השייכות בין תוכן פרשת ברכה ל"ענין המועד" דשמע"צ: הטעם ש"לעיני כל ישראל", דקאי על שבירת הלוחות (פירש"י סוף פרשתנו) נחשבת בין המעלות של משה רבינו ובזה הוא סיום כל התורה כולה
גדר חיוב שינה בסוכה וכמה אופנים בפטור דמצטער: שקו"ט במחז"ל (סוכה נג, א) "דהוי מנמני אכתפי דהדדי" ולא בסוכה (תשב"ץ ח"א ס"ב), פתגמו של אדמו"ר האמצעי "איך אפשר לישון במקיפים דבינה" הותאמתו עם חיוב שינה בסוכה ע"פ הלכה
הטעם שעשו חיזוק למצות ערבה (שיום ערבה לא יחול בש"ק), ולא למצוות דאורייתא: שקו"ט אם מצות ערבה שייעת לערבה שבלולב: מעלת ה"ערבה" ע"פ פי' המדרש (ויק"ר פ"ל, יב) דקאי על ישראל שאין בהם לא תורה ולא מע"ט - "פשיטות" שבאנשים פשוטים דוקא
פירש"י לג, ד"ה מורשה קהלת יעקב - "אחזנוה ולא נעזבנה" והשייכות לשמח"ת: הטעם שנקבעו ג' רגלים על מצב תבואת השדה: ביאור מעלת בעלי תשובה על צדיקים "מפני שהם כובשים את יצרם יותר מהם" (רמב"ם הל' תשובה פ"ז ה"ד)
פירש"י סוף פרשתנו ד"ה לעיני כל ישראל - כיצד מתאים הענין דשבירת הלוחות בסיפור שבחו של משה: הטעם שסיום התרוה הוא בשבירת הלוחות - מעלת ישראל על התורה, והשייכות לשמחת תורה