Enjoying this page?

6 - Shishi - Bereishis/Genesis - Parshas Vayishlach 35:12:-36:19

ספר בראשית - פרשת וישלח - ששי - לה:יב-לו:יט

יב וְאֶת־הָאָ֗רֶץ אֲשֶׁ֥ר[1] נָתַ֛תִּי לְאַבְרָהָ֥ם וּלְיִצְחָ֖ק לְךָ֣ אֶתְּנֶ֑נָּה וּֽלְזַרְעֲךָ֥ אַֽחֲרֶ֖יךָ אֶתֵּ֥ן אֶת־הָאָֽרֶץ׃

יג וַיַּ֥עַל מֵֽעָלָ֖יו אֱלֹהִ֑ים בַּמָּק֖וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּֽוֹ׃

(יד) בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ – אֵינִי יוֹדֵעַ מַה מְּלַמְּדֵנוּ.

יד וַיַּצֵּ֨ב יַֽעֲקֹ֜ב מַצֵּבָ֗ה בַּמָּק֛וֹם אֲשֶׁר־דִּבֶּ֥ר אִתּ֖וֹ מַצֶּ֣בֶת אָ֑בֶן וַיַּסֵּ֤ךְ עָלֶ֨יהָ֙ נֶ֔סֶךְ[2] וַיִּצֹ֥ק עָלֶ֖יהָ שָֽׁמֶן׃

טו וַיִּקְרָ֨א יַֽעֲקֹ֜ב אֶת־שֵׁ֣ם הַמָּק֗וֹם אֲשֶׁר֩ דִּבֶּ֨ר אִתּ֥וֹ שָׁ֛ם אֱלֹהִ֖ים בֵּֽית־אֵֽל׃

טז וַיִּסְעוּ֙ מִבֵּ֣ית אֵ֔ל וַֽיְהִי־ע֥וֹד כִּבְרַת־הָאָ֖רֶץ לָב֣וֹא אֶפְרָ֑תָה וַתֵּ֥לֶד רָחֵ֖ל וַתְּקַ֥שׁ בְּלִדְתָּֽהּ׃

(טז) כִּבְרַת הָאָרֶץ – מְנַחֵם פֵּרֵשׁ לְשׁוֹן כַּבִּיר, רִבּוּי, מַהֲלָךְ רַב. וְאַגָּדָה, בִּזְמַן שֶׁהָאָרֶץ חֲלוּלָה וּמְנֻקֶּבֶת כִּכְבָרָה, שֶׁהַנִּיר מָצוּי, הַסְּתָו עָבַר וְהַשָּׁרָב עֲדַיִן לֹא בָּא (בראשית רבה פב, ז). וְאֵין זֶה פְּשׁוּטוֹ שֶׁל מִקְרָא, שֶׁהֲרֵי בְּנַעֲמָן מָצִינוּ: "וַיֵּלֶךְ מֵאִתּוֹ כִּבְרַת אָרֶץ" (מל"ב ה, יט). וְאוֹמֵר אֲנִי שֶׁהוּא שֵׁם מִדַּת קַרְקַע, כְּמוֹ מַהֲלַךְ פַּרְסָה אוֹ יוֹתֵר, כְּמוֹ שֶׁאַתָּה אוֹמֵר :"צֶמֶד כֶּרֶם" (ישעיהו ה, י), "חֶלְקַת הַשָּׂדֶה" (לעיל לג,יט); כָּךְ בְּמַהֲלַךְ אָדָם נוֹתֵן שֵׁם מִדָּה, "כִּבְרַת אֶרֶץ".

יז וַיְהִ֥י בְהַקְשֹׁתָ֖הּ בְּלִדְתָּ֑הּ וַתֹּ֨אמֶר לָ֤הּ הַמְיַלֶּ֨דֶת֙ אַל־תִּ֣ירְאִ֔י כִּֽי־גַם־זֶ֥ה לָ֖ךְ בֵּֽן׃

(יז) כִּי גַם זֶה – נוֹסָף לָךְ עַל יוֹסֵף. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ: עִם כָּל שֵׁבֶט נוֹלְדָה תְּאוֹמָה, וְעִם בִּנְיָמִין נוֹלְדָה תְּאוֹמָה יְתֵרָה (ב"ר פב, ח).

יח וַיְהִ֞י בְּצֵ֤את נַפְשָׁהּ֙ כִּ֣י מֵ֔תָה וַתִּקְרָ֥א שְׁמ֖וֹ בֶּן־אוֹנִ֑י וְאָבִ֖יו קָֽרָא־ל֥וֹ בִנְיָמִֽין׃

(יח) בֶּן אוֹנִי – בֶּן צַעֲרִי (שם, ט).
בִנְיָמִין – נִרְאֶה בְּעֵינַי, לְפִי שֶׁהוּא לְבַדּוֹ נוֹלַד בְּאֶרֶץ כְּנַעַן, שֶׁהִיא בַּנֶּגֶב כְּשֶׁאָדָם בָּא מֵאֲרַם נַהֲרַיִם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "בַּנֶּגֶב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן" (במדבר לג, מ); "הָלוֹךְ וְנָסוֹעַ הַנֶּגְבָּה" (בראשית יב, ט).
בִּנְיָמִין – בֶּן יָמִין, לְשׁוֹן "צָפוֹן וְיָמִין אַתָּה בְרָאתָם" (תהלים פט, יג), לְפִיכָךְ הוּא מָלֵא. [דָּבָר אַחֵר: "בִּנְיָמִין", בֶּן יָמִים, שֶׁנּוֹלַד לְעֵת זִקְנָתוֹ; וְנִכְתַּב בְּנוּ"ן, כְּמוֹ: "לְקֵץ הַיָּמִין" (דניאל יב, יג)].

יט וַתָּ֖מָת רָחֵ֑ל וַתִּקָּבֵר֙ בְּדֶ֣רֶךְ אֶפְרָ֔תָה הִ֖וא בֵּ֥ית לָֽחֶם׃

כ וַיַּצֵּ֧ב יַֽעֲקֹ֛ב מַצֵּבָ֖ה עַל־קְבֻֽרָתָ֑הּ הִ֛וא מַצֶּ֥בֶת קְבֻֽרַת־רָחֵ֖ל עַד־הַיּֽוֹם׃

כא וַיִּסַּ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל וַיֵּ֣ט אָֽהֳלֹ֔ה מֵהָ֖לְאָה לְמִגְדַּל־עֵֽדֶר׃

כב וַיְהִ֗י בִּשְׁכֹּ֤ן יִשְׂרָאֵל֙ בָּאָ֣רֶץ הַהִ֔וא וַיֵּ֣לֶךְ רְאוּבֵ֗ן וַיִּשְׁכַּב֙ אֶת־בִּלְהָה֙ פִּילֶ֣גֶשׁ אָבִ֔יו[3] וַיִּשְׁמַ֖ע יִשְׂרָאֵ֑ל[4] {פ}וַיִּֽהְי֥וּ בְנֵֽי־יַעֲקֹ֖ב שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר[5]׃

(כב) בִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בָּאָרֶץ הַהִוא – עַד שֶׁלֹּא בָּא לְחֶבְרוֹן אֵצֶל יִצְחָק, אֵרְעוּהוּ כָּל אֵלֶּה.
וַיִּשְׁכַּב – מִתּוֹךְ שֶׁבִּלְבֵּל מִשְׁכָּבוֹ, מַעֲלֶה עָלָיו הַכָּתוּב כְּאִלּוּ שְׁכָבָהּ. וְלָמָּה בִּלְבֵּל וְחִלֵּל יְצוּעָיו? שֶׁכְּשֶׁמֵּתָה רָחֵל, נָטַל יַעֲקֹב מִטָּתוֹ, שֶׁהָיְתָה נְתוּנָה תָּדִיר בְּאֹהֶל רָחֵל וְלֹא בִּשְׁאָר אֹהָלִים, וּנְתָנָהּ בְּאֹהֶל בִּלְהָה. בָּא רְאוּבֵן וְתָבַע עֶלְבּוֹן אִמּוֹ; "אָמַר: אִם אֲחוֹת אִמִּי הָיְתָה צָרָה לְאִמִּי, שִׁפְחַת אֲחוֹת אִמִּי תְּהֵא צָרָה לְאִמִּי?" לְכָךְ בִּלְבֵּל (שבת נ"ה ע"ב).
וַיִּהְיוּ בְנֵי יַעֲקֹב שְנֵים עָשָׂר – מַתְחִיל לָעִנְיָן הָרִאשׁוֹן: מִשֶּׁנּוֹלַד בִּנְיָמִין, נִשְׁלְמָה הַמִּטָּה, וּמֵעַתָּה רְאוּיִים לְהִמָּנוֹת, וּמְנָאָן. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ, לְלַמְּדֵנוּ בָּא שֶׁכֻּלָּם שָׁוִים וְכֻלָּם צַדִּיקִים, שֶׁלֹּא חָטָא רְאוּבֵן (שם).

כג בְּנֵ֣י לֵאָ֔ה בְּכ֥וֹר יַֽעֲקֹ֖ב רְאוּבֵ֑ן וְשִׁמְעוֹן֙ וְלֵוִ֣י וִֽיהוּדָ֔ה וְיִשָּׂשכָ֖ר וּזְבֻלוּֽן׃

(כג) בְּכוֹר יַעֲקֹב – אֲפִלּוּ בִּשְׁעַת הַקַּלְקָלָה קְרָאוֹ בְּכוֹר (ב"ר פב, יא).
בְּכוֹר יַעֲקֹב – בְּכוֹר לְנַחֲלָה, בְּכוֹר לַעֲבוֹדָה, בְּכוֹר לְמִנְיָן. וְלֹא נִתְּנָה בְּכוֹרָה לְיוֹסֵף[6] אֶלָּא לְעִנְיַן הַשְּׁבָטִים, שֶׁנַּעֲשָֹה לִשְׁנֵי שְׁבָטִים (ב"ב קכ"ג ע"א).

כד בְּנֵ֣י רָחֵ֔ל יוֹסֵ֖ף וּבִנְיָמִֽן׃

כה וּבְנֵ֤י בִלְהָה֙ שִׁפְחַ֣ת רָחֵ֔ל דָּ֖ן וְנַפְתָּלִֽי׃

כו וּבְנֵ֥י זִלְפָּ֛ה שִׁפְחַ֥ת לֵאָ֖ה גָּ֣ד וְאָשֵׁ֑ר אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י יַֽעֲקֹ֔ב אֲשֶׁ֥ר יֻלַּד־ל֖וֹ בְּפַדַּ֥ן אֲרָֽם׃

כז וַיָּבֹ֤א יַֽעֲקֹב֙ אֶל־יִצְחָ֣ק אָבִ֔יו מַמְרֵ֖א קִרְיַ֣ת הָֽאַרְבַּ֑ע הִ֣וא חֶבְר֔וֹן[7] אֲשֶׁר־גָּֽר־שָׁ֥ם אַבְרָהָ֖ם וְיִצְחָֽק[8]׃

(כז) מַמְרֵא – שֵׁם הַמִּישׁוֹר.
קִרְיַת הָאַרְבַּע – שֵׁם הָעִיר.
מַמְרֵא קִרְיַת הָאַרְבַּע – אֶל מִישׁוֹר שֶׁל קִרְיַת אַרְבַּע. וְאִם תֹּאמַר, הָיָה לוֹ לִכְתֹּב: 'מַמְרֵא הַקִּרְיַת אַרְבַּע'? כֵּן דֶּרֶךְ הַמִּקְרָא בְּכָל דָּבָר שֶׁשְּׁמוֹ כָּפוּל, כְּגוֹן זֶה, וּכְגוֹן "בֵּית לֶחֶם", "אֲבִי עֶזֶר", "בֵּית אֵל", אִם הֻצְרַךְ לְהַטִּיל בּוֹ הֵ"א, נוֹתְנָהּ בְּרֹאשׁ הַתֵּבָה הַשְּׁנִיָּה: "בֵּית הַלַּחְמִי" (שמ"א טז, א); "בְּעָפְרָת אֲבִי הָעֶזְרִי" (שופטים ו, כד); "בָּנָה חִיאֵל בֵּית הָאֱלִי" (מל"א טז, לד).

כח וַיִּֽהְי֖וּ יְמֵ֣י יִצְחָ֑ק מְאַ֥ת שָׁנָ֖ה וּשְׁמֹנִ֥ים שָׁנָֽה׃

כט וַיִּגְוַ֨ע יִצְחָ֤ק וַיָּ֨מָת֙ וַיֵּאָ֣סֶף אֶל־עַמָּ֔יו זָקֵ֖ן וּשְׂבַ֣ע יָמִ֑ים וַיִּקְבְּר֣וּ אֹת֔וֹ עֵשָׂ֥ו וְיַֽעֲקֹ֖ב בָּנָֽיו׃ {פ}

(כט) וַיִּגְוַע יִצְחָק – "אֵין מֻקְדָּם וּמְאֻחָר בַּתּוֹרָה" (פסחים ו' ע"ב). מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף קָדְמָה לְמִיתָתוֹ שֶׁל יִצְחָק שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁהֲרֵי כְּשֶׁנּוֹלַד יַעֲקֹב הָיָה יִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיִצְחָק בֶּן שִׁשִּׁים שָׁנָה" וְגוֹמֵר (בראשית כה, כו), וְיִצְחָק מֵת בִּשְׁנַת מֵאָה וְעֶשְׂרִים לְיַעֲקֹב; אִם תּוֹצִיא שִׁשִּׁים מִמֵּאָה וּשְׁמוֹנִים שָׁנָה, נִשְׁאֲרוּ מֵאָה וְעֶשְׂרִים. וְיוֹסֵף נִמְכַּר בֶּן שְׁבַע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְאוֹתָהּ שָׁנָה שְׁנַת מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה לְיַעֲקֹב. כֵּיצַד? בֶּן שִׁשִּׁים וְשָׁלֹשׁ נִתְבָּרֵךְ; אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה נִטְמַן בְּבֵית עֵבֶר, הֲרֵי שִׁבְעִים וְשֶׁבַע. וְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה עָבַד בְּאִשָּׁה, וּבְסוֹף אַרְבַּע עֶשְׂרֵה נוֹלַד יוֹסֵף, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר יָלְדָה רָחֵל אֶת יוֹסֵף" וְגוֹמֵר (בראשית ל, כה), הֲרֵי תִּשְׁעִים וְאַחַת. וּשְׁבַע עֶשְֹרֵה עַד שֶׁלֹּא נִמְכַּר יוֹסֵף, הֲרֵי מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה. [עוֹד מְפוֹרָשׁ הוּא מִן הַמִּקְרָא. מִשֶּׁנִּמְכַּר יוֹסֵף עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב לְמִצְרַיִם עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְיוֹסֵף בֶּן שְׁלֹשִׁים שָׁנָה" וְגוֹמֵר (בראשית מא, מו); וְשֶׁבַע שָׁנִים שֹׂבַע וּשְׁנָתַיִם רָעָב, הֲרֵי עֶשְׂרִים וּשְׁתַּיִם. וּכְתִיב: "יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה" (בראשית מז, ט), נִמְצָא יַעֲקֹב בִּמְכִירָתוֹ מֵאָה וּשְׁמוֹנֶה].

פרק לו

א וְאֵ֛לֶּה תֹּֽלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃

ב עֵשָׂ֛ו לָקַ֥ח אֶת־נָשָׁ֖יו מִבְּנ֣וֹת כְּנָ֑עַן אֶת־עָדָ֗ה בַּת־אֵילוֹן֙ הַֽחִתִּ֔י וְאֶת־אָהֳלִֽיבָמָה֙ בַּת־עֲנָ֔ה בַּת־צִבְע֖וֹן הַֽחִוִּֽי׃

(ב) עָדָה בַּת אֵילוֹן – הִיא "בָּשְׂמַת בַּת אֵילוֹן" (בראשית כו, לד), וְנִקְרֵאת "בָּשְׂמַת" עַל שֵׁם שֶׁהָיְתָה מְקַטֶּרֶת בְּשָׂמִים לַעֲבוֹדָה זָרָה.
אָהֳלִיבָמָה – הִיא "יְהוּדִית" (בראשית כו, לד), וְהוּא כִּנָּה שְׁמָהּ "יְהוּדִית" לוֹמַר שֶׁהִיא כּוֹפֶרֶת בַּעֲבוֹדָה זָרָה (ראו מגילה י"ג ע"א) כְּדֵי לְהַטְעוֹת אֶת אָבִיו.
בַּת עֲנָה בַּת צִבְעוֹן – אִם בַּת עֲנָה, לֹא בַּת צִבְעוֹן? עֲנָה בְּנוֹ שֶׁל צִבְעוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְאֵלֶּה בְנֵי צִבְעוֹן וְאַיָּה וַעֲנָה" (להלן פסוק כד). מְלַמֵּד שֶׁבָּא צִבְעוֹן עַל כַּלָּתוֹ אֵשֶׁת עֲנָה, וְיָצְאָה אָהֳלִיבָמָה מִבֵּין שְׁנֵיהֶם; וְהוֹדִיעֲךָ הַכָּתוּב שֶׁכֻּלָּן בְּנֵי מַמְזְרוּת הָיוּ (ב"ר פב, טו; מדרש תנחומא וישב א).

ג וְאֶת־בָּֽשְׂמַ֥ת בַּת־יִשְׁמָעֵ֖אל אֲח֥וֹת נְבָיֽוֹת׃

(ג) בָּשְׂמַת בַּת יִשְׁמָעֵאל – וּלְהַלָּן קוֹרֵא לָהּ "מָחֲלַת" (בראשית כח, ט)? מָצִינוּ בְּאַגָּדַת מִדְרַשׁ סֵפֶר שְׁמוּאֵל (פרק יז), שְׁלֹשָׁה מוֹחֲלִים לָהֶן עֲווֹנוֹתֵיהֶן: גֵּר שֶׁנִּתְגַיֵּר, וְהָעוֹלֶה לִגְדֻלָּה, וְהַנּוֹשֵׂא אִשָּׁה. וְלָמַד הַטַּעַם מִכָּאן: לְכָךְ נִקְרֵאת "מָחֲלַת", שֶׁנִּמְחֲלוּ עֲווֹנוֹתָיו.
אֲחוֹת נְבָיוֹת – עַל שֵׁם שֶׁהוּא הִשִּׂיאָהּ לוֹ מִשֶּׁמֵּת יִשְׁמָעֵאל, נִקְרֵאת עַל שְׁמוֹ (מגילה יז ע"א).

ד וַתֵּ֧לֶד עָדָ֛ה לְעֵשָׂ֖ו אֶת־אֱלִיפָ֑ז וּבָ֣שְׂמַ֔ת יָֽלְדָ֖ה אֶת־רְעוּאֵֽל׃

ה וְאָהֳלִֽיבָמָה֙ יָֽלְדָ֔ה אֶת־יעיש (יְע֥וּשׁ) וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹ֑רַח אֵ֚לֶּה בְּנֵ֣י עֵשָׂ֔ו אֲשֶׁ֥ר יֻלְּדוּ־ל֖וֹ בְּאֶ֥רֶץ כְּנָֽעַן׃

(ה) וְאָהֳלִיבָמָה יָלְדָה וְגוֹמֵר – קֹרַח זֶה מַמְזֵר הָיָה, וּבֶן אֱלִיפַז הָיָה שֶׁבָּא עַל אֵשֶׁת אָבִיו [אֶל אָהֳלִיבָמָה אֵשֶׁת עֵשָׂו], שֶׁהֲרֵי הוּא מָנוּי עִם אַלּוּפֵי אֱלִיפַז בְּסוֹף הָעִנְיָן (ב"ר פב, יב)[9].

ו וַיִּקַּ֣ח עֵשָׂ֡ו אֶת־נָ֠שָׁיו וְאֶת־בָּנָ֣יו[10] וְאֶת־בְּנֹתָיו֮ וְאֶת־כָּל־נַפְשׁ֣וֹת בֵּיתוֹ֒[11] וְאֶת־מִקְנֵ֣הוּ וְאֶת־כָּל־בְּהֶמְתּ֗וֹ וְאֵת֙ כָּל־קִנְיָנ֔וֹ אֲשֶׁ֥ר רָכַ֖שׁ בְּאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וַיֵּ֣לֶךְ אֶל־אֶ֔רֶץ מִפְּנֵ֖י יַֽעֲקֹ֥ב אָחִֽיו׃

(ו) וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ – לָגוּר בַּאֲשֶׁר יִמְצָא. [12]:

ז כִּֽי־הָיָ֧ה רְכוּשָׁ֛ם רָ֖ב מִשֶּׁ֣בֶת יַחְדָּ֑ו וְלֹ֨א יָֽכְלָ֜ה אֶ֤רֶץ מְגֽוּרֵיהֶם֙ לָשֵׂ֣את אֹתָ֔ם מִפְּנֵ֖י מִקְנֵיהֶֽם׃

(ז) וְלֹא יָכְלָה אֶרֶץ מְגוּרֵיהֶם – לְהַסְפִּיק מִרְעֶה לַבְּהֵמוֹת שֶׁלָּהֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה, "מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו", מִפְּנֵי שְׁטַר חוֹב שֶׁל גְּזֵרַת "כִּי גֵר יִהְיֶה זַרְעֲךָ" (בראשית טו, יג) הַמֻּטָּל עַל זַרְעוֹ שֶׁל יִצְחָק; אָמַר: אֵלֵךְ לִי מִכָּאן, אֵין לִי חֵלֶק לֹא בַּמַּתָּנָה שֶׁנִּתְּנָה לוֹ הָאָרֶץ הַזֹּאת וְלֹא בְּפִרְעוֹן הַשְּׁטָר. וּמִפְּנֵי הַבּוּשָׁה, שֶׁמָּכַר בְּכוֹרָתוֹ (ב"ר פב, יג).

ח וַיֵּ֤שֶׁב עֵשָׂו֙ בְּהַ֣ר שֵׂעִ֔יר עֵשָׂ֖ו ה֥וּא אֱדֽוֹם׃

ט וְאֵ֛לֶּה תֹּֽלְד֥וֹת עֵשָׂ֖ו אֲבִ֣י אֱד֑וֹם בְּהַ֖ר שֵׂעִֽיר׃

(ט) וְאֵלֶּה – הַתּוֹלָדוֹת שֶׁהוֹלִידוּ בָּנָיו עַכְשָׁו, מִשֶּׁהָלַךְ לְשֵׂעִיר.

י אֵ֖לֶּה שְׁמ֣וֹת בְּנֵֽי־עֵשָׂ֑ו אֱלִיפַ֗ז בֶּן־עָדָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו רְעוּאֵ֕ל בֶּן־בָּֽשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

יא וַיִּֽהְי֖וּ בְּנֵ֣י אֱלִיפָ֑ז תֵּימָ֣ן אוֹמָ֔ר צְפ֥וֹ וְגַעְתָּ֖ם וּקְנַֽז׃

יב וְתִמְנַ֣ע ׀ הָֽיְתָ֣ה פִילֶ֗גֶשׁ[13] לֶֽאֱלִיפַז֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו וַתֵּ֥לֶד לֶֽאֱלִיפַ֖ז אֶת־עֲמָלֵ֑ק אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י עָדָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו[14]׃

(יב) וְתִמְנַע הָיְתָה פִילֶגֶשׁ – לְהוֹדִיעַ גְּדֻלָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם, כַּמָּה הָיוּ תְּאֵבִים לִדָּבֵק בְּזַרְעוֹ. תִּמְנַע זוֹ בַּת אַלּוּפִים הָיְתָה, שֶׁנֶּאֱמַר: "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע" (להלן פסוק כב), וְלוֹטָן – מֵאַלּוּפֵי יוֹשְׁבֵי שֵׂעִיר הָיָה, מִן הַחוֹרִים שֶׁיָּשְׁבוּ בָּהּ לְפָנִים. אָמְרָה: אֵינִי זוֹכָה לְהִנָּשֵׂא לְךָ? הַלְוַאי שֶׁאֶהְיֶה פִּילֶגֶשׁ (ב"ר פב,יד; וראו סנהדרין צ"ט ע"ב). וּבְדִבְרֵי הַיָּמִים (א' א, לו) מוֹנֶה אוֹתָהּ בְּבָנָיו שֶׁל אֱלִיפַז; מְלַמֵּד שֶׁבָּא עַל אִשְׁתּוֹ שֶׁל שֵׂעִיר, וְיָצְאָה תִּמְנַע מִבֵּינֵיהֶם, וּכְשֶׁגָּדְלָה נַעֲשֵׂית פִּילַגְשׁוֹ. וְזֶהוּ "וַאֲחוֹת לוֹטָן תִּמְנָע", וְלֹא מְנָאָהּ עִם בְּנֵי שֵׂעִיר, שֶׁהָיְתָה אֲחוֹתוֹ מִן הָאֵם וְלֹא מִן הָאָב (מדרש תנחומא וישב א)[15].

יג וְאֵ֨לֶּה֙ בְּנֵ֣י רְעוּאֵ֔ל נַ֥חַת וָזֶ֖רַח שַׁמָּ֣ה וּמִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה הָי֔וּ בְּנֵ֥י בָֽשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

יד וְאֵ֣לֶּה הָי֗וּ בְּנֵ֨י אָהֳלִֽיבָמָ֧ה בַת־עֲנָ֛ה בַּת־צִבְע֖וֹן אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֑ו וַתֵּ֣לֶד לְעֵשָׂ֔ו אֶת־יעיש (יְע֥וּשׁ) וְאֶת־יַעְלָ֖ם וְאֶת־קֹֽרַח׃

טו אֵ֖לֶּה אַלּוּפֵ֣י בְנֵֽי־עֵשָׂ֑ו בְּנֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּכ֣וֹר עֵשָׂ֔ו אַלּ֤וּף תֵּימָן֙ אַלּ֣וּף אוֹמָ֔ר אַלּ֥וּף צְפ֖וֹ אַלּ֥וּף קְנַֽז׃

(טו) אֵלֶּה אַלּוּפֵי בְנֵי עֵשָׂו – רָאשֵׁי מִשְׁפָּחוֹת.

טז אַלּֽוּף־קֹ֛רַח אַלּ֥וּף גַּעְתָּ֖ם אַלּ֣וּף עֲמָלֵ֑ק אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י אֱלִיפַז֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֖לֶּה בְּנֵ֥י עָדָֽה׃

יז וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י רְעוּאֵל֙ בֶּן־עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף נַ֨חַת֙ אַלּ֣וּף זֶ֔רַח אַלּ֥וּף שַׁמָּ֖ה אַלּ֣וּף מִזָּ֑ה אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֤י רְעוּאֵל֙ בְּאֶ֣רֶץ אֱד֔וֹם אֵ֕לֶּה בְּנֵ֥י בָֽשְׂמַ֖ת אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

יח וְאֵ֗לֶּה בְּנֵ֤י אָהֳלִֽיבָמָה֙ אֵ֣שֶׁת עֵשָׂ֔ו אַלּ֥וּף יְע֛וּשׁ אַלּ֥וּף יַעְלָ֖ם אַלּ֣וּף קֹ֑רַח אֵ֣לֶּה אַלּוּפֵ֞י אָֽהֳלִיבָמָ֛ה בַּת־עֲנָ֖ה אֵ֥שֶׁת עֵשָֽׂו׃

יט אֵ֧לֶּה בְנֵֽי־עֵשָׂ֛ו וְאֵ֥לֶּה אַלּֽוּפֵיהֶ֖ם ה֥וּא אֱדֽוֹם׃ {ס}

  1. 1 [רש"י שמות ו, ד]
  2. 2 [רש"י בראשית כח, כב]
  3. 3 [שבת נ"ה ע"ב]
  4. 4 [רש"י בראשית לז, כז]
  5. 5 [שבת נ"ה ע"ב] [רש"י דברים לג, ו]
  6. 6 [דה"א ה, א]
  7. 7 [סוטה יג, א]
  8. 8 [רש"י שמות יב, מ]
  9. 9 [לכאורה צריך ביאור שלקמן נמנה אלף קרח פעם תחת בני אליפז כדברי רש"י כאן אמנם אח"כ נמנה גם בפסוק פרק יח מבני אהליבמה? ולכאורה לדברי רש"י כאן צריך לומר שהוא אותו האלוף אמנם נמנם פעמיים וצ"ע בזה. וגם לולי דברי רש"י צריך ביאור בפסוקים אלו.]
  10. 10 [רש"י בראשית לא, יז]
  11. 11 [רש"י בראשית מו, כו]
  12. 12 בלקו"ש ח"י שיחת פרשת וישלח ב' הע' 19. "דאף דגם קודם ביאת יעקב מחרן כבר הי' עשו בארץ שעיר, כדמוכח ממ"ש בתחלת פרשתנו "וישלח יעקב גו' ארצה שעיר". וכן כתיב פרשתנו לג, טז: "וישב ביום ההוא עשו לדרכו שעירו" - הרי ממש"נ כאן: "וילך אל ארץ" (ולאח"ז) "וישב עשו בהר שעיר" מובן שקודם ההליכה הי' עיקר מגורו של עשו (ו"נשיו בניו כל קנינו") בארץ כנען, אלא שהי' נמצא ג"כ בארץ שעיר". וראה שם המשך ההערה.
  13. 13 [רש"י דברים לב, מז]
  14. 14 לברר למה לקמן לו, כ נמנה ענה עם בני שעיר החורי אף שרש"י פירוש שם בכתוב לו, כד "הוא ענה" מלמד שבא צבעון על אמו והוליד את ענה.
  15. 15 [רש"י בראשית לו, כד]