(דברי הימים א כז, לד) "ואחרי אחיתופל, בניהו בן יהוידע, ואביתר, ושר צבא למלך יואב".
אחיתופל -זה יועץ.
וכן הוא אומר: (שמואל ב טז, כג) "ועצת אחיתופל אשר יעץ וגו'".
ובניהו בן יהוידע - זו סנהדרין.
בניהו בן יהוידע זה סנהדרין - שהיה מופלא שבב"ד:
אביתר - אלו אורים ותומים.
ואביתר אלו אורים ותומים וכן הוא אומר ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי. הוא למעלה מהם וקודם היה להם ומדסמך בקרא קמא אביתר בתר בניהו שמע מינה אביתר היינו כרתי ופלתי: וספרים דכתיב בהו ואביתר על הכרתי שיבוש הוא שאין מקרא זה בכל הנביאים:
וכן הוא אומר: (דברי הימים א יח, יז) "ובניהו בן יהוידע על הכרתי ועל הפלתי".
ולמה נקרא שמן: "כרתי ופלתי"?
כרתי - שכורתין דבריהן
שכורתין - חותכין דברים באמונתן:
ופלתי - שמופלאין מעשיהן.
ואחר כך, "שר הצבא למלך יואב".
א"ר יצחק בריה דרב אדא, ואמרי לה א"ר יצחק בר אבודימי: מאי קרא?
מאי קרא - דכנור תלוי על מטתו של דוד ומקיצו לדוד משנתו דכתיב אעירה השחר אני מעורר השחר ולא כשאר מלכים שהשחר קודם ומעוררן:
(תהלים נז, ט) "עורה כבודי עורה הנבל וכנור אעירה שחר":
אואין מוסיפין על העיר:
מנהני מילי?
אמר רב שימי בר חייא: אמר קרא: (שמות כה, ט) "ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן, וכן תעשו" - לדורות הבאין.
כן תעשו לדורות - מה משכן על פי משה והוא במקום סנהדרי גדולה אף לדורות על פי סנהדרי גדולה:
מתיב רבא: כל הכלים שעשה משה, במשיחתן מקדשן.
מיכן ואילך - עבודתן מחנכתן.
מיכן ואילך - כלים שעשו אחרי כן עבודתן מחנכתן משעה שמתחנכים בעבודה מתקדשין:
ואמאי? נימא: וכן תעשו, לדורות הבאין?
שאני התם, דאמר קרא: (במדבר ז, א) "וימשחם ויקדש אותם". "אותם" במשיחה, ולא לדורות במשיחה.
אותם - מיעוטא הוא:
ואימא: אותם במשיחה, ולדורות אי במשיחה אי בעבודה?
אמר רב פפא: אמר קרא: (במדבר ד, יב) "אשר ישרתו בם בקודש". גהכתוב תלאן בשירות.
אשר ישרתו - להבא משמע לדורות הבאים נתנו בשירות מדכתיב (במדבר ד) כל כלי השרת אשר ישרתו: ה"ג אי לאו אותם הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה דהא כתיב וכן תעשו:
אלא: "אותם" למה לי?
אי לאו: "אותם", הוה אמינא לדורות במשיחה ובעבודה, דהא כתיב: "וכן תעשו". כתב רחמנא: "אותם", אותם במשיחה ולא לדורות במשיחה:
דואין עושין סנהדראות כו':
מנא לן?
כדאשכחן במשה דאוקי סנהדראות, ומשה במקום שבעים וחד קאי.
דאוקי סנהדראות - בעצת יתרו ומשה היה שופט ודיין על פי הדבור ושקול כסנהדרי גדולה שבירושלים:
תנו רבנן: המניין שמעמידין שופטים לישראל?
תלמוד לומר: (דברים טז, יח) "שופטים תתן".
שוטרים לישראל מניין?
שוטרים - גוליירים חובטין במקלות ע"פ השופטים לכל מי שאינו שומע:
תלמוד לומר: "שוטרים תתן".
שופטים לכל שבט ושבט מניין?
תלמוד לומר: "שופטים לשבטיך".
שוטרים לכל שבט ושבט מניין?
ת"ל: "שוטרים לשבטיך".
שופטים לכל עיר ועיר מניין?
ת"ל: "שופטים לשעריך".
שוטרים לכל עיר ועיר מניין?
ת"ל: "שוטרים לשעריך".
רבי יהודה אומר: אחד ממונה על כולן.
אחד ממונה על כולן - זו סנהדרי גדולה:
שנאמר: "תתן לך".
רשב"ג אומר: "לשבטיך ושפטו" - מצוה בשבט לדון את שבטו:
מצוה בשבט לדון את שבטו - ולא ילכו בני שבט זה לב"ד של שבט אחר:
ואין עושין עיר הנדחת:
מנה"מ?
אמר ר' חייא בר יוסף אמר רבי אושעיא: דאמר קרא: (דברים יז, ה) "והוצאת את האיש ההוא או את האשה ההיא".
איש ואשה אתה מוציא לשעריך, ואי אתה מוציא כל העיר כולה לשעריך:
לשעריך - לב"ד שבכל עיר ועיר:
אין עושין עיר הנדחת בספר:
מ"ט?
(דברים יג, ו) "מקרבך", אמר רחמנא ולא מן הספר:
ולא שלש (ערי הנדחת):
דכתיב: "אחת". אבל עושין, אחת או שתים. דכתיב: (דברים יג, יג) "עריך".
תנו רבנן: "אחת" ואחת ולא שלש.
אתה אומר: "אחת ולא שלש", או אינו אלא: "אחת ולא שתים"?
כשהוא אומר: "עריך"' הרי שתים אמור, הא מה אני מקיים: "אחת", אחת ולא שלש.
זימנין אמר רב: זבב"ד אחד הוא דאין עושין, הא בשנים ושלשה בתי דינין עושין.
בב"ד אחד - כל זמן שסנהדרי זו קיימא אבל מתו אלו ונתמנו אחרים עושין:
וזימנין אמר רב: אפילו בשנים ושלשה בתי דינין, לעולם אין עושין.
מ"ט דרב?
משום קרחה.
אמר ר"ל: לא שנו אלא במקום אחד, חאבל בשנים ושלשה מקומות - עושין.
במקום אחד - כגון בגליל או ביהודה:
רבי יוחנן אמר: אין עושין, משום קרחה.
תניא כוותיה דר"י: אין עושין שלש עיירות מנודחות בארץ ישראל.
אבל עושין אותם שתים. כגון אחת ביהודה ואחת בגליל.
אבל שתים ביהודה, ושתים בגליל - אין עושין.
וסמוכה לספר - אפילו אחת אין עושין.
מאי טעמא?
טשמא ישמעו נכרים ויחריבו את ארץ ישראל.
ותיפוק לי: ד"מקרבך" אמר רחמנא, ולא מן הספר.
רבי שמעון היא. דדריש טעמא דקרא:
ר"ש דריש טעמא דקרא - בהמקבל (ב"מ קטו.):
סנהדרי גדולה היתה:
מ"ט דרבנן דאמרי: "ומשה על גביהן"?
אמר קרא: (במדבר יא, טז) "והתיצבו שם