001 - SHEMOS/EXODUS - PARSHAS TERUMAH 25:1-16 - ספר שמות - פרשת תרומה - כה:א-טז - ראשון

'

שמות פרק כה

א וַיְדַבֵּ֥ר יְהֹוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר׃ 

ב דַּבֵּר֙ אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וְיִקְחוּ־לִ֖י תְּרוּמָ֑ה מֵאֵ֤ת כׇּל־אִישׁ֙ אֲשֶׁ֣ר יִדְּבֶ֣נּוּ לִבּ֔וֹ תִּקְח֖וּ אֶת־תְּרוּמָתִֽי׃

(ב) וְיִקְחוּ לִי תְרוּמָה – "לִי" לִשְׁמִי.
תְּרוּמָה – הַפְרָשָׁה, יַפְרִישׁוּ לִי מִמָּמוֹנָם נְדָבָה.
יִדְּבֶנּוּ לִבּוֹ – לְשׁוֹן נְדָבָה [כְּמוֹ "יִנְדְּבֶנוּ"], וְהוּא לְשׁוֹן רָצוֹן טוֹב, פרישנ"ט [presant = מתנה] בְּלַעַ"ז.
תִּקְחוּ אֶת תְּרוּמָתִי – אָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ: שָׁלוֹשׁ תְּרוּמוֹת אֲמוּרוֹת כַּאן. אַחַת תְּרוּמַת בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת שֶׁנַּעֲשׂוּ מֵהֶם הָאֲדָנִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּ"אֵלֶּה פְקוּדֵי" (להלן לח,כו-כז). וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּזְבֵּחַ בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת, לַקּוּפּוֹת לִקְנוֹת מֵהֶן קָרְבְּנוֹת צִבּוּר. וְאַחַת תְּרוּמַת הַמִּשְׁכָּן, נִדְבַת כָּל אֶחָד וְאֶחָד שֶׁהִתְנַדְּבוּ. שְׁלוֹשׁ עֶשְׂרֵה דְּבָרִים הָאֲמוּרִים בָּעִנְיָן (ירושלמי שקלים א,אמגילה כ"ט ע"ב), [זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת וְכָל הַמְּנוּיִין בָּעִנְיָן,] כֻּלָּם הוּצְרְכוּ לִמְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן אוֹ לְבִגְדֵי כְהֻנָּה כְּשֶׁתְּדַקְדֵּק בָּהֶם.

ג וְזֹאת֙ הַתְּרוּמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר תִּקְח֖וּ מֵאִתָּ֑ם זָהָ֥ב וָכֶ֖סֶף וּנְחֹֽשֶׁת׃ 

(ג)  זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת... – כֻּלָּם בָּאוּ בִנְדָבָה, אִישׁ אִישׁ מַה שֶּׁנְּדָבוֹ לִבּוֹ, חוּץ מִן הַכֶּסֶף שֶׁבָּא בְּשָׁוֶה: מַחֲצִית הַשֶּׁקֶל לְכָל אֶחָד. וְלֹא מָצִינוּ בְכָל מְלֶאכֶת הַמִּשְׁכָּן שֶׁהוּצְרַךְ שָׁם כֶּסֶף יוֹתֵר, שֶׁנֶּאֱמַר (להלן לח,כה-כו): "וְכֶסֶף פְּקוּדֵי הָעֵדָה... בֶּקַע לַגֻּלְגֹּלֶת...". וּשְׁאָר הַכֶּסֶף הַבָּא שָׁם בִּנְדָבָה (להלן לה,כד) עֲשָׂאוּהוּ לִכְלֵי שָׁרֵת.

ד  וּתְכֵ֧לֶת וְאַרְגָּמָ֛ן וְתוֹלַ֥עַת שָׁנִ֖י וְשֵׁ֥שׁ וְעִזִּֽים׃

(ד)וּתְכֵלֶת – צֶמֶר צָבוּעָ בְּדַם חִלָּזוֹן, וְצִבְעוֹ יָרוֹק (מנחות מ"ד ע"א).
וְאַרְגָּמָן – 
צֶמֶר צָבוּעַ מִמִּין צֶבַע שֶׁשְּׁמוֹ "אַרְגָּמָן".
וְשֵׁשׁ – 
הוּא פִשְׁתָּן (יבמות ד' ע"ב).
וְעִזִּים – 
נוֹצָה שֶׁל עִזִּים. לְכַךְ תִּרְגֵּם אוּנְקְלוּס "וּמַעְזֵי", דָּבָר הַבָּא מִן הָעִזִּים. וְלֹא עִזִּים עַצְמָם, שֶׁתַּרְגּוּם שֶׁל עִזִּים "עִזַּיָּא".

ה וְעֹרֹ֨ת אֵילִ֧ם מְאׇדָּמִ֛ים וְעֹרֹ֥ת תְּחָשִׁ֖ים וַעֲצֵ֥י שִׁטִּֽים׃

(ה) מְאָדָּמִים – צְבוּעוֹת הָיוּ אָדוֹם לְאַחַר עִבּוּדָן.
תְּחָשִׁים – 
מִין חַיָּה, וְלֹא הָיְתָה אֶלָּא לְשָׁעָה. וְהַרְבֵּה גְּוָנִים הָיוּ לָהּ, לְכָךְ מְתֻרְגָּם "סָסְגוֹנָא", שֶׁשָּׂשׂ וּמִתְפָּאֵר בִּגַוָּנִין שֶׁלּוֹ (שבת כ"ח ע"א-ע"ב).
וַעֲצֵי שִׁטִּים – 
וּמֵאַיִן הָיוּ לָהֶם בַּמִּדְבָּר? פֵּרַשׁ רַבִּי תַּנְחוּמָא (ט): יַעֲקֹב אָבִינוּ צָפָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ שֶׁעֲתִידִין יִשְׂרָאֵל לִבְנוֹת מִשְׁכָּן בַּמִּדְבָּר, וְהֵבִיא אֲרָזִים לְמִצְרַיִם וּנְטָעָם, וְצִוָּה לְבָנָיו לִטְּלָם עִמָּהֶם כְּשֶׁיֵּצְאוּ מִמִּצְרָיִם.

ו שֶׁ֖מֶן לַמָּאֹ֑ר בְּשָׂמִים֙ לְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֔ה וְלִקְטֹ֖רֶת הַסַּמִּֽים׃ 

(ו) שֶׁמֶן לַמָּאוֹר – "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ... לְהַעֲלוֹת נֵר תָּמִיד" (להלן כז,כ).
בְּשָׂמִים לְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה – שֶׁנַּעֲשָׂה לִמְשׁוֹחַ כְּלֵי הַמִּשְׁכָּן וְהַמִּשְׁכָּן לְקַדְּשׁוֹ. וְהוּצְרְכוּ לוֹ בְּשָׂמִים, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בְּ"כִּי תִשָּׂא" (להלן ל,כג-כה).
וְלִקְטֹרֶת הַסַּמִּים – 
שֶׁהָיוּ מַקְטִירִין בְכָל עֶרֶב וָבֹקֶר, כְּמוֹ שֶׁמְּפוֹרָשׁ בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן ל,ז-ח). וּלְשׁוֹן "קְטֹרֶת" – הַעֲלָאַת קִיטוֹר וְתִמְרוֹת עָשָׁן.

ז אַבְנֵי־שֹׁ֕הַם וְאַבְנֵ֖י מִלֻּאִ֑ים לָאֵפֹ֖ד וְלַחֹֽשֶׁן׃

(ז) אַבְנֵי שֹׁהַם – שְׁתַּיִם הוּצְרְכוּ שָׁם לְצֹרֶךְ הָאֵפוֹד הָאָמוּר בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן כח,ט-יב).
מִלֻּאִים – 
עַל שֵׁם שֶׁעוֹשִׂין לָהֶם בַּזָּהָב מוֹשָׁב כְּמִין גּוּמָא, וְנוֹתְנִין הָאֶבֶן שָׁם לְמַלֹּאת הַגּוּמָא, קְרוּיִים "אַבְנֵי מִלּוּאִים". וּמְקוֹם הַמּוֹשָׁב קָרוּי "מִשְׁבֶּצֶת".
לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן – 
אַבְנֵי הַשֹּׁהַם לָאֵפוֹד, וְאַבְנֵי הַמִּלּוּאִים לַחֹשֶׁן. וְחֹשֶׁן וְאֵפוֹד מְפֹרָשִׁים בִּ"וְאַתָּה תְּצַוֶּה" (להלן לח,ו-ל), וְהֵם מִינֵי תַכְשִׁיט.

ח  וְעָ֥שׂוּ לִ֖י מִקְדָּ֑שׁ וְשָׁכַנְתִּ֖י בְּתוֹכָֽם׃

(ח) וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ – וְעָשׂוּ לִשְׁמִי בֵּית קְדֻשָּׁה.

ט  כְּכֹ֗ל אֲשֶׁ֤ר אֲנִי֙ מַרְאֶ֣ה אוֹתְךָ֔ אֵ֚ת תַּבְנִ֣ית הַמִּשְׁכָּ֔ן וְאֵ֖ת תַּבְנִ֣ית כׇּל־כֵּלָ֑יו וְכֵ֖ן תַּעֲשֽׂוּ׃

(ט) כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ –  כַּאן אֵת תַּבְנִית הַמִּשְׁכָּן. הַמִּקְרָא הַזֶּה מְחֻבָּר לַמִּקְרָא שֶׁלְּמַעְלָה הֵימֶנּוּ: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ כְּכֹל אֲשֶׁר אֲנִי מַרְאֶה אוֹתְךָ".
וְכֵן תַּעֲשׂוּ – 
לְדוֹרוֹת (סנהדרין ט"ז ע"ב). אִם יֹאבַד אֶחָד מִן הַכֵּלִים, אוֹ כְּשֶׁתַּעֲשׂוּ לִי כְּלֵי בֵית עוֹלָמִים, כְּגוֹן שֻׁלְחָנוֹת וּמְנוֹרוֹת וְכִיּוֹרוֹת וּמְכוֹנוֹת שֶׁעָשָׂה שְׁלֹמֹה, כְּתַבְנִית אֵלּוּ תַּעֲשׂוּ אוֹתָם. וְאִם לֹא הָיָה הַמִּקְרָא מְחֻבָּר לְמַעְלָה הֵימֶנּוּ, לֹא הָיָה לוֹ לִכְתּוֹב "וְכֵן תַּעֲשׂוּ" אֶלָּא "כֵּן תַּעֲשׂוּ", וְהָיָה מְדַבֵּר עַל עֲשִׂיַּת אֹהֶל מוֹעֵד וְכֵלָיו.

י  וְעָשׂ֥וּ אֲר֖וֹן עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים אַמָּתַ֨יִם וָחֵ֜צִי אָרְכּ֗וֹ וְאַמָּ֤ה וָחֵ֙צִי֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמָּ֥ה וָחֵ֖צִי קֹמָתֽוֹ׃

(י) וְעָשׂוּ אֲרוֹן – כְּמִין אֲרוֹנוֹת שֶׁעוֹשִׂים בְּלֹא רַגְלַיִם, עֲשׂוּיִם כְּמִין אַרְגָּז שֶׁקּוֹרִין אישקרי"ן [escrin = קופסה‏[90]] בְּלַעַ"ז, יוֹשֵׁב עַל שׁוּלָיו.

יא וְצִפִּיתָ֤ אֹתוֹ֙ זָהָ֣ב טָה֔וֹר מִבַּ֥יִת וּמִח֖וּץ תְּצַפֶּ֑נּוּ וְעָשִׂ֧יתָ עָלָ֛יו זֵ֥ר זָהָ֖ב סָבִֽיב׃

(יא)  מִבַּיִת וּמִחוּץ תְּצַפֶּנּוּ – שְׁלוֹשָׁה אֲרוֹנוֹת עָשָׂה בְצַלְאֵל, שְׁנַיִם שֶׁל זָהָב וְאֶחָד שֶׁל עֵץ, וְאַרְבָּעָה כְתָלִים וְשׁוּלַיִם לְכָל אֶחָד וּפְתוּחִים מִלְמַעְלָה. נָתַן שֶׁל עֵץ בְּתוֹךְ שֶׁל זָהָב, וְשֶׁל זָהָב בְּתוֹךְ שֶׁל עֵץ, וְחִפָּה שְׂפָתוֹ הָעֶלְיוֹנָה בְּזָהָב, נִמְצָא מְצֻפֶּה מִבַּיִת וּמִחוּץ (שקלים ט"ז ע"ביומא ע"ב ע"ב).
זֵר זָהָב – 
כְּמִין כֶּתֶר מַקִּיף לוֹ סָבִיב לְמַעְלָה מִשְּׂפָתוֹ, שֶׁעָשָׂה הָאָרוֹן הַחִיצוֹן גָּבוֹהַּ מִן הַפְּנִימִי, עַד שֶׁעָלָה לְמוּל עֳבִי הַכַּפּוֹרֶת וּלְמַעְלָה הֵימֶנּוּ מַשֶּׁהוּ. וּכְשֶׁהַכַּפּוֹרֶת שׁוֹכֵב עַל עֳבִי הַכְּתָלִים, עוֹלֶה הַזֵּר לְמַעְלָה מִכָּל עֳבִי הַכַּפּוֹרֶת כָּל שֶׁהוּא. וְהוּא סִימָן לְכֶתֶר תּוֹרָה (יומא ע"ב ע"בשמות רבה לד,ב).

יב וְיָצַ֣קְתָּ לּ֗וֹ אַרְבַּע֙ טַבְּעֹ֣ת זָהָ֔ב וְנָ֣תַתָּ֔ה עַ֖ל אַרְבַּ֣ע פַּעֲמֹתָ֑יו וּשְׁתֵּ֣י טַבָּעֹ֗ת עַל־צַלְעוֹ֙ הָֽאֶחָ֔ת וּשְׁתֵּי֙ טַבָּעֹ֔ת עַל־צַלְע֖וֹ הַשֵּׁנִֽית׃ 

(יב) וְיָצַקְתָּ – לְשׁוֹן הַתָּכָה, כְּתַרְגּוּמוֹ (“וְתַתֵּיךְ").
פַּעֲמוֹתָיו – 
כְּתַרְגוּמוֹ "זָוְיָתֵיהּ". וּבַזָּוִיּוֹת הָעֶלְיוֹנוֹת סָמוּךְ לַכַּפּוֹרֶת הָיוּ נְתוּנוֹת, שְׁתַּיִם מִכַּאן וּשְׁתַּיִם מִכַּאן לְרָחְבּוֹ שֶׁל אָרוֹן. וְהַבַּדִּים נְתוּנִים בָּהֶם, וְאָרְכּוֹ שֶׁל אָרוֹן מַפְסִיק בֵּין הַבַּדִּים, אַמָּתַיִם וָחֵצִי בֵּין בַּד לְבַד, שֶׁיִּהְיוּ שְׁנֵי בְנֵי אָדָם הַנּוֹשְׂאִין אֶת הָאָרוֹן מְהַלְּכִין בֵּינֵיהֶם. וְכֵן מְפוֹרָשׁ בִּמְנָחוֹת בְּפֶרֶק "שְׁתֵּי הַלֶּחֶם" (צ"ח ע"ב).
וּשְׁתֵּי טַבָּעוֹת עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת – 
הֵן הֵן "אַרְבַּע טַבָּעוֹת" שֶׁבִּתְחִלַּת הַמִּקְרָא, וּפֵרַשׁ לְךָ הֵיכָן הָיוּ. וְהַוָּי"ו זוֹ יְתֵרָה הִיא, וּפִתְרוֹנוֹ כְּמוֹ: "שְׁתֵּי טַבָּעוֹת". וְיֵשׁ לְךָ לְיַשְּׁבָהּ כֵּן: וּשְׁתַּיִם מִן הַטַּבָּעוֹת הָאֵלּוּ עַל צַלְעוֹ הָאֶחָת.
צַלְעוֹ – 
צִדּוֹ.

יג וְעָשִׂ֥יתָ בַדֵּ֖י עֲצֵ֣י שִׁטִּ֑ים וְצִפִּיתָ֥ אֹתָ֖ם זָהָֽב׃

(יג) בַּדֵּי – מוֹטוֹת.

יד וְהֵֽבֵאתָ֤ אֶת־הַבַּדִּים֙ בַּטַּבָּעֹ֔ת עַ֖ל צַלְעֹ֣ת הָאָרֹ֑ן לָשֵׂ֥את אֶת־הָאָרֹ֖ן בָּהֶֽם׃

טו בְּטַבְּעֹת֙ הָאָרֹ֔ן יִהְי֖וּ הַבַּדִּ֑ים לֹ֥א יָסֻ֖רוּ מִמֶּֽנּוּ׃

(טו)  לֹא יָסֻרוּ מִמֶּנּוּ – לְעוֹלָם (יומא ע"ב ע"א).

[רמב"ם ספר המצוות מל"ת פ"ו]

טז וְנָתַתָּ֖ אֶל־הָאָרֹ֑ן אֵ֚ת הָעֵדֻ֔ת אֲשֶׁ֥ר אֶתֵּ֖ן אֵלֶֽיךָ׃

(טז) וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן – כְּמוֹ "בָּאָרוֹן".
הָעֵדֻת – 
הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא לְעֵדוּת בֵּינִי וּבֵינֵיכֶם שֶׁצִּוִּיתִי אֶתְכֶם מִצְוֹת הַכְּתוּבוֹת בָּהּ.

Questions and answers