Rambam Safer Hamitzvot

003 - הִלְכוֹת חֲנֻכָּה פֵּרֶק ג

Hilchos Chanukah, Chapter 3
נס חנוכה, הלל, ומנהגי הקריאה
The Miracle of Chanukah, Hallel, and Customs of Recitation
This chapter recounts the oppression by the Greeks, the miracle of Chanukah, and the establishment of its mitzvot. It details the laws of lighting candles, reciting Hallel, associated blessings, and various customs regarding Hallel's recitation during festivals and Rosh Chodesh.

הִלְכוֹת חֲנֻכָּה פֵּרֶק ג

א בְּבַיִת שֵׁנִי כְּשֶׁמָּלְכוּ יָוָן, גָּזְרוּ גְּזֵרוֹת עַל יִשְׂרָאֵל, וּבִטְּלוּ דָּתָם, וְלֹא הִנִּיחוּ אוֹתָם לַעְסֹק בַּתּוֹרָה וּבַמִּצְווֹת; וּפָשְׁטוּ יָדָם בִּמְמוֹנָם, וּבִבְנוֹתֵיהֶם; וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וּפָרְצוּ בּוֹ פְּרָצוֹת, וְטִמְּאוּ הַטְּהָרוֹת. וְצַר לָהֶם לְיִשְׂרָאֵל מְאוֹד מִפְּנֵיהֶם, וּלְחָצוּם לַחַץ גָּדוֹל, עַד שֶׁרִחַם עֲלֵיהֶם אֱלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, וְהוֹשִׁיעָם מִיָּדָם. וְגָבְרוּ בְּנֵי חַשְׁמֻנַּאי הַכּוֹהֲנִים הַגְּדוֹלִים, וַהֲרָגוּם וְהוֹשִׁיעוּ יִשְׂרָאֵל מִיָּדָם; וְהִעְמִידוּ מֶלֶךְ מִן הַכּוֹהֲנִים, וְחָזְרָה מַלְכוּת לְיִשְׂרָאֵל יָתֵר עַל מָאתַיִם שָׁנָה--עַד הֶחָרְבָּן הַשֵּׁנִי.

ב וּכְשֶׁגָּבְרוּ יִשְׂרָאֵל עַל אוֹיְבֵיהֶם וְאִבְּדוּם, בַּחֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּחֹדֶשׁ כִּסְלֵו הָיָה. וְנִכְנְסוּ לַהֵיכָל, וְלֹא מָצְאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר אֵלָא פַּךְ אֶחָד; וְלֹא הָיָה בּוֹ לְהַדְלִיק אֵלָא יוֹם אֶחָד בִּלְבָד, וְהִדְלִיקוּ מִמֶּנּוּ נֵרוֹת הַמַּעֲרָכָה שְׁמוֹנָה יָמִים--עַד שֶׁכָּתְשׁוּ זֵיתִים, וְהוֹצִיאוּ שֶׁמֶן טָהוֹר.

ג וּמִפְּנֵי זֶה הִתְקִינוּ חֲכָמִים שֶׁבְּאוֹתוֹ הַדּוֹר, שֶׁיִּהְיוּ שְׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ שֶׁתְּחִלָּתָן מִלֵּילֵי חֲמִשָּׁה וְעֶשְׂרִים בְּכִסְלֵו, יְמֵי שִׂמְחָה וְהַלֵּל; וּמַדְלִיקִין בָּהֶן הַנֵּרוֹת בָּעֶרֶב עַל פִּתְחֵי הַבָּתִּים, בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה מִשְּׁמוֹנַת הַלֵּילוֹת. וְיָמִים אֵלּוּ, הֶן הַנִּקְרָאִין חֲנֻכָּה. וְהֶן אֲסוּרִין בְּסֵפֶד וְתַעְנִית, כִּימֵי הַפּוּרִים; וְהַדְלָקַת הַנֵּרוֹת בָּהֶן, מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים כִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה.

ד כָּל שֶׁחַיָּב בִּקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, חַיָּב בְּהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה; וְהַמַּדְלִיק אוֹתָהּ בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, מְבָרֵךְ שָׁלוֹשׁ בְּרָכוֹת: בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לְהַדְלִיק נֵר שֶׁלַּחֲנֻכָּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמָן הַזֶּה; בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, שֶׁהֶחֱיָנוּ וְקִיְּמָנוּ וְהִגִּיעָנוּ לַזְּמָן הַזֶּה. וְכָל הָרוֹאֶה אוֹתָהּ, מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם--שֶׁעָשָׂה נִסִּים לַאֲבוֹתֵינוּ, וְשֶׁהֶחֱיָנוּ. וּבִשְׁאָר הַלֵּילוֹת, הַמַּדְלִיק מְבָרֵךְ שְׁתַּיִם, וְהָרוֹאֶה מְבָרֵךְ אַחַת--שְׁאֵין מְבָרְכִין שֶׁהֶחֱיָנוּ, אֵלָא בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן.

ה בְּכָל יוֹם וָיוֹם מִשְּׁמוֹנַת הַיָּמִים הָאֵלּוּ, גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל; וּמְבָרֵךְ לְפָנָיו, בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ לִגְמֹר אֶת הַהַלֵּל--בֵּין יָחִיד, בֵּין צִבּוּר: אַף עַל פִּי שֶׁקְּרִיאַת הַהַלֵּל מִצְוָה מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מְבָרֵךְ עָלֶיהָ אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ, כְּדֶרֶךְ שֶׁמְּבָרֵךְ עַל הַמְּגִלָּה וְעַל הָעֵרוּב--שֶׁכָּל וַדַּאי שֶׁלְּדִבְרֵיהֶם, מְבָרְכִין עָלָיו. אֲבָל דָּבָר שְׁהוּא מִדִּבְרֵיהֶם וְעִיקַר עֲשִׂיָּתָן לוֹ מִפְּנֵי הַסָּפֵק, כְּגוֹן מַעְשַׂר דֳּמַאי--אֵין מְבָרְכִין עָלָיו; וְלָמָּה מְבָרְכִין עַל יוֹם טוֹב שֵׁנִי, וְהֶם לֹא תִקְּנוּהוּ אֵלָא מִפְּנֵי הַסָּפֵק--כְּדֵי שֶׁלֹּא יְזַלְזְלוּ בּוֹ.

ו וְלֹא הַלֵּל חֲנֻכָּה בִּלְבָד, הוּא שֶׁמִּדִּבְרֵי סוֹפְרִים, אֵלָא קְרִיאַת הַהַלֵּל לְעוֹלָם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, בְּכָל הַיָּמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל. וּשְׁמוֹנָה עָשָׂר יוֹם בַּשָּׁנָה, מִצְוָה לִגְמֹר בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל; וְאֵלּוּ הֶן--שְׁמוֹנַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, וְרִאשׁוֹן שֶׁלַּפֶּסַח, וְיוֹם עֲצֶרֶת. אֲבָל רֹאשׁ הַשָּׁנָה וְיוֹם הַכִפּוּרִים, אֵין בָּהֶן הַלֵּל, לְפִי שְׁהֶן יְמֵי תְּשׁוּבָה וְיִרְאָה וּפַחַד, לֹא יְמֵי שִׂמְחָה יְתֵרָה; וְלֹא תִקְּנוּ הַלֵּל בַּפּוּרִים, שֶׁקְּרִיאַת הַמְּגִלָּה הִיא הַהַלֵּל.

ז מְקוֹמוֹת שֶׁעוֹשִׂין יָמִים טוֹבִים שְׁנֵי יָמִים, גּוֹמְרִין אֶת הַהַלֵּל בְּאֶחָד וְעֶשְׂרִים יוֹם--בְּתִשְׁעַת יְמֵי הֶחָג, וּשְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה, וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁלַּפֶּסַח, וּשְׁנֵי יָמִים שֶׁלָּעֲצֶרֶת. אֲבָל בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים, קְרִיאַת הַהַלֵּל מִנְהָג, וְאֵינָהּ מִצְוָה; וּמִנְהָג זֶה, בַּצִּבּוּר. לְפִיכָּךְ קוֹרְאִין בְּדִלּוּג; וְאֵין מְבָרְכִין עָלָיו, שְׁאֵין מְבָרְכִין עַל הַמִּנְהָג. וְיָחִיד, לֹא יִקְרָא כְּלָל; וְאִם הִתְחִיל, יַשְׁלִים בְּדִלּוּג כְּדֶרֶךְ שֶׁקּוֹרְאִין הַצִּבּוּר. וְכֵן בִּשְׁאָר יְמֵי הַפֶּסַח, קוֹרְאִין בְּדִלּוּג כְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים.

ח כֵּיצַד מְדַלְּגִין: מַתְחִילִין מִתְּחִלַּת הַהַלֵּל, עַד "חַלָּמִישׁ, לְמַעְיְנוֹ-מָיִם" (תהילים קיד,ח); וְדוֹלֵג וְאוֹמֵר "ה', זְכָרָנוּ יְבָרֵךְ . . ." (תהילים קטו,יב), עַד "הַלְלוּ-יָהּ" (תהילים קטו,יח); וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר "מָה-אָשִׁיב לַה'" (תהילים קטז,יב), עַד "הַלְלוּ-יָהּ" (תהילים קטז,יט); וּמְדַלֵּג וְאוֹמֵר "מִן-הַמֵּצַר, קָרָאתִי יָּהּ" (תהילים קיח,ה), עַד סוֹף הַהַלֵּל. וְזֶה הוּא הַמִּנְהָג הַפָּשׁוּט; וְיֵשׁ מְדַלְּגִין דִּלּוּג אַחֵר.

ט כָּל הַיּוֹם, כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַהַלֵּל. וְהַקּוֹרֶא אֶת הַהַלֵּל לְמַפְרֵעַ, לֹא יָצָא; קָרָא וְשָׁהָה, וְחָזַר וְקָרָא--אַף עַל פִּי שֶׁשָּׁהָה כְּדֵי לִגְמֹר אֶת כֻּלּוֹ, יָצָא. יָמִים שֶׁגּוֹמְרִין בָּהֶן אֶת הַהַלֵּל, יֵשׁ לוֹ לְהַפְסִיק בֵּין פֵּרֶק לְפֵרֶק; אֲבָל בְּאֶמְצַע הַפֵּרֶק, לֹא יַפְסִיק. וְיָמִים שֶׁקּוֹרְאִין בָּהֶן בְּדִלּוּג, אַפִלּוּ בְּאֶמְצַע הַפֵּרֶק, פּוֹסֵק.

י כָּל יוֹם שֶׁגּוֹמְרִין בּוֹ אֶת הַהַלֵּל, מְבָרֵךְ לְפָנָיו; וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרַךְ אַחֲרָיו, מְבָרֵךְ. כֵּיצַד מְבָרֵךְ: יְהַלְלוּךָ ה' אֱלֹהֵינוּ כָּל מַעֲשֶׂיךָ, וַחֲסִידֶיךָ וְצַדִּיקִים עוֹשֵׂי רְצוֹנֶךָ, וְכָל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, בְּרִנָּה יוֹדוּ לִשְׁמֶךָ--כִּי אַתָּה ה', לְךָ טוֹב לְהוֹדוֹת וּלְשִׁמְךָ נָעִים לְזַמֵּר, וּמֵעוֹלָם וְעַד עוֹלָם, אַתָּה הָאֵל. בָּרוּךְ אַתָּה ה', הַמֶּלֶךְ הַמְּשֻׁבָּח הַמְּפֹאָר, חַי וְקַיָּם, תָּמִיד יִמְלֹךְ לְעוֹלָם וָעֶד.

יא יֵשׁ מְקוֹמוֹת שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל מֵ"אוֹדְךָ, כִּי עֲנִיתָנִי" (תהילים קיח,כא) עַד סוֹף הַהַלֵּל, כּוֹפְלִין כָּל דָּבָר וְדָבָר שְׁתֵּי פְּעָמִים. וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לִכְפֹּל, יִכְפֹּל; וּמְקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ שֶׁלֹּא לִכְפֹּל, אֵין כּוֹפְלִין.

יב מִנְהַג קְרִיאַת הַהַלֵּל בִּימֵי חֲכָמִים הָרִאשׁוֹנִים, כָּךְ הָיָה: אַחַר שֶׁמְּבָרֵךְ הַגָּדוֹל שֶׁמְּקַרֶּא אֶת הַהַלֵּל, מַתְחִיל וְאוֹמֵר הַלְלוּ יָהּ, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ עַבְדֵי ה', וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר הַלְלוּ אֶת שֵׁם ה', וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ; וְחוֹזֵר וְאוֹמֵר יְהִי שֵׁם ה' מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ. וְכֵן עַל כָּל דָּבָר, עַד שֶׁנִּמְצְאוּ עוֹנִין בְּכָל הַהַלֵּל, הַלְלוּ יָהּ מֵאָה וְשָׁלוֹשׁ וְעֶשְׂרִים פְּעָמִים--סִימָן לָהֶם, שְׁנוֹתָיו שֶׁלְּאַהֲרוֹן.

יג וְכֵן כְּשֶׁהַקּוֹרֶא מַגִּיעַ לְרֹאשׁ כָּל פֵּרֶק וּפֵרֶק, הֶן חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין מַה שֶׁאָמַר. כֵּיצַד: כִּשְׁהוּא אוֹמֵר בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם, כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם; וְהַקּוֹרֶא אוֹמֵר בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז, וְכָל הָעָם עוֹנִין הַלְלוּ יָהּ; עַד שֶׁיֹּאמַר אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי, וְכָל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין אָהַבְתִּי כִּי יִשְׁמַע ה' אֶת קוֹלִי תַּחֲנוּנָי. וְכֵן כְּשֶׁיֹּאמַר הַקּוֹרֶא הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם, כָּל הָעָם חוֹזְרִין וְאוֹמְרִין הַלְלוּ אֶת ה' כָּל גּוֹיִם.

יד הַקּוֹרֶא אוֹמֵר אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא, וְהֶן עוֹנִין אַחֲרָיו אָנָּא ה' הוֹשִׁיעָה נָּא--אַף עַל פִּי שְׁאֵינוּ רֹאשׁ פֵּרֶק. הוּא אוֹמֵר אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא, וְהֶן עוֹנִין אָנָּא ה' הַצְלִיחָה נָּא; הוּא אוֹמֵר בָּרוּךְ הַבָּא, וְכָל הָעָם אוֹמְרִים בְּשֵׁם ה'. וְאִם הָיָה הַמְּקַרֶּא אֶת הַהַלֵּל קָטָן, אוֹ עֶבֶד, אוֹ אִשָּׁה--עוֹנֶה אַחֲרֵיהֶם מַה שְׁהֶן אוֹמְרִין, מִלָּה מִלָּה בְּכָל הַהַלֵּל.

טו זֶה הוּא הַמִּנְהָג הָרִאשׁוֹן, וּבוֹ רָאוּי לֵילֵךְ; אֲבָל בִּזְמַנִּים אֵלּוּ, רָאִיתִי בְּכָל הַמְּקוֹמוֹת, מִנְהָגוֹת מְשֻׁנּוֹת בִּקְרִיאָתוֹ וּבַעֲנִיַּת הָעָם, וְאֵין אֶחָד מֵהֶם דּוֹמֶה לְאַחֵר.

004 - הִלְכוֹת חֲנֻכָּה פֵּרֶק ד

Hilchos Chanukah, Chapter 4
הלכות חנוכה, פרק ד: הדלקה, מנהגים, וסדרי עדיפויות
Laws of Chanukah, Chapter 4: Lighting, Customs, and Priorities
This chapter details the laws of lighting Chanukah candles, including the number of lights, customs among different communities, placement and timing of the candles, who may light them, and the importance of publicizing the miracle. It concludes with priorities when resources are limited.

הִלְכוֹת חֲנֻכָּה פֵּרֶק ד

א כַּמָּה נֵרוֹת הוּא מַדְלִיק בַּחֲנֻכָּה--מִצְוָתָהּ שֶׁיִּהְיֶה כָּל בַּיִת וּבַיִת מַדְלִיק נֵר אֶחָד, בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּין, בֵּין שֶׁלֹּא הָיָה בּוֹ אֵלָא אָדָם אֶחָד. וְהַמְּהַדֵּר אֶת הַמִּצְוָה, מַדְלִיק נֵרוֹת כְּמִנְיַן אַנְשֵׁי הַבַּיִת, נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד, בֵּין אֲנָשִׁים בֵּין נָשִׁים. וְהַמְּהַדֵּר יוֹתֵר עַל זֶה וְעוֹשֶׂה מִצְוָה מִן הַמֻּבְחָר, מַדְלִיק נֵר לְכָל אֶחָד וְאֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּמוֹסִיף וְהוֹלֵךְ בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, אֶחָד.

ב כֵּיצַד: הֲרֵי שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת עֲשָׂרָה--בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, מַדְלִיק עֲשָׂרָה נֵרוֹת; וּבְלֵיל שֵׁנִי, עֶשְׂרִים; וּבְלֵיל שְׁלִישִׁי, שְׁלוֹשִׁים; עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי, שְׁמוֹנִים.

ג מִנְהָג פָּשׁוּט בְּכָל עָרֵינוּ בִּסְפָרַד, שֶׁיִּהְיוּ כָּל אַנְשֵׁי הַבַּיִת מַדְלִיקִין נֵר אֶחָד בַּלַּיְלָה הָרִאשׁוֹן, וּמוֹסִיפִין וְהוֹלְכִין נֵר בְּכָל לַיְלָה וְלַיְלָה, עַד שֶׁנִּמְצָא מַדְלִיק בְּלֵיל שְׁמִינִי שְׁמוֹנָה נֵרוֹת--בֵּין שֶׁהָיוּ אַנְשֵׁי הַבַּיִת מְרֻבִּים, בֵּין שֶׁהָיָה אָדָם אֶחָד.

ד נֵר שֶׁיֵּשׁ לוֹ שְׁנֵי פִּיּוֹת, עוֹלֶה לִשְׁנֵי בְּנֵי אָדָם. מִלָּא קְעָרָה שֶׁמֶן וְהִקִּיפָהּ פְּתִילוֹת--אִם כָּפָה עָלֶיהָ כְּלִי, כָּל פְּתִילָה וּפְתִילָה נֶחְשֶׁבֶת כְּנֵר אֶחָד; לֹא כָפָה עָלֶיהָ כְּלִי--נַעֲשָׂת כִּמְדוּרָה, וְאַפִלּוּ כְּנֵר אֶחָד אֵינָהּ נֶחְשֶׁבֶת.

ה אֵין מַדְלִיקִין נֵרוֹת חֲנֻכָּה קֹדֶם שֶׁתִּשְׁקַע הַחַמָּה, אֵלָא עִם שְׁקִיעָתָהּ--לֹא מְאַחֲרִין, וְלֹא מַקְדִּימִין. שָׁכַח אוֹ הֵזִיד וְלֹא הִדְלִיק עִם שְׁקִיעַת הַחַמָּה, מַדְלִיק וְהוֹלֵךְ עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק; וְכַמָּה הוּא זְמָן זֶה, כְּמוֹ חֲצִי שָׁעָה אוֹ יָתֵר. עָבַר זְמָן זֶה, אֵינוּ מַדְלִיק. וְצָרִיךְ לִתֵּן שֶׁמֶן בַּנֵּר, כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה דּוֹלֶקֶת וְהוֹלֶכֶת, עַד שֶׁתִּכְלֶה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק; הִדְלִיקָהּ וְכָבְתָה, אֵינוּ זָקוּק לְהַדְלִיקָהּ פַּעַם אַחֶרֶת. נִשְׁאֲרָה דּוֹלֶקֶת אַחַר שֶׁכָּלְתָה רֶגֶל מִן הַשּׁוּק--אִם רָצָה לְכַבּוֹתָהּ אוֹ לְסַלְּקָהּ, עוֹשֶׂה.

ו כָּל הַשְּׁמָנִים וְכָל הַפְּתִילוֹת, כְּשֵׁרוֹת לְנֵר חֲנֻכָּה, וְאַף עַל פִּי שְׁאֵין הַשְּׁמָנִים נִמְשָׁכִים אַחַר הַפְּתִילָה, וְאֵין הָאוּר נִתְלֵית יָפֶה בְּאוֹתָן הַפְּתִילוֹת. וְאַפִלּוּ בְּלֵילֵי שַׁבָּת שֶׁבְּתוֹךְ יְמֵי חֲנֻכָּה, מֻתָּר לְהַדְלִיק בִּשְׁמָנִים וּפְתִילוֹת שֶׁאָסוּר לְהַדְלִיק בָּהֶן נֵר שַׁבָּת, לְפִי שֶׁאָסוּר לְהִשְׁתַּמַּשׁ לְנֵר חֲנֻכָּה, בֵּין בַּשַּׁבָּת בֵּין בַּחֹל; וְאַפִלּוּ לִבְדֹּק מָעוֹת, אוֹ לִמְנוֹתָן לְאוֹרָהּ--אָסוּר.

ז נֵר חֲנֻכָּה, מִצְוָה לְהַנִּיחוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ מִבַּחוּץ, בְּטֶפַח הַסָּמוּךְ לַפֶּתַח, עַל שְׂמֹאל הַנִּכְנָס לַבַּיִת--כְּדֵי שֶׁתִּהְיֶה מְזוּזָה מִיָּמִין, וְנֵר חֲנֻכָּה מִשְּׂמֹאל; וְאִם הָיָה דָּר בַּעֲלִיָּה, מַנִּיחוֹ בְּחַלּוֹן הַסְּמוּכָה לִרְשׁוּת הָרַבִּים. וְנֵר חֲנֻכָּה שֶׁהִנִּיחוֹ לְמַעֲלָה מֵעֶשְׂרִים אַמָּה--לֹא עָשָׂה כְּלוּם, לְפִי שְׁאֵינוּ נִכָּר.

ח בִּימֵי הַסַּכָּנָה, מַנִּיחַ נֵר חֲנֻכָּה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ מִבִּפְנִים; וְאַפִלּוּ הִנִּיחוֹ עַל שֻׁלְחָנוֹ, דַּיּוֹ. וְצָרִיךְ לִהְיוֹת בְּתוֹךְ הַבַּיִת נֵר אֶחָר, לְהִשְׁתַּמַּשׁ לְאוֹרוֹ. וְאִם הָיְתָה שָׁם מְדוּרָה, אֵינוּ צָרִיךְ נֵר אַחֵר; וְאִם אָדָם חָשׁוּב הוּא שְׁאֵין דַּרְכּוֹ לְהִשְׁתַּמַּשׁ לִמְדוּרָה, צָרִיךְ נֵר אַחֵר.

ט נֵר חֲנֻכָּה שֶׁהִדְלִיקוֹ חֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן, אוֹ גּוֹי--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: עַד שֶׁיַּדְלִיקוֹ מִי שְׁהוּא חַיָּב בְּהַדְלָקָה. הִדְלִיקוֹ מִבִּפְנִים, וְהוֹצִיאוֹ דָּלוּק וְהִנִּיחוֹ עַל פֶּתַח בֵּיתוֹ--לֹא עָשָׂה כְּלוּם: עַד שֶׁיַּדְלִיקֶנּוּ בִּמְקוֹמוֹ. אָחַז הַנֵּר בְּיָדוֹ וְעָמַד, לֹא עָשָׂה כְּלוּם, שֶׁהָרוֹאֶה אוֹמֵר, לְצָרְכּוֹ הוּא עוֹמֵד. עֲשָׁשִׁית שֶׁהָיְתָה דּוֹלֶקֶת כָּל הַיּוֹם כֻּלּוֹ, לְמוֹצָאֵי שַׁבָּת מְכַבֶּה, וּמְבָרֵךְ, וּמַדְלִיקָהּ--שֶׁהַהַדְלָקָה הִיא הַמִּצְוָה, לֹא הַהַנָּחָה. וּמֻתָּר לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, מִנֵּר חֲנֻכָּה אַחֵר.

י חָצֵר שֶׁיֵּשׁ לָהּ שְׁנֵי פְּתָחִים בִּשְׁתֵּי רוּחוֹת, צְרִיכָה שְׁנֵי נֵרוֹת, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ הָעוֹבְרִים בְּרוּחַ זוֹ, לֹא הִנִּיחַ נֵר חֲנֻכָּה; אֲבָל אִם הָיוּ בְּרוּחַ אַחַת, מַדְלִיק בְּאֶחָד מֵהֶן.

יא אוֹרֵחַ שֶׁמַּדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ, אֵינוּ צָרִיךְ לְהַדְלִיק עָלָיו בִּמְקוֹם שֶׁנִּתְאָרַח בּוֹ; אֵין לוֹ בַּיִת לְהַדְלִיק עָלָיו בּוֹ--צָרִיךְ לְהַדְלִיק בִּמְקוֹם שֶׁנִּתְאָרַח בּוֹ, וּמִשְׁתַּתֵּף עִמָּהֶן בַּשֶּׁמֶן. וְאִם הָיָה לוֹ בַּיִת בִּפְנֵי עַצְמוֹ--אַף עַל פִּי שֶׁמַּדְלִיקִין עָלָיו בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ--צָרִיךְ לְהַדְלִיק בַּבַּיִת שְׁהוּא בּוֹ, מִפְּנֵי הָעוֹבְרִין.

יב מִצְוַת נֵר חֲנֻכָּה, מִצְוָה חַבִּיבָה הִיא עַד מְאוֹד; וְצָרִיךְ אָדָם לְהִזָּהֵר בָּהּ, כְּדֵי לְהוֹדִיעַ הַנֵּס, וּלְהוֹסִיף בִּשְׁבָח הָאֵל וְהוֹדָיָה לוֹ, עַל הַנִּסִּים שֶׁעָשָׂה: אַפִלּוּ אֵין לוֹ מַה יֹאכַל אֵלָא מִן הַצְּדָקָה--שׁוֹאֵל, אוֹ מוֹכֵר כְּסוּתוֹ; וְלוֹקֵחַ שֶׁמֶן וְנֵרוֹת, וּמַדְלִיק.

יג הֲרֵי שְׁאֵין לוֹ אֵלָא פְּרוּטָה אַחַת, וּלְפָנָיו קִדּוּשׁ הַיּוֹם וְהַדְלָקַת נֵר חֲנֻכָּה--מַקְדִּים שֶׁמֶן לְהַדְלִיק נֵר חֲנֻכָּה, עַל הַיַּיִן לְקִדּוּשׁ הַיּוֹם: הוֹאִיל וּשְׁנֵיהֶם מִדִּבְרֵי סוֹפְרִים, מוּטָב לְהַקְדִּים נֵר חֲנֻכָּה שֶׁיֵּשׁ בּוֹ זִכְרוֹן הַנֵּס.

יד הָיָה לְפָנָיו נֵר בֵּיתוֹ וְנֵר חֲנֻכָּה, אוֹ נֵר בֵּיתוֹ וְקִדּוּשׁ הַיּוֹם--נֵר בֵּיתוֹ קוֹדֵם, מִשּׁוֹם שְׁלוֹם בֵּיתוֹ: שֶׁהֲרֵי הַשֵּׁם נִמְחָק, לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בֵּין אִישׁ לְאִשְׁתּוֹ. גָּדוֹל הַשָּׁלוֹם, שֶׁכָּל הַתּוֹרָה נִתְּנָה לַעֲשׂוֹת שָׁלוֹם בָּעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמָר "דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי-נֹעַם; וְכָל-נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (משלי ג,יז).

בְּרִיךְ רַחְמָנָא דְּסַיְּעַן.

נִגְמַר סֵפֶר שְׁלִישִׁי, בְּעֶזְרַת שַׁדַּי.

וּמִנְיַן פְּרָקִים שֶׁלְּסֵפֶר זֶה, שִׁבְעָה וְתִשְׁעִים:

הִלְכּוֹת שַׁבָּת, שְׁלוֹשִׁים פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת עֵרוּבִין, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת עָשׂוֹר, שְׁלוֹשָׁה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת שְׁבִיתַת יוֹם טוֹב, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת חָמֵץ וּמַצָּה, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת שׁוֹפָר וְסֻכָּה וְלוֹלָב, שְׁמוֹנָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת שְׁקָלִים, אַרְבָּעָה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת קִדּוּשׁ הַחֹדֶשׁ, תִּשְׁעָה עָשָׁר פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת תַּעְנִיּוֹת, חֲמִשָּׁה פְּרָקִים;

הִלְכּוֹת מְגִלָּה וַחֲנֻכָּה, אַרְבָּעָה פְּרָקִים.

213 - הציווי שנצטווינו לבעול בקידושין: במתן דבר ביד האשה, או בשטר, או בביאה

Mitzvah 213 - To Marry a Woman Through One of the Three Methods: Money, Document, or Intercourse

 

המצווה הרי"ג

הציווי שנצטווינו לבעול בקידושין: במתן דבר ביד האשה, או בשטר, או בביאה - וזוהי מצוות קידושין.

והרמז על כך אמרו: "כי יקח איש אשה ובעלה" (דברים כד, א), - משמע שקונה בביאה.

ואמר "ויצאה והייתה" (שם שם, ב) - כשם שיציאתה בשטר כך ההוויה בשטר.

וכן למדנו שהיא נקנית בכסף ממה שנאמר באמה עבריה: "אין כסף" (שמות כא, יא), אמרו: אין כסף לאדון זה אבל יש כסף לאדון אחר, ומנו? אב.

אבל קידושין דאורייתא הם בביאה, כמו שנתבאר בכמה מקומות בכתובות וקדושין ונידה.

וכבר נתבארנו דיני מצווה זו בשלמות במסכתא המיוחדת לכך, כלומר: מסכת קידושין. ובפרוש אמרו על קידושין בביאה שהם דאורייתא. הנה נתבאר שמצוות קידושין דאורייתא.