039 - ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדישכם - ש"פ אמור, י"ג אייר ה'תשכ"ה

The Three Crowns: Drawing the Infinite into the Finite

Based on the Maamar Ve-nikdashti (5725), this study explores the three levels of "Kadosh" (Holy). It explains the difference between the spiritual elevation of a Tzadik and the powerful reach of a Baal Teshuvah, detailing how Torah, Mitzvos, and Teshuvah draw down different levels of Hashem’s infinite light into our physical world.

Video

בס"ד. ש"פ אמור, י"ג אייר ה'תשכ"ה*

ונקדשתי בתוך בני ישראל אני ה' מקדישכם[1], ומבאר אדמו"ר הזקן בלקו"ת ד"ה זה[2], דונקדשתי בתוך בני ישראל (גילוי קדושתו ית' בתוך הלב[3] דישראל) הוא באופן דמלמטה למעלה, שלבם של ישראל בוער כרשפי אש ליכלל בקדושתו ית', ועי"ז נמשך אח"כ אני הוי' מקדישכם, המשכת קדושתו ית' מלמעלה למטה. ובזה עצמו (בההמשכה מלמעלה למטה) שני ענינים, ההמשכה ע"י תורה וההמשכה ע"י מצוות[4]. דההמשכה שע"י תורה היא בפנימיות העולמות (ברוחניות), ובכדי שתהי' ההמשכה בחיצוניות העולמות (בגשמיות), הוא ע"י מעשה המצוות[5]. וזהו מ"ש ג' פעמים קדוש[6], דקדוש הא' הוא העלאה מלמטה למעלה, וקדוש הב' והג' הם המשכות מלמעלה למטה, ע"י תורה וע"י מצוות[5].

ב) וממשיך ב(הביאור ל)המאמר[7], שג' פעמים קדוש הם ג' מדריגות. קדוש הא' הוא כתר (שלמעלה מחכמה), קדוש הב' הוא כתר דז"א, וקדוש הג' הוא כתר דמלכות. ויש לומר הביאור בזה ע"פ הידוע[8] שקדוש (בכלל) קאי על אור הסובב שהוא קדוש ומובדל מהשתלשלות. ולכן עיקר הענין דקדוש (קדוש הא') הוא בכתר שלמעלה מהחכמה (כי חכמה היא ראשית ההשתלשלות[9]). וזה שגם הכתר דז"א וכתר דמלכות נק' בשם קדוש, הוא, כי השתלשלות הכתרים היא לא כהשתלשלות עילה ועלול שהעלול הוא מהות אחר מהעילה, כי אם, שכל הכתרים הם מהות אחד[10], וגם לאחרי ירידת הכתר להיות כתר לז"א או למלכות, הוא במהותו כמו שהי' קודם (כתר שלמעלה מחכמה). ויש לומר, דזה שמבאר בהמאמר שג' פעמים קדוש הם חלוקים במדריגתם (שקדוש הא' הוא הכתר שלמעלה מחכמה, וקדוש הב' והג' הם הכתר דז"א ודמלכות), הוא גם ביאור על החילוק באופנם (שקדוש הא' הוא באופן דמלמטה למעלה וקדוש הב' והג' הם באופן דמלמעלה למטה). דהסובב (כתר) עצמו, כיון שהוא קדוש ומובדל לגמרי, הגילוי שלו באדם הוא באופן שהוא מכיר ומרגיש שזהו ענין שמופלא ומובדל ממנו, ולכן הוא משתוקק לצאת ממציאותו וליכלל בהענין המופלא, וכאשר הסובב יורד להיות כתר לז"א או למלכות, אז הגילוי שלו הוא באופן שנמשך למטה. ועד"ז הוא בנוגע לקדוש הב' והג', שהחילוק באופן המשכתם הוא מפני שהם חלוקים במדריגתם. דקדוש הב', כיון שהירידה שלו הוא שנעשה כתר לז"א (דז"א הוא סוף האצילות[11]), המשכתו היא (רק) בפנימיות העולמות (ע"י תורה), וקדוש הג', שיורד להיות כתר למלכות (דמלכות היא שרש הנבראים[11]), המשכתו היא (גם) בחיצוניות העולמות (ע"י מעשה המצוות).

ג) וממשיך ב(הביאור ל)המאמר[12], דזהו מה דאיתא במדרש[13] (בענין ג' פעמים קדוש), משל לבני מדינה שעשו שלש עטרות למלך, מה עשה המלך, הניח בראשו אחת ושתים בראש בניו, כך בכל יום העליונים מכתירים לפני הקב"ה שלש קדושות, מה הקב"ה עושה, נותן בראשו אחת ושתים בראשן של ישראל, הה"ד[14] כי קדוש אני והתקדישתם והייתם קדושים. היינו דכי קדוש אני הוא העטרה שנותן בראשו, והתקדישתם והייתם קדושים הם שתי העטרות שנתן בראשן של ישראל. ולהעיר, דבמדרש שלפנינו איתא הה"ד דבר אל כל עדת בני ישראל קדושים תהיו והתקדישתם והייתם קדושים, דלכאורה מזה משמע דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם קדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) ווהתקדישתם והייתם קדושים[15] (שנחשבים שניהם לעטרה אחת). אבל בלקו"ת מפרש, דשתי העטרות שנתן בראשן של ישראל הם והתקדישתם והייתם קדושים, וקדושים תהיו (שבסמיכות לכי קדוש אני) אינה נמנית בהעטרות.

ד) ויש לבאר זה ע"פ מה דאיתא במדרש שם[16], קדושים תהיו יכול כמוני תלמוד לומר כי קדוש אני, קדושתי למעלה מקדושתכם. וכתב הצ"צ (באוה"ת ר"פ קדושים[17]) שזה תמוה. והכוונה בזה (בפשטות) היא, כי איך שייך אפילו קס"ד שישראל יהיו כמוני. ובלקו"ת פ' נצבים[18] מבואר, דקדושתכם היא הקדושה שנמשכת ע"י אתערותא דלתתא דמעשה המצוות, וקדושתי שלמעלה מקדושתכם היא קדושה נעלית ביותר שאין אתערותא דלתתא דמעשה המצוות מגעת שם, ונמשכת ע"י התשובה. וזהו מה שבעלי תשובה הם למעלה מצדיקים גמורים[19], כי ע"י התשובה הם ממשיכים מבחינת קדושתי שלמעלה מקדושתכם, כמבואר בלקו"ת שם.

ולכאורה צריך לומר, דהמעלה שבבעלי תשובה על צדיקים גמורים, אף שגם בצדיקים ישנה העבודה דג' פעמים קדוש וקדוש הא' הוא קדוש אני (קדושתי שלמעלה מקדושתכם), הוא, שהגילוי דקדוש הא' בצדיקים הוא באופן דהעלאה למעלה, שמשתוקקים לצאת ממציאותם וליכלל בקדושתו ית' (וזה שנמשך להם כמו שהם למטה הוא רק קדוש הב' והג'), ובבעלי תשובה, גם קדוש הא' הוא באופן דהמשכה למטה. וצריך להבין, איך אפשר שתומשך הקדושה דקדוש אני למטה[20]. וביותר אינו מובן, דבאוה"ת איתא, שאפילו קס"ד שיהיו כמוני הוא תמוה, ובלקו"ת איתא (גם להמסקנא), שע"י התשובה ממשיכים הקדושה דקדוש אני, דלכאורה הם סברות הפוכות.

ויש לומר הביאור בזה, דמ"ש הצ"צ שזה תמוה, הכוונה בזה היא, שאין לזה מקום בשכל, גם לא בחכמה שלמעלה. דכיון שע"פ סדר ההשתלשלות [שנקבע כפי שגזרה חכמתו ית'] נברא הוא באין ערוך לבורא, אין שייך אפילו קס"ד שיהיו כמוני. אבל לגבי עצמות אוא"ס אין שייך שום גדרים, דמי יאמר לו מה תעשה[21]. וכיון שע"י התשובה מגיעים בעצמות אוא"ס שלמעלה מחכמה [כידוע בענין שאלו לתורה כו' שאלו להקב"ה כו' אמר יעשה תשובה ויתכפר לו[22], דהמענה יעשה תשובה כו' בא דוקא מהקב"ה שלמעלה מחכמה דתורה], לכן, ע"י התשובה, יכול כמוני. ועפ"ז יומתק מה שמפשטות לשון הכתוב קדושים תהיו כי קדוש אני (שקדוש אני הוא הטעם וההסברה על קדושים תהיו) משמע שהציווי קדושים תהיו הוא שקדושתם של ישראל צריכה להיות בדומה לקדושתו ית', כי ע"י עבודת התשובה מגיעים לקדושה זו. ולהעיר מהפירוש[23] ביכול כמוני – יכול כמוני בניחותא.

ה) ויש לומר, דשני הביאורים בנוגע להפסוקים שבהם נרמזים שתי העטרות שנתן בראש בניו (אם נכלל בזה גם הפסוק קדושים תהיו) ושני הפירושים ביכול כמוני, תלויים זה בזה. דלהפירוש שיכול כמוני הוא בלשון תמי' – הקדושה דקדושים תהיו נכללת בקדושתכם שלמטה מקדושתי, ולכן, קדושים תהיו הוא בכלל העטרות שנתן בראש בניו, ולהפירוש יכול כמוני בניחותא – הקדושה דקדושים תהיו היא הקדושה דקדוש אני (שהיא העטרה שנטל לעצמו), ושתי העטרות שנתן בראש בניו הם והתקדישתם והייתם קדושים. ומ"ש במדרש שהקדושה דקדוש אני היא העטרה שנטל לעצמו, אף שגם קדושה זו נמשכת לישראל, יש לומר, כי המשכת הקדושה דקדוש אני בבעלי תשובה היא (לא מצד המציאות שלהם[24] אלא) לפי שע"י התשובה מתגלה שרש הנשמה שהוא חד עם העצמות, ונמצא, דגם לאחרי שהעטרה ישנה בישראל, היא בראשו של המלך (ולא ניתנה לאחר, גם לא לבניו).

ו) ויש לומר, דזה שענין ההמשכה דקדושתי שלמעלה מקדושתכם מבואר להדיא בהדרושים דפרשת נצבים משא"כ בהדרושים דפרשתנו בא ענין זה רק ברמז (ומ"ש להדיא בדרושים אלה הוא שהגילוי דקדוש הא' באדם הוא באופן דהעלאה מלמטה למעלה, שרוצה לצאת ממציאותו וליכלל בקדוש), הוא, כי בפרשת אתם נצבים היום, שקורין קודם ר"ה[25], הוא זמן התשובה. ובפרט להמבואר בלקו"ת[26] שהתשובה דאתם נצבים היום כולכם לפני הוי' גו' הוא שכל הנשמות מתעלות למעלה במקור חוצבם. ולכן בהדרושים דפ' נצבים מבואר להדיא ההמשכה דקדושתי שלמעלה מקדושתכם[27], כי ע"י שנש"י מתעלות למקור חוצבם נמשך להם גם העטרה שנטל לעצמו (כנ"ל סעיף ה). ובהדרושים דהפרשיות שקורין בימי ספירת העומר, שהעבודה דספירת העומר היא (לא באופן דדילוג (תשובה[28]) אלא אדרבא) בסדר והדרגה (יום אחד, שני ימים, וכו'), בא ענין זה דהמשכת קדושתי שלמעלה מקדושתכם רק ברמז. ויש לומר, דזה שמובא בדרושים אלה ענין זה ברמז עכ"פ, הוא, כי ספירת העומר הו"ע בירור נפש הבהמית[29], ובירור נפש הבהמית הוא כענין התשובה[30]. ויש להוסיף, דפרשת אמור קורין ברוב השנים בהשבת שבסמיכות לפסח שני, דפסח שני הו"ע התשובה. וכמבואר בארוכה במק"א[31] דפסח ראשון הו"ע עבודת הצדיקים ופסח שני הו"ע עבודת התשובה. ולכן גם בהדרושים דפרשת אמור מרומז הענין דהמשכת קדושתי שלמעלה מקדושתכם, יכול כמוני בניחותא. **********

*) יצא לאור בקונטרס י"ג אייר – תש"נ, "לקראת י"ג אייר, יום היאָרצייט של הוו"ח וכו' הרב ישראל ארי' לייב, אחיו של – יבדל לחיים טובים – כ"ק אדמו"ר שליט"א, – לפני מלחה"ע האחרונה עלה לארץ הקודש. נסתלק בי"ג אייר ה'תשי"ב, בליווערפול, אנגלי', ומנ"כ בעיה"ק צפת תובב"א* . . יום ג, יג אייר, שנת ה'תש"נ".

 

  1. 1 פרשתנו כב, לב.
  2. 2 סעיף ט (לג, ב).
  3. 3 ראה לקו"ת שם סעיף ה (לב, ג) דתוך בני ישראל הוא נקודה הפנימית דהלב.
  4. 4 לקו"ת שם סוף סעיף ו (לב, ד).
  5. 5 לקו"ת שם סעיף ח (לג, א). ושם, ש"לכן הן ב' בחי' קדוש" (כדלקמן בפנים).
  6. 6 ישעי' ו, ג.
  7. 7 לג, סע"ב ואילך.
  8. 8 לקו"ת תזריע כב, ג. ובכ"מ.
  9. 9 שער היחוד והאמונה רפ"ט. ובכ"מ.
  10. 10 ראה המשך תער"ב ח"א פע"ט. ח"ב פש"מ. וראה לקו"ת קרח נב, ג. ובכ"מ. *) תולדותיו – ראה ספר "ימי מלך" ח"א (קה"ת תשמ"ט) ע' 68 ואילך [קובץ י"ג אייר ארבעים שנה (קה"ת, תשנ"ב)]. וראה בארוכה שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר ה'תשמ"ה [התוועדויות תשמ"ה ח"ג ע' 1942 ואילך] – ביאור בשמו של בעל היאָרצייט, והשייכות דשמו לפ' אחרי-קדושים. שיחת פסח שני ה'תשמ"ז [התוועדויות תשמ"ז ח"ג ע' 256 ואילך]. [ש"פ אחרי-קדושים ה'תנש"א (התוועדויות תנש"א ח"ג ע' 184 ואילך)].
  11. 11 תו"א תרומה פא, ב. המשך תרס"ו ס"ע רפד ואילך. ובכ"מ.
  12. 12 סעיף ו (לה, א ואילך).
  13. 13 ויק"ר פכ"ד, ח.
  14. 14 קדושים יט, ב. כ, ז.
  15. 15 וכ"מ בסה"מ עזר"ת ע' קצד. ה'תש"ח ע' 201.
  16. 16 ויק"ר שם, ט.
  17. 17 ע' קה.
  18. 18 נא, ג.
  19. 19 ראה ברכות לד, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד.
  20. 20 ולהעיר, שבלקו"ת נצבים מדבר בדרגא נעלית יותר מבלקו"ת בפרשתנו. דבלקו"ת בפרשתנו שקדוש הא' הוא כתר (דבפשטות הוא אריך), ובלקו"ת נצבים (נב, ג) שקדושתכם שנמשך ע"י המצוות הוא אריך וקדושתי שלמעלה מקדושתכם הוא עתיק. ואעפ"כ מבואר שם שגם קדושתי נמשכת למטה.
  21. 21 ע"פ לשון הכתוב – איוב ט, יב.
  22. 22 יל"ש תהלים רמז תשב. ועוד. וראה ד"ה שובה ישראל תרכ"ט (סה"מ תרכ"ט ע' שלח ואילך). ד"ה טוב וישר תרס"ד (סה"מ תרס"ד ע' רעא ואילך). ד"ה ביוהשמע"צ תער"ב (סה"מ תער"ב-תרע"ו ע' לב). ועוד.
  23. 23 מאור עינים עה"פ (מז, ב).
  24. 24 כי הגילוי דקדוש הא' (קדוש אני) ששייך למציאות האדם הוא רק באופן דהעלאה (שירצה ליכלל) ולא באופן דהמשכה.
  25. 25 תוס' – מגילה לא, סע"ב. טושו"ע או"ח סתכ"ח ס"ד. לקו"ת ר"פ נצבים (מד, א).
  26. 26 שם.
  27. 27 ואולי י"ל, דזהו גם מהביאורים ע"ז שבלקו"ת נצבים גם הדרגא דקדושתכם שע"י המצוות היא נעלית יותר (ראה לעיל הערה 20) – כי ע"י התשובה, התומ"צ הם באופן נעלה יותר.
  28. 28 ראה לקו"ת דרושים לשבת שובה סה, א. ד"ה שובה ישראל ה'תשל"ו (לעיל ח"א ע' פג ואילך).
  29. 29 לקו"ת ויקרא ג, א. פרשתנו לה, ד. הנסמן לקמן ע' רסד הערה 4.
  30. 30 תו"א מקץ לג, ב. ושם, שלכן ע"י בירור נה"ב נמשך הגילוי דקדושתי שלמעלה מקדושתכם. וראה שם לד, ריש ע"ג בענין ספירת העומר.
  31. 31 לקו"ש חלק ח"י ע' 119 ואילך. ובכ"מ.

Maamer Ve-nikdashti (5725)

Delivered on Yud Gimmel Iyar, 5725 (May 15, 1965) Commemorating the Yartzeit of the Rebbe's brother, Rav Yisroel Aryeh Leib


Introduction & Historical Context

This Maamer was delivered by the Rebbe on the 13th of Iyar (Yud Gimmel Iyar) in the year 5725. This date marks the Yartzeit of the Rebbe's brother, Rav Yisroel Aryeh Leib, who passed away in 5712 (1952). He was buried in the holy city of Safed (Tzfat).

The Rebbe often connected his brother’s name—Yisroel Aryeh Leib—to the Torah portions read around this time, specifically Acharei Mos-Kedoshim. This Maamer focuses on the verse from Parshas Emor:

"And I shall be sanctified amongst the children of Israel; I am Hashem who makes you holy." (Ve-nikdashti be-soch Bnei Yisroel ani Hashem mekadeshchem)


Section 1: Two Directions of Holiness

The Alter Rebbe explains in Likkutei Torah that "sanctified amongst the children of Israel" means that Hashem’s holiness is revealed openly in the heart of a Jew. This happens through two distinct movements:

  1. Mi-lemata le-maila (From Below to Above): This is the human effort. A Jew’s heart burns like a fire with a yearning to transcend their own existence and be included in Hashem’s holiness.

  2. Mi-maila le-mata (From Above to Below): In response to our effort, Hashem draws down His holiness (Ani Hashem Mekadeshchem). This descent happens through two channels:

    • Torah: Draws holiness into the Pnimiyus (inner, spiritual dimensions) of the worlds.

    • Mitzvos: Draws holiness into the Chitzoniyus (outer, physical dimensions) of the world.


Section 2: The Three Times "Kadosh"

We say "Kadosh" three times in our prayers, representing three levels of the Divine "Crown" (Keter):

  • The First Kadosh (Keter over Chochma): This is the highest level, the "Surrounding Light" (Or Sovev). It is entirely beyond the world. We reach it by wanting to "go out" of ourselves.

  • The Second Kadosh (Keter of Zeir Anpin): This is the spiritual crown over our emotions. It is drawn down through the study of Torah.

  • The Third Kadosh (Keter of Malchus): This is the crown over the source of created beings. It is drawn down through the act of Mitzvos, impacting the physical earth.

Crucially, all these "Crowns" are of one essence. Even when the Crown descends to the lowest levels, it remains as holy as it was at the very top.


Section 3: The King’s Crowns (Midrashic Parable)

The Midrash tells a story of a country that made three crowns for the King. The King puts one crown on His own head and places the other two crowns on the heads of His children.

  • The Crown on Hashem's Head: Corresponds to "Ani Hashem" (I am Hashem). This is the highest level that is usually "beyond" us.

  • The Two Crowns on the Jews' Heads: Corresponds to "Kedoshim Tiyu" (You shall be holy) and "Ve-hiskadishtem" (And you shall sanctify yourselves).


Section 4: The Power of Teshuvah

It is stated in the Midrash there: “You shall be holy — one might think, like Me. Therefore the verse says: ‘For I am holy’; My holiness is higher than your holiness.”

The Tzemach Tzedek asks a profound question: How can a human being even imagine becoming holy like the Creator? According to logic, it seems impossible.

The Lubavitcher Rebbe explains:

According to Logic (Torah / Hishtalshelus):
There is no comparison between Creator and creation. The Infinite and the finite are not on the same level.

According to Essence (Atzmus / Teshuvah):
Through Teshuvah, a person connects to Hashem’s Essence, which is beyond all definitions, limitations, and logic.

A Tzadik receives the “two crowns” through Torah and mitzvos. But a Baal Teshuvah can reach even the “third crown” — the level the King normally keeps for Himself.

This does not mean a Jew takes something from Hashem. Rather, Teshuvah reveals that the soul of a Jew was always one with the Essence of the King.


Section 5: Connection to Sefiras Ha-omer & Pesach Sheni

  • Sefiras Ha-omer: Usually, this time of year is about "order"—counting 1, 2, 3... step by step. This is the path of the Tzadik.

  • Pesach Sheni: This is the "Second Chance," which represents Teshuvah—jumping levels even if you missed the first chance.

  • Conclusion: Parshas Emor is read near Pesach Sheni. Therefore, even though we are in the "orderly" days of Sefira, there is a hint in this Maamer that a Jew can always jump to the highest level of holiness through Teshuvah.

  • Quiz on Maamer Ve-nikdashti (5725)

  • 1. On what specific date did the Maamer occur?
    A. 11th of Nissan, 5712 (1952)
    B. 13th of Iyar, 5725 (1965)
    C. 18th of Elul, 5750 (1990)
    D. 6th of Sivan, 5725 (1965)

    2. The Maamer was published in a booklet in 5750 (1990) to commemorate the yahrtzeit of which individual?
    A. The Rebbe’s father, Rav Levi Yitzchak
    B. The Alter Rebbe
    C. The Rebbe’s brother, Rav Yisrael Aryeh Leib
    D. The Tzemach Tzedek

    3. According to the Alter Rebbe in Likkutei Torah, what does the phrase “within the children of Israel” (Besoch Bnei Yisrael) mean?
    A. Hashem's holiness will be revealed openly in the heart of a Jew.
    B. The Jewish people should live together in one land.
    C. Holiness is only found within the Holy Temple.
    D. A Jew must only study Torah in a group.

    4. The Maamer describes the first “Kadosh” as a movement from “below to above.” What human emotion or action characterizes this?
    A. Intellectual comprehension of Jewish law.
    B. Performing physical deeds without intent.
    C. A yearning heart that burns like fire to be included in Hashem's holiness.
    D. The act of giving charity to the poor.

    5. How does the Maamer distinguish between the holiness drawn down through Torah vs. Mitzvos?
    A. Torah is for the physical world; Mitzvos are for the spiritual world.
    B. Torah impacts the inner aspects (Pnimiyus) of the worlds; Mitzvos impact the external and physical (Gashmiyus).
    C. Torah is from below to above; Mitzvos are from above to below.
    D. There is no distinction; they both draw down the same level of light.

    6. What is the spiritual level of the first “Kadosh” according to the explanation of the Sefiros?
    A. Malchus (Kingship)
    B. Zeir Anpin (The emotional attributes)
    C. Kesser (Crown) that is higher than Chokhmah
    D. Chokhmah (Wisdom)

    7. Why is the level of Kesser still called “Kadosh” even when it descends to lower levels like Malchus?
    A. Because it changes its essence to match the lower level.
    B. Because all levels of Kesser are of one essence (Mahus Echad) and do not change.
    C. Because the angels continue to say “Kadosh” regardless of where it is.
    D. Because the physical world is also holy.

    8. In the Midrashic parable of the three crowns, what does the King (Hashem) do with them?
    A. He gives all three crowns to the Jewish people.
    B. He wears all three crowns Himself.
    C. He puts one crown on His own head and two on the heads of His sons (the Jews).
    D. He gives the crowns to the angels to guard.

    9. According to the Maamer, what is the unique power of a Baal Teshuvah compared to a Tzaddik?
    A. A Baal Teshuvah only receives the two crowns given to the sons.
    B. A Baal Teshuvah can draw down the level of “Kadosh Ani” — the crown the King usually keeps for Himself.
    C. A Baal Teshuvah has a harder time reaching holiness than a Tzaddik.
    D. A Baal Teshuvah is only connected to the external aspects of the world.

    10. Why is the concept of “jumping levels” through Teshuvah only hinted at in Parshas Emor, while it is explicit in Parshas Nitzavim?
    A. Because Parshas Emor is always read after Rosh Hashanah.
    B. Because the days of Sefirat HaOmer (around Parshas Emor) are generally about orderly, step-by-step service, not “jumping.”
    C. Because the Rebbe chose not to state it there explicitly.
    D. Because Teshuvah is not relevant during the month of Iyar.


  • Answer Key

    1. B

    2. C

    3. A

    4. C

    5. B

    6. C

    7. B

    8. C

    9. B

    10. B

Leave Feedback