ט"ו אלול
ב"ה, כ' מרחשון, ה'תשל"א
ברוקלין, נ.י.
אל קהל עדת ישורון חובבי ומוקירי תורה ומצוה
ה' עליהם יחיו
שלום וברכה!
היינט, אין דעם יום הולדת פון כ"ק אדמו"ר הרש"ב נבג"מ זי"ע, דער מייסד פון תומכיתמימים אין ליובאַוויטש, וועלכע איז נאָך פיל וואַנדערונגען איבערגעפלאַנצט געוואָרן אין אַמעריקע דורך כ"ק מו"ח אדמו"ר נבג"מ זי"ע, קום איך מיט דער דאָזיגער ווענדונג.
הייאָר, שמחתתורה, איז געוואָרן 70 יאָר זינט דער שיחתקודש פון דעם מייסד הישיבה, וועלכע איז געזאָגט געוואָרן אין צוזאַמענהאַנג מיט דעם דריטן יאָרטאָג פון דער גרינדונג פון ישיבת תומכיתמימים.
אין דער שיחה האָט דער רבי נ"ע פאָרויסגעזען אַ צייט פון חרפו עקבות משיחך — די וועלכע לעסטערן און שטופּן אָפּ די פוסטריט פון משיח צדקנו. ער האָט דאַן אויסגעדריקט די זיכערע האָפנונג, אַז די תלמידים "תמימים" וועלן דינען אַלס קעגןמיטל, און וועלן זיין די מסירתנפש'דיגע אנשיחיל, די תורהסאָלדאַטן, וועלכע וועלן פאַרטרייבן די פינצטערניש און מקרב זיין די גאולה.
אין אונזער דור זעען מיר באַשיינפערלעך, ווי די נצחיות'דיגע רייד פון דעם גרינדער פון ישיבת תומכיתמימים ווערן פאַרווירקלעכט. פון איין זייט זעען מיר אַ דור יוגנט וואָס איז נעבעך זייער צעטומלט, אינערלעך צעריסן און אויסערלעך אומגעצוימט און צעשטערעריש. אָבער פון דער אַנדער זייט זעען מיר די ישיבה יוגנט, ספּעציעל די תלמידים פון תומכיתמימים, אַלס מוסטערהאַפטע לעבעדיגע ביישפּילן ווי אידישע יוגנט דאַרף זיך פירן; די נרות להאיר — ליכט וועלכע לייכטן און באַלייכטן דעם אַרום, מיט דער ליכטיקייט פון נר מצוה ותורה אור, און מיט דעם מאור שבתורה, תורת החסידות. זיי באַרעכטיגען די גרויסע האָפונגען וואָס די מייסדי תומכיתמימים, נשיאינו רבותינו נבג"מ זי"ע האָבן אויף זיי געלעגט.
אין די קומענדיגע וואָכן ערב דער יערלעכער חגיגה פון מרכז הישיבות תומכיתמימים ליובאַוויטש, האָף איך און בין זיכער, אַז אנ"ש שי' בפרט און חובבי ותומכי תורה שי' בכלל וועלן זיך וואַרעם אָפּרופן אויפן רוף פון דער הנהלה, צו
טאָן — יעדער איינער און איינע לויט זייערע פולסטע מעגלעכקייטן — אַלץ וואָס איז פון זיי אָפּהענגיג, כדי צו פאַרזיכערן, אַז די יערלעכע חגיגה זאָל דורכגעפירט ווערן בהצלחה גדולה, ניט נאָר ברוחניות נאָר אויך בגשמיות, פשוט צו שאַפן די נויטיגע פינאַנציעלע הילף פאַר דער ישיבה אָנצוגיין מיט איר הייליגער אַרבעט און דורכפירן די כוונה פון דעם מייסד הישיבה אין דער פולסטער מאָס, און דאָס מיינט אין אַן אופן פון מוסיף והולך מוסיף ואור.
השם יתברך זאָל העלפן יעדן איינעם און איינע צו דערפילן דאָס אויבנדערמאָנטע, און דאָס איז אויך אַ צנור און כלי למילוי משאלות לבבם לטובה ולברכה, פאַר זיך און די בניבית שיחיו, אין אַלץ וואָס מ'נויטיגט זיך בגשמיות וברוחניות גם יחד.
בכבוד ובברכה להצלחה ולבשורות טובות,
[new_section]
אנקומענדיק אין ארץ ישראל וועט איר מסדר זיין מיט די הנהלות דהישיבות צו זיין ביים כותל המערבי און מערת המכפלה צו דאווענען מנחה און לערנען א ענין אין חסידות און נגלה: איר זאלט מיטנעמען א פושקע און געבן דארטן צדקה, דערנאך — לערנען א ענין אין חסידות פאר מנחה, און דערנאך דאווענען מנחה און דערנאך לערנען א ענין אין נגלה, אזוי אויכעט אין מערת המכפלה.
דערנאך (בירות"ו) וועט איר גיין אין צ"צ שול אין ירושלים עיר העתיקה און דארטן לערנען א ענין פון צ"צ אין נגלה און א ענין פון צ"צ אין חסידות.
מ'וועט אייך געבן צוויי שטרות, איינער געבן לצדקה ביים כותל המערבי, און דער צווייטער — במערת המכפלה.
(נטל ב' שטרות של עשר לירות ישראליות ונתן לכאו"א.)
אויך זאלט איר זיך צונויף רעדן מיט דער הנהלה אויף צו פארן אין די מושבי חב"ד: כפר חב"ד, כפר חב"ד שני, נחלת הר חב"ד, לוד, צפת, וכו',
איר זאלט מאכן א פארבריינגען אין יעדער ארט — מ'וועט אייך געבן דריי שטרות מ'זאל עס צוטיילן: האלב (השתתפות) די הוצאות פון דער התוועדות און האלב אויף צדקה דארטן, — איר וועט עס בייטן אויף פונטן, אדער פארקויפן,. . .
(נתן ג' שטרות של דולר לכאו"א.)
אזוי ווי ס'איז גוט אז יעדער זאך זאל זיין געטאן מיט א מנין, זאלט איר מיט נעמען אייער ראש ישיבה אדער משפיע,
און דער עיקר: איר זאלט לערנען בהתמדה ובשקידה גדולה, און משפיע זיין בזה אויף די אלע וואס דארפן לערנען, און איר זאלט אויפשטורמען גאנץ ארה"ק בלימוד התורה סיי נגלה און סיי חסידות; מ'זאל הערן פון אייך בשו"ט. און דאס זאל אלץ זיין בהצלחה רבה, און די נסיעה זאל זיין כשורה.
איר זאלט אויסקלייבן איינעם פון אייך וואס זאל מודיע זיין אהער וועגן די ענינים וואס עס האט זיך דא גערעדט.
פארט געזונטערהייט.
[new_section]
איך וועל אייך מאכן פאר שלוחי מצוה, ווען איר וועט קומען דארטן זאלט איר מאכן א התוועדות, אבער פאר דער התוועדות זאלט איר טיילן לצדקה פון די געלט וואס איך וועל אייך געבן, א טייל אויף צדקה און א טייל אויף די התוועדות,
נאך די צדקה זאל זיין א תפלה בציבור מיט די אנדערע תלמידים פון ישיבה, משפיעים, ר"י, און לערנען א ענין אין תורה, פארן דאווענען א ענין אין חסידות און נאכן דאווענען א ענין אין נגלה, און דערנאך מאכן א התוועדות,
— נתן לכאו"א מאה פראנק ואמר: פארנאנדערטיילן א טייל אויף צדקה און א טייל אויף דער התוועדות.
— לאחר חלוקת השטרות אמר: ווי געזאגט פריער געבן צדקה, דאווענען בציבור, לערנען א ענין אין חסידות פארן דאווענען, א ענין אין נגלה נאכ'ן דאווענען, און דערנאך בעטן ביי די משפיעים מאכן א התוועדות אין די כותלי הישיבה.
— לאחר זה לפני שנתן ג' דולארים לכאו"א אמר: מען מאכט דאך דארטען פארבריינגען'ס אין די ערי השדה זאל מען זיך פארנאנדער פרעגן וואו מען מאכט די פארבריינגענס אין ערי השדה מחוץ לפאריז, און אין פאריז גופא, און איר זאלט זיך משתתף זיין אין די התוועדות'ן, ניט אלע צוזאמען נאר מען זאל פארנאנדער
טיילן וואו ווער זאל פארן, און געבן א טייל אויף צדקה (מחוץ לצדקה הנ"ל בכותלי הישיבה), און א טייל אויף השתתפות אין די התוועדות'ן.
און ווי מען האט שוין געזאגט, זאל מען אויף שטורמען מיט לימוד התורה און קיום המצוות בהידור, ביי זיך און אויך ביי אנדערע און זיין נרות להאיר.
זאל זיין בהצלחה און הערן בשורות טובות און אויסקלייבן איינעם וואס זאל איבערגעבן אהער אלע פרטים.
פארט געזונטערהייט און מ'זאל הערן בשורות טובות.
[new_section]
... כשבקרני הרה"ג. . הודיע לי כי בתכנית הדזוינט נכנסת תמיכה לבתי ספר למלאכה המתנהלים על ידי ישיבות באה"ק ת"ו ומהוים חלק מהן.
והוסיף, אשר דבר עמכם אודות ענין זה — היינו שישיבת לוד תפתח מחלקה ללמוד אומנות ומלאכה — וענו לו אשר ישאלו בזה את חוות דעתי.
ובמענה על שאלה זו:
נמנע הוא לשנות סדר ישיבות תומכי תמימים, באיזה מקום שיהיו, מהאופן והתכנית אשר התוו מיסדי' ומנהלי' הם כ"ק אדמו"ר (מהרש"ב) וכ"ק מו"ח אדמו"ר — זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע. ומכיון שכך, הרי אי אפשר לכלול בעצם הישיבה גופא שיעורים ללימוד אומנות ומלאכה. אבל לאידך גיסא, באשר ישנם כמה אברכים ובחורים, אשר אי אפשר, מפני כמה סיבות, להכניסם ולהמשיכם ללימוד בישיבה כל היום כולו, אבל ילמדו איזה שעות ביום נגלה וחסידות, בתנאי אשר ילמדום ג"כ אומנות ומלאכה, הנה נכון במאד להשתדל בהנ"ל שיהיו תחת השגחתם והשפעתם התמידית. וזה הרי אפשר הוא על ידי יסוד מוסד מיוחד ללימוד תורת הנגלה והחסידות וגם כן אומנות ומלאכה, שיעמוד תחת חסותה של הישיבה, השגחתה והנהלתה. ובטח אשר מוסד שכזה הי' מביא תועלת מרובה לכמה בחורים ואברכים. וכפי השיחה עם הרב. . שי', הנה שאלת ההוצאות שבזה — ישתדל בכל יכלתו, אשר תהא נפתרת על ידי הדזוינט. ובאשר להרב. . שי' השפעה גדולה בדזוינט, יש לקוות אשר הדזוינט ימלא בקשה זו במילואה.
אחכה למכתבם מפורט בכהנ"ל (איזו אומנות, תכנית, תקציב וכו') וההקדם בזה ישובח. — ולכאורה טוב שהמוסד יהי' בהכפר, אבל בהנהלתם.
בברכה.
"(ממכתב כ' כסלו תשי"ב)"
[new_section]
במענה למכתביהם מכ"ח אד"ר עם המצורף אליהם.
מובן וגם פשוט, שמה שכתבתי אליהם בהנוגע לשטח בו יבנה בנין בי"ס החבד"י, הוא רק בתור הערה בעלמא. וההחלטה בזה תלוי' בהאפשריות, תנאי המקום וכו'. ומובן וגם פשוט, שאין בא בחשבון כלל מקום שאין בו חשמל וכו'. ולפלא גם הספק בזה.
במ"ש אודות התכניות בבנית הבנין דישיבת תומכי תמימים, החדש, אשר בכפר חב"ד,
כמדומה כבר כתבתי, שמה שאפשר להורות מכאן הוא רק שרצוי' בני' באופן שתוכל להעשות שלב אחר שלב, ז.א. שכל עוד אין כל האמצעים הדרושים, יוגמר עכ"פ חלק מאגף בו יוכלו להשתמש. אבל באופן שכשיתוסף באמצעים — יוכלו להוסיף בבנין, ויתאים וישתלב בחלק הבנין שקדמו, וק"ל.
במ"ש אודות סידור קורסים, — כמדומה גם בזה כבר כתבתי, שרצוי יותר להשתמש בהקורסים שכבר קיימים מזמן, ובמילא יודעים המעלות והחסרונות שבהם, וממה שיש להזהר. ולא להתחיל במחשבה ע"ד יסוד קורסים משל עצמם ובחפזון הכי גדול, ואין ידוע מי הוא שיהי' המרצה וכו', ועוד ועוד. וכמדומה גם זה נכתב: באם יהי' מספר די חשוב משתתפים בקורסים אלו משל חב"ד, בטח יוכלו לפעול שינוי בתכנית וכיו"ב, באם יש לדרוש שינויים אלו. . .
"(ממכתב ו' אד"ש תשי"ט)"
[new_section]
בתמהון גדול קראתי מכתבם מח' תמוז עם המצורף אליו (והקודמיו), בו שואלים אודות יחסי בקשר עם נסיעת תלמידים.
ומובנת התמי', שהרי כמה שנים שהנני כותב לההנהלה ולהתלמידים שאין דעתי נוחה מזה כלל. ואם מלכתחלה הי' כן, עאכו"כ לאחרי שראו הבפועל בחזרת התלמידים לאה"ק ת"ו. וכמו שכתוב בהפ"כ שלהם ובמכתבים שקודם לזה. כן ברור אמרתי דעתי בזה להרה"ח אי"א נו"נ בעל מדות ורב פעלים. . . שי', וכמובא גם בהפ"כ, אלא שדבורי עמו הי' עוד בהחלטיות יותר. מכל האמור מובן — שהחלטה בהאמור ובנוגע לכאו"א — הרי היא ביד הנהלת תומכי תמימים דלוד (בהנוגע לתלמידים שלהם). ומובן וגם פשוט — שההנהלה דלוד צריכה להתבונן לכל לראש בהנוגע לביסוס והתפתחות תו"ת דלוד, ורק לאחרי זה באה שאלת התפתחות תו"ת במקום אחר [אפילו את"ל שאין שני הענינים אלו הולכים יחד, שגם זה היפך השקפתי, מיוסדת על שיחות רבותינו נשיאינו והוראות מפורשות בכ"מ בתורתנו,
שאדרבה מסייעים הענינים זל"ז ועוזרים, והתפתחות אמיתית של ישיבה אחת, בודאי שתועיל להתפתחות ישיבה השני', ולא להיפך ח"ו].
בהנוגע להנ"ל בקשר להנסיעה, בקשתי את הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים כו' הרמח"א שי' — שיודיעם תיכף כבקשתם, מבלי לחכות לתור מכתבי זה.
לשאלתם בנוגע לתלמידי ישיבת תו"ת שי' המשתתפים בפעולות את"ה וכיו"ב, גם בזה לפלא הספק והשאלה בדבר המפורש ממייסדי תו"ת ומנהלי' — כ"ק אדמו"ר (הרש"ב) ובנו כ"ק מו"ח אדמו"ר — זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע, שברור אמרו וכתבו שכל עניני התלמידים הם ברשות הנהלת הישיבה, ועל פיהם דוקא יתנהגו מנפש ועד בשר, ורק זוהי הדרך להתהוות אור משפיע — כשמקודם לזה יהי' אור מקבל, וכידוע שיחות קדש בזה.
ויהי רצון אשר סו"ס יתפתחו כל סניפי ישיבות תומכי תמימים בכל מקום שהם, מתאים לרצון ותקות רבותינו נשיאינו,
אשר כיון שרצונם הוא, מוכרח שיבוא בפועל, אלא שיפה שעה אחת קודם ומתוך שמחה וטוב לבב, ויפוצו המעינות בהם ומהם ועד שיגיעו גם לחוצה הכי רחוק, ויביאו מבשר טוב פנחס זה אלי' לקרב הרחוקים, ותיכף וסמוך לו — גאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו משיח בן דוד, וכמ"ש דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל וגו' וישראל עושה חיל. . .
"(ממכתב כ' תמוז תשכ"א)"
[new_section]
... כן סיפר לי ע"ד תפקידו בפיתוח של הנמצא מתחת לאדמה וכו'. ובודאי שמע כ' הפתגם הידוע של רבנו הבעל שם טוב בביאור הכתוב "כי תהיו אתם ארץ חפץ", שכל אחד ואחת מבני ובנות ישראל נמשלו לארץ, אשר כל אוצרות וסגולות חפץ חבויים בה, אלא שצריך לגלות אותם על ידי חפירה ופיתוח, לפעמים על ידי הסרת שכבה קלה לפי ערך של עפר, ולפעמים על ידי חפירה בעומק. כן הוא בכל אחד ואחת מישראל שבנפשם ובנשמתם פנימה חבויים ושמורים אוצרות וסגולות ותכונות נפש שאין לשערם, אלא שצריך להוציאם מן הכח אל הפועל.
והרי זהו בעצם מיסודות תורת החסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט, לגלות את הטוב שבכל אחד ואחת מישראל, מתוך אהבת ישראל, וכמים הפנים לפנים. ואף זו מסגולות בני עם סגולה שלב ישראל ער הוא.
והנני מאחל למר הצלחה מרובה בתפקידו, תרתי משמע, ובפרט שעל פי
הפ"ש שקבלתי לבו ער לבעיות דורנו, לא רק הכלכליים כי אם גם הרוחניים והמוסריים.
"(ממכתב ר"ח אד"ר תש"ל)"
[new_section]
... בנועם מיוחד קבלתי הידיעה שנזדרז מר ומסר תרומתו הנעלית להוצאה לאור ולהדפסת מאמרי וכו' אדמו"ר הזקן, מאלה אשר ברובם ככולם עדין לא נתפרסמו. ובודאי ובודאי אשר לדכוותי' דמר אין צורך כלל בתיאור גודל הענין וחשיבותו לתועלת היחיד ולתועלת הרבים. והרי גם הזריזות במסירת הכסף (עיין לקו"א לאדה"ז ר"פ נו"ן; כסף הקדשים מל' נכסוף נכספת לביך אביך). וכמדומה כבר העירותי מאז בדברי אדה"ז באגה"ק שלו סי' כ"א, בגודל מעלת הזריזות כו'. ולמרות טרדות החג, תקותי שעוד ימים אלו יתחילו בחיפוש בכתבי היד להשוות מאמרים וכו' הנ"ל מביכל לביכל, ובפרט אשר חלק מהמאמרים לקוחים מביכלעך שלא היו באוצר הכת"י של כ"ק מוהרש"ב וכ"ק מו"ח אדמו"ר, כי אם בא לידי אחר כך, על כן הכרחית עוד יותר ההשוואה עם הנמצא בהביכלעך שבאוצר כת"י של רבותינו נשיאינו. ותפלתי ותקותי אשר זכות הרבים תעמוד לההו"ל — שיהי' דבר מתוקן, דברי אלקים חיים ומחיים את כל אלו שיגיעו לידם להחיותם באופן שיהיו מקור חיים אמתיים עפ"י תורתנו תו"ח בד' אמות שלהם ובכל סביבתם ובאופן — כל' הידוע — הפצת המעיינות חוצה. ותעמוד הזכות למר ולכל אשר לו לחיים ארוכים וטובים בכל המובנים, וזכות הרבים מסייעתו.
"(ממכתב י"א ניסן תש"ל)"
[new_section]