יח  וַיִּתֵּ֣ן אֶל־מֹשֶׁ֗ה כְּכַלֹּתוֹ֙ לְדַבֵּ֤ר אִתּוֹ֙ בְּהַ֣ר סִינַ֔י לֻחֹ֣ת הָעֵדֻ֑ת לֻחֹ֣ת אֶ֔בֶן כְּתֻבִ֖ים בְּאֶצְבַּ֥ע  אֱלֹהִֽים׃

(יח)  וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה וְגוֹמֵר – אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה: מַעֲשֵׂה הָעֵגֶל קוֹדֵם לְצִוּוּי מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן יָמִים רַבִּים הָיָה. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת, וּבְיוֹם הַכִּפּוּרִים נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל, וּלְמָחֳרָת הִתְחִילוּ בְּנִדְבַת הַמִּשְׁכָּן, וְהוּקַם בְּאֶחָד בְּנִיסָן.
כְּכַלֹּתוֹ – כְּכַלָּתוֹ כְּתִיב, חָסֵר; שֶׁנִּמְסְרָה לוֹ תּוֹרָה בְּמַתָּנָה, כְּכַלָּה לֶחָתָן, שֶׁלֹּא הָיָה יָכוֹל לִלְמֹד כֻּלָּהּ בִּזְמַן מוּעָט כָּזֶה. דָּבָר אַחֵר: מַה כַּלָּה מִתְקַשֶּׁטֶת בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה קִשּׁוּטִין, הֵן הָאֲמוּרִים בְּסֵפֶר יְשַׁעְיָה, אַף תַּלְמִיד חָכָם צָרִיךְ לִהְיוֹת בָּקִי בְּעֶשְׂרִים וְאַרְבָּעָה סְפָרִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – הַחֻקִּים וְהַמִּשְׁפָּטִים שֶׁבִּוְאֵלֶּה הַמִּשְׁפָּטִים.
לְדַבֵּר אִתּוֹ – מְלַמֵּד שֶׁהָיָה מֹשֶׁה שׁוֹמֵעַ מִפִּי הַגְּבוּרָה, וְחוֹזְרִין וְשׁוֹנִין אֶת הַהֲלָכָה שְׁנֵיהֶם יַחַד.
לֻחֹת – לֻחַת כְּתִיב, שֶׁהָיוּ שְׁתֵּיהֶן שָׁווֹת.

[ביאור]

שמות פרק לב

א וַיַּ֣רְא הָעָ֔ם כִּֽי־בֹשֵׁ֥שׁ מֹשֶׁ֖ה לָרֶ֣דֶת מִן־הָהָ֑ר וַיִּקָּהֵ֨ל הָעָ֜ם עַֽל־אַהֲרֹ֗ן וַיֹּאמְ ר֤וּ אֵלָיו֙ ק֣וּם ׀ עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֗ים אֲשֶׁ֤ר יֵֽלְכוּ֙ לְפָנֵ֔ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃

(א) כִּי בֹשֵׁשׁ מֹשֶׁה – כְּתַרְגּוּמוֹ ("אֲרֵי אוֹחַר מֹשֶׁה"), לְשׁוֹן אִחוּר; וְכֵן: "בֹּשֵׁשׁ רִכְבּוֹ" (שופטים ה,כח); "וַיָּחִילוּ עַד בּוֹשׁ" (שם ג,כה). כִּי כְּשֶׁעָלָה מֹשֶׁה לָהָר, אָמַר לָהֶם: לְסוֹף אַרְבָּעִים יוֹם אֲנִי בָּא, בְּתוֹךְ שֵׁשׁ שָׁעוֹת. כִּסְבוּרִים הֵם שֶׁאוֹתוֹ יוֹם שֶׁעָלָה – מִן הַמִּנְיָן הוּא; וְהוּא אָמַר לָהֶם שְׁלֵמִים, אַרְבָּעִים יוֹם וְלֵילוֹ עִמּוֹ, וְיוֹם עֲלִיָּתוֹ אֵין לֵילוֹ עִמּוֹ. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה בְּסִיוָן עָלָה, נִמְצָא יוֹם אַרְבָּעִים בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז. בְּשִׁשָּׁה עָשָׂר בָּא הַשָּׂטָן וְעִרְבֵּב אֶת הָעוֹלָם, וְהֶרְאָה דְּמוּת חֹשֶׁךְ וַאֲפֵלָה וְעִרְבּוּבְיָא, לוֹמַר: וַדַּאי מֵת מֹשֶׁה, לְכָךְ בָּא עִרְבּוּבְיָא לָעוֹלָם. אָמַר לָהֶם: מֵת מֹשֶׁה, שֶׁכְּבָר בָּאוּ שֵׁשׁ שָׁעוֹת וְלֹא בָּא וְכוּלֵּיהּ, כִּדְאִיתָא בְּמַסֶּכֶת שַׁבָּת (דף פ"ט ע"א). וְאִי אֶפְשָׁר לוֹמַר שֶׁלֹּא טָעוּ אֶלָּא בְּיוֹם הַמְּעֻנָּן בֵּין קֹדֶם חֲצוֹת בֵּין לְאַחַר חֲצוֹת; שֶׁהֲרֵי לֹא יָרַד מֹשֶׁה עַד יוֹם הַמָּחֳרָת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עֹלֹת" (פסוק ו).
אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ – אֱלֹהוֹת הַרְבֵּה אִוּוּ לָהֶם.
כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ – כְּמִין דְּמוּת מֹשֶׁה הֶרְאָה לָהֶם הַשָּׂטָן, שֶׁנּוֹשְׂאִים אוֹתוֹ בַּאֲוִיר רְקִיעַ הַשָּׁמַיִם.
אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם – וְהָיָה מוֹרֶה לָנוּ הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נַעֲלֶה בָּהּ; עַתָּה צְרִיכִין אָנוּ לֶאֱלֹהוֹת אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ.

ב וַיֹּ֤אמֶר אֲלֵהֶם֙ אַהֲרֹ֔ן פָּֽרְקוּ֙ נִזְמֵ֣י הַזָּהָ֔ב אֲשֶׁר֙ בְּאׇזְנֵ֣י נְשֵׁיכֶ֔ם בְּנֵיכֶ֖ם וּבְנֹתֵיכֶ֑ם וְהָבִ֖יאוּ אֵלָֽי׃

(ב) בְּאָזְנֵי נְשֵׁיכֶם – אָמַר אַהֲרֹן בְּלִבּוֹ: הַנָּשִׁים וְהַיְּלָדִים חָסִים בְּתַכְשִׁיטֵיהֶן הֵן; שֶׁמָּא יִתְעַכֵּב הַדָּבָר, וּבְתוֹךְ כָּךְ יָבֹא מֹשֶׁה. וְהֵם לֹא הִמְתִּינוּ, וּפָרְקוּ מֵעַל עַצְמָן.
פָּרְקוּ – לְשׁוֹן צִוּוּי, מִגִּזְרַת "פָּרֵק" לַיָּחִיד, כְּמוֹ "בָּרְכוּ" מִגִּזְרַת "בָּרֵךְ".

ג וַיִּתְפָּֽרְקוּ֙ כׇּל־הָעָ֔ם אֶת־נִזְמֵ֥י הַזָּהָ֖ב אֲשֶׁ֣ר בְּאׇזְנֵיהֶ֑ם וַיָּבִ֖יאוּ אֶֽל־אַהֲרֹֽן׃

(ג) וַיִּתְפָּרְקוּ – לְשׁוֹן פְּרִיקַת מַשָּׂא; כְּשֶׁנְּטָלוּם מֵאָזְנֵיהֶם, נִמְצְאוּ הֵם מְפֹרָקִים מִנִּזְמֵיהֶם, דישקֿריי"ר [descharjier = לפרוק] בְּלַעַז.
אֶת נִזְמֵי – כְּמוֹ מִנִּזְמֵי; כְּמוֹ "כְּצֵאתִי אֶת הָעִיר" (שמות ט,כט), מִן הָעִיר.

ד וַיִּקַּ֣ח מִיָּדָ֗ם וַיָּ֤צַר אֹתוֹ֙ בַּחֶ֔רֶט וַֽיַּעֲשֵׂ֖הוּ עֵ֣גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 

(ד) וַיָּצַר אוֹתוֹ בַּחֶרֶט – יֵשׁ לְתַרְגְּמוֹ בִּשְׁנֵי פָּנִים: הָאֶחָד, "וַיָּצַר" – לְשׁוֹן קְשִׁירָה; "בַּחֶרֶט" – לְשׁוֹן סוּדָר, כְּמוֹ "וְהַמִּטְפָּחוֹת וְהַחֲרִיטִים" (ישעיהו ג,כב); "וַיָּצַר כִּכְּרַיִם כֶּסֶף בִּשְׁנֵי חֲרִטִים" (מל"ב ה,כג). וְהַשֵּׁנִי, וַיָּצַר – לְשׁוֹן צוּרָה; בַּחֶרֶט – כְּלִי אֻמָּנוּת הַצּוֹרְפִין, שֶׁחוֹרְצִין וְחוֹרְטִין בּוֹ צוּרוֹת בְּזָהָב, כְּעֵט סוֹפֵר הַחוֹרֵט אוֹתִיּוֹת בְּלוּחוֹת וּפִנְקָסִין, כְּמוֹ "וּכְתֹב עָלָיו בְּחֶרֶט אֱנוֹשׁ" (ישעיהו ח,א). וְזֶהוּ שֶׁתִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס: "וְצָר יָתֵיהּ בְּזִיפָא", לְשׁוֹן זִיּוּף; הוּא כְּלִי אֻמָּנוּת שֶׁחוֹרְצִין בּוֹ בְּזָהָב אוֹתִיּוֹת וּשְׁקֵדִים, שֶׁקּוֹרִין בְּלַעַז ניאי"ל [neel = תצריב שחור], וּמְזַיְּפִין עַל יָדוֹ חוֹתָמוֹת.
עֵגֶל מַסֵּכָה – כֵּיוָן שֶׁהִשְׁלִיכוֹ לָאוּר בַּכּוּר, בָּאוּ מְכַשְּׁפֵי עֵרֶב רָב שֶׁעָלוּ עִמָּהֶם מִמִּצְרַיִם וַעֲשָׂאוּהוּ בִּכְשָׁפִים. וְיֵשׁ אוֹמְרִים: מִיכָה (שופטים יז,א) הָיָה שָׁם, שֶׁיָּצָא מִתּוֹךְ דְּמוּסֵי בִּנְיָן שֶׁנִּתְמַעֵךְ בּוֹ בְּמִצְרַיִם (סנהדרין ק"א ע"ב), וְהָיָה בְּיָדוֹ שֵׁם וְטַס שֶׁכָּתַב בּוֹ מֹשֶׁה: "עֲלֵה שׁוֹר, עֲלֵה שׁוֹר", לְהַעֲלוֹת אֲרוֹנוֹ שֶׁל יוֹסֵף מִתּוֹךְ נִילוּס, וְהִשְׁלִיכוֹ לְתוֹךְ הַכּוּר וְיָצָא הָעֵגֶל.
מַסֵּכָה – לְשׁוֹן מַתֶּכֶת. דָּבָר אַחֵר: מֵאָה עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה קַנְטְרִין זָהָב הָיוּ בּוֹ, כְּגִימַטְרִיָּא שֶׁל מַסֵּכָה.
אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ – וְלֹא נֶאֱמַר "אֵלֶּה אֱלֹהֵינוּ", מִכָּאן שֶׁעֵרֶב רָב שֶׁעָלוּ מִמִּצְרַיִם הֵם שֶׁנִּקְהֲלוּ עַל אַהֲרֹן וְהֵם שֶׁעָשָׂאוּהוּ, וְאַחַר כָּךְ הִטְעוּ אֶת יִשְׂרָאֵל אַחֲרָיו.

ה וַיַּ֣רְא אַהֲרֹ֔ן וַיִּ֥בֶן מִזְבֵּ֖חַ לְפָנָ֑יו וַיִּקְרָ֤א אַֽהֲרֹן֙ וַיֹּאמַ֔ר חַ֥ג לַיהֹוָ֖ה מָחָֽר׃ 

(ה) וַיַּרְא אַהֲרֹן – שֶׁהָיָה בּוֹ רוּחַ חַיִּים, שֶׁנֶּאֱמַר: בְּתַבְנִית שׁוֹר אֹכֵל עֵשֶׂב (תהלים קו,כ). וְרָאָה שֶׁהִצְלִיחַ מַעֲשֵׂה שָׂטָן, וְלֹא הָיָה לוֹ פֶּה לִדְחוֹתָם לְגַמְרֵי.
וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ – לִדְחוֹתָם.
וַיֹּאמַר חַג לַה' מָחָר – וְלֹא הַיּוֹם, שֶׁמָּא יָבֹא מֹשֶׁה קֹדֶם שֶׁיַּעַבְדוּהוּ. זֶהוּ פְּשׁוּטוֹ. וּמִדְרָשׁוֹ בְּוַיִּקְרָא רַבָּה (י, ג): דְּבָרִים הַרְבֵּה רָאָה אַהֲרֹן; רָאָה חוּר בֶּן אֲחוֹתוֹ, שֶׁהָיָה מוֹכִיחָם וַהֲרָגוּהוּ. וְזֶהוּ וַיִּבֶן (לְשׁוֹן בִּינָה) מִזְבֵּחַ לְפָנָיו, וַיִּבֶן מִזָּבוּחַ לְפָנָיו. וְעוֹד רָאָה וְאָמַר: מוּטָב שֶׁיִּתְלֶה בִּי הַסֵּרָחוֹן וְלֹא בָּהֶם. וְעוֹד רָאָה וְאָמַר: אִם הֵם בּוֹנִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ, זֶה מֵבִיא צְרוֹר וְזֶה מֵבִיא אֶבֶן וְנִמְצֵאת מְלַאכְתָּן עֲשׂוּיָה בְּבַת אַחַת; מִתּוֹךְ שֶׁאֲנִי בּוֹנֶה אוֹתוֹ וּמִתְעַצֵּל בִּמְלַאכְתִּי, בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מֹשֶׁה בָּא.
חַג לַה' – בְּלִבּוֹ הָיָה לַשָּׁמַיִם; בָּטוּחַ הָיָה שֶׁיָּבֹא מֹשֶׁה וְיַעַבְדוּ אֶת הַמָּקוֹם.

ו וַיַּשְׁכִּ֙ימוּ֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת וַיַּעֲל֣וּ עֹלֹ֔ת וַיַּגִּ֖שׁוּ שְׁלָמִ֑ים וַיֵּ֤שֶׁב הָעָם֙ לֶֽאֱכֹ֣ל וְשָׁת֔וֹ וַיָּקֻ֖מוּ לְצַחֵֽק׃

(ו) וַיַּשְׁכִּימוּ – הַשָּׂטָן זֵרְזָם כְּדֵי שֶׁיֶּחְטְאוּ.
לְצַחֵק – יֵשׁ בַּמַּשְׁמָע הַזֶּה גִּלּוּי עֲרָיוֹת, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "לְצַחֵק בִּי" (בראשית לט,יז); וּשְׁפִיכוּת דָּמִים, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר: "יָקוּמוּ נָא הַנְּעָרִים וִישַׂחֲקוּ לְפָנֵינוּ" (שמ"ב ב,יד). אַף כָּאן, נֶהֱרַג חוּר.

רש"י בראשית כא, ט

ז וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה לֶךְ־רֵ֕ד כִּ֚י שִׁחֵ֣ת עַמְּךָ֔ אֲשֶׁ֥ר הֶעֱלֵ֖יתָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃ 

(ז) וַיְדַבֵּר – לְשׁוֹן קֹשִׁי הוּא, כְּמוֹ: "וַיְדַבֵּר אִתָּם קָשׁוֹת" (בראשית מב,ז).
לֵךְ רֵד – רֵד מִגְּדֻלָּתְךָ; לֹא נָתַתִּי לְךָ גְּדֻלָּה אֶלָּא בִּשְׁבִילָם (ברכות ל"ב ע"א). בְּאוֹתָהּ שָׁעָה נִתְנַדָּה מֹשֶׁה מִפִּי בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה.
שִׁחֵת עַמְּךָ – "שִׁחֵת הָעָם" לֹא נֶאֱמַר, אֶלָּא "עַמְּךָ", עֵרֶב רָב שֶׁקִּבַּלְתָּ מֵעַצְמְךָ וְגִיַּרְתָּם, וְלֹא נִמְלַכְתָּ בִּי, וְאָמַרְתָּ: טוֹב שֶׁיִּדְבְּקוּ גֵּרִים בַּשְּׁכִינָה; הֵם שִׁחֲתוּ וְהִשְׁחִיתוּ.

ח סָ֣רוּ מַהֵ֗ר מִן־הַדֶּ֙רֶךְ֙ אֲשֶׁ֣ר  צִוִּיתִ֔ם עָשׂ֣וּ לָהֶ֔ם עֵ֖גֶל מַסֵּכָ֑ה וַיִּשְׁתַּֽחֲווּ־לוֹ֙ וַיִּזְבְּחוּ־ל֔וֹ וַיֹּ֣אמְר֔וּ אֵ֤לֶּה אֱלֹהֶ֙יךָ֙ יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱל֖וּךָ מֵאֶ֥רֶץ מִצְרָֽיִם׃

ט וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה רָאִ֙יתִי֙ אֶת־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה וְהִנֵּ֥ה עַם־קְשֵׁה־עֹ֖רֶף הֽוּא׃ 

(ט) קְשֵׁה עֹרֶף – מַחֲזִירִין קְשִׁי עָרְפָּם לְנֶגֶד מוֹכִיחֵיהֶם וּמְמָאֲנִים לִשְׁמֹעַ.

י  וְעַתָּה֙ הַנִּ֣יחָה לִּ֔י וְיִֽחַר־אַפִּ֥י בָהֶ֖ם וַאֲכַלֵּ֑ם וְאֶֽעֱשֶׂ֥ה אוֹתְךָ֖ לְג֥וֹי גָּדֽוֹל׃

(י) הַנִּיחָה לִּי – עֲדַיִן לֹא שָׁמַעְנוּ שֶׁהִתְפַּלֵּל מֹשֶׁה עֲלֵיהֶם, וְהוּא אוֹמֵר: "הַנִּיחָה לִּי"? אֶלָּא כָּאן פָּתַח לוֹ פֶּתַח, וְהוֹדִיעוּ שֶׁהַדָּבָר תָּלוּי בּוֹ, שֶׁאִם יִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם – לֹא יְכַלֵּם (שמ"ר מב,ט).

[רש"י דברים כג, כד]

יא וַיְחַ֣ל מֹשֶׁ֔ה אֶת־פְּנֵ֖י יְהֹוָ֣ה אֱלֹהָ֑יו וַיֹּ֗אמֶר לָמָ֤ה יְהֹוָה֙ יֶחֱרֶ֤ה אַפְּךָ֙ בְּעַמֶּ֔ךָ^[1] אֲשֶׁ֤ר הוֹצֵ֙אתָ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם בְּכֹ֥חַ גָּד֖וֹל וּבְיָ֥ד חֲזָקָֽה׃

(יא) לָמָה ה' וְגוֹמֵר – כְּלוּם מִתְקַנֵּא אֶלָּא חָכָם בְּחָכָם, גִּבּוֹר בְּגִבּוֹר?

יב  לָ֩מָּה֩ יֹאמְר֨וּ  מִצְרַ֜יִם לֵאמֹ֗ר בְּרָעָ֤ה הֽוֹצִיאָם֙^[2] לַהֲרֹ֤ג אֹתָם֙ בֶּֽהָרִ֔ים וּ֨לְכַלֹּתָ֔ם מֵעַ֖ל פְּנֵ֣י הָֽאֲדָמָ֑ה שׁ֚וּב מֵחֲר֣וֹן אַפֶּ֔ךָ וְהִנָּחֵ֥ם עַל־הָרָעָ֖ה לְעַמֶּֽךָ׃

(יב) וְהִנָּחֵם – הִתְעַשֵּׁת מַחֲשָׁבָה אַחֶרֶת לְהֵיטִיב לָהֶם.
עַל הָרָעָה – אֲשֶׁר חָשַׁבְתָּ לָהֶם.

[רש"י שמות י, י]

יג  זְכֹ֡ר לְאַבְרָהָם֩ לְיִצְחָ֨ק וּלְיִשְׂרָאֵ֜ל עֲבָדֶ֗יךָ אֲשֶׁ֨ר נִשְׁבַּ֣עְתָּ לָהֶם֮ בָּךְ֒ וַתְּדַבֵּ֣ר  אֲלֵהֶ֔ם אַרְבֶּה֙ אֶֽת־זַרְעֲכֶ֔ם כְּכוֹכְבֵ֖י הַשָּׁמָ֑יִם וְכׇל־הָאָ֨רֶץ הַזֹּ֜את אֲשֶׁ֣ר אָמַ֗רְתִּי אֶתֵּן֙ לְזַרְעֲכֶ֔ם וְנָחֲל֖וּ לְעֹלָֽם׃ 

(יג) זְכֹר לְאַבְרָהָם – אִם עָבְרוּ עַל עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת, אַבְרָהָם אֲבִיהֶם נִתְנַסָּה בְּעֶשֶׂר נִסְיוֹנוֹת, וַעֲדַיִן לֹא קִבֵּל שְׂכָרוֹ; תְּנֵהוּ לוֹ, וְיֵצְאוּ עֶשֶׂר בְּעֶשֶׂר.
לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיִשְׂרָאֵל – אִם לִשְׂרֵפָה הֵם, זְכֹר לְאַבְרָהָם שֶׁמָּסַר עַצְמוֹ לְהִשָּׂרֵף עָלֶיךָ בְּאוּר כַּשְׂדִּים; אִם לַהֲרֵגָה, זְכֹר לְיִצְחָק שֶׁפָּשַׁט צַוָּארוֹ לַעֲקֵדָה; אִם לְגָלוּת, זְכֹר לְיַעֲקֹב שֶׁגָּלָה לְחָרָן. וְאִם אֵינָן נִצּוֹלִין בִּזְכוּתָן, מָה אַתָּה אוֹמֵר לִי: "וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל"? וְאִם כִּסֵּא שֶׁל שָׁלֹשׁ רַגְלַיִם אֵינוֹ עוֹמֵד לְפָנֶיךָ בִּשְׁעַת כַּעַסְךָ, קַל וָחֹמֶר לְכִסֵּא שֶׁל רֶגֶל אֶחָד (ברכות ל"ב ע"א).
אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בָּךְ – לֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָהֶם בְּדָבָר שֶׁהוּא כָּלֶה: לֹא בַּשָּׁמַיִם וְלֹא בָּאָרֶץ, לֹא בֶּהָרִים וְלֹא בַּגְּבָעוֹת, אֶלָּא בְּךָ, שֶׁאַתָּה קַיָּם וּשְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת לְעוֹלָם, שֶׁנֶּאֱמַר: "בִּי נִשְׁבַּעְתִּי נְאֻם ה'" (בראשית כב,טז), וּלְיִצְחָק נֶאֱמַר: "וַהֲקִמֹתִי אֶת הַשְּׁבֻעָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי לְאַבְרָהָם אָבִיךָ" (בראשית כו,ג), וּלְיַעֲקֹב נֶאֱמַר: "אֲנִי אֵל שַׁדַּי פְּרֵה וּרְבֵה" (בראשית לה,יא), נִשְׁבַּע לוֹ בְּאֵל שַׁדַּי.

[ברכות י, ב]

יד וַיִּנָּ֖חֶם יְהֹוָ֑ה עַל־הָ֣רָעָ֔ה^[3] אֲשֶׁ֥ר דִּבֶּ֖ר לַעֲשׂ֥וֹת לְעַמּֽוֹ׃

טו וַיִּ֜פֶן וַיֵּ֤רֶד מֹשֶׁה֙ מִן־הָהָ֔ר וּשְׁנֵ֛י לֻחֹ֥ת הָעֵדֻ֖ת בְּיָד֑וֹ לֻחֹ֗ת כְּתֻבִים֙ מִשְּׁנֵ֣י עֶבְרֵיהֶ֔ם מִזֶּ֥ה וּמִזֶּ֖ה הֵ֥ם כְּתֻבִֽים׃

(טו) מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם – הָיוּ הָאוֹתִיּוֹת נִקְרָאוֹת; וּמַעֲשֵׂה נִסִּים הָיָה (שבת ק"ד ע"א).

טז וְהַ֨לֻּחֹ֔ת מַעֲשֵׂ֥ה אֱלֹהִ֖ים הֵ֑מָּה וְהַמִּכְתָּ֗ב מִכְתַּ֤ב אֱלֹהִים֙ ה֔וּא חָר֖וּת עַל־הַלֻּחֹֽת׃

(טז) מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הַמָּה – כְּמַשְׁמָעוֹ: הוּא בִּכְבוֹדוֹ עֲשָׂאָן. דָּבָר אַחֵר, כְּאָדָם הָאוֹמֵר לַחֲבֵרוֹ: כָּל עֲסָקָיו שֶׁל פְּלוֹנִי בִּמְלָאכָה פְּלוֹנִית; כָּךְ כָּל שַׁעֲשׁוּעָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בַּתּוֹרָה.
חֵרוּת – לְשׁוֹן חֶרֶת וְחֶרֶט אֶחָד הוּא, שְׁנֵיהֶם לְשׁוֹן חִקּוּק, אנטייליי"ר [enteilier = לחתוך, לפסול] בְּלַעַז.

יז וַיִּשְׁמַ֧ע יְהוֹשֻׁ֛עַ אֶת־ק֥וֹל הָעָ֖ם בְּרֵעֹ֑ה וַיֹּ֙אמֶר֙ אֶל־מֹשֶׁ֔ה ק֥וֹל מִלְחָמָ֖ה בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

(יז) בְּרֵעֹה – בַּהֲרִיעוֹ, שֶׁהָיוּ מְרִיעִים וּשְׂמֵחִים וְצוֹחֲקִים.

יח  וַיֹּ֗אמֶר אֵ֥ין קוֹל֙ עֲנ֣וֹת גְּבוּרָ֔ה וְאֵ֥ין ק֖וֹל עֲנ֣וֹת חֲלוּשָׁ֑ה ק֣וֹל עַנּ֔וֹת אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃

(יח) אֵין קוֹל עֲנוֹת גְּבוּרָה – אֵין קוֹל הַזֶּה נִרְאֶה קוֹל עֲנִיַּת גִּבּוֹרִים הַצּוֹעֲקִים נִצָּחוֹן, וְלֹא קוֹל חַלָּשִׁים, שֶׁצּוֹעֲקִים וַי אוֹ נִיסָה.
קוֹל עַנּוֹת – קוֹל חֵרוּפִין וְגִדּוּפִין, הַמְּעַנִּין אֶת נֶפֶשׁ שׁוֹמְעָן כְּשֶׁנֶּאֱמָרִין לוֹ.

יט וַֽיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר קָרַב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיַּ֥רְא אֶת־הָעֵ֖גֶל וּמְחֹלֹ֑ת וַיִּֽחַר־אַ֣ף מֹשֶׁ֗ה וַיַּשְׁלֵ֤ךְ מִיָּדָו֙ אֶת־הַלֻּחֹ֔ת וַיְשַׁבֵּ֥ר אֹתָ֖ם תַּ֥חַת הָהָֽר׃

(יט) וַיַּשְׁלֵךְ מִיָּדָיו וְגוֹמֵר – אָמַר: מַה פֶּסַח, שֶׁהוּא אֶחָד מִן הַמִּצְוֹת, אָמְרָה תּוֹרָה: "כָּל בֶּן נֵכָר לֹא יֹאכַל בּוֹ" (שמות יב,מג); הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ כָּאן, וְכָל יִשְׂרָאֵל מְשֻׁמָּדִים, וְאֶתְּנֶנָּה לָהֶם? (שבת פ"ז ע"א).
תַּחַת הָהָר – לְרַגְלֵי הָהָר.

כ וַיִּקַּ֞ח אֶת־הָעֵ֨גֶל אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ וַיִּשְׂרֹ֣ף בָּאֵ֔שׁ וַיִּטְחַ֖ן עַ֣ד אֲשֶׁר־דָּ֑ק וַיִּ֙זֶר֙ עַל־פְּנֵ֣י הַמַּ֔יִם וַיַּ֖שְׁקְ אֶת־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃

(כ) וַיִּזֶר – לְשׁוֹן נִפּוּץ, וְכֵן: "יְזֹרֶה עַל נָוֵהוּ גָפְרִית" (איוב יח,טו); וְכֵן: "כִּי חִנָּם מְזֹרָה הָרָשֶׁת" (משלי א,יז), שֶׁזּוֹרִין בָּהּ דָּגָן וְקִטְנִית.
וַיַּשְׁקְ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל – נִתְכַּוֵּן לְבָדְקָם כַּסּוֹטוֹת. שָׁלֹשׁ מִיתוֹת נִדּוֹנוּ שָׁם: אִם יֵשׁ עֵדִים וְהַתְרָאָה – בְּסַיִף, כְּמִשְׁפַּט אַנְשֵׁי עִיר הַנִּדַּחַת שֶׁהֵן מְרֻבִּים. עֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה – בְּמַגֵּפָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם". לֹא עֵדִים וְלֹא הַתְרָאָה – בְּהִדְרוֹקָן, שֶׁבְּדָקוּם הַמַּיִם וְצָבוּ בִּטְנֵיהֶם (ע"ז מ"ד ע"א; יומא ס"ו ע"ב).

כא וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶֽל־אַהֲרֹ֔ן מֶֽה־עָשָׂ֥ה לְךָ֖ הָעָ֣ם הַזֶּ֑ה כִּֽי־הֵבֵ֥אתָ עָלָ֖יו חֲטָאָ֥ה גְדֹלָֽה׃

(כא) מֶה עָשָׂה לְךָ הָעָם הַזֶּה – כַּמָּה יִסּוּרִים סָבַלְתָּ, שֶׁיִּסְּרוּךָ עַד שֶׁלֹּא תָּבִיא עֲלֵיהֶם חֵטְא זֶה?

כב וַיֹּ֣אמֶר אַהֲרֹ֔ן אַל־יִ֥חַר אַ֖ף אֲדֹנִ֑י אַתָּה֙ יָדַ֣עְתָּ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י בְרָ֖ע הֽוּא׃

(כב) כִּי בְרָע הוּא – בְּדֶרֶךְ רַע הֵם הוֹלְכִים תָּמִיד, וּבְנִסְיוֹנוֹת לִפְנֵי הַמָּקוֹם.

כג וַיֹּ֣אמְרוּ לִ֔י עֲשֵׂה־לָ֣נוּ אֱלֹהִ֔ים אֲשֶׁ֥ר יֵלְכ֖וּ לְפָנֵ֑ינוּ כִּי־זֶ֣ה ׀ מֹשֶׁ֣ה הָאִ֗ישׁ אֲשֶׁ֤ר הֶֽעֱלָ֙נוּ֙ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרַ֔יִם לֹ֥א יָדַ֖עְנוּ מֶה־הָ֥יָה לֽוֹ׃ 

כד  וָאֹמַ֤ר לָהֶם֙ לְמִ֣י זָהָ֔ב הִתְפָּרָ֖קוּ וַיִּתְּנוּ־לִ֑י וָאַשְׁלִכֵ֣הוּ בָאֵ֔שׁ וַיֵּצֵ֖א הָעֵ֥גֶל הַזֶּֽה׃ 

(כד) וָאֹמַר לָהֶם – דָּבָר אֶחָד: "לְמִי זָהָב" לְבַד, וְהֵם מִהֲרוּ וְהִתְפָּרָקוּ וַיִּתְּנוּ לִי.
וְאַשְׁלִכֵהוּ בָאֵשׁ – וְלֹא יָדַעְתִּי שֶׁיֵּצֵא הָעֵגֶל הַזֶּה, וְיָצָא.

כה וַיַּ֤רְא מֹשֶׁה֙ אֶת־הָעָ֔ם כִּ֥י פָרֻ֖עַ ה֑וּא^[4] כִּֽי־פְרָעֹ֣ה אַהֲרֹ֔ן לְשִׁמְצָ֖ה בְּקָמֵיהֶֽם׃

(כה) פָּרוּעַ – מְגֻלֶּה, נִתְגַּלָּה שִׁמְצוֹ וּקְלוֹנוֹ, כְּמוֹ: "וּפָרַע אֶת רֹאשׁ הָאִשָּׁה" (במדבר ה,יח).
לְשִׁמְצָה בְּקָמֵיהֶם – לִהְיוֹת לָהֶם הַדָּבָר הַזֶּה לִגְנוּת בְּפִי כָּל הַקָּמִים עֲלֵיהֶם.

כו וַיַּעֲמֹ֤ד מֹשֶׁה֙ בְּשַׁ֣עַר הַֽמַּחֲנֶ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מִ֥י לַיהֹוָ֖ה אֵלָ֑י וַיֵּאָסְפ֥וּ אֵלָ֖יו כׇּל־בְּנֵ֥י לֵוִֽי׃ 

(כו) מִי לַה' אֵלַי – יָבֹא אֵלַי.
כֹּל בְּנֵי לֵוִי – מִכָּאן שֶׁכָּל הַשֵּׁבֶט כָּשֵׁר (יומא ס"ו ע"ב).

כז וַיֹּ֣אמֶר לָהֶ֗ם כֹּֽה־אָמַ֤ר יְהֹוָה֙ אֱלֹהֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל  שִׂ֥ימוּ אִישׁ־חַרְבּ֖וֹ עַל־יְרֵכ֑וֹ עִבְר֨וּ וָשׁ֜וּבוּ מִשַּׁ֤עַר לָשַׁ֙עַר֙ בַּֽמַּחֲנֶ֔ה וְהִרְג֧וּ אִֽישׁ־אֶת־אָחִ֛יו וְאִ֥ישׁ אֶת־רֵעֵ֖הוּ וְאִ֥ישׁ אֶת־קְרֹבֽוֹ׃

(כז)  כֹּה אָמַר וְגוֹמֵר – וְהֵיכָן אָמַר? "זוֹבֵחַ לָאֱלֹהִים יָחֳרָם" (שמות כב,יט). כָּךְ שְׁנוּיָה בִּמְכִילְתָּא.
אָחִיו – מֵאִמּוֹ, וְהוּא יִשְׂרָאֵל (יומא ס"ו ע"ב).

[רש"י דברים לג, ח]  

כח וַיַּֽעֲשׂ֥וּ בְנֵֽי־לֵוִ֖י כִּדְבַ֣ר מֹשֶׁ֑ה וַיִּפֹּ֤ל מִן־הָעָם֙ בַּיּ֣וֹם הַה֔וּא כִּשְׁלֹ֥שֶׁת אַלְפֵ֖י אִֽישׁ׃

כט וַיֹּ֣אמֶר מֹשֶׁ֗ה מִלְא֨וּ יֶדְכֶ֤ם הַיּוֹם֙ לַֽיהֹוָ֔ה כִּ֛י אִ֥ישׁ בִּבְנ֖וֹ וּבְאָחִ֑יו וְלָתֵ֧ת עֲלֵיכֶ֛ם הַיּ֖וֹם בְּרָכָֽה׃

(כט) מִלְאוּ יֶדְכֶם – אַתֶּם הַהוֹרְגִים אוֹתָם, בְּדָבָר זֶה תִּתְחַנְּכוּ לִהְיוֹת כֹּהֲנִים לַמָּקוֹם.
כִּי אִישׁ – מִכֶּם יְמַלֵּא יָדוֹ בִּבְנוֹ וּבְאָחִיו.

ל  וַיְהִי֙ מִֽמׇּחֳרָ֔ת  וַיֹּ֤אמֶר מֹשֶׁה֙ אֶל־הָעָ֔ם אַתֶּ֥ם חֲטָאתֶ֖ם חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֑ה וְעַתָּה֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל־יְהֹוָ֔ה אוּלַ֥י אֲכַפְּרָ֖ה בְּעַ֥ד חַטַּאתְכֶֽם׃

(ל) אֲכַפְּרָה בְּעַד חַטַּאתְכֶם – אָשִׂים כֹּפֶר וְקִנּוּחַ וּסְתִימָה לְנֶגֶד חַטַּאתְכֶם, לְהַבְדִּיל בֵּינֵיכֶם וּבֵין הַחֵטְא.

[רש"י דברים ט, יח] [רש"י דברים לד, י] 

לא וַיָּ֧שׇׁב מֹשֶׁ֛ה אֶל־יְהֹוָ֖ה וַיֹּאמַ֑ר אָ֣נָּ֗א חָטָ֞א הָעָ֤ם הַזֶּה֙ חֲטָאָ֣ה גְדֹלָ֔ה וַיַּֽעֲשׂ֥וּ לָהֶ֖ם אֱלֹהֵ֥י זָהָֽב׃

(לא) אֱלֹהֵי זָהָב – אַתָּה הוּא שֶׁגָּרַמְתָּ לָהֶם, שֶׁהִשְׁפַּעְתָּ לָהֶם זָהָב וְכָל חֶפְצָם; מַה יַּעֲשׂוּ שֶׁלֹּא יֶחֶטְאוּ? מָשָׁל לְמֶלֶךְ, שֶׁהָיָה מַאֲכִיל וּמַשְׁקֶה אֶת בְּנוֹ וּמְקַשְּׁטוֹ, וְתוֹלֶה לוֹ כִּיס בְּצַוָּארוֹ וּמַעֲמִידוֹ בְּפֶתַח בֵּית זוֹנוֹת; מַה יַּעֲשֶׂה הַבֵּן שֶׁלֹּא יֶחֱטָא? (ברכות ל"ב ע"א).

לב וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃

(לב)  וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם – הֲרֵי טוֹב, אֵינִי אוֹמֵר לְךָ מְחֵנִי; וְאִם אַיִן, מְחֵנִי. וְזֶה מִקְרָא קָצָר, וְכֵן הַרְבֵּה.
מִסִּפְרְךָ – מִכָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ עָלַי שֶׁלֹּא הָיִיתִי כְּדַאי לְבַקֵּשׁ עֲלֵיהֶם רַחֲמִים (ברכות ל"ב ע"א).

לג וַיֹּ֥אמֶר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֑ה מִ֚י אֲשֶׁ֣ר חָֽטָא־לִ֔י אֶמְחֶ֖נּוּ מִסִּפְרִֽי׃

לד וְעַתָּ֞ה לֵ֣ךְ ׀ נְחֵ֣ה אֶת־הָעָ֗ם^[5] אֶ֤ל אֲשֶׁר־דִּבַּ֙רְתִּי֙ לָ֔ךְ הִנֵּ֥ה מַלְאָכִ֖י יֵלֵ֣ךְ לְפָנֶ֑יךָ וּבְי֣וֹם פׇּקְדִ֔י וּפָקַדְתִּ֥י עֲלֵהֶ֖ם חַטָּאתָֽם׃ 

(לד) אֶל אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי לָךְ – יֵשׁ כָּאן "לָךְ" אֵצֶל דִּבּוּר בִּמְקוֹם "אֵלֶיךָ"; וְכֵן: "לְדַבֶּר לוֹ עַל אֲדֹנִיָּהוּ" (מל"א ב,יט).
הִנֵּה מַלְאָכִי – וְלֹא אֲנִי.
וּבְיוֹם פָּקְדִי וְגוֹמֵר – עַתָּה שָׁמַעְתִּי אֵלֶיךָ מִלְּכַלּוֹתָם יַחַד, וְתָמִיד תָּמִיד, כְּשֶׁאֶפְקֹד עֲלֵיהֶם עֲוֹנוֹתֵיהֶם – "וּפָקַדְתִּי עֲלֵיהֶם" מְעַט מִן הָעָוֹן הַזֶּה עִם שְׁאָר הָעֲוֹנוֹת. וְאֵין פֻּרְעָנוּת בָּאָה עַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁאֵין בָּהּ קְצָת מִפִּרְעוֹן עֲוֹן הָעֵגֶל.

[רש"י דברים י, יא] [רש"י במדבר יד, לג]

לה וַיִּגֹּף יְהוָה, אֶת-הָעָם, עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת-הָעֵגֶל, אֲשֶׁר עָשָׂה אַהֲרֹן. {ס}

(לה)וַיִּגֹּף ה' אֶת הָעָם – מִיתָה בִּידֵי שָׁמַיִם לְעֵדִים בְּלֹא הַתְרָאָה.

שמות פרק לג 

א וַיְדַבֵּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ לֵ֣ךְ עֲלֵ֣ה מִזֶּ֔ה אַתָּ֣ה וְהָעָ֔ם אֲשֶׁ֥ר הֶֽעֱלִ֖יתָ מֵאֶ֣רֶץ מִצְרָ֑יִם אֶל־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֣ר נִ֠שְׁבַּ֠עְתִּי לְאַבְרָהָ֨ם לְיִצְחָ֤ק וּֽלְיַעֲקֹב֙ לֵאמֹ֔ר לְזַרְעֲךָ֖ אֶתְּנֶֽנָּה׃

(א) לֵךְ עֲלֵה מִזֶּה – אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל גְּבוֹהָה מִכָּל הָאֲרָצוֹת, לְכָךְ נֶאֱמַר "עֲלֵה". דָּבָר אַחֵר: כְּלַפֵּי שֶׁאָמַר לוֹ בִּשְׁעַת הַכַּעַס: "לֵךְ רֵד" (שמות לב,ז), אָמַר לוֹ בִּשְׁעַת רָצוֹן: "לֵךְ עֲלֵה".
אַתָּה וְהָעָם – כָּאן לֹא נֶאֱמַר "וְעַמְּךָ".

ב וְשָׁלַחְתִּ֥י לְפָנֶ֖יךָ מַלְאָ֑ךְ וְגֵֽרַשְׁתִּ֗י אֶת־הַֽכְּנַעֲנִי֙ הָֽאֱמֹרִ֔י וְהַֽחִתִּי֙ וְהַפְּרִזִּ֔י הַחִוִּ֖י וְהַיְבוּסִ
(ב) וְגֵרַשְׁתִּי אֶת הַכְּנַעֲנִי וְגוֹמֵר – שִׁשָּׁה אֻמּוֹת הֵן; וְהַגִּרְגָּשִׁי עָמַד וּפָנָה מִפְּנֵיהֶם מֵאֵלָיו.

ג  אֶל־אֶ֛רֶץ זָבַ֥ת חָלָ֖ב וּדְבָ֑שׁ כִּי֩ לֹ֨א אֶֽעֱלֶ֜ה בְּקִרְבְּךָ֗ כִּ֤י עַם־קְשֵׁה־עֹ֙רֶף֙ אַ֔תָּה פֶּן־אֲכֶלְךָ֖ בַּדָּֽרֶךְ׃ 

(ג) אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבָשׁ – אֲנִי אוֹמֵר לְךָ לְהַעֲלוֹתָם.
כִּי לֹא אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ – לְכָךְ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ: "וְשָׁלַחְתִּי לְפָנֶיךָ מַלְאָךְ" (פסוק ב).
כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף אַתָּה – וּכְשֶׁשְּׁכִינָתִי בְּקִרְבְּכֶם וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי, מַרְבֶּה אֲנִי עֲלֵיכֶם זַעַם.
אֲכֶלְךָ – לְשׁוֹן כִּלָּיוֹן.

ד וַיִּשְׁמַ֣ע הָעָ֗ם אֶת־הַדָּבָ֥ר הָרָ֛ע הַזֶּ֖ה וַיִּתְאַבָּ֑לוּ וְלֹא־שָׁ֛תוּ אִ֥ישׁ עֶדְי֖וֹ עָלָ
(ד) הַדָּבָר הָרָע – שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה שׁוֹרָה וּמְהַלֶּכֶת עִמָּם.
אִישׁ עֶדְיוֹ – כְּתָרִים שֶׁנִּתְּנוּ לָהֶם בְּחוֹרֵב, כְּשֶׁאָמְרוּ: "נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (שמות כד,ז) (שבת פ"ח ע"א).

ה  וַיֹּ֨אמֶר יְהֹוָ֜ה אֶל־מֹשֶׁ֗ה אֱמֹ֤ר אֶל־בְּנֵֽי־יִשְׂרָאֵל֙ אַתֶּ֣ם עַם־קְשֵׁה־עֹ֔רֶף רֶ֧גַע אֶחָ֛ד אֶֽעֱלֶ֥ה בְקִרְבְּךָ֖ וְכִלִּיתִ֑יךָ וְעַתָּ֗ה הוֹרֵ֤ד עֶדְיְךָ֙ מֵֽעָלֶ֔יךָ וְאֵדְעָ֖ה מָ֥ה אֶֽעֱשֶׂה־לָּֽךְ׃

(ה) רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ – רֶגַע אֶחָד אֶעֱלֶה בְקִרְבְּךָ וְכִלִּיתִיךָ – אֵם אֶעֱלֶה בְּקִרְבְּךָ, וְאַתֶּם מַמְרִים בִּי בְּקַשְׁיוּת עָרְפְּכֶם, אֶזְעֹם עֲלֵיכֶם רֶגַע אֶחָד, שֶׁהוּא שִׁעוּר זַעֲמִי, שֶׁנֶּאֱמַר: "חֲבִי כִמְעַט רֶגַע עַד יַעֲבָר זָעַם" (ישעיהו כו,כ), וַאֲכַלֶּה אֶתְכֶם; לְפִיכָךְ טוֹב לָכֶם שֶׁאֶשְׁלַח מַלְאָךְ.
וְעַתָּה – פֻּרְעָנוּת זוֹ תִּלְקוּ מִיָּד, שֶׁתּוֹרִידוּ עֶדְיְכֶם מֵעֲלֵיכֶם.
וְאֵדְעָה מָה אֶעֱשֶׂה לָּךְ – בִּפְקֻדַּת שְׁאָר הָעָוֹן, אֲנִי יוֹדֵעַ מַה שֶּׁבְּלִבִּי לַעֲשׂוֹת לָךְ.

[רש"י בראשית יח, כא]

ו וַיִּֽתְנַצְּל֧וּ בְנֵֽי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־עֶדְיָ֖ם^[6] מֵהַ֥ר חוֹרֵֽב׃

(ו) אֶת עֶדְיָם מֵהַר חוֹרֵב – אֶת הָעֲדִי שֶׁהָיָה בְּיָדָם מֵהַר חוֹרֵב.

ז וּמֹשֶׁה֩ יִקַּ֨ח אֶת־הָאֹ֜הֶל וְנָֽטָה־ל֣וֹ ׀ מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֗ה הַרְחֵק֙ מִן־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וְקָ֥רָא ל֖וֹ אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וְהָיָה֙ כׇּל־מְבַקֵּ֣שׁ יְהֹוָ֔ה יֵצֵא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד אֲשֶׁ֖ר מִח֥וּץ לַֽמַּחֲנֶֽה׃

(ז) וּמֹשֶׁה – מֵאוֹתוֹ עָוֹן וָהָלְאָה.
יִקַּח אֶת הָאֹהֶל – לְשׁוֹן הוֹוֶה: הוּא לוֹקֵחַ אָהֳלוֹ וְנוֹטֵהוּ מִחוּץ לַמַּחֲנֶה; אָמַר: מְנֻדֶּה לָרַב – מְנֻדֶּה לַתַּלְמִיד.
הַרְחֵק – אַלְפַּיִם אַמָּה, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "אַךְ רָחוֹק יִהְיֶה בֵּינֵיכֶם וּבֵינָו כְּאַלְפַּיִם אַמָּה בַּמִּדָּה" (יהושע ג,ד).
וְקָרָא לוֹ – וְהָיָה קוֹרֵא לוֹ אֹהֶל מוֹעֵד, הוּא בֵּית וַעַד לִמְבַקְּשֵׁי תּוֹרָה.
כָּל מְבַקֵּשׁ ה' – מִכָּאן לַמְּבַקֵּשׁ פְּנֵי זָקֵן, כִּמְקַבֵּל פְּנֵי הַשְּׁכִינָה.
יֵצֵא אֶל אֹהֶל מוֹעֵד – כְּמוֹ יוֹצֵא. דָּבָר אַחֵר: וְהָיָה כָּל מְבַקֵּשׁ ה׳ – אֲפִלּוּ מַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כְּשֶׁהָיוּ שׁוֹאֲלִים מְקוֹם שְׁכִינָה, חַבְרֵיהֶם אוֹמְרִים לָהֶם: הֲרֵי הוּא בְּאָהֳלוֹ שֶׁל מֹשֶׁה.

ח וְהָיָ֗ה כְּצֵ֤את מֹשֶׁה֙ אֶל־הָאֹ֔הֶל יָק֙וּמוּ֙ כׇּל־הָעָ֔ם וְנִ֨צְּב֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֣תַח אׇהֳל֑וֹ וְהִבִּ֙יטוּ֙ אַחֲרֵ֣י מֹשֶׁ֔ה עַד־בֹּא֖וֹ הָאֹֽהֱלָה׃

(ח) וְהָיָה – לְשׁוֹן הוֹוֶה.
כְּצֵאת מֹשֶׁה – מִן הַמַּחֲנֶה, לָלֶכֶת אֶל הָאֹהֶל.
יָקוּמוּ כָּל הָעָם – עוֹמְדִים מִפָּנָיו, וְאֵין יוֹשְׁבִים עַד שֶׁנִּתְכַּסָּה מֵהֶם.
וְהִבִּיטוּ אַחֲרֵי מֹשֶׁה – לְשֶׁבַח: אַשְׁרֵי יְלוּד אִשָּׁה, שֶׁכָּךְ מֻבְטָח שֶׁהַשְּׁכִינָה תִּכָּנֵס אַחֲרָיו לְפֶתַח אָהֳלוֹ.

ט וְהָיָ֗ה כְּבֹ֤א מֹשֶׁה֙ הָאֹ֔הֱלָה יֵרֵד֙ עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן וְעָמַ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְדִבֶּ֖ר עִם־מֹשֶֽׁה׃ 

(ט) וְדִבֶּר עִם מֹשֶׁה – כְּמוֹ "וּמִדַּבֵּר עִם מֹשֶׁה". תַּרְגּוּמוֹ "וּמִתְמַלֵּל עִם מֹשֶׁה", שֶׁהוּא כְּבוֹד הַשְּׁכִינָה, כְּמוֹ "וַיִּשְׁמַע אֶת הַקּוֹל מִדַּבֵּר אֵלָיו" (במדבר ז,פט), וְאֵינוֹ קוֹרֵא "מְדַבֵּר אֵלָיו". כְּשֶׁהוּא קוֹרֵא "מִדַּבֵּר", פִּתְרוֹנוֹ: הַקּוֹל מִדַּבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין עַצְמוֹ וְהַהֶדְיוֹט שׁוֹמֵעַ מֵאֵלָיו; וּכְשֶׁהוּא קוֹרֵא "מְדַבֵּר", מַשְׁמָע שֶׁהַמֶּלֶךְ מְדַבֵּר עִם הַהֶדְיוֹט.

י וְרָאָ֤ה כׇל־הָעָם֙ אֶת־עַמּ֣וּד הֶֽעָנָ֔ן עֹמֵ֖ד פֶּ֣תַח הָאֹ֑הֶל וְקָ֤ם כׇּל־הָעָם֙ וְהִֽשְׁתַּחֲו֔וּ אִ֖ישׁ פֶּ֥תַח אׇהֳלֽוֹ׃

(י) וְהִשְׁתַּחֲווּ – לַשְּׁכִינָה.

יא  וְדִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה אֶל־מֹשֶׁה֙ פָּנִ֣ים אֶל־פָּנִ֔ים  כַּאֲשֶׁ֛ר יְדַבֵּ֥ר אִ֖ישׁ אֶל־רֵעֵ֑הוּ וְשָׁב֙ אֶל־הַֽמַּחֲנֶ֔ה וּמְשָׁ֨רְת֜וֹ יְהוֹשֻׁ֤עַ בִּן־נוּן֙ נַ֔עַר לֹ֥א יָמִ֖ישׁ מִתּ֥וֹךְ הָאֹֽהֶל׃

(יא) וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים – וּמִתְמַלֵּל ה' עִם מֹשֶׁה.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – לְאַחַר שֶׁנִּדְבַּר עִמּוֹ, הָיָה מֹשֶׁה שָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה וּמְלַמֵּד לַזְּקֵנִים מַה שֶּׁלָּמַד. וְהַדָּבָר הַזֶּה נָהַג מֹשֶׁה מִיּוֹם הַכִּפּוּרִים עַד שֶׁהוּקַם הַמִּשְׁכָּן וְלֹא יוֹתֵר. שֶׁהֲרֵי בְּשִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז נִשְׁתַּבְּרוּ הַלּוּחוֹת (תענית כ"ח ע"ב), וּבִשְׁמוֹנָה עָשָׂר שָׂרַף אֶת הָעֵגֶל וְדָן אֶת הַחוֹטְאִים, וּבְתִשְׁעָה עָשָׂר עָלָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל הָעָם" וְגוֹמֵר (שמות לב,ל). וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם וּבִקֵּשׁ רַחֲמִים, שֶׁנֶּאֱמַר: "וָאֶתְנַפַּל לִפְנֵי ה'" וְגוֹמֵר (דברים ט,כה). וּבְרֹאשׁ חֹדֶשׁ אֱלוּל נֶאֱמַר לוֹ: "וְעָלִיתָ בַבֹּקֶר אֶל הַר סִינַי" (שמות לד,ב), לְקַבֵּל לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת. וְעָשָׂה שָׁם אַרְבָּעִים יוֹם, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים" וְגוֹמֵר (דברים י,י); מָה הָרִאשׁוֹנִים בְּרָצוֹן, אַף הָאַחֲרוֹנִים בְּרָצוֹן; אֱמֹר מֵעַתָּה, אֶמְצָעִיִּים הָיוּ בְּכַעַס. בַּעֲשָׂרָה בְּתִשְׁרֵי נִתְרַצָּה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְיִשְׂרָאֵל בְּשִׂמְחָה וּבְלֵב שָׁלֵם, וְאָמַר לוֹ לְמֹשֶׁה: "סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" (במדבר יד,כ), וּמָסַר לוֹ לוּחוֹת הָאַחֲרוֹנוֹת, וְיָרַד, וְהִתְחִיל לְצַוּוֹתוֹ עַל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן, וַעֲשָׂאוּהוּ עַד אֶחָד בְּנִיסָן. וּמִשֶּׁהוּקַם, לֹא נִדְבַּר עִמּוֹ עוֹד אֶלָּא מֵאֹהֶל מוֹעֵד.
וְשָׁב אֶל הַמַּחֲנֶה – תַּרְגּוּמוֹ: "וְתָב לְמַשְׁרִיתָא", לְפִי שֶׁהוּא לְשׁוֹן הוֹוֶה, וְכֵן כָּל הָעִנְיָן: "וְרָאָה כָל הָעָם", "וְחָזָן". "וְנִצְּבוּ", "וְקָיְמִין". "וְהִבִּיטוּ", "וּמִסְתַּכְּלִין". "וְהִשְׁתַּחֲווּ", "וְסָגְדִין". וּמִדְרָשׁוֹ: "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה", שֶׁיָּשׁוּב אֶל הַמַּחֲנֶה; אָמַר לוֹ: אֲנִי בְּכַעַס וְאַתָּה בְּכַעַס, אִם כֵּן מִי יְקָרְבֵם?