׁנַיִם֒ אֵילִ֤ם חֲמִשָּׁה֙ עַתֻּדִ֣ים חֲמִשָּׁ֔ה כְּבָשִׂ֥ים בְּנֵֽי־שָׁנָ֖ה חֲמִשָּׁ֑ה זֶ֛ה קָרְבַּ֥ן נְתַנְאֵ֖ל בֶּן־צוּעָֽר׃

יְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיך יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבֹותַי, שֶּתָּאִיר הַיֹום בְּחַסְדְךָ הַגָדֹול עַל נִשְמָתִין קַדִישִׁין דְמִתְחַדְשִׁין כְּצִפָּרִים וּמְצַפְצְפִין וּמְשַׁבְּחִין וּמְצַלְאִין עַל עַמָא קַדִישָׁא יְשְרָאֵל, רִבֹּונֹו שֶׁל עֹולָם, תַּכְנִיס וּתְעַיֵל הַנָך צִיפָּרֵי קַדִישֵׁי לְאַתַר קַדִישָׁא דְאִיתְמָר עַלֵייהּ עַיִן לֹא רָאַתָה אֶלֹהִים זּולָתֶךָ.

יְהִי רָצֹון מִלְפָנֶיך יְיָ אֶלֹהַי וֵאלֹהֵי אַבֹותַי, שֶׁבְּאִם אַנִי עַבְדְךָ מִשֵבֶט יִשָּׂשכָֽר שֶׁקָרָאתִי בְּתֹורָתֶךָ פַּרְשָׁה שֶׁל הַנָשִֹיא הַיֹום, אַזַי יָאִירוּ נָא עָלַי כָּל נִיצוּצִין קַדִישִׁין וְכָל הָאֹורֹות הַקְדֹושֹׁות הַכְּלוּלֹות בִּקְדֻשַת זֶה הַשֵׁבֶט, לְהָבִין וּלְהַשְֹכִּיל בְּתֹורָתֶךָ וּבְיִרְאָתֶךָ, לַעֲשֹוֹת רְצֹונְךָ כָּל יְמֵי חַיַי, אַנִי וְזַרְעִי וְזֶרַע זַרְעִי, מֵעַתָּה וְעַד עֹולָם, אָמֵן: