המצווה השניה
היא הציווי שנצטווינו להאמין בייחוד.
והוא שנאמין שפועל הנמצא בסיבתו הראשונה הוא אחד.
והוא אמרו יתעלה: "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד" (דברים ו, ד).
וברוב המדרשות תמצא שהם אומרים:"על מנת לייחד את שמי, על מנת לייחדני".
והרבה כגון זה.
כוונתם בדבר זה: שלא הוציאנו מבית עבדים ולא עשה עמנו מה שעשה בעשיית חסד והטבה, אלא בתנאי שנאמין בייחוד, לפי שאנו מחויבים בכך.
ובהרבה מקומות אומרים 'מצוות ייחוד', וקוראים למצווה זו גם 'מלכות שמים'.
כי אומרים: כדי לקבל עליו על מלכות שמים, כלומר ההודאה בייחוד והאמונה בו.